יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

שלב סיכום עונה: Dracula, עונה ראשונה: לא הייתה צריכה לראות אור יום



לכאורה, הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד בת עשרה פרקים בלבד ולכן אין טעם בכלל לשאול האם כדאי לצפות בה או לא, אולם לאחר צפייה בעונה כולה, ניתן להגיע למסקנה שבסופו של דבר זו לא הסיבה היחידה שלא לצפות בה. בשניים מתוך שלשה המרכיבים שלה (רעיון ותסריט מצד אחד, ומשחק מצד שני) היא הייתה בבעיה גדולה. פלא שבכלל היא הצליחה לשרוד את עשרת הפרקים שהוזמנו עבורה.

נקודת הפתיחה שלה דווקא הייתה טובה. הפרק הראשון שלה הניב 1.8 נק' מדד ו 5.26 מיליון צופים. כלומר, הצופים ניסו את הסדרה, אולם לפחות מבחינת הרעיון לא היה לה סיכוי לשרוד. סיפורו של "דראקולה" הוא סיפור הערפדים שנטחן עד דק בספרות ובכל כלי תקשורת. ובטלוויזיה האמריקאית של היום, כאשר יש רוויה גדולה מסיפורי הערפדים, קשה לראות כיצד סיפור נוסף של הרוזן ולאד (דראקולה בגילומו של ג'ונתן מאיירס) הוא באמת נחוץ. מסתבר, שהקהל האמריקאי הבין זאת מהר מאד והסדרה סיימה את דרכה עם 1.1 נק' מדד ו 3.83 מיליון צופים בלבד, וגם זאת לאחר שהיא נעה בדרך כלל סביב 0.9 נק' מדד (גם בפרק התשיעי היא הניבה את הנתונים הללו).

גם בגזרת התסריט המצב לא היה מעודד. אפשר היה לקוות שהיות ומדובר בסיפור שחוק בהפקה יציגו רעיון מהפכני, אולם מה שבהפקה עשו היה לקחת רעיונות ממספר סדרות ולחבר אותם לסדרה אחת. הם לקחו את הרעיון הבסיסי של סיפורו של הרוזן ולאד, אשר הפכו אותו לערפד דראקולה, את רעיון הנקמה של הערפד וואן הלסינג הם לקחו מהסדרה "נקמה", שבעצמה התבססה על הסיפור של "הרוזן ממונטה כריסטו", את מערכת היחסים שבין גרייסון (דראקולה) למינה והארקר, כאשר בסופו של דבר מינה בוחרת בגרייסון על פני הארקר הם העתיקו מהסרט "קינג קונג" (למרות שלכאורה הארקר בוגד בה עם לוסי היא בוגדת בו בליבה עם גרייסון הרבה לפני כן), כאשר למעשה הבחירה היא בין האדם המתורבת לחיה ובשני המקרים הכוכבת הראשית בוחרת בחיה. מהסדרה "באפי קוטלת הערפדים" הם העתיקו את דמותה של קוטלת הערפדים הבלונדינית (ליידי ג'ין וית'רבי בגילומה של ויקטוריה סמורפיט), אשר נשמעת לקולו של מסדר, במקרה הנידון מדובר ב"מסדר הדרקון". ועוד...

נכון, לא כל התסריט הוא העתקה מסדרות וסרטים שונים, כגון העובדה שבסדרה זו דראקולה וואן הלנסינג משתפים פעולה בכדי לנקום את נקמתם ב"מסדר הדרקון", אשר היה אחראי למות אהוביהם (אילונה, אהובתו של הרוזן ולאד מצד אחד, ואת אשתו ושלשת ילדיו של ואן הלנסינג), או השתלשלות סיפור הנקמה, אך למרות זאת אפשר היה לזהות בכל מבנה של הסדרה כיצד היא לא מקורית ולמעשה היא יצור כלאיים. מי באמת מעוניין לצפות בסדרה שכזאת ?

בגזרת המשחק, הליהוק של ג'ונתן מאיירס היה במקום. למען האמת, מדובר בהצלחה המוחלטת היחידה של הסדרה. הליהוק היה מושלם ומאיירס גילם את הדמות ללא דופי. מצד שני, משחקה של ויקטוריה סמורפיט היה תיאטרלי מדי והזכיר יותר איכויות של שחקנית תיאטרון מאשר שחקנית בסדרת טלוויזיה או סרטים, כמו גם השחקן בן מילס כבראונינג, ראש "מסדר הדרקון". שאר השחקנים, כולל ג'סיקה דה גו כמינה מורי\אילונה וקייטי מקגארת' (אותה בוודאי זוכרים רבים מהצופים כמורגנה מהסדרה "מרלין") לא הותירו רושם יוצא דופן (לרעה או לטובה).

האם אפשר היה לעשות זאת בצורה שונה ?

לפי דעתי, התשובה חיובית. במידה והחליטו להוציא לפועל את ההפקה, היו חייבים להפוך אותה למיני סדרה בת שלש שעות לכל היותר. עשרה פרקים היו הרבה יותר מדי עבור רעיון שחוק ותסריט לא מקורי ברובו. במידה ונוציא מהמשוואה את משחקו של ג'ונתן מאיירס באופן מעשי לסדרה אין הצדקה. עד כמה שחקן אחד יכול להחזיק סדרה שלמה ? מסתבר, שלא להרבה זמן.

בשל כך, עדיף לכל מי שעדיין לא צפה בסדרה לדלג עליה, מדובר בבזבוז זמן של שמונה שעות.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

תודה ובהחלט צודק
ותודה על כל העדכונים...

JamesCrow אמר/ה...

לא מסכים.
לפי דעתי זאת אחת הסדרות שהיו בנויות היטב ולא היה פה שום גניבה כי אם היית קצת מבין בדרקולה וואן הלסינג היית מבין שהדברים שציינת פה כבר היו קיימים במספר ספרים (כולל עניין שיתוף הפעולה).

הבעיה היחידה של הסדרה היא שהיא יותר מתאימה לרשת כמו Showtime ושיבצו אותה ביום שישי - ד"א היא בוטלה בעיקר בגלל שהיא לא זולה כמו חניבעל.

techtik אמר/ה...

אני מאוד נהניתי מהצפייה בסדרה, חבל שאתה לא אהבת אותה, אני מאוד התלהבתי מהמשחק של גרייסון, הוא היה גילום מושלם של הדמות, קשה לראות איכות משחק כזו, רק בגללו צפיתי בסדרה. היא גם קצרה אז יש עוד סיבה לצפות בה, לדעתי לפחות. היא ממש לא בזבוז זמן.