יום שני, 28 בינואר 2013

שלב סיכום עונה: Chuck, עונה חמישית: נפרדנו כך, הייתה דממה.



בלב כואב (ויהיו שיגידו גם באיחור) אני מתיישב לכתוב את סיכום העונה החמישית והאחרונה של הסדרה "צ'אק". מעריצים רבים של הסדרה בדקו במשך ארבע שנים מדי שבוע את נתוני הרייטינג של הסדרה בכדי לנסות לנחש את סיכוייה לקבל עונה נוספת. מדי שנה, הסדרה ניצחה את כל הסיכויים וחזרה. רבים ממעריצי הסדרה זוכרים כיצד "צ'אק" עמדה בפני ביטול כבר אחרי העונה השנייה שלה וניצלה ברגע האחרון בזכות "סאבוויי" והמבצע המטורף של המעריצים להצילה. כמובן, שעזרה לה העובדה שהרשת המשדרת (NBC) סבלה (ועדיין, במידה מסוימת, סובלת) מנתוני רייטינג נמוכים. ואז, בחודש מאי 2011, הודיעו מנהלי הרשת שהם מעניקים לסדרה עונה אחרונה בת 13 פרקים.

לפי דעתי, חלק ממעריצי הסדרה קיוו שגם הפעם הסדרה תנצח את כל הסיכויים ותקבל לפחות הזמנה לתשעה פרקים נוספים, אשר היו מעמידים אותה על מספר עגול של 100 פרקים, אך בסופו של דבר זה לא קרה והסדרה נפחה את נשמתה לאחר הפרק ה 91 והאחרון שלה. היום, במבט לאחור של כשנה לאחר תום הסדרה, ניתן להגיע למספר מסקנות לגביה (הכוונה היא לעונה החמישית).

המסקנה העיקרית שניתן להגיע אליה מצפייה בעונה החמישית היא, שניתן לחלק אותה לשלשה חלקים. החלק הראשון מורכב מהפרקים אחד עד שבע. חלק זה עסק בשאריות של העונה הרביעית. בתום העונה הרביעית, דקר, מרגל בתוך ה C.I.A נאבק בצ'אק ולא נותן לו למצוא את הנוגדן למחלתה של שרה, מחלה לה הייתה אחראית ויויאן וולקוף. לאחר שצ'אק מנצח אותו ובסופו של דבר נישא לשרה. דקר מודיע לו שכל ההרפתקאות שעבר עד עתה, החל מהאימייל שברייס לרקין שלח לו עם "המחשב המשולב", דרך "פולקרום", "הטבעת", וולקוף וכל השאר, לא קרו במקרה והוא היה רק חייל בתוך מזימה גדולה.

בחצי הראשון של העונה החמישית, התמונה מתבהרת וצ'אק מגלה בסופו של דבר, בפרק כריסמס מיוחד, שמי שעומד מאחורי דקר הוא הסוכן דניאל שואו (ברנדון רות'), אותו צ'אק הפיל בתום העונה השלישית, אשר רצה להשיג לעצמו גרסה עדכנית יותר של "המחשב המשולב". באותו פרק המעריצים גם מבינים (גם אם זה לא נאמר) מדוע למעשה דקר לא נתן לצ'אק להגיע לשרה עם הנוגדן. מעריצי הסדרה בוודאי זוכרים ששרה הייתה אחראית לחיסול אשתו של שואו בטעות.

כמי שצפה בכל פרקי הסדרה, לי הסיפור נשמע קצת מאכזב. לאחר שבתום העונה הרביעית דקר מודיע לו שהוא היה רק חייל בתוך מזימה גדולה, ציפיתי שהמפיקים יעמדו מאחורי המשפטים הללו ויציגו את המזימה הגדולה. בפועל, דקר פשוט בילף. קצת אנטי קליימקס. נכון, היה מאבק גדול בפרק השביעי בו שרה נלקחת כבת ערובה, אבל אני טוען ש"אם מציגים אקדח במערכה הראשונה, הוא צריך לירות במערכה החמישית." הנתון המעניין הוא, שכריס פדאק (אחד ממפיקי הסדרה) הודה בראיון, שכאשר סיימו לצלם את הסצינה האחרונה של העונה הרביעית עם הודעתו של דקר הם עדיין לא חשבו על כך ששואו עומד מאחוריו. ולכן, אני חושב, שבסופו של דבר "ההר הוליד עכבר."

בפרקים הראשונים של העונה, הצופים גם רואים כיצד מורגן הופך להיות "המחשב המשולב" לאחר שבסוף העונה השלישית הוא טען את ההעלאה שהייתה מכוונת לצ'אק מבלי לדעת זאת. במבט כולל, ולאחר צפייה בעונה כולה, בעיקר בפרקים האחרונים שלה, אני מבין שהיה צריך להראות שהגרסה של "המחשב המשולב" הייתה פגומה ומה יכול לקרות למי שמחזיק בגרסה הזאת: הזיכרונות שלו נמחקים והוא מקבל זהות אחרת. אבל, היה מוזר לראות את צ'אק ללא "המחשב המשולב" במשך עונה שלמה. כבר ציינתי בביקורת קודמת, שלמשוך רעיון כזה על פני עונה שלמה זה קצת מעצבן. לפרק אחד או שניים זה היה בסדר, אבל זה קורה לאורך כמעט 13 הפרקים.

במידה ומעוניינים להבין את כוונות המפיקים ניתן לתרץ זאת כך: הם ראו את סיפורו של צ'אק כמסע. לדידם, "המחשב המשולב" היה רק שלב בדרכו של צ'אק להתבגר ולהפוך מהחנון הגדול והמפוחד אותו ראינו בעונה הראשונה לאדם שיכול לעמוד לבדו ובכך גם "להחזיק" אישה כדוגמת שרה ווקר, או להסתדר ללא עזרת אחותו אלי, אשר בפרק האחרון של הסדרה עוברת לשיקאגו. צ'אק של העונה הראשונה לא היה מסוגל לעשות זאת. אלי אומרת לו בפרק הראשון של העונה, שהוא כבר לא צריך את "המחשב המשולב", משפט שמתברר כנכון, לאחר שהוא נאבק, גם מבחינה פיזית, במרגלים ובפושעים גם ללא "המחשב המשולב" ומצליח לנצח. תהליך ההתבגרות הושלם.

בגזרה של אלי ודבון, העונה החמישית מחזירה אותם קצת לאחור. לאחר שבעונה הרביעית חלק מרכזי הוקדש להריון של אלי ובחצי השני, לימיה הראשונים של קלרה, בתם הקטנה, הרי שבעונה החמישית הם שוב על תקן של מסייעים בלבד. דבון הופך להיות לזמן קצר עקר בית, וכמו כן, הוא מסייע ל"באי-מור" כאשר הוא מצטלם לסרטון פרסומת עבורם. אלי מנגד, שוב מוצגת על תקן המסייעת לצ'אק והפעם בכל מה שקשור ל"מחשב המשולב" ואח"כ בעצות ולבסוף היא חוזרת להיות עקרת בית, כאשר היא מחליטה לחזור לגדל את קלרה לאחר שהיא רואה את דבון עושה זאת ומקנאה בו.

בגוון הקומי של החלק הראשון ניתן לציין שמתגלה הסיבה להתנהגותו המוזרה של ג'ף. מתברר שג'ף נהג לישון ברכבו כאשר המנוע פועל והוא שואף את כל פליטות האגזוז שלו. לאחר שדבון מורה לו להפסיק לעשות זאת, ג'ף חוזר להיות בן אדם נורמאלי ואף גורם למאסרו של לסטר, לאחר שהלה לא אוהב את השינוי שחל בחבר הכי טוב שלו ומנסה ל"מסטל" אותו שוב עם פליטות אגזוז. אין ספק, שהמפיקים עשו זאת מכיוון שידעו שמדובר בעונה האחרונה ושעליהם לסגור את הסיפור של ג'ף ולסטר, ואכן, בפרק האחרון של העונה הסיפור נסגר, אבל עבור הצופה האדוק של הסדרה, זה היה מאכזב. ג'ף ולסטר היוו את האתנחתא הקומית של הסדרה, בוודאי לאחר שמורגן מתבגר לקראת תום העונה השנייה. לראות את ג'ף בצורה הזאת שבר את המשוואה. נכון, צריך להתבגר, אבל יש דמויות שצריך להשאיר כמו שהם. אי אפשר לסגור סיפור בכל קצותיו, או לפחות לדעתי, לא רצוי.  

ולבסוף, בחלק הראשון של העונה מציגים סוף סוף מושא אהבה עבור קייסי. קרי אן מוס, שרבים זוכרים אותה מסרטי ה"מטריקס", מוצגת כבר בפרק השני כגרטווד ורבינסקי, מרגלת סובייטית לשעבר, שיש לה עבר משותף עם קייסי ועתה יש לה חברה מתחרה ל"תעשיות קרמייקל", החברה של צ'אק, שרה, קייסי ומורגן. אך ניצוצות רומנטיים עפים מהר מאד ביניהם והיא אף פורצת לכלא במטרה לשחרר אותו ולבסוף אף מחסלת את דקר.

ואני אומר, למה רק בעונה החמישית נזכרו לעשות זאת ? קייסי היה ראוי למושא אהבה כבר קודם לכן. הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה, שזה קרה רק בשלב הזה היא, שרצו קודם להראות שהסיפור של קייסי עם קתלין, אמה של אלכס (בתו), סגור ולכן הוא התפנה מבחינה רגשית. ואכן, בתום העונה הוא הולך לאתר אותה (גרטווד) לאחר שהיא השאירה לו הזמנה פתוחה.

נקודה נוספת לגבי הדמות של ורבינסקי: למה להסתפק בארבעה פרקים בלבד ? הדמות שלה הוסיפה מאד לסדרה וניתן היה לשבצה למספר פרקים רב יותר ואולי להשאירה לעונה כולה. חבל. אבל היי, גם ארבעה פרקים זה משהו, לא ?

החלק השני של העונה מורכב מפרקים 8 ו 9. פרקים אלו די עומדים בפני עצמם (אם כי לא לחלוטין). ראינו פרקים דומים כאלה בעונות קודמות, פרקים שעסקו בקייסי או שרה. ואכן, בפרק השמיני הצופים מגלים מדוע במשך יותר מארבע שנים הם לא שמעו כמעט על אמה של שרה ושלמעשה אמה מגנה על תינוקת אותה שרה הצילה בעבר.

הפרק התשיעי של העונה מחזיר את גרטווד ורבינסקי להופעת אורחת אחרונה ובה הרגשות שלה ושל קייסי יוצאים החוצה. פרק זה גם מציג את החששות של ג'ף ולסטר שמשהו מתרחש מתחת לביי-מור ושצ'אק, שרה וקייסי הם מרגלים.

כריס פדאק הודה, שבכוונה הם יצרו פרקים שעומדים בפני עצמם בכדי לגלות יותר על האופי של שרה (פרק 8) וקייסי (פרק 9).

אם נערוך משאל בין כל מעריצי הסדרה, רובם המוחלט יעידו שהם לא אהבו את החלק האחרון של העונה ולמעשה, של סוף הסיפור של הסדרה. בחלק זה, פרקים 10 עד 13 של העונה החמישית, צצה דמות רשעה חדשה: ניקולאס קווין (אנגוס מקפאדן), סוכן C.I.A לשעבר, אשר רוצה גם הוא להיות "המחשב המשולב" ולשם כך הוא חוטף את צ'אק. שרה, בכדי להציל אותו, מעלה לעצמה גרסה פגומה של "המחשב המשולב" ובסופו של דבר נחטפת בעצמה, מאבדת את זיכרונותיה בחמש השנים האחרונות (כולל את התקופה בה התאהבה בצ'אק) ועוברת שטיפת מוח שמטרתה להשיג את "המחשב המשולב" עבור קווין ולחסל את צ'אק. בסופו של דבר האמת יוצאת לאור, אך הצורה שבה הסדרה מסתיימת משאירה בעיני מעריציה טעם מר.

מדוע מדובר בטעם מר ?

משום שהדרך של המפיקים לסגור את הסיפור הייתה "לפרק את החבילה". נכון, אלכס ומורגן עוברים לגור ביחד, אך זוהי הבשורה המשמחת היחידה שהצופים זוכים לה בפרק האחרון של העונה. דבון ואלי עוברים לשיקאגו לפתוח פרק חדש בחייהם המקצועיים. קייסי עוזב את בורבנק וגם את אלכס (בתו) בכדי להצטרף לורבינסקי. ג'ף ולסטר עוזבים את בורבנק לגרמניה בכדי לפתוח בקריירה עם "ג'פסטר", לאחר שהם מעניקים גרסת כיסוי אדירה לשיר Take On Me של להקת A-ha בפרק סיום העונה (סיום טוב בהרבה ממה שחשבו המפיקים בתחילה לעשות כאשר המחשבה הייתה לראות את ג'ף ולסטר קופצים מצוק עם המכונית מאחר שהם חושבים שהמשטרה רודפת אחריהם), הבאי-מור נקנה על ידי "סאבויי" ולבסוף, לאחר שנראה ששרה מקבלת ניצנים של זיכרונות מימיה עם צ'אק, הסדרה אמנם מסתיימת בכך ששרה מבקשת מצ'אק לנשק אותה והשניים אכן מתנשקים, אולם מצב מערכת היחסים שלהם לא ברור וכמו כן, לא ברור אם חזר לה הזיכרון. כלומר, הסיפור לא נסגר. יכול להיות שבהפקה חושבים שבשלב כלשהו יכול להיות סרט או פרק איחוד, אבל עבור מעריצי הסדרה הנאמנים שצעדו איתה במשך חמש שנים מורטות עצבים מבלי לדעת האם היא תשרוד, סיום שכזה מאכזב מאד.

דרך אגב, ג'וש שוורץ, בסדרה נוספת שלו, שהסתיימה לפני מספר שבועות, Gossip Girl, ערך סיבוב פרסה של 180 מעלות ויצר סוף שמח כמעט לכל הדמויות המרכזיות, כאשר הצמיד להן בני\בנות זוג, ואף הציג שתי חתונות בפרק סיום הסדרה (בלייר וצ'אק, סרינה ודן). מעניין אם זה קרה בעקבות ההד שיצר הסוף של הסדרה "צ'אק".

הוכחה לכך, שהצופים של הסדרה לא יאהבו סוף שכזה ניתנה כבר בעונה השלישית של הסדרה, לאחר שבהפקה החליטו להצמיד לצ'אק ושרה בני זוג אחרים בעונה זו, קריסטין קרוק גילמה את האנה במשך ארבעה פרקים ואילו ברנדון רות' התקרב לזמן מסוים לשרה כאשר גילם את דמותו של הסוכן דניאל שואו. מעריצי הסדרה זוכרים כיצד החלו להישלח מכתבים ואימיילים זועמים להפקה שנמאס להם לא לראות את צ'אק ושרה ביחד. ואכן, כבר בחצי השני של העונה השלישית בהפקה חיברו את צ'אק ושרה להיות זוג.

יתרה מכך, במשך העונה האחרונה מנפנפים לצופים בעובדה שצ'אק ושרה רוצים לעבור לגור בבית בסגנון שנות החמישים, לעזוב את עסקי הריגול ולגדל ילדים ובסופו של דבר מוחקים לשרה את הזיכרונות ולא ברור האם היא תישאר עם צ'אק ? אין ספק, שזה כאב למעריצים.

עבור מעריצי הסדרה שרוצים לדעת מה העתיד היה צופן לצ'אק, כריס פדאק הודה בראיון איתו לאחר שהסדרה הסתיימה, שבמידה ו"צ'אק" הייתה ממשיכה להיות משודרת, צ'אק ושרה היו ממשיכים לחיות כבעל ואישה, כאשר הם מנהלים חברה ליעוץ טכנולוגי. כך שלפחות מהבחינה הזאת אולי המעריצים יכולים להירגע ולא לחשוב שהעבירו חמש שנים לחינם בהזדהות עם הדמויות. למרות זאת, פדאק לא רצה להודות באם הנשיקה של צ'אק החזירה לשרה את הזיכרון, או שהיא החלה להיזכר באיטיות, הוא טען שהוא רוצה להשאיר את התשובה למחשבות הצופים.

עבורי, אחת מנקודות האור במהלך כל הסדרה (אחת מיני רבות), הייתה הצמד "ג'פסטר". למרות שלפי דעתי, הצמד נוצר כאפקט קומי של הסדרה, הרי שלדידי, כל הופעה של הצמד הייתה פנינה. החל מ Africa של להקת Toto ועד לחידוש של הצמד לשיר Take On Me של להקת A-Ha בפרק הסיום של הסדרה. ויק שאהי (לסטר) הוא אחד מהשחקנים הקומיים הגדולים ביותר שנראו על המסך בשנים האחרונות ומבצע אדיר על הבמה. תאמינו או לא, אבל אם להקת "ג'פסטר" הייתה מוציאה דיסק קאברים, הדיסק היה מוצא את דרכו אלי ובמהרה. צפו בקאבר ל Take On Me בפרק האחרון של הסדרה ותבינו על מה אני מדבר. חבל, שלא נזכה לראות הופעות נוספות שלהם.

הייתי גם רוצה להעיר הערה כללית על העונה. במשך ארבע עונות, בכל עונה צ'אק נאבק בארגון או דמות רשעה אחת. בשתי העונות הראשונות הוא אף נאבק באותו ארגון , "פולקרום". ואז, בעונה האחרונה והקצרה של הסדרה, בת 13 פרקים בסך הכל, פתאם יש שני רשעים ? במידה ולעונה היו 22 פרקים הייתי אולי מבין זאת, אבל בעונה כה קצרה ? זה היה קצת יותר מדי.

אה כן, עוד משהו שרציתי לציין: מי היה הסטייליסט, אשר עיצב את שערה של איבון בעונה הזאת ? הוא צריך להחזיר את הכסף שקיבל במהלך צילומי העונה.

אז, לראות או לא לראות ?
אי אפשר שלא לראות את העונה האחרונה של הסדרה, בוודאי עבור מעריצי הסדרה שצפו בעונות הקודמות. הבעיה היא, שהיה ראוי להזהיר את המעריצים שהיא עומדת להסתיים בצורה עצובה. מהלך מאד לא אופייני לצורה בה הסתיימו ארבע העונות הקודמות של צ'אק. יכול להיות, שהמפיקים רצו להפתיע עם סוף שאף אחד לא היה חושב עליו, אך "הכתובת הייתה על הקיר" כבר בתחילת העונה, בעקבות מה שקרה למורגן.

לפני סיום, אנקדוטה קטנה על הסדרה. אני לא יודע עד כמה מעריצי הסדרה מודעים לכך, אבל הרעיון על בחור שיש לו מחשב בראשו הוא לא רעיון מקורי. בשנים 2004-2003 שודרה ברשת UPN הסדרה Jake 2.0, בה כיכב כריסטופר גרהאם (Ugly Betty, Covert Affairs) והיה בה מוטיב דומה. למי שלא יודע, Jake 2.0 עסקה במומחה למחשבים, ג'ייק פולי, שעבד עבור ה NSA ואשר בטעות מודבק בנאנובוטים, אשר מעניקים לו כוחות על. הוא מסוגל לשלוט על טכנולוגיה באמצעות מוחו ובכך הוא הופך לשלב הבא של האנושות. הוא מסייע לממשלה. וכמובן, שגם בסדרה הזאת הוא מאוהב באישה בלונדינית. נכון, לא מדובר בהעתקה אחד לאחד, אך סביר מאד להניח שבהפקה של צ'אק לקחו את הרעיון (או חלק ממנו) ושכללו אותו, בצורה זו אחרת. הרעיונות דומים מדי בכדי שזה לא יהיה כך. וזאת, למרות שמפיקי צ'אק טוענים שחשבו על הרעיון לפני שנים רבות. דרך אגב, Jake 2.0 החזיקה מעמד 16 פרקים בלבד לפני שבוטלה (כאשר בארה"ב 4 הפרקים האחרונים אף לא שודרו). לפחות לצ'אק היו חמש עונות בקנה ו 91 פרקים בסך הכל.

לסיום, "צ'אק" הינה סדרת קאלט, שאולי לא הצליחה בנתוני הרייטינג, אבל תיזכר לעד בלבבות של מעריצים רבים, ואף יותר מכך, גם בקרב מבקרים רבים. אם תחפשו ברשת, אולי תמצאו איך אפילו ג'ון סטיוארט, הקומיקאי האמריקאי הידוע, ניסה בתוכנית שלו לסייע לסדרה בשעה שלא היה ברור האם היא תחזור לעונה נוספת. מעט מאד סדרות זכו לקשת כה רחבה של תומכים. לאור ההצלחה של Revolution במשבצת השידור לאחר תכנית הריאלטי The Voice, אתם יכולים לשער בנפשכם כיצד הייתה מצליחה "צ'אק" באותה משבצת שידור ? לפי דעתי, היא לא הייתה מסתיימת לאחר 5 עונות ועדיין היינו צופים בדמויות של דבון, אלי, קייסי, מורגן, שרה וכמובן...צ'אק.

פרסום: האם רשת FOX שברה מחסום פרסומי ?



לאחר שנים ארוכות של קילול המכשיר לדילוג על פרסומות הידוע בכינוי DVR, לפחות רשת אחת החליטה סוף סוף שהמאבק בו הוא חסר תועלת. מבלי למצמץ, רשת FOX קידמה את שידור הבכורה של הסדרה The Following בכיכובו של קווין בייקון עם ההודעה הבאה "כוונו את מכישרי ה DVR שלכם עכשיו !", כאשר היא מזכירה את השידור הראשוני של הפרק ביום שני שעבר. את אותה הצעה ניתן למצוא באותה רשת גם במודעות הכתובות, על שלטי חוצות. המודעות הללו אולי לא נראות רדיקליות, אך למעשה הן בדיוק כך: הרשתות מעוניינות שהצופה יצפה בתכניות שלהן בזמן אמיתי, ועד לאחרונה, הן לא היו מעוניינות לנקוף אצבע בכדי שהמצב ישתנה והצופים יצפו בתכניות שלא בזמן אמת. לוח החורף הנוכחי (2013-2012) נראה רע מאד עבור רשתות הטלוויזיה האמריקאיות ובעיקר עבור רשת FOX, והצעד הנוכחי של הרשת נראה כניסיון לבלום מגמה: לפחות שהצופים יקליטו ויצפו מאוחר יותר, מאשר יורידו את הפרק מהאינטרנט.

לפי דברי ג'ו ארלי, ראש התפעול של רשת FOX, בשעה שראשי הרשת ניתחו את ממצאי לוח החורף האחרון עד כה, ממצא אחד היה בולט: למרות שהקומדיות החדשות של יום שלישי, Ben and Kate ו The Mindy Project, מצליחות לשמר את מרבית הצופים ש Raising Hope ו New Girl משאירות להן בזמן אמיתי, הרי שהסדרות החדשות סובלות מירידה גדולה בנתוני ה DVR שלהן. במילים אחרות, הצופים, אשר צופים בערב הקומדיות של יום שלישי בצורה הישנה, כלומר, בזמן אמיתי עם פרסומות, נשארים כמעט לאורך כל הערב, ובכך מראים שהם אוהבים את הסדרות החדשות (או לפחות דוגמים אותן). הבעיה היא, שיותר משליש מהצופים אשר צפו ב Raising Hope ו New Girl עשו זאת באמצעות DVR. מכיוון שהם לא רק יושבים לאחור וצופים במה שמוצג על המסך, Ben and Kate ו The Mindy Project כמעט ולא קיימים עבורן. "הגענו למסקנה, שהצופים לא דוחים את הסדרות החדשות, אלא שהן כמעט ולא קיימות עבורן" טוען ג'ו וממשיך "התחלנו לומר, שאולי אנחנו ניצבים בפני עולם חדש בו עלינו לציין בפני הצופים, שעליהם לכוון את מכשירי ה DVR".

ההחלטה להתחיל ל"פמפם" התראות על כיוון מכשירי ההקלטה של ה DVR לא התקבלה בקלות. כפי שציינתי, רשת FOX עדיין מעדיפה שהצופים יצפו בסדרות שלה בזמן אמיתי, או לפחות כמה שיותר בסמוך לזמן אמיתי. צפייה בזמן אמיתי היא הצורה הטובה ביותר עבור הרשת, משום שבכך הסיכויים גדלים שהצופה יישאר לצפות בתכניות הבאות ברשת. דאגה נוספת לגבי ה"דחיפה" של נושא ה DVR, הוא רצונה של הרשת לא לעצבן את אנשי החדשות של הרשת, אשר בדרך כלל הם אלה שמשודרים בשעה 10 בערב. על ידי עידוד ההקלטה ב DVR, ברשת יכולים גם לגרום לצופים לברוח בשעות הללו למחוזות אחרים.

למרות זאת, מפרסמים עדיין משלמים לרשתות עבור צופים, אשר צופים בתכניות (ובפרסומות השתולות שלהן בתוכן) במסגרת 72 השעות מרגע השידור הראשוני, וזו הסיבה שהרשתות לא דואגות בכל מה שקשור לשינוי זמנים כאלטרנטיבה שנייה. במקום להתחיל לכסות את דקות השידור והמודעות שלה על ידי מודעות בסגנון "אהוב את מכשירי ה DVR שלך", ברשת החליטו לערוך ניסוי ובו השתמשו ב The Following כשפן ניסיונות. במקביל להיותה הסדרה החדשה שרשת FOX משיקה, מדובר גם בסדרה עם סיפור מסגרת מורכב מאחוריה, שלא יהיה קל לצופים להתחיל לצפות בה מאמצע העונה. "אנו מעוניינים שאנשים יהיו שם (יצפו בסדרה) מתחילתה" מסביר ארלי " לא בהכרח, שאנחנו מעודדים צפייה בסדרה בהקלטה, אלא, שאנחנו לא מעוניינים שהם יחמיצו אותה". רשת FOX החלה במסרי ה DVR כשבועיים לפני עליית הסדרה לאוויר, בדיוק בשעה ש The Following החלה להופיע במדריכי הצפייה האלקטרוניים. (ברשת לא רצו לומר לאנשים לכוון את ההקלטות שלהם אם המדריכים הללו לא נתנו את האופציה). בכל אופן, רשת FOX הסירה את המודעות הללו החל מסוף השבוע האחרון לפני עליית הסדרה בכדי לעודד צפייה בזמן אמיתי, כך לפחות, טוען ארלי.

רשת FOX נראית כרשת הטלוויזיה האמריקאית הראשונה, אשר מכניסה מסרים אודות DVR, בתוך קמפיין פרסומי ושיווקי עבור סדרה חדשה, אך היא יכולה לתפוס תאוצה, ככל שהמגמה של צפייה לא בזמן אמת תתגבר ותשפיע על הרגלי הצפייה. אכן, בדיוק בחודש שעבר,  Fox News Channel, החלה לשדר "פרומואים" המציעים לצופים להשתמש במקליטים שלהם בכדי שלא יפספסו את הצפייה בתעלולים המטורפים של שון האניטי או ב The Five. (למרות השיוך, ארלי טען שלא היה מודע למודעות של  Fox News Channel, כאשר החל את מסע הפרסום עבור The Following). באותו מסע, רשת FOX גם שייכה את The Mindy Project ו Ben and Kate. בכדי לאמוד את הצלחת הקמפיין, ארלי טוען שהוא יחפש אם מספר רב יותר של צופים יקליט את The Following, מכל דרמה אחרת בשנתה הראשונה. אך, אפילו אם תהיה עדות לכך שהתעלול הפרסומי עבד, אל תצפו לראות אזכורים ל DVR עבור תכניות ותיקות ומבוססות כדוגמת "אמריקן איידול" או The Simpsons. "אנו לא מנסים להעביר צופים לצפייה ב DVR" מסביר ארלי "אנו עדיין מעוניינים שהצפייה תהיה בזמן אמיתי. הסלוגן החדש שלנו לא עומד להיות 'אנחנו רשת FOX, כוונו את מכשירי ה DVR שלכם'".


הערה: הפרסום מבוסס על כתבה של ג'וזף אדליאן, כתב התרבות האמריקאי.

יום ראשון, 27 בינואר 2013

המלאכיות של שנות השמונים: מקום 15.

כאשר אני יושב היום על כסא במקום העבודה שלי אני מנסה לחשוב על הזמרות, כוכבות הסרטים וסדרות הטלוויזיה של שנות השמונים, אני תוהה, לאן הן נעלמו ? כמה פוטנציאל יכול היה להיות להן ולמה הן לא הצליחו. רבות מהנשים הללו ראויות להיזכר ולא להישכח במעמקי הנשייה. בשבועות הקרובים אעלה על הכתב את העלית של הנשים הללו במצעד בכדי שגם הדור הצעיר יותר יתוודע אליהן. אני בטוח שאשכח רבות אחרות, אך אולי בעתיד אכתוב מצעד שני ואכניס אותן לרשימה השנייה. נכון לעכשיו, אלו הנשים שעולות במוחי כשאני חושב על שנות השמונים.

כמו כן, אציין את הלהיטים הגדולים ביותר של המלאכיות, או את הסרטים בהן הן שיחקו. אשמח אם תוכלו להביע את דעתכם על השירים\סרטים\סדרות של המלאכיות.




מקום 15 :

בלינדה קרלייל – בתחילת ה 80 היא כיכבה בלהקת ה"גו-גוס", להקת הרוק הנשית הראשונה שחברותיה כתבו את שיריה. באותם ימים, בלינדה הייתה בעלת גוף עגלגל מעט. לקראת סוף שנות השמונים היא רזתה והפכה לא רק לאחת הזמרות היפות אלא לאחת הנשים היפות בעולם. כיום לא רבים זוכרים אותה כי בערך בתחילת שנות התשעים היא נעלמה ממפת המוזיקה – לפחות כזמרת מצליחה.



הלהיטים הגדולים של בלינדה קרלייל:

בלהקת ה"גו-גוס":

1981: Our Lips Are Sealed (הלהיט היותר מוכר בישראל).
1981: We Got the Beat.
1982: Vacation.
1984: Head Over Heels.

בקריירת הסולו שלה:

1986: Mad About You.
1987: Heaven Is a Place on Earth (להיטה הגדול ביותר שהגיע למקום הראשון בארה"ב).
1988: I Get Weak.
1988: Circle in the Sand (עוד להיט מוכר מאד בישראל).
1989: Leave a Light On (להיט פופ-רוק מעולה ומומלץ בחום).
1989: La Luna (שיר במקצב צועני טוב מאד).
1990: We Want The Same Thing.
1993: Big Scary Animal.


ביקורת: מיני סדרה, Spies Of Warsaw: לא מה שאתם חושבים.



כאשר השם "ורשה" מוזכר בישראל, רבים מעלים בדעתם את מראות גטו ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה. אז זהו, שהמיני הסדרה הבריטית, אשר שודרה לפני מספר שבועות לא עוסקת בנושא היהודי, לפחות לא באופן בלעדי. נכון, אירועי המיני סדרה מתרחשים במהלך השנים האחרונות לפני תחילת מלחמת העולם השנייה ואכן, ישנן שתי דמויות יהודיות טרגיות  אך מדובר בסיפור שונה.

Spies Of Warsaw מתימרת להיות דרמת ריגול, אך בפועל מדובר ביותר דרמה מאשר בריגול. מיני הסדרה מתמקדת בזאן פרנסואה מרסייר (דייב טננט), מרגל צרפתי שקיבל את המשימה לדווח על הנעשה בחזית הפולנית. זאן מגלה מהר מאד שהגרמנים מתכוננים לפלוש לפולין ושהם עתידים גם לפלוש לצרפת דרך בלגיה (מהלכים שאכן קרו במלחמת העולם השנייה), אך הבוסים שלו לא כל כך מאמינים לו, עד אשר גרמניה פולשת לפולין ב 1 בספטמבר 1939, אבל אז כבר מאוחר מדי. במהלך כל המיני סדרה גורמי הביון הגרמנים והוסבייטים מנסים לתפוס אותו, אך ללא הצלחה.

בפן האישי, מרסייר פוגש בעורכת דין בשם אנה סקארבק (ג'נט מונטגומרי), אשר משמשת כפילגש לגולה רוסי בשם מקס, הימים הם ימי סטאלין הקשים ומשפטי הראווה במוסקווה, השניים מתאהבים, אך לאחר שמקס נעלם אנה חושדת שידו של ז'אן היתה בדבר ומנתקת איתו את הקשר. לקראת סוף המיני סדרה, השניים מיישרים את ההדורים וז'אן מנסה להבריח את אנה ביחד איתו מחוץ למדינה בכדי שיוכלו לחיות ביחד.

למרות שלכאורה מדובר בדרמת ריגול, קצב האירועים בו הוא איטי להחריד. האירועים אמנם מתפרשים על פני שלש ערים מרכזיות כגון ורשה, ברלין ופאריס, אך הקצב שבו האירועים מתוארים הוא כה איטי, שלעיתי הצופה יוצא מאיפוס ומאבד את הסיפור אחריו הוא עוקב. מהבחינה הזאת, היה עדיף לו הסיפור היה נשאר כספר של אלן פיורסט ולא היה מקבל עיבוד טלוויזיוני.

הבריטים ידועים באיכות הסדרות שלהם, ורק לאחרונה המלצתי לצפייה על שתי מיני סדרות מעולות שהם העלו: Secret State ו Restless, אך בכל מה שקשור למיני הסדרה הזאת, העריכה, במיוחד בחלק הראשון של המיני סדרה נעשית בצורה גרועה והצופה לא מבין במשך זמן רב במה בדיוק המיני סדרה עוסקת.

גם מערכת היחסים בין אנה וז'אן מוצגת בצורה לא קוהרנטית וברורה. הצופה מקבל קטעים בלבד ממערכת היחסים ולא כל כך מעבד את התהליך שהדמויות עוברות. אפשר להבין אהבה ממבט ראשון, אך הצופה מקבל תחושה ששתי הדמויות נפגשות ומיד הגיבור הגדול, המרגל הדגול, נשבה בקסמיה של אנה ואף נופל לדיכאון גדול, כאשר מערכת היחסים ביניהם עולה על סרטון. בכך המיני סדרה הופכת למעט בלתי אמינה.

לא קראתי את הספר עליו מבוססת המיני סדרה, אך סביר להניח שהאירועים מוצגים בצורה יותר ברורה. נכון, מדובר במיני סדרה בת שלש שעות בלבד, אך ניתן היה ליצור מוצר איכותי יותר. אם היה צורך בכך, אולי היה ניתן ליצור פרק נוסף בין שעה וחצי ובכך לאפשר "זרימה" טובה יותר של החומר.

בכל מה שקשור לשחקנים, יש בעיה קלה. דייב טננט וג'נט מונטגומרי אמורים לגלם שני שחקנים מאוהבים, אך בפועל לא נראית כימיה בין השניים. השניים נראים כקוביות קרח אחד ליד השני ולא כזוג מאוהב ואם במקרה של טננט זה קצת מובן (הוא מגלם דמות של מרגל), הרי שלגבי מונטגומרי אפיון הדמות בצורה שכזאת פוגע בה. יכול להיות שכך הדמות מתוארת בספר, אך על המסך זה מפריע לצופה. אפילו בסצינת הסקס ברכבת השניים לא נראים מאוהבים, אלא יותר כזוג שמצא את עצמו בסיטואציה מינית. חבל, כי מדובר בצמד שחקנים טוב מאד, אך ככל הנראה, הליהוק של השניים למיני הסדרה הזאת היה בעייתי במקרה הטוב.

אז, לראות או לא לראות ?
אני לא מאמין שאני אומר זאת על סדרה בריטית, אבל התשובה שלי היא: לא לראות. הרעיון מעניין, אך המוצר הסופי לא מספיק טוב. הליהוק של הסדרה היה לא מספיק טוב (בלשון עדינה) בכל מה שקשור לצמד הראשי שלה, העריכה בעייתית ולכן הצופה מקבל מוצר, שהיה עדיף לו היה מסתפק בקריאת הספר ולא צופה במיני סדרה. חבל, בהפקה יכולים היו לייצר מוצר איכותי יותר.

פינת המענה לקוראים, והשבוע: Fringe, Once Upon A Time, The Mentalist, The Following, Doctor Who ועוד...

נתחיל עם צמד שאלות:

תודה רבה על כל הפרסומים שלך, אני עוקב אחריך כבר שנים, ואתה תמיד מוצא דרך לפרסם דברים מעניינים ומפתיעים.
יש לי כמה שאלות:

1. האם הסדרה "פרינג'" ממשיכה? לא הבנתי מה הציור של הפרח בסוף הפרק אמור להביע?..

2. ראיתי שהסדרה ממשיכה את עונתה הראשונה לאחר הפסקה של יותר ממחצית השנה , כמה פרקים נשארו ומה זה אומר על עונתה השניה?



תגובה:

1. הסדרה "פרינג'" הסתיימה לפני כשבוע לאחר חמש עונות. לגבי הפרח, גם אני לא הבנתי את זה.

2. מספר הפרקים הכללי של הסדרה עמד בסיומה על 100.

משאלות על סדרה של רשת FOX נעבור לשאלה על סדרה של רשת ABC:

מה המצב של once upon a time מבחינת הצלחה? האם אתה צופה לה עוד שנים קדימה? תודה



תגובה:

מדובר באחת הסדרות המצליחות של הרשת, למרות שחלה ירידה גדולה בנתוני הרייטינג שלה מהעונה הראשונה, לפחות נכון לעכשיו, אין שום סיבה שהיא לא תחזור לעונה נוספת, מעבר לכך, נראה אם הירידה בנתונים העונה תמשך גם בעונה הבאה ואם היא תמשך, עד לאיזה שלב.



ויש גם מקבץ שאלות שהגיעו במייל:

1. רציתי לדעת מה אתה חושב על lie to me, כי לפי מה שקראתי בבלוג לא אהבת אותה יותר מדי (למרות שאני חושב שזאת אחת הסדרות היותר טובות שיצאו בשנים האחרונות).

2. האם כבר ידוע אם המנטליסט תקבל עונה נוספת?

3. מתי דוקטור הו חוזרת לשדר פרקים בסדר רגיל?

4. האם אתה חושב שהמגמה שראינו השנה ברייטינג תמשיך גם בשנים הבאות?

5. מה אתה חושב על הפיילוט של the following?


תגובה:

1. אהבתי את הסדרה Lie To Me, למרות שהיא לא הייתה כה שונה מרוב הסדרות בטלוויזיה. היה לה אטרקציה קטנה, אבל לא מעבר לכך. אפשר היה להעביר איתה 40 דקות מדי שבוע, אבל לא מעבר לכך.

2. לגבי המנטליסט, עדיין לא ברור. לפני חצי שנה נטען שהיא כבר חודשה לעונה נוספת, אך לא יצאה הודעה רשמית. כרגע נראה שהיא תקבל עונה נוספת, אולם עד שתגיע ההודעה הרשמית הכל פתוח.

3. דוקטור הו חוזרת בפרקים חדשים החל מה 30 במרץ.

4. לגבי המגמה בנתוני הרייטינג, תלוי לאיזו מהן. הירידה בנתוני הרייטינג לפי דעתי אמורה להימשך, כל עוד לא ימצאו להיטים חדשים ועל פי ממצא הפיילוטים עד כה לא נראה שזה עומד לקרות.

5. לגבי The Following, לצערי עוד לא צפיתי בפיילוט, אולם הרעיון קצת נראה לי בעייתי עבור רשת ברודקאסט, למרות נתונים חיוביים לפרק הפתיחה. אבל אחרי שבע שנים של "דקסטר" הרעיון של סדרה על רוצח סדרתי כבר לא כל כך אטרטיבי עבורי.

יום שבת, 26 בינואר 2013

עונת הפיילוטים 2013: הרשתות מעוניינות בסדרות בעלות גוון עתידני\על טבעי\מדע בידיוני ב"תפריט שלהן".



ישנו חוק לא כתוב של פיתוחי סדרות עבור רשתות השידור האמריקאיות הגדולות - אם סדרה מסוג מסוים מצליחה בגדול במהלך לוח החורף, פיילוטים רבים יופקו על ידי הרשתות בכדי לשכפל את ההצלחה.

במקרה של מה שמתרחש השנה, מדובר בסדרה הפוסט אפוקליפטית Revolution של ג' ג' אברהמס, אשר צמחה והפכה ללהיט הגדול של העונה, ועתה הרשתות מפתחות פיילוטים אשר מתרחשים בעתיד. רק בימים האחרונים נוספו שלש פיילוטים שאושרו לרשימה הנ"ל, כולל אחד נוסף של ג' ג' אבהרמס, פיילוט ללא שם עבור רשת FOX, עם התסריטאי הראשי של הסדרה Fringe, ויימן, אשר תתרחש בעתיד כאשר שוטרי משטרת לוס אנג'לס חוברים לשותפות עם אנדרואידים מתוחכמים דמויי אדם. שני הפרויקטים הנוספים הגיעו אל רשת ה CW. הפרויקט הראשון נקרא The Hundred, שגם לו יש "נגיעה" פוסט אפוקליפיטית הדומה ל Revolution, אשר יתרחש 97 שנים לאחר שמלחמה גרעינית הרסה את הציביליזציה וספינת חלל עם בני אנוש עבריינים חוזרים לכדור הארץ בכדי לנסות ליישב אותו. הפרויקט השני נקרא Oxygen והוא אודות חברה של בני אנוש בה חייזרים היו כלואים כאסירים. רשת ה CW הינה הרשת האגרסיבית מבין 5 הגדולות בכל מה שקשור לדרמות עתידיות. בנוסף ל The Hundred ו Oxygen, הרשת הזמינה פיילוט שני לתואם הסרט "משחקי הרעב", The Selection, אשר יתרחש 300 שנה בעתיד. לאחר שבמשך שנים רבות, רשת ה CW בנתה את עצמה כרשת של אופרות סבון, עושה רושם שלפחות בפרויקטים של השנה הקרובה שהרשת משנה כיוון. מתוך שש הפרויקטים שלה שאושרו לפיילוטים עד כה רק אחד, Company Town, הינו בעל קונספציה שכזאת. בנוסף לשלש הפיילוטים העתידיים, הרשת גם אישרה הפקת פיילוט בשם The Originals, שיהווה ספין אוף ל The Vampire Diaries ו Reign, אודות מרי מלכת הסקוטים מהמאה ה 16.

לרשת ABC, אשר הייתה עקבית ברצונה לפתח סדרת מדע בידיונית מאז ש Lost ירדה מהאוויר, יש שני פרויקטים בעלי סיכוי טוב לכך. הראשון הוא S.H.I.E.L.D של ג'וס ווידון על פי הקומיקס של חברת "מארוול", והפרויקט The Returned, אשר יעסוק בזומבים. פרויקטים נוספים בעל קונספט מעט שונה הינם: הדרמה Sleepy Hollow עבור רשת FOX שאלכס קורצמן ובוב אורקי עומדים מאחוריה; וכן Delirium, אשר מתרחשת בעולם בו אהבה נכחדה; Believe של ג' ג' אברהמס ואלפונסו קיורון עבור רשת NBC, אודות נערה עם כוחות מיוחדים הנלחמת באלמנטים רשעיים; Bloodline של רשת NBC אודות אישה צעירה שהיא נצר לשושלת עתיקה של שכירי חרב ורוצחים; העיבוד הטלוויזיוני של קרלטון קיוס לקומיקס The Sixth Gun; וכן, הסדרה לעונת הקיץ של רשת CBS, אשר קיבלה את השם , Under The Dome, המובססת על ספרו של סטיבן קינג ובריט רוברטסון
(The Secret Circle, Life Unexpected) אמורה לככב בה.


הערה: הכתבה מבוססת על כתבה של נלי אנדרווה, כתבת התרבות האמריקאית.

יום שני, 21 בינואר 2013

שלב סיכום עונה: חצויה, עונה 3: רעיון טוב, ביצוע גרוע.



לקח להם זמן בהפקת הסדרה מתום שידור העונה השנייה, אשר הפרק האחרון שלה שודר ב 7 ביולי 2010, לעליית העונה השלישית ב 6 בדצמבר 2011 (ודרך אגב, גם לי לכתוב את הביקורת...). כלומר, כ 17 חודשים !!! צר לי לומר זאת, אך המוצר שיצא להם לא הצדיק את ההמתנה.

הבה נתחיל עם האלמנטים החיוביים. אין כמעט ספק, שהרעיון לנסות ול"שבור את הכלים" בסדרות מהסוג הזה, אשר פונות אל בני הנוער, ולשבור פורמאט שעבד עבור הצופים בשתי העונות הראשונות שלה, היה סיכון גדול.

דווקא הרעיון הכללי של העונה השלישית היה מעניין מאד. להציג את מה שקורה מאחורי הקלעים של צילומי העונה השלישית של הסדרה "חצויה 3" היה נכון. הפורמאט עבד בסדרה "טלנובלה בע"מ" לפני מספר שנים ולא הייתה סיבה שזה לא יעבוד עבור בני הנוער. הבעיה הייתה בביצוע.

אלמנט נוסף שעבד לטובת ההפקה היה, שהם הצליחו לשמור, פחות או יותר, על הקאסט הצעיר מהעונות הקודמות, רק הקאסט המבוגר עזב. בעיקר אמורים הדברים לגבי שני הכוכבים הגדולים של הסדרה, יון תומרקין וידידיה ויטל.

אלמנט חיובי נוסף שראוי לציין הוא ההתקדמות הנהדרת שעשתה מאיה שואף כשחקנית מהעונה הראשונה ועד לעונה השלישית. כמו כן, התוספת של מירב פלדמן כעלמה, אחותו של אבי, הייתה טובה מאד ומעניין לראות כיצד היא התקדמה מתפקיד קטן בסדרה הבורר, דרך היותה מנחה בערוץ הילדים ועד לתפקיד שלה בחצויה 3, תפקיד שהוכיח שהיא שחקנית טובה.

זהו. עד כאן האלמנטים החיוביים הבודדים של העונה השלישית של חצויה. ניסיתי למצוא אלמנטים חיוביים נוספים ולא הצלחתי.

בקטגוריית האלמנטיים השליליים צריך להדגיש במיוחד את נושא הליהוק. בראש ובראשונה ניתן לציין את הליהוק של שמואל וילוז'ני כמני, המפיק של הסדרה ובמיוחד של שי אביבי כשאול, המומחה לענייני רוחות רפאים. למרות שמדובר בשחקנים טובים, לפי דעתי, המשחק שלהם בסדרה היה מוגזם, במיוחד הדברים אמורים לגבי שי אביבי, שלעיתים זה נראה כמו פארודיה על דמויות דומות מעולם הטלוויזיות והסרטים האמריקאי. במידה וזו הייתה ההנחייה של הבמאי סימן שבאמת הם לא יודעים לצלם סדרה, ובמידה וזו לא הייתה ההנחייה הבמאי היה חייב לתקן את המשחק של השחקנים שיהיה אמין יותר.

גם בגזרת הקאסט הצעיר נעשו טעויות בליהוק. מאור שוויצר לוהק לתפקיד רובי, אשר לתוכו נכנס רוחו של המכשף אקו וצר לי, אך מדובר בליהוק גרוע. נכון, מאור נראה טוב, אך הוא נראה מלוקק ומאד לא אמין לאורך כל העונה. יתרה מכך, לא הייתה כימיה בכלל בין עמית למאור וזו בעיה, משום שבמשך כמעט שני שליש מהעונה היא הייתה אמורה להיות מאוהבת בו. כאשר עמית ניצבה מול יון ראו את הכימיה, גם כאשר השניים כבר לא היו זוג במציאות. נכון, יש להם היסטוריה וזה הקל עליהם, אך שחקנים שמשחקים צמד אוהבים (גם אם מזויף) חייבים שיהיה ביניהם כימיה.

ואם כבר מדברים על עמית. מישהו מוכן להגיד לי כיצד עמית פרקש קיבלה את התפקיד הראשי בסדרה ? משום שאני לא רואה סיבה טובה אחת. גם בעונה השלישית שלה עמית נראתה במרבית העונה כמי שמדקלמת טקסטים ולא משחקת. זה בלתי אפשרי, כאשר מדובר בכוכבת הראשית של הסדרה. בשתי העונות הקודמות יון תומרקין וידידיה ויטל, אשר ניצבו לצידה השכיחו זאת במעט, אך בעונה השלישית ידידיה ויטל קיבל סיפור משנה די נפרד והאמת אודות משחקה של עמית התגלתה מהר מאד. זה היה מאד אירוני כאשר שמעו את הדמות של מאיה מתלוננת כיצד עמית קיבלה את התפקיד הראשי, או שאולי זו הייתה הכוונה.

רוצים עוד ? בבקשה. לארה ווסברג בתור אלינור הייתה פשוט מזעזעת. זה היה כאילו נתנו לילדה קטנה להראות על המסך. אז נכון, גם במקרה שלה היא נראית לא רע, אבל איך היא עברה את מבחן הבד ? גם במקרה הזה ניתן להצביע על אירוניה מסוימת, כאשר בפרק הפתיחה מנסים למצוא תחליף לליאו לאחר שכביכול יון תומרקין לא חוזר והמפיק והבמאי טוענים שראו את כל השחקנים שיש ואין יותר היצע טוב. ואני שואל, אין יותר שחקניות שנראות טוב ויודעות לשחק ? יעל גרובלס שהפציעה לקראת תום העונה הראתה כיצד עושים זאת נכון, אז סימן שיש. דרך אגב, סצינות הנשיקה בין הדמויות של דני ואלינור נראו כל כך מאולצות ומביכות שהיה עצוב לצפות בזה.

בואו גם נפתח את הדיון לגבי הדמות של דני. בתחילת העונה דני מציין שהוא רוצה מושא אהבה בעונה השלישית והפעם הוא קיבל את אלינור, לאחר שהיה מעין משולש אהבים קצר עם הדמות של ידידיה (לא ממש). ברי, הבמאי, מציין בפניו שהצופים לא מעוניינים לראות אותו עם מישהי והוא צדק. מי התסריטאי הטיפש שהחליט להצמיד לו בחורה ועוד לנצח במאבק שחקנים כמו קובי פרג' (נכס לכל סדרה ותוכנית) וידידיה ויטל ? במיוחד כאשר דני לשמן הוא שחקן מוגבל מאד.

גם התסריט של העונה היה בינוני במקרה הטוב ועובדה זו באה לידי ביטוי במיוחד משום שהרעיון הכללי של העונה היה טוב ואולי אפילו טוב מאד. נושא הערפדים די מיצה את עצמו. רק דוגמא קטנה: יון נמצא בארה"ב בפרק הראשון, כאשר הוא מצלם סדרה ואז הוא מקבל חיזיון שעמית בסכנה ומיד חוזר לארץ. למה לא להעביר 5 או 6 פרקים כאשר יון בארה"ב ? למה למהר ולהביא אותו לישראל ?

גם הצורה שבה סיימו את העונה הייתה בעייתית. הידיעות גורסות שלא תהיה עונה רביעית לסדרה. אני מבין שבהפקה רצו לסיים את הסדרה עם סיפור גדול ולאחר שבתחילת הפרק האחרון הסיפור של אקו הסתיים בהפקה החליטו ליצור סיפור לפיו העובדה שכאשר עמית מחזירה את יון מעולם המתים הוא הופך לאיטו לערפד. אז נכון, הצעד היה מעט מפתיע, אבל כך לסיים סדרה עבור קהל הצופים המסור שלה ? אני לא טוען, שהיה צריך לנסות ולסיים עם חתונה והפי אנד, אבל אתה לא הורס כך את הדמות של יון, שלמעשה החזיקה את העונה כולה מאחר והתפקיד של ידידיה הוקטן, פשוט לא עושים דבר שכזה. ואם כבר מדברים על הסצינה האחרונה של הסדרה, מי שם את הדם המזויף על גרונה של מאיה ? אפילו לצופה ההדיוט זה נראה כמו צבע.

נקודה נוספת לרעת התסריטאים היא השימוש הרב בפלשבקים. לפני שש או שבע שנים, בתקופה ש"אבודים" עדיין שודרה ברשת ABC, שימוש רב בפלשבקים עוד היה טרנדי, אך כיום זה די מאוס. פעם או פעמיים במהלך עונה זה סביר, אך כאשר מדי כמה פרקים משתמשים באלמנט הזה לצופה זה קצת מעצבן.

צריך גם לציין את העובדה שמאיה שואף נעדרה לפרקים רבים מדי, כאשר התירוץ היה שהיא עברה לשחק בחו"ל. כאשר השחקניות הראשיות בסדרה הן: עמית פרקש, לארה ווסברג וגם אגם רוטברג, העדרה של מאיה שואף היה קריטי. כשהיא לא הייתה על המסך, איכות המשחק של הצוות הנשי הייתה נמוכה מאד. היו חייבים לשנות את התסריט (כפי שניסו להראות זאת במהלך העונה) בכדי להחזיר אותה בהקדם האפשרי.

לסיום, נראה שהיה ניסיון לצאת מעט החוצה מהאולפן ולקיים צילומי חוץ, אבל למה להסתפק בלוקיישן אחד או שניים, כאשר נראה היה שצילמו אותם בזה אחר זה ? אם כבר עושים זאת, אז שיעשו זאת עד הסוף.

אז, לראות או לא לראות ?
עבורי מדובר באכזבה. להגיע עם רעיון טוב ולפשל בצורה שכזאת ? במיוחד כאשר עבר זמן רב מאז צילומי העונה השנייה לשלישית, כלומר, היה זמן לעבוד עליה ולשדרג אותה. ולכן, התשובה שלי היא: לא, דלגו עליה (למרות שאני מאמין שמעריצי הסדרה לא יפספסו אותה). ערוץ ניקלודיאון האמריקאי היה חלק מההפקה, לפחות על פי הקרדטים, ולאחר צפייה במוצר שהוא חתום עליו, קשה לי להאמין שהוא הסכים לכך. הערוץ שידר באותה תקופה את העונה השנייה של House Of Anubis וההבדל בינה לבין העונה השלישית של חצויה היה הבדל של שמיים וארץ מבחינת רעיון, תסריט ובעיקר משחק. הגיע הזמן שהסטנדרטים של צוות ההפקות יהיה גבוה יותר ולא יסתפק בשחקנים יפים.

ניתוח: רשת FOX באמת צריכה שיצפו ב"אמריקן איידול".



כאשר קווין ריילי, יושב הראש של Fox Entertainment, נפגש עם עיתונאים לפני מספר ימים, הוא לא ניסה ליפות את המצב בו הרשת שלו נמצאת בשלב זה בכל מה שקשור למדד הרייטינג. "אנו ב"פוקס" כאילו מדדים החוצה משנת 2012", הוא טען. "אנחנו נאבקים בשלב זה." הכוונה היא לכך, שקהל היעד של הרשת מתחת לגיל 50, קהל יעד בו שלטה בשנים האחרונות, אותו היא איבדה וכיום הרשת נמצאת אחרי רשת NBC ו CBS. יתרה מכך, בחישוב "מספר הצופים הכללי", הרשת נמצאת במקום ה 4, גם אחרי רשת ABC, עם נתונים של 6.7 מיליון צופים בלבד בממוצע, כמעט 5 מיליון צופים פחות מ CBS שבמקום הראשון. מובן מאליו, שהרשת לא נמצאת במצב טוב. אז, מה הוביל לכך ? אציין שלש סיבות עיקריות, אך לאחר כל סיבה אציין גם סיבה אחרת לאופטימיות לגבי העתיד של הרשת. תחליטו בעצמכם האם "הטוב" מחפה על "הרע".

הנתון השלילי 1: The X Factor הפכה להסחה יקרה עם נתוני רייטינג בינוניים.

סיימון קאוול העריך שהפרויקט החדש שלו אחרי "אמריקן איידול" יגרוף מעל 20 מיליון צופים בעונה הראשונה, אך התוכנית קיבלה בסביבות 13 מיליון צופים בממוצע. רשת FOX חידשה את התוכנית בכל זאת, משום ש 13 מיליון צופים הם עדיין מספרים גבוהים בטלוויזיה, ומשום שהם סברו שיוכלו להעלות את מספר הצופים בעונה השנייה עם שמות כמו בריטני ספירס. הם טעו. העונה השנייה של התוכנית גרפה רק 9.5 מיליון צופים בממוצע, כאשר בקרב הצופים מתחת לגיל 50 הסדרה קיבלה 3.4 נק' מדד ובכך היא ניצבה אחרי סדרות כגון The Simpsons, Glee, Family Guy, ו New Girl (אחרי שקלול ה DVR). מכיוון ששלש השעות של The X Factor מהוות כ 20% מסך השעות השבועיות של הרשת (15), איבוד 25% מהקהל שלהם בעונה השנייה היווה פקטור חשוב מאד ברידה הכללית של הרשת ב 20% מול העונה שעברה.

ההשפעה של הירידה של The X Factor לא נגמרת רק בנתוני הרייטינג של Nielsen. מכיוון שמדובר בשלש שעות שבועיות מתוך 15 (כאשר בחלק השני של העונה "אמריקן אייגול" אמורה להחליף את The X Factor), הרשת אבדה אותם בכדי לנסות למצוא להיטים חדשים. צריך גם לזכור, שהרשת לא משדרת אחרי השעה 10, שביום ראשון היא מגבילה את עצמה לסדרות אנימציה וימי שבת מוקדשים לספורט, שידורים חוזרים ותוכניות בעלות פרופיל נמוך כגון Cops. על ידי הקדשת שלש שעות לתחרות מוזיקה, רשת FOX נשארת רק עם 7 שעות בכל שבוע לייצר להיטים עבור דרמות וקומדיות בעלות תסריט. בלוח החורף האחרון, לרשת FOX היה מקום לנסות רק שעתיים לתוכניות חדשות, מדובר בדרמה The Mob Doctor ובקומדיות Ben & Kate ו The Mindy Project. מדובר במספר השעות המועט ביותר מבין הרשתות (CBS ניסתה 3.5 ורשת ה CW עם 3). כאשר רשת FOX ניצבה בראש סולם הרשתות במדד Nielsen היא יכלה להתרברב שלמרות המחסור בסדרות האיכות שלהן יוצרת לין אפ טוב. אך עתה, במצבה הנוכחי, רשת FOX גורמת לכך שיהיו לה פחות אפשרויות לייצר להיטים בכדי להחליף להיטים כגון 24 או House, שהגיעו לסיומן. מנהלי הרשת יוכלו לטעון שלמרות ש The X Factor לא "שורפת את המסך", הרי שהיא מצליחה הרבה יותר מכל סדרה אחרת שהייתה עולה במקומה בלוח החורף הנוכחי. אולי הם צודקים, אך בהגבלת מספר האפשרויות, הרשת גם מגבילה את האפשרות להצליח ולגלות "להיטים" חדשים, בין אם מדובר בסדרות בעלות תסריט או תוכניות ריאלטי.

הנתון החיובי 1: "אמריקן איידול" חוזרת.

אין ספק שמדובר בחדשות טובות עבור הרשת. בעבר, "אמריקן איידול" הייתה הכלי החשוב ביותר לסגירת פערים במדדי הרייטינג מול שאר הרשתות ואף להציב אותה במקום הראשון. למרות שבשנים האחרונות מספר רב של צופים עזב אותה, בעיקר בשל התחרות שלה מול The Voice של רשת NBC ו The X Factor, עדיין, גרסה מוחלשת של "אמריקן איידול" נשארת נשק קטלני עבור הרשת. בעונה שעברה, התוכנית הניבה בממוצע כ 20 מיליון צופים ונשארה התוכנית הנצפית ביותר. חודשים של מאבק בין השופטות מריה קארי וניקי מינאג' יכולים לגרום להבאת צופים שעזבו לחזור ולצפות, לפחות למספר שבועות (אם כי בפרק הפתיחה זה עדיין לא קרה). זו, כמובן, הגרסה האופטימית של ההתרחשויות, בעוד The Voice ו The X Factor יורדות בנתוניהן בעונה הנוכחית קיים סיכוי גדול שלצופים נמאס מסוג התוכניות הללו והמותג של "אמריקן איידול" יקרוס. בכל מקרה, נתוני התוכנית צפויים להעניק לרשת זינוק במדד הכללי של הרייטינג בין הרשתות. מה שלא צפוי זה שחזור של עונת 2011-2010, כאשר הרשת איבדה גובה עם סדרות כגון Lone Star ובגלל "אמריקן איידול" עדיין סיימה ראשונה. רשת FOX עמוק במקום השלישי הפעם ובניגוד לאותה השנה, הפעם אין לה את שידור "הסופרבול".

הנתון שלילי מספר 2: הסדרה New Girl צועדת בכיוון הלא נכון.

נראה שהקומדיה של רשת FOX, שבעונה שעברה הייתה להיט גדול, "נדבקה" בנגיף של הקומדיות של רשת NBC ביום חמישי. ככל שהסדרה הופכת מבחינה קריאטיבית לאיכותית יותר, וככל שהיא מקבלת ביקורות אוהדות ממבקרים, כך היא מאבדת את קהל הצופים שלה. פרק הבכורה של הסדרה הניב בחודש ספטמבר 2011 מעל ל 10 מיליון צופים ובסופו של דבר הסדרה התייצבה על כ 7 מיליון צופים בממוצע, לפחות עד חודש ינואר 2012. כאשר New Girl חזרה מחופשת החגים בשבוע שעבר היא הניבה את קהל הצופים הנמוך ביותר שלה עם 3.8 מיליון צופים בלבד ובשבוע שעבר היא הגיעה ל 3.6 מיליון צופים. הסדרה הצליחה מעט יותר בקרב הצופים מתחת לגיל 50 וב DVR, אך למרות זאת, הסדרה עדיין רושמת ירידה של 20% לעומת נתוני העונה שעברה. New Girl נותרה אחת הסדרות המצליחות של הרשת, בעיקר בקרב צופים מתחת לגיל 35, אך סדרות מצליחות בדרך כלל נוטות להצליח יותר בעונה השנייה, אך זה לא מה שקרה ללהיט הנ"ל. יתרה מכך, הכישלון של New Girl, הוא חלק מהפיאסקו של ערב הקומדיות של הרשת ביום שלישי. הרשת חשבה שיש לה מספיק כוח בכדי להרחיב את הקומדיות של יום שלישי לשעתיים, אך בפועל ההרחבה רק הזיקה ל New Girl והרשת נכשלה עם הקומדיות Ben and Kate ו The Mindy Project ובסופו של דבר, הרשת מפסידה את הערב לרשתות CBS ו NBC.

הנתון החיובי 2: הקומדיות של שאר הרשתות נוחלות גם הן כישלון.

הקומדיה Two Broke Girls של רשת CBS הרשימה מאד בעונתה הראשונה ובשל כך, הרשת אף הזיזה אותה לשעה 9 בערב יום שני. הצמיחה של הסדרה, לפחות עד לחזרת הסדרה מחופשת החגים, נעצרה בעונתה השנייה ועד עתה, הסדרה איבדה כ 10% מנתוניה לעומת העונה שעברה בקרב הצופים מתחת לגיל 50. ברשת ABC, הקומדיות Happy Endings ו Don't Trust the B---- in Apartment 23 רואות את הצופים שלהן מתאדים ככל שעובר הזמן, בשעה שברשת NBC הקומדיות Whitney ו Up All Night רואות גם הן את איבוד המומנטום של העונה הראשונה. למרות שהנתונים הללו לא עוזרים ל New Girl, מנהלי רשת FOX יכולים אולי להתנחם עד כמה קשה כמעט לכל הקומדיות בעונה הנוכחית.

הנתון השלילי 3: פיתוח הדרמות של רשת FOX "התייבש".

אין רשת שסבלה יותר מפיתוח דרמות השנה מרשת FOX. אם אתם מסכימים לכך שמנהלי רשת FOX מחשיבים את Glee כקומדיה, ההשקה המוצלחת האחרונה של הרשת במדור הדרמה הייתה לפני 5 שנים, כאשר הרשת השיקה את Fringe (למרות שכעת נתוניה נמוכים, הרי שבתחילה נתוניה היו טובים). לא משנה מה הנוסחה, שום דבר לא נראה שמצליח: בחמש השנים האחרונות, הצופים דחו סדרה שזכתה להילולי המבקרים (Lone Star), סדרה עם באז גדול (Terra Nova), ספין אוף (The Finder), סדרות עם תסריטאים ראשיים מוכחים (The Chicago Code, Alcatraz, Dollhouse), סדרות עם כוכבים של רשת FOX (הסדרה Touch), חיקוי של סדרות מרשת USA (הכוונה היא ל Lie To Me), סדרת אקשן (Human Target) ולאחרונה, גם סדרה שמתאימה לרשת Lifetime (הכוונה כמובן ל The Mob Doctor).

הנתון החיובי 3: נראה ש The Following עומדת להצליח.

ההשקה היום של הדרמה שבמרכזה רוצח סדרתי נראה שעומדת להצליח, כאשר יש לסדרה שם גדול כגון קווין בייקון ובוודאי שעזרה לה העובדה שהרשת הריצה "238 מיליון פרומואים" מהרגע שנראה ש The Mob Doctor קרסה (וזה קרה כמעט לאחר שידור הפרק הראשון). כמובן, נראה היה ש Terra Nova ו Lone Star היו אמורות להצליח בוודאות ויכול להיות שברשת תולים תקוות גדולות מדי ב"צמא" הגדול של הצופים לראות דם על המסך. יתרה מכך, אפילו אם The Following תצליח, רשת FOX לא תקצור את כל פירות ההצלחה. הסיבה לכך היא שקווין בייקון גרם לרשת להסכים להפיק בסך הכל לא יותר מ 15 פרקים מדי עונה !!!

אז, באיזה צד אתם נמצאים ? השלילי או החיובי. לצערי, אני נמצא בצד השלילי.


הערה: הניתוח מבוסס על כתבה של ג'וזף אדליאן, כתב התרבות האמריקאי.

יום ראשון, 20 בינואר 2013

המלאכיות של שנות השמונים: מקום 16.

כאשר אני יושב היום על כסא במקום העבודה שלי אני מנסה לחשוב על הזמרות, כוכבות הסרטים וסדרות הטלוויזיה של שנות השמונים, אני תוהה, לאן הן נעלמו ? כמה פוטנציאל יכול היה להיות להן ולמה הן לא הצליחו. רבות מהנשים הללו ראויות להיזכר ולא להישכח במעמקי הנשייה. בשבועות הקרובים אעלה על הכתב את העלית של הנשים הללו במצעד בכדי שגם הדור הצעיר יותר יתוודע אליהן. אני בטוח שאשכח רבות אחרות, אך אולי בעתיד אכתוב מצעד שני ואכניס אותן לרשימה השנייה. נכון לעכשיו, אלו הנשים שעולות במוחי כשאני חושב על שנות השמונים.

כמו כן, אציין את הלהיטים הגדולים ביותר של המלאכיות, או את הסרטים בהן הן שיחקו. אשמח אם תוכלו להביע את דעתכם על השירים\סרטים\סדרות של המלאכיות.




מקום 16 :



סמנתה פוקס – כאשר יצא השיר שלה "Touch Me" בסוף שנת 1986, שיר שהפך ללהיט היסטרי בכל רחבי העולם, היא הפכה מיד לסמל סקס בין היתר בשל החזה הגדול שהיה לה (אותו החליטה כעבור יותר מעשור לקצר). במשך שנים סמנתה נחשבה לאחת הנשים הלוהטות בעולם, גם אם לא הכי מצליחות בתחום, למרות שיש לה קול לא רע בכלל. כמובן עזרה לה העובדה שהיא הצטלמה לפוסטרים שלא משאירים הרבה לדמיון. בסוף שנות התשעים הגיעה הזמרת להופעה בתכנית "חלומות בהקיציס" והראתה לנו שיופיה נשאר, שתי התמונות התחתונות מראות, שגם האלמנט הזה החל להתפוגג. הדבר היחיד שנשאר לה זה לחיות על הזיכרונות.



הלהיטים הגדולים של סמנתה פוקס:






1986: Touch Me.
1986: Do Ya Do Ya.
1987: I Surender.
1987: Nothing's Gonna Stop Me Now.
1989: I Only Wanna Be with You.

ביקורת: Deception, עונה ראשונה, פרקים 2-1: טעות נוספת של רשת NBC.



עושה רושם, שלמרות שברשת NBC יכולים לחייך בעקבות נתוני הרייטינג של החצי הראשון של העונה, נדמה שמנהלי הרשת לא למדו מספר לקחים, משום שהם ממשיכים לעשות את אותן טעויות שנה אחרי שנה. בעונת הפיילוטים של לפני שנתיים ברשת החליטו להכניס ברגע האחרון את הסדרה The Firm אל רשימת הסדרות שאושרו לעונה. רבים תהו היכן הסדרה תשובץ, אולם בסופו של דבר, הצופים נאלצו לחכות עד חודש ינואר של שנת 2012 בכדי לזכות ולצפות בסדרה. לכאורה, אין בכך שום דבר יוצא דופן, רשתות רבות נוהגות להעלות סדרות חדשות בחצי השני של העונה. אך, כל מי שמכיר את עולם הטלוויזיה יודע, שלהעלות סדרה עם נושא מרכזי מורכב בשלב כה מאוחר של העונה, הינו סיכון גדול מדי. הצופים האמריקאיים כבר סיגלו לעצמם את הרגלי הצפייה לעונה, ולעלות לאוויר בשלב הזה סדרה "כבדה" באופן יחסי, משאיר לה סיכוי נמוך מאד להצליח. ואכן, לא עבר זמן רב והסדרה צנחה בנתוני הרייטינג שלה. היה ברור שהיא עומדת בפני ביטול והיא אכן בוטלה.

ברשת NBC החליטו השנה לחזור על אותה טעות והעלו לפני כשבועיים את הסדרה Deception. לכאורה, מדובר באופרת סבון, אך עלילת הסדרה די מורכבת ומסובכת, כאשר הדמות של ג'ואנה לוקאסטו (מייגן גוד), שוטרת-בלשית, חוזרת לבית בו גדולה כבת של המשרתת, והפעם בכדי לחקור את מותה של חברתה הטובה מימי הילדות, ויויאן, עמה איבדה קשר. ב F.B.I חושבים שמישהו מבני משפחתה אחראי למות ויויאן וג'ואנה עובדת עבורם כשוטרת סמויה בכדי לחשוף את זהות הרוצח או הרוצחת. כמובן, שבדרך גם מתגלים כל מיני נתונים חשובים כגון העובדה, שמיה באורס (אלה רה פאק), אשר נחשבה לאחותה של ויויאן היא למעשה בתה, או שרוברט באורס (ויקטור גארבר הידוע מהסדרה Alias) בגד באשתו במשך שנתיים עם המזכירה שלו ולאשתו סופיה לא ממש אכפת מכך, שלאדוארד באורס (טייט דונובן) יש נטייה לאלימות. וכן, לכך שבידי ג'וליאן באורס, אחיה של ויויאן עמו גואנה הייתה מעורבת בצורה רגשית בימי ילדותה ועדיין יש לה רגשות כלפיו, יש טבעת בה השתמשו להכות את ויויאן, ככל הנראה, בליל מותה.

הרעיון מוכר, משפחה עשירה שמסתירה סודות ולאחרונה ניתן לציין בהקשר הזה את הכישלון של Dirty Sexy Money, אשר שבקה חיים לאחר שתי עונות מקוצרות בלבד. גם העריכה מוכרת, כאשר רואים פלשבקים מהעבר (ורק אזכיר כדוגמא את Ringer מהשנה שעברה) ואת דמותה של ויויאן המתה כאילו מדברת אל ג'ואנה (מישהו זוכר את "ורוניקה מארס" ?). עבורי, מדובר בצורה די מעצבנת של הצגת הסיפור. לפרק אחד או שניים זה מעניין, אבל אחרי שש שנים של צפייה בסדרה Lost די נמאס מכך, ובכל מה שקשור לאיכות, Deception לא מתקרבת לרמה של Lost או "ורוניקה מארס".

בכל מה שקשור לליהוק, בהפקה שוב המשיכו בטעויות שלהם כאשר הציגו כוכבים מזדקנים כויקטור גארבר, אשר מאז ההצלחה של Alias, לא מצליח, למרות שהשתתף בסדרה איכותית כגון "איליי סטון", ניסיון כושל לייצר להיט כגון "המלאכיות של צ'ארלי" והשתתפות בסדרת כבלים סבירה כגון Web Therapy. נראה שהשחקן די "נשרף" על המסכים, והיה ראוי שימתין שנה או שנתיים בכדי שהצופים יתגעגעו אליו.

כוכב מזדקן נוסף שלא נראה שמוצא את מקומו הוא טייט דונובן, שימי זיקנותו די מביישים את נעוריו (זוכרים את הפרקים בהם כיכב בסדרה Friends ? כדאי לכם לצפות בהם, הם מצחיקים מאד...). נראה היה שדונובן מצא את מקומו בסדרה Damages, אולם ב Deception הוא נראה כנטע זר, ולא נראה שהסיבה לכך היא הדמות הרגזנית שלו.

הליהוקים הבעייתיים יותר הן של הדמויות של מיה באורס ושל ג'ואנה לוקאסטו. אלה רה פאק, אותה ניתן היה לראות בעונה החמישית של הסדרה Gossip Girl, אמורה לגלם נערה בגילאי העשרה, אולם כאשר צופים בה לא חושבים שהיא נמצאת בגיל נמתאים (השחקנית בת 23). ישנן שחקניות מעט מבוגרות, אשר מצליחות להעביר את האשליה הזאת, אך במקרה של אלה, לצערי זה לא מצליח.

הבעיה העיקרית היא בליהוק של מייגן גוד לדמות הראשית. מייגן היא שחקנית טובה וגם בעלת מראה מצודד, אך נראה שהיא חסרת כריזמה לגלם דמות ראשית, בוודאי אם משווים אותה לשחקנית כמו קריסטין בל, אשר גילמה את הדמות של "ורוניקה מארס" והעריכה של הסדרה "זורקת" את הצופים שצפו בסדרה "ורוניקה מארס" לשוב ולהיזכר בה.

אז, לראות או לא לראות ?
רק אם אין לכם משהו אחר לצפות בו. מדובר בערבוב של רעיונות מוכרים ובליהוק בינוני במקרה הטוב. הסדרה דווקא החלה עם רייטינג סביר של 2.0 נק' מדד, אך כבר בשבוע השני הדרדרה ל 1.6 נק' מדד, כך שנראה שעתיד גדול לא צפוי לה ולכן לא כדאי להתמכר לה, במיוחד היות ולכאורה מדובר באופרת סבון, אשר סביר להניח שבתום 13 פרקי העונה תשאיר סופים פתוחים.

פינת המענה לקוראים, והשבוע: 90210, רייטינג, Episodes ועוד...

נתחיל עם 3 הודעות:

1. מחר אפרסם "שלב סיכום עונה" על סדרת נוער ישראלית שהסתיימה לפני מספר חודשים. וכן, כתבת ניתוח, אשר תתרכז ברייטינג של אחת מהרשתות האמריקאיות הגדולות.

2. בשבוע הבא אפרסם "שלב סיכום עונה" על סדרת קאלט נהדרת שהסתיימה.

3. ויש גם שאלה: מישהו מנסה את הסרטים והשירים שהמלצתי (ואני ממשיך להמליץ) בפינת "המלאכיות של שנות השמונים" ?

נתחיל עם הפינה:

רועי ביקש:

אשמח אם יופיע בבלוג ביקורת על המיני סדרה הבריטית התקופתית בכיכובם של 2 מהכוכבים הגדולים ביותר בעולם היום:ג'ון האם (כוכב מד מן) ודניאל רדקליף (הארי פוטר).



תגובה:

לצערי, העלילה של המיני סדרה די משעממת ולא גורמת לי לרצות לצפות בה, למרות הכוכבים. יכול להיות שבעתיד אצפה בה, אך כעת, מפאת חוסר הזמן, קשה לי לראות אותי צופה בה. מצטער.

נמשיך עם שאלה לגבי 90210 מאדיר:

יש לי שאלה שלא קשורה למאמר זה אלא למאמר אחר .. אמרת שאחת שיודעת שבגלל שהיה לה קאסט יפה וצעיר זה כיפר על איכות השחקנים והם יכלו להגיע ליותר עונות .. זה יכול לקרות ככה גם עם 90210 ?



תגובה:

לא. ראשית, זה לא מה שאמרתי. ולשאלתך, הקאסט של 90210 נחשב לדי משעמם וחסר כריזמה, ואי אפשר לציין אותם באותה נשימה כמו הקאסט של "אחת שיודעת". בקאסט הזה (90210) יש בעיקר שחקנים מסוג ב. הבעיה של הסדרה היא גם שהסיפורים די משעממים ומשחזרים סיפורים של סדרות נוער קודמות. מדובר בסדרה שנמצאת בישורת האחרונה שלה, גם אם זה לא יקרה העונה, זה יקרה בעונה הבאה. אדיר, די נמאס לי לחזור עבורך על אותם מילים.

ועכשיו, שאלה כללית:

יס קנו מלא סדרות יפות וגם כמה מCW כמו חץ \ היפה והחיה\יומני קרי .. למה הוט לא קנו גם ?



תגובה:

לגבי יס, אני לא מתעסק בשוק הישראלי ולכן אין לי מושג. הם מעדיפים להשקיע בסדרות מקור מאשר בסדרות מחו"ל. חוץ מזה יש עונות חדשות של "חסרי בושה", "קליפורניקיישן". כמו כן, "נאשוויל" זו סדרה טובה מאד ובעיקר איכותית והוט החלה לשדר אותה כמו גם את "הפרויקט של מינדי קאלינג" ו Go On של מת'יו פרי. "נקמה" חזרה בעונה חדשה.

ונעבור לבקשה מדוד:

בבקשה תפרסם נתוני רייטינג, אני לא שואל שאלות, כדי לא להקשות עליך אבל בבקשה, רייטינג.



תגובה:

כבר אמרתי לפני מספר שבועות שפשוט אין לי זמן לפרסם את הנתונים. גם כך, קשה לי לתחזק את הבלוג במתכונת המקוצרת שלו ולא ברור עד כמה אוכל להחזיק מעמד (רמז: לא הרבה זמן). אז, עד כמה שאני מבין אותך ורוצה לעזור, התשובה שלי היא, שזה לא יקרה.

השבוע הגיעה גם בקשה במייל:

שלום,
רציתי לדעת איך הסדרה "פרקים"/אפיסודז - Episodes
היא טובה? ממכרת? היא מצליחה בארה"ב?
תודה



תגובה:
לטעמי, מדובר בסדרה מעניינת מאד ובעיקר איכותית, נהנתי מאד לצפות בשתי העונות הראשונות שלה. קשה להגיד עליה, שהיא ממכרת, אולם כאשר צופים בה די נהנים. בארה"ב, עבור סדרת כבלים הרייטינג שלה בינוני ומטה. החידוש שלה לעונה שלישית קצת הפתיע אותי (לטובה). בקיצור, אני ממליץ לצפות בה, היא לא הסדרה הגדולה ביותר של העשור, אבל היא בהחלט סדרה שכיף להעביר איתה חצי שעה מדי שבוע.

יום ראשון, 13 בינואר 2013

שלב סיכום עונה: אליפים, עונה שנייה: כך הורסים רעיון.



לפני כשנתיים, עלתה בלווין (YES) הסדרה אליפים, אשר סיפרה את קורות התלמידים בשנה הראשונה בפנימיית בית הספר "גנות" (תלמידי שנה ראשונה נקראים "אליפים") ומאבקם בתלמידי השנה הרביעית והאחרונה (ששמם היה "דלידים"). מדובר היה בעיבוד לספרה המופלא של אסתר שטרייט וורצל. הסדרה הצליחה והוחלט להעניק לה עונה שנייה, אשר שודרה בשנה שעברה. עונה זו כבר לא הייתה עיבוד טלוויזיוני לספר, אלא תסריט עצמאי. לכן גם בפתיח נכתב שהעונה נכתבה "בהשראת הספר". ואיזה הבדל גדול ניתן למצוא בין שתי העונות.

העונה השנייה מסתובבת סביב סמדר (אורנה פיטוסי), אשר מונחתת על מנהלת בית הספר על ידי משרד החינוך בכדי לייעל את בית הספר ולהוציא אותו מהבעיות הכספיות שליוו אותו בשנים האחרונות. לימים מתברר שלסמדר יש תוכנית משלה עבור בית הספר והיא, להפוך אותו לבית ספר פרטי בנהלתה עבור האלפיון העליון במדינה. לשם כך היא תעשה הכל: תפליל את חנה, מנהלת בית הספר, במעילה, תפטר שני מדריכים שהתנגדו לה (פיני ואמוץ) ותחבור ל"דליד" מרושע בשם דינר, אשר נשאר שנה נוספת בבית הספר.

היו גם שינויים פרסנוליים בקאסט התלמידים. מרבית שכבת ה"דלידים" שנצפתה בעונה הראשונה, עזבה ונותרו רק שניים: אמוץ, אשר הפך למדריך בבית הספר, ודינר. כמו כן, הגיעו שלשה תלמידים חדשים בשם שירי (אינה בקלמן), קטי (נעה פרידמן) וברמן (יהלי סער) אל שכבת ה"בטיחים", כלומר אל ה"אליפים" משנה שעברה שעלו כיתה. במקביל ניצה (שני אביב), עזבה והפציעה רק לזמן קצר באמצע העונה. במסגרת ההנהלה, מצטרפת עדן (רוני דואני) בשנתה הראשונה כמדריכה.

במהלך העונה דינר עושה ככל יכולתו לסכסך ולשבור את שכבת ה"בטיחים", אשר גרמו לו להישאר שנה נוספת בבית הספר. במקביל, שלשת התלמידים החדשים מתנגשים עם התלמידים הוותיקים ורק בחצי השני של העונה העניינים ביניהם מסתדרים, אולם אז יוצאת לפועל התוכנית של סמדר והם בבעיה נוספת.

לפני שאציין את המגרעות של העונה, כדאי לציין את האלמנטים החיוביים שבה. אין לי כמעט ספק שמבחינת הקאסט בסדרות הנוער מדובר בקאסט האיכותי ביותר, במיוחד בהשוואה ל"חצויה" או "החולמים" ו"גאליס". נכון, אין להם כוכבי על כמו יון תומרקין או ידידיה ויטל, אך רמת המשחק של השחקנים הכללית עולה על רמת המשחק של המתחרים שלה. מהבחינה הזאת יוצאת דופן היא רוני דואני. אין ספק שהיא זמרת מוכשרת (לפלח מאזינים מסוים) וגם מנחת טלוויזיה טובה, אך שחקנית היא לא וחבל שהמלהקים, במקום לנצל את העובדה שדואני כבולה בחוזה אל הרשת ולכן מחויבת לפרויקטים של הערוץ, החליטו ללכת בדרך הקלה. יכול להיות שהם ניסו לעשות איתה את מה שעשו עם עדי הימלבלוי ב"דאוס", אך זה לא כל כך עבד, משום שהימלבלוי הגיעה אחרי שלש שנים של "השמיניה" ואילו דואני די "ירוקה" בתחום.

האלמנט החיובי הנוסף הוא, הוספת הדמויות החדשות של שירי, קטי וברמן, אשר הוסיפו לעלילה ובעיקר בחצי הראשון של העונה היו מעניינות ביותר.

הבעיות בעונה זו של הסדרה היו רבות, אתעכב רק על המרכזיות. הבה נתחיל עם הרעיון הכללי והתסריט. הייתה הרגשה במהלך העונה, שצופים שוב בסרט "החומה", או בסרט מרדני אחר. טוב שלא קראו לסדרה "המורדים" ושחלק מהדמויות היו מקימים להקה. העונה הראשונה הביאה רעיון חדשני ואילו העונה השנייה של ה"אליפים" שחזרה חומרים מכל כך הרבה סדרות אחרות.

השחזור הגדול ביותר היה מערכת היחסים שבין עדן המדריכה לדינר ה"דליד". הנושא הזה מוצה בכל סדרת נוער אפשרית, החל מ"דוסון קריק" ועד ל"סקינס". הבעיה הייתה גדולה יותר בשל חוסר יכולתה של רוני דואני לשחק ולכן כל הרעיון נראה גרוע במיוחד. הבעיה של דואני החמירה כאשר היא שיחקה ליד עידו ברטל המנוסה (שרואים אותו כמעט בכל סדרה), אשר גילם את דמותו של אמוץ, אליו היא, בסופו של דבר, חוברת.

בעיה מרכזית שניתן היה לראות הייתה מה שעשו לדמות של רוני מצגר, הבן של ראש הממשלה. בעונה הראשונה הפכו את דמותו של רוני למנהיג ובעיקר לקול המצפון של השכבה ולמעשה של הסדרה כולה. בעונה השנייה שברו את הדמות לחלוטין. בתחילה, הפכו אותו ללא מוסרי בכך שנשמע לבקשתה של אילנה חברתו לנקום בתלמידים החדשים בהם היא חשדה שנטפלו אליה, אך כאשר במקומם נפגעת הדס, חברתם הטובה, השניים שותקים ואיכשהו הבעיה המוסרית נופלת על רוני, עד כדי כך שאילנה נפרדת ממנו.

בחצי השני של העונה השבירה של הדמות של רוני נמשכת על ידי כך, שכביכול בעקבות רצון לנקמה באילנה, שמתחילה לצאת עם דינר המניפולטיבי, הוא הופך לאט לאט לכלי שרת בידי סמדר. רק לקראת סוף העונה (שניים וחצי פרקים לפני הסוף) הוא מבין את טעותו.

אתם בוודאי שואלים מדוע זה חשוב ? משום שכל תסריטאי מתחיל יודע שכאשר אתה מבסס דמות בתור הדמות המרכזית והמנהיגה של הסדרה, ברגע שקיימת סטייה ממנה, זה משליך מהר מאד על מבנה הסדרה. ראו זאת בצורה טובה מאד כבר בסדרת הנוער האולטימטיבית, 90210 המקורית, כאשר ברנדון נחשב למצפון של הסדרה ובאחת העלילות גרמו לו לבגוד בקלי, החברה שלו. המעשה עורר את כעס המעריצים, אשר טענו שברנדון מעולם לא היה עושה זאת. עכשיו, אי אפשר להגיד שהוא באמת לא היה עושה זאת, אך ב 90210 ציירו זאת בצורה שכזאת ולכן הזעזוע היה גדול. נכון, יש לכך אפקט לשניים או שלשה פרקים, אך לטווח הארוך מדובר בבעיה עבור הצופים. מדובר במצב דומה גם "באליפים" ובדמות של רוני. אי אפשר להגיד שהעונה נכתבה בהשראת הספר של אסתר שטרייט וורצל ולהפוך את עורה של הדמות, בניגוד גמור לאופי שלה בעונה הראשונה.

כיצד פתרו זאת בהפקה ? בסוף העונה רוני מבין את הטעות שלו וחוזר להיות הרוני המוכר שכולם אוהבים. נו באמת, מישהו באמת מאמין לשטויות הללו ? איך אפשר שבמשך עונה שלמה גורמים לדמות שלו להיהרס מבחינה תדמיתית ובמשך עשר דקות פותרים זאת ? זה נראה כל כך עלוב ולא אמין.

ואם כבר מדברים על סוף העונה. כבר ציינתי בביקורות קודמות שבכדי לסגור סיפור צריך לעשות בצורה איטית ומבוקרת. אי אפשר שבפרק האחרון של העונה פתאם דוידי ושירי, אשר היו מסוכסכים במשך זמן רב לאחר ששירי גילתה שהוא הלשין עליה לסמדר שהיא ירתה בברמן, אי אפשר שהם יחזרו פתאם להיות ביחד. נכון, רואים תהליך קצר, אך בשלש שניות הסיפור נגמר.

גם הסיפור של רוני ואילנה נסגר בצורה מלאכותית. במשך כמעט חצי עונה אילנה כועסת על רוני והשניים גם נפרדים, אילנה יוצאת עם דינר וכמעט בכל משפט שני היא מבקרת את רוני, ואילו בשתי הדקות האחרונות של העונה מוצאים אותם על ערימת החציר בה ראינו אותם בפרק פתיחת העונה, כאשר הם אוחזים ידיים. כלומר, המעגל נסגר והם, ככל הנראה, שוב ביחד. זה רציני ? כך סוגרים סיפור בין דמויות ? בלי הכנה ? פתאם היא סלחה לו על כל מה שהוא עשה בחצי השני של העונה והוא סלח לה על זה שהיא יצאה עם דינר בלי שום מילה ? לא אמין.

ואם כבר מדברים על סיום לא אמין, מה שעשו עם הדמות של דינר היה פשוט בדיחה. במשך עונה שלמה דינר עושה ל"בטיחים" את המוות ומסכסך בלי סוף, מתמרן בלי סוף אפילו את סמדר המנהלת עמה הוא עובד בשיתוף בכדי להפוך את בית הספר לבית ספר פרטי. שני פרקים לפני הסוף הוא אפילו מתוודה בפני אילנה שהוא שיחק בה וב"בטיחים" במשך שנה שלמה. ואז, בפרק וחצי האחרון הוא מחליט שהוא שוב מאוהב באילנה ורוצה לעזור לבית הספר ? אין שום אינדיקציה למהפך שעובר עליו בחצי יום. ואי אפשר להגיד שלא היו מספיק פרקים לעשות זאת, משום שהעונה השנייה, כמו הראשונה, הכילה 60 פרקים, כך שהתסריטאית הראשית יכלה ליצור את התהליך והייתה חייבת לעשות זאת. והיא לא עשתה זאת.

אז, לראות או לא לראות ?
בשל העובדה שסגרו את הסופים של כמעט כל הדמויות וכמעט לכולם (חוץ מדינר וברמן) יש בני ובנות זוג, זה אומר שהעונה השלישית, שכבר אושרה לסדרה, תתחיל את הכל מחדש. איך רוני אומר בפרק סיום העונה ? מעניין מה יקרה כשהם יהיו "ג'מילים" (תלמידי שנה שלישית). לפי דעתי, הסדרה תהפוך כבר לאופרת סבון, ולא במובן הטוב של המילה. חבל, העונה הראשונה שלה הייתה טובה מאד ואילו העונה השנייה הרסה את הרעיון והורידה אותו ברמה. לפחות הם יכולים להתנחם בעובדה שיש להם שחקנים טובים. בעצם, אני לא יודע אם זה מנחם את הצופים, שלפי דעתי צריכים לשאוף ליותר. אני יודע שאני שואף לכך.

ניתוח: מעריצי הסדרה Happy Endings צריכים להתחיל לדאוג.





מעריצים של הסדרה Happy Endings, אתם כנראה צריכים להתחיל לדאוג. נתוני הפרקים של השבוע שעבר של הסדרה היו גרועים במיוחד, כאשר אני מתייחס במיוחד לפרק ששודר ביום ראשון והניב 2.6 מיליון צופים בלבד. גם נתוני ה"דמו" של הפרק לא היו טובים, כאשר רק 1.0 נק' מדד נרשמו. אז, עד כמה גרוע זה היה ? ובכן, זה היה הפרק בעל נתוני הצפייה הגרועים ביותר של הסדרה, אפילו פחות מהפרק שהרשת "שרפה" בחודש אוגוסט 2011 (שהניב 3.0 מיליון צופים).

כמו כן, Happy Endings איבדה כשני שליש מהצופים שצפו בתוכנית Revenge בשעה 9. הנתונים הפאתטיים לא מפתיעים. הנתונים של קומדיות ברשתות ברודקאסט בשעה 10 בדרך כלל מאכזבים ועצוב הוא, שברשת ABC לא טרחו אפילו לקדם את המהלך (שידור הפרקים ביום ראשון). בשלב זה, לא נופתע אם ברשת יוחלט להקפיא את שידור הפרקים של הסדרה ביום ראשון ואף את שידור הפרקים של Don't Trust the B---- in Apt. 23 באותו יום, לאור נתוני הפרק של השבוע שעבר. אך, ככל שהמצב של הסדרה נראה גרוע, עדיין יש ניצני תקווה (גם אם קטנים).

ראשית, הסדרה מופקת בצורה חלקית על ידי Sony Pictures Television ו ABC Studios. מנהלי Sony פיתחו לעצמם שם של אי רצון לוותר על סדרות שלהם. Sony החליטה לשמר את הסדרה Til Death של בראד גארט ברשת FOX במשך 4 שנים והם גם סגרו לפני מספר חודשים עסקה עם רשת CBS לגבי הצלת הדרמה Unforgettable, אשר תשוב בקיץ לעונה שנייה לאחר שבוטלה. ולמרות שמעריצי הסדרה Community לא יסלחו להם לאחר שפיטרו את דן הארמון, המנהלים עשו זאת בכדי להשאיר לסדרה סיכוי הוגן לשרוד ברשת NBC (במקום שלא אהבו אותו). בתום העונה, לסדרה יהיו כ 50 פרקים, מספר קרוב למספר 80 (אם כי לא יותר מדי), אשר יוכל לעניין רשתות בכדי להכניס אותה לסינדיקציה. משום ש Sony ורשת ABC שותפים בהפקה, שתיהן אמורות להרוויח מכך שהסדרה תגיע לסינדיקציה. האם זה יהיה מספיק בכדי לשכנע את הרשת להשאיר את הסדרה בחיים למרות נתוני הרייטינג הגרועים ? אולי ! אך...כנראה שלא: הרשת זרקה את הסדרה Cougar Town, למרות שהייתה לה בעלות עליה ויש לה כשרונות מאחורי המצלמה (ביל לורנס) ולפניה (קורטני קוקס).

ובשעה שמנהלי רשת NBC שמרו על קומדיות כושלות ברייטינג כדוגמת "30 רוק", ו  Parks and Rec, בעיקר משום שהם הבינו שיש להם בעיות גדולות יותר ושיש להם אפשרות להשאיר מותג קומי, מנהלי רשת ABC לא חושבים שמצב הרשת כה קשה, למרות שככל הנראה, הרשת תסיים במקום הלפני אחרון בנתוני הרייטינג בקרב 5 רשתות הטלוויזיה האמריקאיות הגדולות (כאשר רק רשת ה CW עם נתונים פחות טובים). כמובן, רשת ABC בבעיה קשה: השבוע, פרק של  Chicago Fire ברשת NBC הניב נתוני "דמו" גבוהים יותר, מאשר "הלהיט" של הרשת, הכוונה היא ל Revenge. למרות ש Happy Endings לא עומדת להיות הקומדיה, אשר תשנה את פני הדברים עבור הרשת, ושהיא משובצת בשעות שידור גרועות וכמעט שלא מקודמת, היא יכולה להיות אחת משעות הקומדיה שהרשת מנסה לקדם מעבר ליום רביעי.

אם רשת ABC אכן תחליט לוותר על Happy Ending, ניתן לומר כמעט בוודאות ש Sony ואולפני ABC ינסו למצוא עבורה רשת שידור אחרת, בכבלים או בשירות  Streaming-Video. רשת TBS הראתה נכונות לאסוף שאריות של רשת ABC, כאשר חילצה את Cougar Town. הקהל הצעיר, וככל הנראה הנשי, שאוהב את הסדרה יהיה התאמה טובה עבור הרשת, אך מדובר בהימור קלוש. לכל מנהלי הרשתות יש אגו גדול, ולאסוף שארית נוספת של רשת ABC זה לבקש קצת יותר מדי ממנהלי רשת TBS. יתרה מכך, למרות שאלישיה קאתברט היא שם מוכר, הרי שלסדרה Happy Endings אין שם גדול כמו קורטני קוקס ב Cougar Town, ולכן קשה יותר לקדם אותה. למרות זאת, לסדרה יש קהל בסיס נאמן, גם אם קטן, והרבה באז במדיה. נתונים אלו יכולים להיות מספיקים עבור שירות Streaming-Video כגון Netflix או Amazon Prime. לגבי Netflix, סביר להניח שברשת לא ירצו להציל סדרה נוספת לפני ההשקה המחודשת של Arrested Development. לגבי Amazon Prime, המצב קצת שונה: Happy Endings היא בדיוק הסדרה עם ה"הייפ" הנכון, אשר יכול לשכנע אמשים להשקיע 79 דולר לשנה עבור השירות.

כל מה שהסברתי עד עתה זה, כמובן, בגדר ספקולציות, וככל הנראה, גם משאלת לב. סדרות טובות מבוטלות כל הזמן. נראה, לפחות עד עתה, שאולי ל Happy Endings לא עומד להיות סוף שמח.



הערה: הניתוח מבוסס על כתבה של ג'וזף אדליאן, כתב התרבות האמריקאי.

יום שבת, 12 בינואר 2013

המלאכיות של שנות השמונים: מקום 17.

כאשר אני יושב היום על כסא במקום העבודה שלי אני מנסה לחשוב על הזמרות, כוכבות הסרטים וסדרות הטלוויזיה של שנות השמונים, אני תוהה, לאן הן נעלמו ? כמה פוטנציאל יכול היה להיות להן ולמה הן לא הצליחו. רבות מהנשים הללו ראויות להיזכר ולא להישכח במעמקי הנשייה. בשבועות הקרובים אעלה על הכתב את העלית של הנשים הללו במצעד בכדי שגם הדור הצעיר יותר יתוודע אליהן. אני בטוח שאשכח רבות אחרות, אך אולי בעתיד אכתוב מצעד שני ואכניס אותן לרשימה השנייה. נכון לעכשיו, אלו הנשים שעולות במוחי כשאני חושב על שנות השמונים.

כמו כן, אציין את הלהיטים הגדולים ביותר של המלאכיות, או את הסרטים בהן הן שיחקו. אשמח אם תוכלו להביע את דעתכם על השירים\סרטים\סדרות של המלאכיות.




מקום 17 :

פיבי קייטס – בשנות השמונים היא הייתה הדבר החם בסרטי הקולנוע. פיבי שיחקה בסרטי הנעורים המוקדמים של שנות השמונים ומהר מאד הפכה לסמל סקס בשל העובדה שבאחד מהסרטים יצאה מהברכה בבגד ים אדום כשהיא נוטפת מים. השחקנית היפה שיחקה גם בסרטי ה"גרמלינס" ואז נעלמה ללא סיבה. היו לה מספר תפקידים קטנים אבל היא לא מימשה את הפוטנציאל שלה. ולסיום, פיבי בין הנשים שגם היום (בתמונה התחתונה) נראית די טוב יחסית לגילה.


הפרויקטים הבולטים של פיבי קיטס:

1982: Fast Times at Ridgemont High.
1983: Baby Sister.
1984: Gremlins.
1987: Date With An Angel.
1989: Shag.
1990: Gremlins 2: The New Batch.
1991: . Drop Dead Fred.
1993: Bodies, Rest & Motion.
1994: Princess Caraboo.




ביקורת: מיני סדרה, Secret State: ככה מפיקים סדרה.



גבריאל בירן ("החשוד המיידי", In Treatment) מככב כטום דוקינס, מ"מ ראש הממשלה, אשר נקרא לחקור מקרה של מוות בתאונה של 19 בני אדם, כאשר הציבור הבריטי חושב שהממשלה תטייח את הסיפור, אך טום מחליט שלא לטייח ומנסה לרדת לעומקו של העניין.

העניינים מתחילים להסתבך, כאשר באמצע החקירה מטוסו של ראש הממשלה מתרסק וטום הופך לראש הממשלה. רבים רוצים שייכשל, וכמעט מיד טום נאלץ לקבל החלטה לגבי טרוריסטים איראנים. טום מחליט לחסלם, אך מתברר שהחיסול נעשה על קרקע איראנית והאחרונים מאיימים במלחמה. במקביל, מתחילים להתקבל ידיעות שקיים סיכוי שמחבל איראני אחראי לחיסול מטוסו של ראש הממשלה. אך מאחורי הקלעים רוחשים אנשים המחרחרים מלחמה. לצידו של טום נמצאים רק אליס קיין (ג'ינב מקי) והסוכנת אוונס (רות' נגה).

הבריטים ידועים בקומדיות שלהם, בדרמות שלהם, אך המיני סדרה הזאת מוכיחה שגם בתחום החדש יחסי, המותחנים הפוליטיים, הבריטים עושים זאת בצורה טובה מאד. ראשית, הנושא הוא נושא חם מאד, המלחמה האפשרית עם איראן ומי שאמור להרוויח ממלחמה שכזאת, אם כי אם מדובר היה בסדרה ישראלית סביר להניח שהרעיון לא היה נכון, אך עבור העם הבריטי סביר להניח ש"אין עשן בלי אש" ושהתסריטאי צודק ברמה מסוימת (צריך לראות את הסדרה בכדי להבין), אבל מה שבולט הוא התסריט המעולה ובעיקר המשחק הנהדר של כל שחקן ושחקן. כך עושים זאת בצורה נכונה.

הצופים שאוהבים סדרות אמריקאיות אולי יסבלו מעט כאשר יצפו בסדרה, משום שחסר בה את האקשן אותו ניתן למצוא בסדרות כגון Homeland, אך המשחק הנהדר מחפה על כך ומראה שלעיתים מספיק תסריט טוב על פני אקשן חסר תועלת.

קשה היה למצוא חסרונות במיני סדרה הזאת. החיסרון היחיד עבורי היה שמדובר במיני סדרה בת ארבעה פרקים בלבד. ניתן היה להוסיף לפחות שני פרקים נוספים מבלי "למרוח" את הסיפור.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. מדובר במיני סדרה מעולה. כן ירבו. רק צריך לזכור שמדובר במותחן פוליטי והעניינים נעים בקצב מעט איטי עבור צופי "הדור החדש". עצה שלי עבור אותם צופים ? תתגברו על כך ותצפו. הסדרה שווה את זה.

6 אנקדוטות שאולי לא ידעתם על.. אמילי ואן קאמפ.



השחקנית היפה מככבת כבר עונה שנייה ברציפות באופרת הסבון המצליחה (השנה קצת פחות) של רשת ABC, "נקמה". בזמן האחרון הזדמן לי לצפות בה ובעוד לדעתי הסדרה בינונית במקרה הטוב (מצטער על אוהבי הסדרה, וD1D1 בינהם, לפי "שלב סיכום העונה" אודות הסדרה שפורסם השבוע), אמילי הינה אחת מנקודות האור הגדולות שלה.

בבקשה, קבלו 6 אנקדוטות שאולי לא ידעתם על.. אמילי ואן קאמפ.

1. מאז שנת 2011, אמילי יוצאת עם ג'ושוע באומן שמשחק את דניאל גרייסון, בן זוגה של דמותה בסדרה בעונה הראשונה.

2. ואן קאמפ הינה קנדית ולכן היא דוברת צרפתית שוטפת.

3. אמילי טוענת שיש לה אובבסיה לסרטי-זומבים. הייתה תקופה בת שלושה חודשים שבה, היא ואחד מהאקסים שלה צפו ב"כל אחד מסרטי הזומבים שאי פעם יצאו לאקרנים", לדבריה. היא גם מאוד אוהבת את "המתים המהלכים".

4. ואן קאמפ נחשבת לטום בוי. לדוגמה אם תשאלו אותה האם היא מעדיפה ללכת למסיבה גדולה או לדוג- היא תבחר באופציה השנייה מבלי להתלבט. כמו כן, בילדותה היא שיחקה הוקי והיא תעדיף לשתות בירה מאשר שמפנייה.

5. לפני שואן קאמפ הגיעה ל"נקמה", היא שיחקה בארבע העונות הראשונות של "אחים ואחיות". חוזה לשנתיים נוספת הוצע לה, אך היא סיפרה שלהשאר בתכנית שנתיים נוספות הפחיד אותה.

6. את ההופעה הראשונה שלה בטלוויזיה אמילי עשתה בתכנית "האם אתם מפחדים מהחושך?" בגיל 13 בלבד. משנת 2002, לא הייתה שנה שבה היא לא הופיעה כחלק מהקאסט הראשי בתכנית טלוויזיה כלשהי. בגיל 16 היא כבר התקבלה לתכנית Everwood שנמשכה 4 שנים עד 2006. שנה אחר כך היא התקבלה ל"אחים שאחיות" ושם היא נשארה עד 2011 כשבאותה שנה היא הגיעה ל"נקמה" והיא שם עד עצם היום הזה.

הערה: קראתי את כל הבקשות שלכם. לגבי פלאש פורוורד, לא מצאתי מספיק מידע מעניין. לגבי סקינס ובונז, יכול להיות שבשבוע הבא הפינה תהיה על אחת משתיהן, הבעיה לגביהן היא שלא צפיתי בפרק אחד שלהן ולכן, אבדוק את הנושא. לגבי המנטליסט ומרלין, כבר זמן רב שניסיתי לעשות פינה על שתי התכניות האלו אך לא מצאתי מספיק מידע מעניין לגביהן. פינה מורחבת(12 אנקדוטות במקום 6) על אבודים נעשתה וכך גם פינה על איך פגשתי את אמא (ובחודשים האחרונים פינה על ניל פטריק האריס שמגלם את בארני נעשתה גם היא). על חברים לא נעשתה פינה אך נעשתה פינה על ג'ניפר אניסטון ובה מידע על הסדרה.

הערה 2: מדובר בפינה של שקד, קורא נאמן של הבלוג. 

יום רביעי, 9 בינואר 2013

6 אנקדוטות שאולי לא ידעתם על...24.




לפי דעתי, קשה למצוא צופים בסדרות טלוויזיה, אשר לא שמע על הסדרה 24. כפי שאני רואה את הדברים, מדובר בסדרת האקשן הטובה ביותר בשנים האחרונות, אשר הציגה פורמט מעולה עם צוות שחקנים נהדר. נכון, ניתן להצביע על עונות טובות יותר (1,4) ועונות טובות פחות (3) אבל באופן כללי מדובר באחת הסדרות החשובות והטובות ביותר של העשור הקודם. רק אני מחכה שהסרט כבר יבוא ?

קבלו 6 אנקדוטות על אחת מהסדרות הטובות ביותר שנראו במסכי הטלויזיה- 24.

1. גרסא הודית של הסדרה נמצאת בתהליכי הפקה. בתפקיד ג'ק באוור ההודי? אניל קאפור שגילם את עומר חסן בעונה השמינית של הסדרה המקורית וכן את מנחה השעשועון ב"נער החידות ממוביי".

2. במידה והסדרה לא הייתה מצליחה והייתה מסתיימת לאחר 13 פרקים, הסוף המקורי היה כאשר ג'ק שחרר והציל את טרי וקים מהשבי, במבצע חילוץ מוצלח.

3. בשנת 2007, קיפר סאת'רלנד נעצר על נהיגה בשכרות, בפעם השנייה לאחר שנעצר גם ב-2004. סאת'רלנד שוחרר בערבות בשני המקרים.

4. אלישה קאת'ברט שגילמה את קים, הבת של ג'ק במהלך הסדרה, נבחרה למקום הרביעי ברשימת הנשים הסקסיות בעולם במגזין "מקסים" בשנת 2009 (אותו מגזין שבחר את בר רפאלי לראשונה בעולם השנה). אם תשאלו אותי, בצדק.

5. קרלוס ברנרד (טוני אלמיידה) חבר קרוב של קיפר סאת'רלנד (ג'ק) ומרי לין רג'סקוב (קלואי אובריין). דרך אגב, כאשר היוצרים הרגו את דמותו של טוני אלמיידה בעונה החמישית, הם בחרו להציג את מותו בדרך שתאפשר את חזרתו בהמשך. המפיקים סיפרו שהתכנון המקורי היה להחזיר את טוני אלמיידה בפרק הסיום של העונה השישית ולא בעונה השביעית.

6. לאחר שהעונה השביעית נדחתה בשל שביתת התסריטאים באמריקה ובשביל לכפות את הפער בין העונות היוצרים יצרו את סרט הטלוויזיה "גאולה", דחייה נוספת התרחשה שבועות בודדים לפני תחילת הציולמים. התכנון המקורי היה לשלוח את ג'ק לאפריקה וככה להתחיל את העונה; התסריטאים כתבו את הפרקים והם הגיעו למסקנה שהתסריט פשוט לא טוב. כמו כן, הם הבינו שעלות הצילומים באפריקה עצומה. לכן, הצילומים נדחו במספר שבועות על מנת לתת זמן ליוצרים לשנות את העלילה.

ולסיום שתי הערות:

1. במסגרת הפינה הקודמת, על הסדרה "נמלטים", אחת מהאנקדוטות הכילה את המידע שהסדרה צונזרה במספר בתי כלא. הכוונה הייתה, למי שלא הבין, שהאסירים לא הורשו לצפות בסדרה, ככל הנראה על מנת לא להכניס רעיונות לאסירים. צנזור סדרה מבית כלא הינו הליך נדיר במיוחד, יש לציין.

2. כמו כן, בפינות האחרונות הפינה נעשתה לבקשתכם. אשמח אם תמשיכו לבקש רעיונות לפינות, זה מקל על כתיבת הפינה מאוד.

יום שני, 7 בינואר 2013

שלב סיכום עונה: Revenge, עונה ראשונה: אופרת סבון מושלמת.



אחד מהספרים הגדולים ביותר שנכתבו במהלך ההיסטוריה היה הספר "הרוזן ממונטה כריסטו" עליו חתום אלכסנדר דיומא. הספר מספר על אדם שבגדו בו ובשל כך הוא נשלח לכלא לזמן רב, שם נודע לו על אוצר גדול וכאשר הוא בורח מהכלא הוא חוזר לנקום את נקמתו באנשים שבגדו בו.

בהפקה של הסדרה Revenge הודו בפה מלא שהספר שימש כהשראה לסדרה אודות אמנדה קלארק, שאביה מואשם בעזרה לטרוריסטים, נכנס לכלא ומת שם (מאוחר יותר מתברר שנרצח). שנים לאחר מכן, אמנדה מקבלת מחבר של אביה כסף רב שהופך אותו למולטי מיליונרית ועתה היא רוצה לנקום בכל מי שבגד באביה.ויש לה רשימה ארוכה, בראשה משפחת גרייסון. לשם כך היא מחליפה זהות עם עבריינית אותה היא מכירה במוסד לעבריינים ועתה היא נקראת אמילי ת'ורן (בדיוק כמו שנעשה בסרט כאשר הגיבור מחליף את שמו בכדי שלא יזהו אותו) נטמעת בתוך המשפחה על ידי כך שהיא מתחילה לצאת עם דניאל, הבן הבכור. לימים מתברר ששרלוט, אחותו של דניאל היא גם אחותה של אמילי.

ראשית, חייבים להודות שהליהוק של שתי הדמויות הראשיות בסדרה אמילי ואן קאמפ כאמילי\אמנדה ומדלן סטו כויקטוריה היה מופתי. יתרה מכך, כיום קשה לי לומר אם שחקנית אחרת יכולה הייתה לגלם את הדמויות בצורה טובה יותר. לאמילי יש את הבעת הפנים הנכונה ביותר עבור הדמות. "פני הפוקר" שלה הם בדיוק מה שהסדרה הייתה צריכה, אבל הנתון המעניין הוא, שדווקא כאשר היא הייתה צריכה לגלות רגש אמיתי של חום ואהבה היא עשתה זאת בצורה נהדרת בשני הפרקים האחרונים של העונה.

מדלן סטו הייתה אף היא קליעה מדויקת במטרה. סטו ידועה בעיקר כשחקנית קולנוע, ורואים את האיכויות שלה בכל סצינה שבה היא משתתתפת. גם הדמות של "המלכה הרעה" מתאימה לה מאד, במיוחד מבחינה חיצונית.

למען הסר ספק, לא ניתן למצוא ליהוק אחד שלא היה במקום. גבריאל מאן כנולן רוס עשה עבודה מרשימה, למרות שכבר ציינתי בסיכומים קודמים, שאני לא חביב של שיטת הלחישות לאורך פרקים רבים. ניק ווסלר, אשר מסתובב בתעשייה למעלה מ 15 שנה (רבים אולי יזכרו אותו מהסדרה "רוזוול" מסוף המילניום הקודם, בה התגלתה גם קתרין הייגל) נראה משופשף מספיק עבור דמותו של ג'ק פורטר, האיש הטוב והמוסרי בכל הסיפור.

רוצים דוגמאות נוספות ? בבקשה. קונור פאולו, אותו רבים בוודאי זוכרים כאריק ואן דר וודסן מהסדרה Gossip Girl ידע מתי לעזוב ספינה שוקעת ולעלות מדרגה מאופרת סבון לנוער לאופרת סבון למבוגרים. כמו כן, הוא גם השיל מעצמו את תדמית הנער ההומוסקסואל מהסדרה הקודמת שלו על ידי כך שהדמות שלו חוברת לדמות של שרלוט. ואם בשרלוט עסקינן, קריסטה בי אלן מגלמת אותה ללא רבב. ואפשר להמשיך ללא סוף.

בגזרת התסריט. היה צפוי שלפחות בתחילת העונה יחלו בנקמה בכל פרק באדם אחר וככל שהעונה תתקדם יווצרו סיפורים ארוכים יותר (המשפט של דניאל, לדוגמא) ולמספר פרקים רב יותר וזה בדיוק מה שקורה. בניגוד לסדרות אחרות, גם הפרקים, שכביכול עמדו בפני עצמם, היו איכותיים, מעניינים ובעיקר גרמו לצופה חשק לצפות בפרק הבא. וזו מהותה של אופרת הסבון, לגרום לצופה להתמכר. והיא ממכרת. ממכרת מאד.

הסדרה נפתחת בסצינה מאד מותחת כאשר דניאל נמצא על החוף, מכוון נגדו אקדח, נשמעת ירייה ורואים את ג'ק גורר את הגופה. בהפקה יכלו למתוח את הסיפור עד הפרק האחרון של העונה, אך מה שקרה באותה סצינה מתגלה כבר בפרק ה 14 של העונה. הצופה מרגיש קצת מרומה לגלות שלא דניאל הוא זה שנפגע, אך היות ומדובר באופרת סבון ניתן לסלוח על כך.

הבעיה היחידה שאני יכול למצוא בסדרה היא, ש"הרוזן ממונטה כריסטו" היה ספר בודד שהגיע לסיומו, בעוד ש Revenge ממשיכה לעונה שנייה ועל פי נתוני הרייטינג סביר להניח שתגיע גם לעונה נוספת. בכך Revenge מזכירה מאד את מה שעבר על הסדרה "עקרות בית נואשות", שהעונה הראשונה שלה הייתה נהדרת, אך בעונות שהגיעו לאחר מכן נעשה נסיון לשחזר את האיכות של העונה הראשונה, ניסיון שנכשל. צחוק הגורל הוא שבעונתה השנייה Revenge קיבלה את משבצת השידור של "עקרות בית נואשות" לאחר שזו בוטלה בתום העונה הקודמת.

אז לראות או לא לראות ?
לראות, בהחלט לראות. עבורי מדובר בסדרה החדשה הטובה ביותר לעונת 2012-2011. רבים אולי יפקפקו בקביעה הזו, אך אני דבק בה. היה בה הכל, רעיון כללי מצוין, תסריט איכותי וליהוק מושלם, בעיקר לשתי הדמויות הראשיות. כולי תקווה שבעונות הבאות של הסדרה, היא תצליח לשמור על האיכות הגבוהה מאד של העונה הראשונה. במידה וזה יקרה, לרשת ABC יש אופרת סבון לשנים רבות. רק על פי העונה הראשונה, אני מקווה מאד שזה מה שיקרה. מאד.

מדוע רשתות כבלים בתשלום "אפשרו" ל Netflix "לקחת" את כל הסרטים ?



לפני מספר שבועות, Netflix הדהימה את עולם הטלוויזיה העסקי בכך שחתמה על עסקת ענק עם חברת "וולט דיסני", אשר יעבירו לרשותה מאות של סרטים של החברה בעבר ובעתיד, החל מסרטי האנימציה כגון "היפיפיה הנרדמת" ועד סרטי "מלחמת הכוכבים", הרחק מביתם ב Starz. השוק הגדול לא היה בכך שאולפני ענק מרשה שסרטיו יגיעו ל Netflix, מצב זה נמשך במשך שנים. מה שהפך את העסקה בת 300 מיליון דולר לעסקה כה קריטית היא העובדה שמדובר בפעם הראשונה הוחלט לעקוף את חברות הכבלים לטובת פלטפורמה דיגיטלית פחות מרכזית. מדובר בהתחלת אלטרנטיבה לערוצי כבלים כגון HBO, Showtime ו Starz. למרות שרבים רואים בכך ניצחון גדול ל Netflix, אחרים חושבים שמדובר בסימן שסרטים הפכו לפחות חשובים עבור חברות כבלים בתשלום והם מתרכזים יותר בהפקת סדרות. למרות זאת, את כל תשומת הלב שרשת HBO מסדרות כגון:True Blood ו The Sopranos ורשת Showtime מסדרות כגון Dexter ו Homeland, נראה שסרטים עדיין חשובים מאד להם. למען האמת, מנהלי חברות הכבלים הודו שבמובנים רבים, סרטי קולנוע חשובים לחברות הכבלים לפחות כמו הסדרות.

הדעה השנויה במחלוקת בשנים האחרונות גורסת שלחברות הכבלים בתשלום הסדרות הן לא רק תוספת עבור המנויים, אלא "המנה העיקרית". להיטים כגון The Sopranos ו Sex and the City הן הסיבה לכך שרשת HBO התרברבה שמדובר בסדרות שהן מעל למה שמשודר בטלוויזיה. וכאשר רשת Showtime החליטה בשנת 2008 לא לחדש את עסקת הסרטים שלה עם: Paramount, Lionsgate ו MGM, היא הסבירה שהכסף שהיה מופנה לעסקאות הללו ישומש בצורה טובה יותר בהפקות מקור. (נראה שזה עבד: לרשת Showtime היו כ 16.5 מיליון מנויים בתחילת שנת 2009, היום יש לה מעל ל 22 מיליון, עלייה של למעלה מ 30% - למרות שעדיין רשת HBO עולה עליה עם למעלה מ 30 מיליון מנויים) אך מייקל לומבארדו, נשיא המחלקה להפקות המקור ברשת HBO אמר שלמרות כל הבאז סביב הסדרות והפקות המקור של הרשת, מנויי הרשת עדיין מצפים לקבל סרטים חדשים. ולכן הם ממשיכים בעסקאות עם אולפי FOX, Universal, Warner Bros והחל מהשנה הבאה גם Summit.

כמו כן, נראה כאילו הסרטים הם כמו הסם שמנהלי הרשת מעניקים למכורי הצפייה שלהם. "מחקר שלנו בקרב המנויים בשעה שנשאלו לסיבות החתימה על המנוי, המנויים טענו כי לסדרות ולסרטים יש מעמד שווה" ממשיך לומבארדו "סרטים חדשים גם קל לשווקם למנויים" מאשר סרטים ישנים יותר משם שהצופים "נהנים יותר ממוצרים בלעדיים שלנו". באשר למוצרים יחודיים כגון Girls ו Game of Thrones, לומבארדו מציע שהם "הלחם והחמאה של הרשת, אשר מונע מהמנויים לעזוב כשמצב קשה". אצל Netflix, סארנדוס טוען כי למרות העסקה החדשה שלהם עם "דיסני", הפצת סרטים היא לא השירות הראשי של שירות ה Streaming. שבעים אחוז מהצופים הם צופי סדרות ורק פחות משליש הם צופי הסרטים. אז מדוע לשלם סכום כה גדול כאשר הטלוויזיה היא הגורם המשמעותי יותר עבורם ? במקרה של "דיסני", מומחים רבים מציעים שהקריצה לכיוון הילדים תשתלם בכך שתגרום להורים רבים להצטרף אל Netflix או להישאר איתם. יתרה מכך, סארנדוס גורס שהעסקה התבצעה בכדי שהמנויים לא ירצו לעזוב ברגע שהם יעשו מנוי ל Netflix. כלומר, העסקה נעסקה ברובה בכדי לשמר את הלקוחות שלהם.

רשתות כבלים בתשלום צריכות ערבוב של סדרות וסרטים כאחד, אבל עבורם, האחוזים של כל צד משתנים, בדרך כלל בשל ההכרח: יש להן יותר מדי שעות למלא בכדי להסתמך רק על הסדרות שלהן. הביטו טוב על כל פרסומת ש DirecTV או שאר הרשתות משחררות בעיתוני יום ראשון, במקרה זה תוכלו להבחין שהרשתות לא משווקות עצמן כחד מימדיות, אלא כרבות ערוצים (וכיום כפלטפורמות רבות): Showtime Unlimited (שלש עשרה ערוצים !), Starz SuperPack (חמש עשרה ערוצים ! ושמונה ב HD)...כל הרשתות הללו  צריכות תכנים ושידורים חוזרים של Girls לא יעבוד עבור  HBO Family. הקו המנחה עבור מנהלי רשתות הכבלים בתשלום היא להבטיח שיש להן מספיק סרטים בכדי לתחזק את "המדפים" שלהן מלאים, אך לא יותר מדי בכדי שהן ישלמו יותר מדי להסכמים עם האולפנים, כפי שאחד מהנהלים הללו טען בראיון עוד בשנת 2007.

יכול להיות שהמשוואה הנ"ל תתפתח ותשתנה בשעה ש Netflix, Amazon, Apple ו"שחקנים דיגיטליים" אחרים בשוק, ימישכו לדחוף בכדי לנגוס מהשוק של יריבותיהן ברשתות הכבלים בתשלום, אך סביר מאד להניח שסרטי הקולנוע ימשיכו להיות חלק מחווית הכבלים (לצד סדרות). "שוברי הקופות" הללו מאפשרות ל HBO ולאחרות לשווק את עצמן כרשתות מרובות פלטפורמות ושירות עם כמעט כל מה שהצופה רוצה לראות. זו הסיבה מדוע ניתן לצפות באגרוף כשירות בתשלום (למרות שאנחנו בעידן של ערוצי ספורט כגון ESPN) או אפילו פורנו-רך ב Skinemax (למרות שאנחנו בעידן של פורנו פתוח באינטרנט). טכנולוגיה חדשה גרמה לאוהבי הסרטים להגיע מהר מאד לסרטים שהם רוצים לראות, אך לפחות כעת, ישנם עדיין צופים רבים שרוצים לדעת שהם יכולים לפתוח טלוויזיה ולצפות בסרטים ללא פרסומות בהם הם יכולים לצפות בכל שעה במהלך היום. רבים טענו בשנות השמונים שמכשירי הוידאו עומדים להרוס את תעשיית הסרטים, גורס לומבארדו, אבל תמיד היה להם ערך ועדיין יש להם.


הערה: הניתוח מבוסס על כתבה של ג'וזף אדליאן, כתב התרבות האמריקאי.

יום ראשון, 6 בינואר 2013

המלאכיות של שנות השמונים: מקום 18.

כאשר אני יושב היום על כסא במקום העבודה שלי אני מנסה לחשוב על הזמרות, כוכבות הסרטים וסדרות הטלוויזיה של שנות השמונים, אני תוהה, לאן הן נעלמו ? כמה פוטנציאל יכול היה להיות להן ולמה הן לא הצליחו. רבות מהנשים הללו ראויות להיזכר ולא להישכח במעמקי הנשייה. בשבועות הקרובים אעלה על הכתב את העלית של הנשים הללו במצעד בכדי שגם הדור הצעיר יותר יתוודע אליהן. אני בטוח שאשכח רבות אחרות, אך אולי בעתיד אכתוב מצעד שני ואכניס אותן לרשימה השנייה. נכון לעכשיו, אלו הנשים שעולות במוחי כשאני חושב על שנות השמונים.

כמו כן, אציין את הלהיטים הגדולים ביותר של המלאכיות, או את הסרטים בהן הן שיחקו. אשמח אם תוכלו להביע את דעתכם על השירים\סרטים\סדרות של המלאכיות.




מקום 18 :

ברוק שילדס – כאשר יצא בשנת 1980 הסרט "הלגונה הכחולה" בכיכובה כשהיא בסך הכל בת 14 ברוק הפכה מיד לסמל סקס. כשמביטים עליה היום רואים יותר גבר בשמלה, אבל מאמצע שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים היא הייתה אחת השמות (והפנים) החמים בתעשייה. חבל שזקנתה מביישת, בלשון עדינה, את צעירותה.


הפרויקטים הבולטים של ברוק שילדס:

1979: Just You and Me, Kid.
1980: The Blue Lagoon.
1989: Brenda Starr.
1993: I Can Make You Love Me.
1993: Freaked.
2000-1996: Suddenly Susan (סדרה)
2002: Widows.
2008-2009: Lipstick Jungle (סדרה)


ביקורת: מיני סדרה, Restless: עוד מוצר בריטי משובח.



צופי סדרות הטלוויזיה, אשר נחשפים באופן תדיר בסדרות אמריקאיות ובריטיות, בוודאי הגיעו לאותה מסקנה שהגעתי אליה לפני שנים רבות: הסדרות הבריטיות איכותיות יותר. בין אם מדובר בקומדיה או בדרמה.

קצרה היריעה מלהזכיר את רשימת הסדרות הבריטיות האיכותיות שיצאו בשנה האחרונה, אולם לפני כעשרה ימים שודרה מיני סדרה בריטית, אשר הוכיחה שוב את נכונות התזה.

אז במה עוסקת המיני סדרה ?

המיני סדרה Restless מתחילה כאשר רות גילמארטין (מישל דוקרי הזכורה מהסדרה Downton Abbey) מגיעה לבית אמה סאלי ומוצאת אותה על כסא גלגלים ממנו היא קמה במהרה. מיד לאחר מכן סאלי מתחילה להתנהג בצורה מוזרה וטוענת בפני בתה שינסו לרצוח אותה ושעוקבים אחריה. רות חושבת שאמה השתגעה, אולם סאלי מניחה בידיה את קורותיה בעת מלחמת העולם השנייה ועיניה נפקחות.

לרות מתברר כי בשנת 1939, חודשים ספורים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, אחיה של רות מת. בתחילה רות חושבת שמדובר בשוד, אך אז ניגש אליה גבר בשם לוקאס רומר (רופוס סיוול) וטוען כי אחיה היה מרגל למען אנגליה וכי הוא נרצח על ידי פאשיסטים. על ידי כך, שהוא מבטיח שאביה החולה יטופל על ידי גורמים מוסמכים, הוא גורם לאווה (שמה המקורי של סאלי) להפוך להיות מרגלת וללכת בעקבות אחיה.

ההתחלה של אווה מבטיחה מאד והיא זוכה לשבחים. אווה גם מתחילה לנהל משא ומתן עם לוקאס, שהוא למעשה הבוס שלה. בנקודה הזו העניינים מסתבכים כאשר לוקאס גורם לה לשכב עם דיפלומאט אמריקאי בכדי שיוכלו לסחוט אותו ואז שולח אותה למשימה בניו מקסיקו, משימה, אשר במהלכה מתחילה לחשוד שמשהו לא בסדר בה ויוצאת ממנה רק בעור שיניה.

כאשר אווה חוזרת ללונדון היא מבינה שמישהו רצה במותה, כלומר שיש חפרפרת בתוך סוכנות הביון האנגלית ולכן היא בורחת. לקראת סוף הסרט מגלים מי החפרפרת ומה הסיבות לבגידה.

מלחמת העולם השנייה נתנה השראה לעשרות סרטים וסדרות, אך גם היום, יותר מ 70 שנה לאחר אירועי התקופה, לא נגמרים הסיפורים שניתן לכתוב עליה וכך גם המיני סדרה הנ"ל, העשויה ללא חת. נכון, כל מי שראה יותר מתריסר סדרות בעברו סביר להניח שיעלה על זהות החפרפרת, אך הסיבות לבגידה לא נהירות ומתגלות רק ברגע האחרון ובכך המתח נשמר.

התסריט של המיני סדרה מעניין מאד, זורם בצורה חלקה והבעיה היחידה שלי היא, שניתן היה להרחיב את הסיפור לפרקים נוספים, 6 לפחות, המספר המינימלי של הדרמות הבריטיות. דרך אגב, למרות שהסיפור כביכול נסגר בתום המיני סדרה, בהפקה יכולים אולי לחשוב על להפיק לו המשך. תחשבו טוב, האם לא היה מעניין להפיק סדרה על מרגלת בימי מלחמת העולם השנייה ? או על מרגלת בזמן המלחמה הקרה ? תראו איזו הצלחה קצרה הסדרה The Hour ותבינו עד כמה שהנושא יכול להיות מעניין עבור הצופים, במיוחד כאשר הוא מגובה בתסריט איכותי ומעניין.

בכל מה שקשור לרמת המשחק, אין אפילו מילה אחת רעה להגיד על שחקן אחד, ויש ילד קטן, אשר מגלם את בנה של רות. פשוט בית ספר למשחק. היילי אטוול, אשר מגלמת את דמותה של אווה בצעירותה, ואותה ניתן היה לראות בסדרות כגון Falcon ו The Pillar Of The Earth, גורמת לצופה להיצמד למסכים החל מהרגע הראשון שהיא מופיעה ולא מדובר רק ביופיה החיצוני.

אז, לראות או לא לראות ?
בלי ספק: לראות. לא מדובר בשלש השעות, אשר ישנו את חייכם, אך הם יעברו לכם בנעימים ויחשפו אתכם למוצר איכותי ומעניין, גם אם הסוף הוא קצת אנטי קליימקס. צפו ותבינו לבד במה מדובר.