יום שני, 27 באוגוסט 2012

שלב סיכום עונה, House, עונה שמינית: אווירה של סוף קורס.


לאחר שהעונה השביעית של הסדרה "האוס" הסתיימה החלו ברשת FOX לדון בשאלת עתידה. מכיוון שמדובר בסדרה וותיקה לא השתלם לרשת להחזיר את הסדרה לעונה נוספת באותם תנאים ולכן חלק ניכר מהצוות נאלץ להסכים לקיצוצים בכדי לחזור לעונה נוספת. השחקנית שלא הסכימה לקצץ, ליסה אדלשטיין (קאדי), הוצאה מהסדרה ושחקנית נוספת, אוליביה ויילד (13 עבורכם), החליטה לעזוב בשל לוח צילומים צפוץ מדי.

הדי הקיצוצים גרמו לכך שהסדרה עברה מהפך, הדמות של פורמן נאלצה להפוך למנכ"ל בית החולים ושתי דמויות נוספות הוכנסו לסדרה: אודט אנאבל, אשר הובאה מהסדרה הכושלת Breaking In, קיבלה את דמותה של ד"ר אדמס, העשירה שאוהבת להתנדב, ואשר מתוודעת להאוס, כאשר הוא בבית הכלא בעקבות הדהירה עם רכבו אל תוך ביתה של קאדי. הדמות הנוספת מולאה על ידי הקומיקאית שרלין יי, אשר קיבלה את דמותה של ד"ר פארק המוזרה, שהאוס מקבל בירושה מפורמן מכיוון שאף רופא לא רוצה לעבוד איתה לאחר שהיא הגישה תביעה להטרדה מינית נגד אחד הרופאים.

חובבי הסדרה בוודאי זוכרים שבעונה הרביעית הסדרה עברה מהפך ודמויות כגון 13, קאטנר (קאל פן), טאוב (פיטר ג'קובסון) ואמבר הוכנסו אליה. לצערם של חובבי הסדרה, המהפך שהסדרה עברה בתחילת העונה לא צלח. בהפקה כנראה החליטו להחליף יפה ביפה. אודט אנאבל מדהימה ביופיה, ולטעמי כיום אחת מחמש הנשים היפות ביותר בטלוויזיה, אולם היא לא הצליחה להשתלב באותה צורה שאוליביה ויילד השתלבה, ראו זאת בפרקים שויילד הופיעה בעונה השמינית. ובמיוחד אנאבל לא הצליחה לבלוט כמו אמבר טאמבלין בעונה השביעית של הסדרה, שהדמות שלה הייתה חסרה מאד.

הדמות החדשה השנייה, פארק, בגילומה של שרלין יי, הייתה פשוט מעצבנת לאורך כל העונה. אני יודע שזה מה שהיא הייתה אמורה להביא לסדרה, אולם לעיתים היה מעצבן רק לשמוע את הקול שלה והניסיון ליצור בינה לבין הדמות של צ'ייס (ג'סי ספנסר) מעין מתח מיני היה לא יותר מבדיחה, בדיחה שחבל שסיפרו אותה.

אם כבר מזכירים את הדמות של צ'ייס, היה אירוני לשמוע את הקול של אחד מהמטופלים אומר לו שהוא מבזבז את הכישרון שלו במשך זמן רב מדי (10 שנים) בשביל לעבוד עבור האוס. לאחר צפייה בכל העונה השמינית מגיעים למסקנה שדמותו של צ'ייס כבר הייתה מיותרת. נכון, הדמות שלו עברה משבר במהלך העונה, לאחר שחולה דקר אותו, אבל לעיתים קרובות נראה היה שעדיף אם הוא לא היה על המסך. בהפקה לא היו זקוקים לדמות שלא אומרת הרבה, מספיק היה לחזות בדמות של פורמן, שנראה היה כאילו היא סורסה.

ועכשיו, מספר מילים על הפינאלה. כבר בחודש דצמבר דיוויד שור, יוצר הסדרה, היה אמור לשבת עם ראשי FOX בכדי לדעת באם הסדרה תחזור לעונה נוספת. הישיבה נדחתה למספר שבועות, אולם בסופו של דבר נקבע שהסדרה תגיע לסיומה בתום העונה. הנתון המכריע עבור הרשת היה הירידה בנתוני הרייטינג לעומת עונות קודמות. לאחר שההחלטה התקבלה, החליטו היוצרים לסגור את סיפורו של גרגורי האוס והגו עלילה: להרוג את דמותו של ווילסון. העלילה תוארה בחמשת הפרקים האחרונים של הסדרה ולפי דעתי, בהפקה עשו בכך עבודה גרועה. חמשת הפרקים האחרונים של הסדרה היו אנתיתזה לכל שמונת העונות של הסדרה. כביכול רואים את גרגורי האוס הופך את עורו ומנסה לעמוד לצידו של ווילסון ולסייע לו, למרות שנותרו לו מספר חודשים לחיות. עד כדי כך האוס משנה את עורו, כך שבפרק האחרון הוא מביים את מותו בכדי לא להיכנס לכלא, לאחר שהוא יוצר וונדליזם בבית החולים שגורם לביטול שחרורו על תנאי מהכלא, ביטול שהיה גורם לו להימנע מלהיות לצד ווילסון בחודשיו האחרונים. כביכול בפרקים אלו האוס מנסה לשכנע את ווילסון להסכים לכימותרפיה שתאריך את חייו במספר שנים, אך בפועל רואים כמעט בכל צעד שלו השלמה הולכת ונבנית עד שבפרק הלפני אחרון האוס מקבל את החלטתו הסופית של ווילסון. לשמוע את האוס אומר לווילסון שהוא חכם ממנו לאחר שמונה שנים של סדרה היה קצת מצחיק מאחר וכמעט בכל ויכוח האוס ניצח.

אחוות החברים בין האוס לווילסון נראתה בפרקים האחרונים כל כך אינטנסיבית עד שלעיתים נראה שבהפקה כמעט והפכו את השניים לנאהבים. ("לא שיש בזה משהו רע..."). יכול להיות שבהפקה חשבו שהאוס עמד לאבד את החבר היחיד בעולם ובצורה מסוימת גם את המצפון שלו ולכן יצרו פרקים כה אינטנסיביים. אך חמשת הפרקים האחרונים גם היו כה קודרים ביחס לסדרה, גם בהשוואה לרגעים בהם האוס היה בבית המשוגעים לאחר הרעלת וויקודין.

עבורי, ניתן לציין מספר פרקים שהיו הטובים ביותר בעונה. ראשית, הפרק הראשון, כאשר האוס היה בכלא היה פשוט חוויה והזכיר באיכותו במידה מרובה את הפרק הכפול של ראשית העונה השישית, הפרק בו האוס היה מאושפז בבית המשוגעים. פרקים נוספים שראוי לציין היו: הפרק בו צ'ייס נדקר, הפרק בו האוס מנסה לתפוס את טאוב כשהוא לא מוכן מאחר והלה למד קרב מגע וכן, כל הפרקים שעסקו באשתו של האוס, דומיניקה.

פרק הסיום של הסדרה, לפי דעתי, היה מעט מאכזב, במיוחד בהשוואה למקוריות שהסדרה הציגה במהלך כמעט כל העונות שלה. אני מבין את הרצון להחזיר מספר דמויות לפינאלה, אבל זה היה מיותר. ראשית, בגלל שמכל הדמויות ראו שקאדי חסרה ועובדה זו בלטה מאד. שנית, דמויות כגון קמרון וסטייסי (סיליה וורד) היו מיותרות. דווקא דמותו של קאטנר הייתה הברקה, במיוחד עבור הפרק הספציפי הזה.

אז לראות או לא לראות ?
למרות שכמעט מהפרק השני של העונה מרחפת באוויר תחושה של סיום, תחושה שמרגישים בה כמעט לאורך העונה כולה, עדיין מדובר בסדרה טובה. כמו כן, למרות, שלפי דעתי, הנפילה בנתוני הרייטינג של הסדרה קשורה גם לאלמנטים שלא בשליטתה כגון הזזתה לשעה תשע והתמודדות מול The Voice בחצי השני של העונה, בהשוואה לעונות קודמות מרגישים בנפילה.

בסופו של דבר, אי אפשר שלא להמליץ על עונה אחרונה של סדרה מופלאה, אשר שינתה את ההתייחסות לסדרות רפואה. כיצד ניתן לצפות בסדרות כגון Saving Hope, או אפילו בעונות האחרונות של Grey's Anatomy ו Private Practice, לאחר צפייה במשך שמונה עונות ב"האוס" ? זה כמעט בלתי אפשרי. ולכן, למרות ההסתייגויות שיש לי ממספר החלטות שקיבלו בהפקה במהלך העונה, ההמלצה היא לראות, ולו רק בכדי לסגור את הסיפור המופלא של גרגורי האוס. דמות פנטסטית, שמזכירה לרבים את דמותו של שרלוק הולמס, דמות שכשלעצמה עוברת פריחה מחודשת בשנים האחרונות.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מסכים עם כך שהפרק הראשון של העונה הזכיר נשכחות, לצערי שאר העונה חזרה די מהר לשעמם, למרות שגב' אאנאבל הוסיפה וגם יי, למרות הקול המעצבן הייתה מוצלחת לדעתי...
אם לא היו יודעים מראש שזו העונה האחרונה אני מניח שהרבה יותר היו נוטשים את הסדרה...

נילי אמר/ה...

אני דווקא חיבבתי את שתי הבנות שהוסיפו השנה, הדמויות שלהן לא היו נוראיות.
מה שכן, מסכימה איתך לגבי הסיום וחמשת הפרקים האחרונים שהיו לדעתי מיותרים והרגישו מאולצים מדי.
אם כבר החליטו להראות שיש להאוס לב, יכלו לקחת את זה לכיוון של היחסים שלו עם דומינקה. במקום להפריד אותם יכלו ללכת על חתונה ושהם יעברו לחיות באיזה אי או משהו בסגנון.