שלב סיכום עונה: Once Upon A Time, עונה ראשונה: התחלה נהדרת, סיום מעייף.

אין בכלל ספק שהסדרה עם הרעיון המקורי והטוב ביותר של עונת החורף 2012-2011 מבין חמש רשתות הטלוויזיה האמריקאיות הגדולות הייתה Once Upon A Time. הסדרה מספרת את סיפורם של הדמויות מהאגדות שקללה קשה של המלכה הרעה שולחת אותם מעולם האגדות אל העולם המודרני חסר הקסם, כאשר הם לא זוכרים מי הם היו בעולם האגדות. ג'ניפר מוריסון מגלמת את דמותה של אמה, בתם של שלגייה והנסיך המקסים, אשר יש לה יעוד: לשבור את הקללה. אך הבעיה היא, שהיא לא מאמינה בקללות, למרות שהבן שלה, הנרי, אותו שלחה לאימוץ לאחר הלידה והמלכה הרעה אימצה אותו, מנסה לשכנע אותה בכל פעם מחדש, ורק בפרק האחרון, כאשר היא מוכרחה, כאשר הנרי עומד למות, עיניה נפקחות.

כאשר הצופים צפו בפרקים הראשונים של העונה רבים מהם בוודאי שאלו את עצמם: כיצד לא הגו סדרה שכזאת לפני שנים ? הרי כמעט כל הילדים בעולם המתורבת גדלו על סיפורי האגדות ולכן הרעיון לקחת אותם ולהעניק להם נגיעה מודרנית (מגמה נוספת בטלוויזיה האמריקאית בשנים האחרונות) נראית כרעיון מובן מאליו.

ואכן, הפרקים הראשונים של הסדרה היו נהדרים. הצופים בוודאי החלו להיזכר בסיפורי האגדות עליהם גדלו והפרקים הללו בוודאי חיממו להם את הלב. הבעיה החלה בחצי השני של העונה. בחלק הזה, הסדרה נראתה מעייפת ומעט מאולצת. הסיבה לכך נעוצה, לפי דעתי, בכך שהוצגו יותר מדי דמויות במהלך העונה הראשונה של הסדרה (מלבד שלגיה והנסיך המקסים ניתן לציין את: כיפה אדומה, סינדרלה, ג'מני הצרצר, פינוקיו ועוד...). עדיף היה להתמקד במספר דמויות מצומצם ולא להציג כמעט מדי פרק דמות חדשה. בשל כך, כאשר הגיעו לפרקים האחרונים של העונה, הצופים מרגישים תחושה של רוויה. תחושה שמתחזקת משום שבהפקה פעלו לפי הפורמאט של Lost, כאשר היו פלשבקים אל עבר עולם האגדות במהלך הפרק. ציינתי כבר במספר ביקורות, שלמספר פרקים מוגבל זה נחמד, אבל לראות זאת במשך עשרים ושניים פרקים זה היה קצת יותר מדי. וחבל שכך, משום שמדובר ברעיון כללי נהדר.

נקודה חיובית נוספת שניתן לזקוף לזכות ההפקה היא הליהוק הפנטסטי. ראשית, וזה יהיה מוזר לומר זאת על ג'ניפר מוריסון דווקא עכשיו, אבל הסדרה הזאת הפכה את השחקנית, שהדמות שהיא מגלמת בסדרה היא של אם (כמה יפה שבעברית קיים המשחק המילים עם השם שלה "אמה"), לשחקנית סקסית יותר ואולי אף לסמל סקס. החום והאהבה שהיא מביאה לדמות שלה מעשירות אותה מבחינה אישית. הליהוק היה קליעה למטרה.

ג'ניפר גודווין, אשר מגלמת את שלגיה היה גם הוא ליהוק נכון, בעיקר בגלל הדמיון הפיזי שלה לג'ניפר מוריסון והעובדה שהיא אמורה לגלם את אמה בסדרה. אבל הליהוק הטוב ביותר הוא של לאנה פרייה כמלכה הרעה\רג'ינה מילס. לאנה מסתובבת בטלוויזיה האמריקאית בשנים האחרונות בעיקר בסדרות כושלות שלא מצליחות לשרוד מעבר לעונה אחת. דווקא בסדרה הזאת נראה שהיא מצאה את הנישה שלה. נראה שהדמות כמעט "תפורה" עליה. דמות של אישה סקסית, שכוכבה עומד לדעוך, אך יופיה עדיין ניכר. גם ההופעה הפיזית שלה מתאימה לגילום המלכה הרעה. מיותר לציין, שאת הדמות היא גילמה בצורה מדויקת להפליא.

גם רוברט קרלייל כ"עוץ לי גוץ לי"\מר גולד עשה עבודה טובה מאד והראה איזה שחקן איכותי הוא. מייגן אורי, אשר גילמה את כיפה אדומה\רובי, העניקה לדמות שלה סקסיות שחסרה לה בסיפורי האגדות ולקחה את הדמות לכיוונים חדשים ומעניינים.

בעיה נוספת שאני יכול לראות היא הרעין הכללי שלה. הסדרה Heroes, של רשת NBC, הייתה הצלחה גדולה מאד בעונתה הראשונה בין היתר בגלל שהייתה לה תמה מרכזית: "הצילו את המעודדת, הצילו את העולם". גם ב Once Upon A Time הייתה תמה מרכזית וברורה: אמה צריכה לשבור את הקללה. בסדר, בתום העונה הראשונה הקללה נשברה, ועכשיו מה ? למצוא תמה מרכזית חדשה לעונה השנייה ? זה קצת קשה, כאשר התמה בעונה הראשונה הייתה כה חזקה ומצליחה.

ולסיום, מעניין היה לראות שאת הדמויות של שלגיה והנסיך המקסים שמו בתור מנהיגי סיפורי האגדות. מצד שני, כנראה שזה קרה בגלל שהבת שלהם, אמה, אמורה לשבור את הקללה.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. אין ספק בכלל שמדובר באחת ההברקות של השנים האחרונות בטלוויזיה האמריקאית. סביר להניח שבשנים הקרובות יצמחו סדרות שינסו לחקות אותה, אך עבורי יהיה קשה שלא להשוות אותן אליה וכמעט תמיד הסדרות הללו לא יצליחו לעמוד בהשוואה. למעשה, Grimm, אשר עלתה במקביל אליה, מציגה גם היא טוויסט מודרני על עולם האגדות, אך לא מצליחה להגיע לרמתה. בשל כך (וגם בגלל שהיא משודרת ברשת NBC) נתוני הרייטינג שלהן שונים בתכלית, כאשר Once Upon A Time היא המצליחה יותר מבין השתיים. מצליחה הרבה יותר. רק תזכרו שלישורת האחרונה של העונה תגיעו קצת עייפים, במיוחד הצופים שיצפו במספר פרקים ברצף.