לפני כשנתיים רשת USA העלתה את Covert Affairs, הגרסה שלה ל Alias, כמובן שללא העיסוק המוגזם במציאת חפצי רמבלדי. בסדרה החדשה שלה, רשת USA הציגה את אנני ווקר, סוכנת C.I.A צעירה, אשר נכנסת אל עולם הריגול מהר מדי בכדי לאתר את החבר שלה לשעבר, בן מרסר, אשר נעלם בסיבות מסתוריות ומתברר שהוא היה סוכן C.I.A בעצמו, סוכן שיצא לדרך משלו. כל העונה הראשונה עסקה בכך החל מהפרק הראשון ועד הפרק האחרון של העונה בו בן נורה. העונה השנייה נפתחה היכן שהעונה הראשונה הסתיימה, כאשר בן בבית חולים ומאוחר יותר מישהו מנסה לחסל אותו. בן ואנני מצליחים לברוח.
אתם בוודאי שואלים, מדוע ההקדמה הזאת ? התשובה לכך ברורה. לאחר שבכל העונה הראשונה העיסוק היה בבן ועד כמה אנני מאוהבת בו, הרי שכבר בתחילת העונה השנייה, כאשר נגזר על בן לצאת מהאזור אנני מתגברת עליו בקלות. היא יוצאת עם רופא, אבל לקראת סיום החלק הראשון של העונה היא זונחת אותו לאחר שהיא מגיעה למסקנה שהיא לא מוכנה למערכת יחסים. אתם רציניים ? לי זה נראה כמו תרמית עבור הצופים שראו את העונה הראשונה. אי אפשר לסגור סיפור שבניתם במשך יותר מעונה בקלות שכזאת. יתרה מכך, לקראת סוף העונה גם מתברר, למרות שלא רואים זאת על המסך, שהיא למעשה מאוהבת באוגי. מדרמת ריגול היא הפכה אט אט לאופרת סבון.
גם את מערכת היחסים של אנני עם אחותה, דניאל, וילדותיה הם הפכו לאופרת סבון. היא מחליטה לספר לאחותה שהיא עובדת ב C.I.A וזאת זורקת אותה מהבית, אך בפרק סיום העונה היא מבקשת ממנה לחזור ולגור איתה ? נו באמת.
ואם עסקנו בדניאל. בעונה הראשונה התוודענו לבעלה. במשך כל העונה השנייה הבחור נעלם ואנחנו רק שומעים על רגשותיה כלפיו מבלי לראות את זיו פניו. השיא היה שבפרק האחרון אנחנו גם שומעים את דניאל מספרת לאנני על כך שבעלה בגד בה פעמיים. ואני שואל, אם רוצים לבטל את הדמות למה לא להוציא אותו מהמשוואה ? אפשר להרוג את הדמות או להפריד בין השניים. למה לשחק משחק מעצבן שכזה עבור הצופים ?
נקודה מעניינת במהלך העונה הייתה השימוש בדמות סוכן המוסד הישראלי אייל לוין, בגילומו של עודד פהר, בו חזינו בשני פרקים. גם כלפיו אנני מפתחת רגשות, לאחר שהיא מגלה את סיפורו העצוב וכיצד אחותו מתה בפיגוע ירי. ואני שואל, מדוע לא להמשיך עם הדמות שללא ספק הצליחה ?
ברמה העקרונית, לעונה הראשונה היה סיפור מסגרת, הניסיון לאתר את בן מרסר, אבל בעובדה שפתרו את הסיפור הם גם סגרו כמעט את כל הסיפורים הארוכים שליוו את כל העונה השנייה. את כולם חוץ מסיפורו של ג'יי, אשר מנצל את העובדה שאביו, שהיה מנהל הסוכנות ורוצה לחזור לתפקידו, מדליף מידע לעיתונאית. אפשר גם לקרוא לעונה הזאת: העונה של ג'יי, הבעיה הייתה שניתן היה לראות אולי 30 דקות במצטבר של הסיפור במהלך כל 16 פרקי העונה. היה ראוי לתת לסיפור המסגרת זמן רב יותר.
הזמן לסיפור המסגרת של ג'יי היה חייב לבוא על חשבון המקרים הרגילים אותם היה ניתן לראות מדי פרק. חלק מהפרקים היה משעמם וניתן היה בקלות לוותר עליהם, כמו הפרק שעסק בארתור, ראש הסוכנות, אשר יצא לברלין בכדי לאתר סוכנת שעבדה איתו בעבר.
התחושה הכללית, כאשר מביטים על העונה כולה היא שאין בה יד מכוונת. כל פרק יכול לעמוד בפני עצמו ויהיה יותר מסביר, אבל בשל התחושה הנ"ל הצופים יכולים לחשוב שהסדרה חיוורת. במידה ומשווים אותה ל Alias, ועדיין חייבים לעשות את ההקבלה משום שמדובר בסדרה שהכי קרובה אליה במהות, הרי ש Alias הייתה יותר קצבית והיה לה חוט מקשר כמעט לאורך כל העונות. רשת USA עושה זאת בצורה איטית מאד בסדרות שלה והדוגמא הטובה לכך היא Burn Notice, אשר מושכת את סיפור מחיקתו של מייקל במשך יותר מ 5 עונות.
אז, לראות או לא לראות ?
העונה השנייה של הסדרה הייתה בינונית במקרה הטוב, אבל אפשר לתת לה סיכוי, בעיקר מתוך המחשבה או הרצון, שהעונה השלישית שלה תהיה איכותית וקצבית יותר ובעיקר, בעלת סיפור מסגרת ברור. עונה נוספת כגון העונה השנייה ואפשר להפסיק לראות אותה. חבל, משום שהעונה הראשונה, שהייתה טובה ממנה לאין שיעור, הבטיחה. העונה השנייה לא קיימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה