יום ראשון, 24 ביוני 2012
ביקורת: Bunheads, עונה ראשונה, פרקים 2-1: חיקוי בינוני.
אחת מהסדרות החדשניות והיותר מעניינות שעלו בשני העשורים האחרונים הייתה הסדרה "בנות גילמור", אשר עלתה לאוויר בשנת 2000 ושרדה במשך 7 עונות, והאישה שעמדה מאחורי הפרויקט הייתה איימי שרמן פלאדינו. השנה, איימי פיתחה סדרה חדשה עבור רשת ABC Family ולצערי הראתה, שהיא הייתה זקוקה לפסק זמן נוסף בכדי לפתח סדרה אחרת.
מדוע איימי הייתה זקוקה לזמן נוסף ? התשובה לכך ברורה. הסדרה החדשה שלה, Bunheads, אשר עלתה לאוויר לפני קצת יותר משבועיים היא חיקוי זול של "בנות גילמור". ראשית, כמו ב"בנות גילמור", גם ב Bunheads האירועים מתרחשים בעיירה קטנה ודימיונית שאנשיה מתנהגים בקיצוניות ואקסצנטריות. כמו כן, הדמות של הכוכבת הראשית, מישל סימס, בכיכובה של סאטון פוסטר, הינה העתק של הדמות של לורליי (לורן גרהאם). ומי מגלמת את האישה המבוגרת בחייה של סאטון ? קלי בישוף, שבמקרה הזה מגלמת את החותנת שלה, פאני, ולא את אמה, יחי ההבדל הקטן. את קלי בוודאי צופי הסדרה "בנות גילמור" זוכרים לאחר שגילמה את התפקיד של אמה של לורליי, אמילי גילמור.
האלמנט הברור שמאפיין את שתי הסדרות הנ"ל הינו קצב הדיבור המהיר, שאמור להצביע על שנינות, אך לאחר שהצופים הקשיבו לו במשך שבע עונות של "בנות גילמור" הוא יותר מעצבן משנון. ולצערי, לא נראה באופק שינוי במבנה.
הסדרה, לצופים שלא שמעו עליה, עוסקת במישל, רקדנית שעשועים (לא חשפנית) סוג ב מלאס וגאס, אשר מחליטה ברגע של ייאוש מהקריירה שלה, להיענות להצעת הארווי, גבר שמחזר אחריה במשך יותר משנה, להינשא לו ולבוא ולגור איתו בעיירה שלו. כאשר היא מגיעה היא מגלה שאמו של הארווי, שגם היא הייתה בעברה רקדנית ועתה מלמדת נערות בלט, חיה עמו. ביום שהארווי ומישל מגיעים לעיירה הארווי נהרג בתאונת דרכים ומישל יורשת את הבית שלו ואת כספו. במקביל, ישנה קבוצה של התלמידות של פאני, אשר מתחילות להיקשר למישל ונראה שמישל עומדת להישאר בעיירה.
לכאורה, מדובר ברעיון מעניין, שאולי לפני עשור יכול היה להיות מעניין. אך, לפי דעתי, כאשר יוצרת מעלה סדרה חדשה שלה היא חייבת להביא משהו שונה מהיצירה הקודמת שלה, בוודאי לאחר שהיצירה הקודמת שלה, במקרה הנ"ל, "בנות גילמור", היוותה הצלחה גדולה ושרדה במשך זמן רב עד כדי כך שנקבעה בתודעה של צופים רבים. כל ניסיון לייצר יצירה דומה יגרור השוואה לא רצויה למקור ובמקרה הנ"ל אין ספק ש Bunheads לא מספיק טובה כמו "בנות גילמור", היא מעייפת, אין בה את הקסם ש"בנות גילמור" הראתה החל מהפרק הראשון ואין לה שחקנית צעירה כמו אלכסיס בלדל המדהימה ביופיה, שריתקה צופים רבים למסך בעקבות עיניה המדהימות וקולה הענוג.
בעיה נוספת, אשר גורמת להשוואה ל"בנות גילמור" היה השימוש בקלי בישוף כחותנת של מישל. אם זה היה תלוי בי, במיוחד כאשר מדובר באותה יוצרת, היה רצוי שלא לייבא שחקנית מהיצירה הקודמת. השימוש בקלי מעלה בכל הזדמנות געגועים ל"בנות גילמור", משום שאין ספק שקהל היעד של Bunheads הוא אותו קהל היעד של "בנות גילמור", צופים אחרים לא יצפו בסדרה משום שהיא לא מספיק טובה.
לגבי סאטון פוסטר, השחקנית הראשית, מוקדם עדיין לבחון אותה, בעיקר מאחר ומדובר בתפקיד ראשי ראשון עבורה. במבט ראשון היא עושה את תפקידה בצורה טובה, אך גם במקרה שלה, ההשוואה שלה ללורן גרהאם רק תגרום לשתיים עוול, משום שגרהאם כבר ביססה לה שם ופוסטר תמיד תמצא בצילה ולפי דעתי, שלא לצורך.
מסתבר, שהקהל האמריקאי חושב כמוני, משום שנתוני הרייטינג של Bunheads בינוניים במקרה הטוב. גם במקרה והסדרה תקבל הזמנה לפרקים נוספים מעבר לעשרת הפרקים שהוזמנו עבורה היא כבר לא תהיה להיט גדול כפי ש"בנות גילמור" הייתה, נתוני הרייטינג הם הוכחה לכך. לצערה, גם הסדרה The Secret Life of the American Teenager, שבשנים קודמות הייתה התוכנית הנצפית ביותר של הרשת, מתחילה השנה לאבד גובה ולא משמשת כמקפצה טובה עבור הסדרה החדשה של הרשת.
אז לראות או לא לראות ?
לצערי, חובבי "בנות גילמור" יראו בצדק בסדרה חיקוי לא מספיק טוב והבעיה הגדולה של Bunheads היא, שאלו הם קהל היעד שלה. בהפקה כבר מחפשים לשפר אותה ומחפשים דמות של בת מיעוטים, כפי שב"בנות גילמור" חזינו בדמות של ליין. הצעה שלי ? דלגו על הסדרה, היא אולי תספק לכם רגע או שניים של הנאה במהלך העונה, אך עבורי היא נראית כמייגעת ולא שווה את הטרחה שבצפייה. דרך אגב, מהבחינה הזאת עדיף היה לסדרה לעלות בחודשי החורף ולא בחודשי הקיץ החמים, כאשר מחפשים סדרות מרעננות יותר ולא מייגעות, אשר מנסות, ובסופו של דבר אינן, שנונות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה