שלב סיכום סדרה: Ringer: סדרה נכונה במקום הלא נכון ובצורה לא נכונה.

"באפי קוטלת הערפדים" נחשבת עד היום, כשמונה שנים לאחר שירדה מהמסכים, על ידי רבים (וגם על ידי) לאחת מהסדרות הטובות והאיכותיות, שנצפו אי פעם על מסכי הטלוויזיה. הסדרה נחשבה כחדשנית ובעלת תסריט איכותי וכמו כן, הציגה שחקנית על בדמות שרה מישל גלר. בשנת 2004 ירדה הסדרה מהמסכים לאחר שבע עונות והכוכבת הראשית שלה, שרה מישל גלר, העדיפה לפנות לסרטי הקולנוע ולהקמת משפחה עם פרדי פרינז ג'וניור.

באמצע חודש ינואר 2011 הגיעה הידיעה הגדולה שהכתה גלים בתעשיית הטלוויזיה באמריקה. לשרה מישל גלר יש פיילוט חדש עבור רשת CBS בשם The Ringer (לימים קוצר השם ל Ringer) ולראשונה מזה שבע שנים ניתן יהיה לראות אותה שוב על מסכי הטלוויזיה. בסופה של עונת הפיילוטים רשת CBS החליטה לוותר על הפקת הסדרה, אך רשת הבת שלה, רשת ה CW (רשת CBS מחזיקה בבעלות על 50% מרשת ה CW) החליטה לקחת על עצמה את הסדרה.

לכאורה, נראה כי מדובר בשילוב מנצח, משום ששרה מישל גלר חזרה אל הרשת שנתנה לה את הבמה ב"באפי קוטלת הערפדים" כ 14 שנים קודם לכן (או בשמה הקודם ה WB, שלימים התאחדה עם UPN והפכה לרשת ה CW). אולם האידיליה לא החזיקה מעמד והסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד בת 22 פרקים. ועתה, נשאלת השאלה, מדוע ?

לאחר צפייה בעונה כולה ניתן להגיע למספר מסקנות. המסקנה הראשונה היא: שרה מישל גלר עדיין שחקנית על. מספר מועט של שחקניות יכולות לגלם 2 דמויות באותה סדרה באיכות גבוהה וגלר עושה זאת בצורה סבירה. דוגמא הפוכה לכך ניתן לראות כיצד נינה דוברב לא מצליחה לגלם 2 דמויות בסדרה The Vampire Diaries בצורה משביעת רצון (למרות שלא מעט צופים וקוראים ניסו לשכנע אותי שאני טועה, אני עדיין דבק בקביעה שלי שדוברב מגלמת את אלנה בצורה טובה, אך את דמותה של קתרין בהחלט לא).

המסקנה השנייה היא, שאיכות התסריט (עם דגש על האיכות ולא על התוכן !!!) הינה ברמה גבוהה, במיוחד עבור סדרה ברשת ה CW, אשר לא מצטיינת בסדרות האיכות שלה. אין טעם לנסות לשכנע אותי שאני טועה ולהזכיר לי סדרות אחרות של הרשת כגון "ניקיטה" או "על טבעי" ואפילו "סמולוויל" שהסתיימה, גם בקביעה זו אני דבק.

ועדיין, אם התסריט איכותי ולסדרה יש שחקנית על בדמות שרה מישל גלר, מדוע Ringer לא שרדה מעבר לעונה אחת ?

ניתן למנות לכך מספר סיבות. הסיבה הראשונה היא, שהיא שודרה ברשת הלא נכונה. כפי שציינתי, הסדרה יועדה עבור רשת CBS ולא רשת ה CW. ויש הבדל גדול. משום שרשת ה CW מתגה את עצמה במשך יותר מעשור כרשת שפונה לקהל מסוים, לקהל של צעירים, ובעיקר נשים צעירות, שאוהבים לראות צעירים וצעירות אחרים נעים על המסך ומתנשקים מדי פעם. שימו לב לסדרות של הרשת, אשר ליוו אותה בשנים האחרונות, כגון, "אחת שיודעת", 90210 ואפילו One Tree Hill ו"סמולוויל", אשר החלו כסדרות נוער (ב"סמולוויל" קלארק היה בבית הספר כשהסדרה החלה) והצופים נשארו איתם מימי בית הספר גם בהתבגרותם. הדמות הצעירה היחידה הקבועה בסדרה הייתה של ג'ולייט (זואי דייטש), בתו של אנדרו ולמספר פרקים בודדים עוד מספר נערים.

סדרות נוספות ששרדו ברשת הנ"ל למרות שלא היו סדרות נוער הינן אופרות סבון כגון Hart Of Dixie, שגם היא נאבקה בנתוני רייטינג לא מרשימים, אך שרדה משום שהיא מתאימה לרשת היות והיא אופרת סבון, שזה סוג הסדרות שהרשת פונה אליו, כאשר עונה קודם לכן ברשת העלו 4 אופרות סבון באותה עונה !!! ורק Hellcats בוטלה בסופו של דבר.

אפשר להסיק מסקנות רבות לגבי Ringer, אך היא בהחלט לא פונה לקהל הצעיר והיא בפירוש לא אופרת סבון.

דרך אגב, Nikita, שהיא לא אופרת סבון וגם לא מייצגת את מגמת בני הנוער המפזזים על המסך, אשר מלווה את רשת ה CW בשנים האחרונות, החזיקה מעמד עונה אחת בלבד לפני ש"גלתה" ליום שישי בערב לשעת שידור שהיא בית קברות לסדרות. היא שרדה שם רק בגלל שברשת היו זקוקים לסדרות להוביל את המהפכה שעוברת על הרשת בימים אלו. בימים רגילים, הסדרה הייתה מבוטלת ללא מחשבה שנייה לאור נתוני הרייטינג הלא טובים שלה, למרות שמדובר ביום שישי.

רבים בוודאי ישאלו: האם מצבה היה טוב יותר ברשת CBS ? קשה לי להאמין. רשת CBS הינה רשת שמרנית מאד, שלא מעלה סדרות רבות עם סיפור מסגרת מורכב. הסדרה היחידה ששרדה בה מעבר לעונה ושיש לה סיפור מסגרת רציני הינה The Good Wife, אשר הסיבה לכך שהיא נשארת בחיים לעונה רביעית למרות נתוני רייטינג גרועים היא, משום שהיא הפכה לאהובה על ידי קברניטי הרשת וכן מתוך הרצון למכור אותה לסינידיקציה. דרך אגב, הניסיון הכושל של הרשת עם The Good Wife היה הסיבה העיקרית לכך שברשת החליטו לוותר על Ringer והעדיפו להעלות את Unforgettable, סדרה שיש לה סיפור מסגרת, אך לא כה אינטנסיבי כמו Ringer. בסופו של דבר גם Unforgettable לא החזיקה מעמד מעבר לעונה אחת, בוטלה על ידי הרשת ולאחר טוויסט מאוחר במצבה תחזור כסדרת קיץ עם קיצוצים נרחבים.

לפי דעתי, הסדרה הייתה מצליחה יותר כסדרת כבלים ולא בערוץ ברודקאסט, משום שרשתות הכבלים מעניקות לסדרות שלהן מרווח נשימה גדול יותר מרשתות הברודקאסט, ולכן גם עם נתונים בינוניים הסדרה הייתה מצליחה לשרוד מעבר לעונה אחת.

בעיה נוספת, שהסדרה נתקלה בה: השימוש בשרה מישל גלר לגילום צמד תאומות. ציינתי כבר שגלר עשתה עבודה טובה, אך למרות העבודה הטובה שלה הבעיה נשארה: שחקנית אחת לא אמורה לגלם שתי דמויות באותה סדרה ובהחלט לא לאורך זמן. במידה ואחת מהאחיות הייתה מתה לאחר פרק הפיילוט או לאחר פרק נוסף, כפי שניסו להציג זאת בהתחלה ששאבן מרטין התאבדה וברידג'יט קלי, אשר ברחה לאחר שאיימו עליה לא להעיד עבור ה F.B.I כנגד סוחר הסמים והרוצח מקוואיי, במקרה שכזה ניתן היה להבין זאת, אך המצב בפועל היה שונה וגלר גילמה את הדמויות של שאבן וברידג'יט לאורך העונה כולה. הבעיה היא, כפי שציינתי מספר פעמים בעבר בהזדמנויות שונות, שבמקרה כזה לצופה יש בעיה להזדהות עם הדמויות. אחת הדמויות הינה הטובה והשנייה מרשעת, אך מדובר באותה שחקנית והצופה ניצב בפני דילמה רצינית, כאשר הוא צריך לקבל החלטה לגבי הדמויות הראשיות. הבעיה הפכה לרצינית יותר היות ובהפקה סידרו פלשבקים לשנים קודמות בהם רואים את שאבן וברידג'יט בעברן.

לפי דעתי, במידה ומחליטים להפיק סדרה על צמד תאומות צריך גם להשתמש בתאומות. ולא חסרות תאומות בתעשייה. הדוגמאות המובהקת לכך הינן: ג'יל וג'קלין הנסי והתאומות אולסון. כך, הצופה יכול להזדהות בצורה טובה יותר עם הדמויות, כאשר הוא מודע לכך ששחקניות שונות מגלמות את שתי הדמויות.

עובדה שפגעה בסדרה הייתה שסדרה בעלת אופי מעט דומה עלתה מספר שבועות קדם לכן ברשת ABC Family, הכוונה שלי היא לסדרה The Lying Game. הסדרה Ringer עלתה לאוויר ב 13 בספטמבר ו The Lying Game עשתה זאת כבר ב 15 באוגוסט. למי שלא יודע, The Lying Game, עוסקת גם היא בצמד תאומות (במקרה הנ"ל התאומות בגילאי העשרה), אשר גדלו במשפחות שונות, אחת עשירה והשנייה ענייה, שמוצאות אחת את השנייה ומתחילות לגלות את הסודות מעברן. כמו ב Ringer גם ב The Lying Game יש תאומה אחת מרשעת, סאטון, ותאומה טובה, אמה. הנוער העדיף לראות את The Lying Game מאשר Ringer, היות והיא עסקה יותר בבני הנוער, פנתה אליהם ואף שודרה ברשת שפונה אליהם בדרך כלל.

נקודה נוספת שחייבים להעלות בהקשר הזה היא, ש Ringer שונה מ"באפי קוטלת הערפדים", אשר הייתה סדרת פעולה ואקשן עם מעט דרמה והומור. Ringer היא יותר מותחן, אשר משלבת בה עם הזמן, ובעיקר ככל שהעונה התקרבה לסיומה, מעט סצינות אקשן. קיים סיכוי שהצופים קיוו לראות את גלר מכסחת אנשים כפי שעשתה בסדרה הקודמת שלה, התאכזבו כשזה לא קרה וזנחו אותה.

ואם כבר מזכירים את שרה מישל גלר, חייבים לציין את העובדה, שכאשר מכניסים שחקנית על כמוה לסדרה והופכים אותה לכוכבת, חייבים להעמיד לידה לפחות שחקן אחד בקליבר שלה. לצערי, שאר השחקנים "לא באותה ליגה שלה". וכך נוצר מצב שיש את גלר מצד אחד וכל השאר מצד שני. אפילו איאן גארפילד, אשר גילם את דמותו של אנדרו, בעלה של שאבן מרטין, לא נראה שהוא מספיק טוב בשבילה.

סיבה שונה לחלוטין ואולי ברשת ה CW לא יודו בכך, אך לפי דעתי מדובר בסיבה קריטית, הרשת ויתרה על Ringer מוקדם מדי. כאשר Ringer עלתה לאוויר היא לא השיגה נתונים מעולים, אך סבירים מספיק בשביל להעניק לה עונה נוספת (נק' המדד שלה נעו בין 0.7 ל 0.8). עזרה לסדרה העובדה ששודרו פרקים שלה בשידורים חוזרים במהלך השבוע. אולם, בסוף חודש נובמבר, כאשר נתוני הרייטינג של הרוב המוחלט של הסדרות יורדים לפני הפרקים האחרונים , שמשודרים לפני תקופת החגים, נתוני הרייטינג של הסדרה הידרדרו לאזור 0.6-0.5. לפי דעתי, ברגע זה ברשת הרימו ידיים. הוכחה לכך היא, שהרשת הכניסה אותה להפסקה ארוכה של יותר מחודשיים בין הפרק ה 10, אשר שודר ב 29 בנובמבר 2011, לפרק ה 11, אשר שודר ב 31 בינואר 2012. וזאת למרות ששאר הסדרות של הרשת חזרו לאוויר מספר שבועות קודם לכן. הסיבה הרשמית לכך הייתה הרצון להעלות תוכנית ריאלטי באותה משבצת שידור, אך לסדרה שנאבקת על חייה, פעולה זו הייתה מניעת אוויר לנשימה.

החזרה המאוחרת לאוויר גם גרמה לכך שהיו מספר שבועות שהסדרה ששודרה לפניה, 90210, שידרה במהלך מספר שבועות שידורים חוזרים, אשר פגעו ב Ringer, ששדרה לאחריהם פרקים חדשים וזו כבר הייתה פגיעה אנושה בסדרה, פגיעה ממנה היא לא התאוששה. ברשת החליטו לוותר עליה באופן סופי, שידרו את הפרקים האחרונים שלה ברצף וללא הפסקות לשידורים חוזרים, וסיימו לשדר אותה כחודש לפני תום העונה של שאר הסדרות שלה.

לפי דעתי, אם ברשת היו ממשיכים להאמין בסדרה, כפי שהאמינו ב Hart Of Dixie, אשר דווקא לקראת תום העונה שיפרה את נתוני הרייטינג שלה ואולי בגלל עובדה זו (מעבר לכך שמדובר באופרת סבון) גם זכתה לעונה נוספת, במידה והיו מאמינים בסדרה, לא מוותרים מוקדם מדי, ומחזירים אותה בתחילת חודש ינואר, לאחר הפסקה קצרה יותר, נתוניה יכלו להתרומם בחזרה ואולי היו מעניקים לה לפחות עונה אחת נוספת.

ולסיום, 3 אנקדוטות על הסיפורים שסופרו במהלך העונה. ראשית, מספר מילים על סיפור המשנה שהסדרה סיפרה במהלך העונה. בחלק השני של העונה, אנו מתוודעים לסיפורה של ג'ולייט, אשר טוענת, כי המורה שלה תקף אותה באופן מיני ואנס אותה. לימים מתברר, שמדובר במזימה שאמה של ג'ולייט הגתה בכדי להוציא כספים מבעלה לשעבר, אנדרו. הצופים המבוגרים, שהסדרה פונה בעיקר אליהם, בוודאי יזכרו את הסרט "משולש פראי" עם נב קמפבל ודניס ריצ'ארדס, אשר יצא בשנת 1998. נראה היה שבהפקה חיקו כמעט אחד לאחד את האלמנטים בהם נקטו יוצרי הסרט, כאשר הצופים גילו שמדובר במזימה בתוך מזימה בתוך מזימה. בשל כך, "ההפתעה המרעישה", שאמה של ג'ולייט היא זו שעומדת מאחורי המזימה, לא הייתה כה מפתיעה. וגם הרומן הלסבי בין אמה של ג'ולייט לאוליביה צ'ארלס, השותפה של אנדרו, נראה כלקוח מהסרט "משולש פראי".

בנוסף לכך, בכך שגילו בסופו של דבר שאנדרו עמד מאחורי "הונאת הפונזי" ביחד עם אוליביה, בהפקת הסדרה יצרו מצב שאין דמות אחת בסדרה שהיא למעשה הדמות הטובה. גם ברידג'יט, שכביכול היא "התאומה הטובה", בורחת מהמשטרה ומתחזה, אנדרו אשם בהונאה, ג'ולייט הונתה את אביה, ג'מה ניסתה לסחוט את ברידג'יט והנרי ושאבן רצחו אנשים. לפי דעתי, אי אפשר ליצור סדרה, שאין בה דמות אחת שהיא טובה לחלוטין, שתהווה גם את ה"מצפון" של הסדרה. לדוגמא, בסדרה 90210 המקורית הדמות של ברנדון הייתה דמות שכזאת ואז בהפקה סדרו לו בגידה בחברה שלו, קלי, ומאותו רגע החלה ההידרדרות של הסדרה, שאיבדה את ה"מצפון" שלה. ל Ringer, העובדה שריסקו את האמינות של הדמות של אנדרו, פגעה בצורה חזק מאד בסדרה. אז נכון, הגילוי היה גדול מאד ועורר הדים במשך פרק או שניים, אך לטווח הארוך זה פגע בסדרה.

ולבסוף, אלמנט שסלדתי ממנו לחלוטין היה, שנמאס כבר מכך שסדרות, אשר שורדות עונה אחת בלבד, מסיימות את הפרק האחרון שלהן עם סוף לא סגור לחלוטין. נכון, מרבית מהסיפורים שסופרו במהלך העונה, כמו הגילוי שקתרין, אשתו לשעבר של אנדרו עומדת מאחורי ניסיון החיסול של שאבן, שאוליביה עזרה לה, שמקוואיי מת על ידי ברידג'יט ושהנרי זרק סוף סוף את שאבן לאחר שגילה שהיא שקרה לו לגבי בדיקת האבהות, הסיפורים הללו הגיעו לסיומם עד תום הפרק האחרון, אך כפי שנהוג בארה"ב, בהפקה פתחו פתח לעונה שנייה עם סיפורים חדשים, כאשר ברידג'יט מגלה ששאבן בחיים והיא רצתה במותה ושאבן מחליטה שהיא רוצה את חייה הקודמים.

לסיכום, הרעיון הכללי של הסדרה היה טוב מאד, להפקה הייתה שחקנית על בדמות שרה מישל גלר ותסריט איכותי, אך כל שאר האלמנטים עבדו לרעתה. הסדרה שודרה ברשת הלא נכונה, שגם ויתרה עליה מוקדם מדי, ובמקביל לדרמה בעלת קונספט דומה (לא ב 100% אבל עדיין...) אשר שודרה ברשת שפונה לצעירים, בלי קאסט משלים באיכות שווה לשרה מישל גלר ועוד...

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. למרות שמדובר בעונה אחת בלבד, עדיין מדובר באחת מהסדרות הטובות שנכתבו בשנים האחרונות ובעיקר גם אחת מהמותחות. כמו כן, כדאי לצפות בסדרה רק, משום שלא ברור מתי ניתן יהיה לראות שוב את שרה מישל גלר על מסכי הטלוויזיה בזמן הקרוב. דרך אגב, לצופים שעדיין לא צפו בסדרה ומחליטים לעשות זאת חייבים לציין, שהסדרה נחלקת לשניים. האירועים בעשרת הפרקים הראשונים מתנהלים בקצב איטי ונכון, אך בשניים עשר הפרקים הנותרים הקצב הופך למסחרר ולעיתים נדמה לצופה שהוא חוזר לימי Prison Break, כאשר בסוף כל פרק הצופה נשאר תוהה לגבי אירועי הפרק הבא.