שקד והסרטים שלו.

Madagascar 3: Europe's Most Wanted - "מדגסקר 3: מקרקסים את אירופה".

בשנת 2005 יצא לאקרנים סרט האנימציה "מדגסקר". הסרט זכה להצלחה בקופות וטבעי הדבר שיצא לו סרט המשך שלש שנים מאוחר יותר. לפני מספר שבועות יצא הסרט השלישי בסדרה.

בתחילת הסרט הראשון ברחו 4 חיות מגן החיות בניו יורק והגיעו בטעות אל מדגסקר, הם מנסים מאז ללא הצלחה לחזור הביתה וכך גם בסרט השלישי בסדרה, שלא מציג חידוש אמיתי בנושא. בסרט הנוכחי הם מגיעים לקרקס נודד באירופה ומגלים שקרקס החיות בדרכו לאנגליה ובמידה והם ירשימו אמרגן קרקסים, הם יזכו לכרטיסים לאמריקה וכך יצליחו לבסוף לחזור אל ניו-יורק. אך לצערם הרב, הם מגלים כי הקרקס אליו הגיעו הינו עלוב במיוחד בשל תקלות בעבר והם מנסים לשפרו בכדי כדי לחזור לאמריקה...

בשנים האחרונות קיים ניסיון ברור מצד אולפני הקולנוע בהוליווד למשוך את קהל ההורים אל האולפנים גם בסרטי אנימציה. כלומר, להפוך את הסרט לבוגר ומתאים לכל המשפחה. בסרטי "שרק" עשו את זה בצורה טובה מאוד, כך גם בסרטי "עידן הקרח" ואולי גם בסרטי "מדגסקר" הקודמים, לעיתים. ב"הדרדסים" הניסיון היה בולט יותר כאשר מספר בדיחות גסות הופיעו במהלך הסרט.

בניגוד לסרטים הנ"ל, בסרט זה לא היה שום ניסיון לעניין את קהל ההורים ואולי בשל כך הוא היה רדוד לחלוטין. הבדיחות שמדי פעם הופיעו, וגם הם היו נדירות מאוד, היו ילדותיות מאוד.

בצוות המדבבים של "מדגסקר" יש לא מעט כוכבים כמו בן סטילר, דיוויד שווימר (חברים), סשה בארון כהן ואחרים. צר לי להגיד שגם הניסיון הזה הוא בעיקר בכדי להביא את קהל ההורים אל הקולנוע. האם הילדים של היום מכירים את דיוויד שווימר שמוכר בעיקר מקומדיה ששודרה לראשונה לפני 20 שנה ? קשה לי להאמין. הדברים אמורים גם לגבי סשה בארון כהן ושאר חברי הצוות.

לפי דעתי, צריך לקוות כי בהוליווד ילמדו את הלקח ויפסיקו להפיק סרטים שלכאורה מיועדים לכל המשפחה אך כשמגיעים לצפות בהם, מגלים כי הם ילדותיים לחלוטין וחסרים כל עלילה ממשית והגיונית. כצעד ראשון, הייתי מקווה שהסרט הנוכחי לפחות יהיה זה שיסגור את הטרילוגיה בעיקר לאור העובדה שסיפור המסגרת נסגר בסופו. ברם, לאור הביצועים של הסרט בקופות, נראה כי אנחנו עתידים לראות סרטי המשך רבים למוצר הנחות הזה.

שאלתי את אחי הקטן, בן ה-7, כשיצאנו מהסרט אם הוא נהנה ממנו. הוא אמר לי שהסרט היה "ילדותי מדי". אני חושב שזה מסכם הכל...

הציון שלי:
3.


הערה: מדובר בפינה של שקד, קורא נאמן של הבלוג.