ביקורת: Political Animal, פרקים 2-1: דרמה, אבל לא מיוחדת.

רשת הכבלים המצליחה ביותר בשנים האחרונות הינה רשת USA. בין ההצלחות של הרשת ניתן לרשום סדרות כגון Burn Notice, Royal Pains, White Collar ו Suits. בשנה וחצי האחרונות ההדלפות שיוצאות ממשרדי הרשת הינן הדלפות מפורשות. לאחר שברשת מנפקים בשנים האחרונות סדרות דרמות דומות פחות או יותר במבנה שלהן, ראשי הרשת הגיעו להחלטה שהם מעוניינים לגוון מעט. בשל כך, ברשת בוחנים כבר במשך מספר חודשים פרויקטים לקומדיות בנות חצי שעה ועושה רושם שבקרוב נשמע גם על אישורים רשמיים בנושא. ניסיון נוסף מצד הרשת לגוון היה באמצעות אישור מיני הסדרה בת השישה פרקים Political Animal.

הסדרה עוסקת באיליין באריש (סיגוני וויבר), אשת הנשיא האמריקאי לשעבר באד האמונד (סיראן הינדס), אשר החליטה לרוץ לנשיאות מיד לאחר תום כהונת בעלה. היא מפסידה בבחירות והופכת למזכירת המדינה תחת המשטר החדש של הנשיא פול גארסטי (אדריאן פסדר מהסדרות "גיבורים" ו"משחק השקרים"). איליין סבלה מאד מהבגידות של בעלה ולאחר ההפסד בבחירות היא נפרדת ממנו, אך נשארת מאוהבת בו. לזוג יש שני בנים: דאגלאס (ג'יימס וולק מהסדרה הכושלת Lone Star), שגם עובד עבורה והוא עומד להינשא לבחירת ליבו שסובלת מאנורקסיה, אן אוגמי (בריטני אישיבאשי) והוא מתואר כבן המושלם, שעושה תמיד את הדבר הנכון. הבן השני הינו תומאס (סבסיטיאן סטאן), הומוסקסואל שיצא מהארון בתקופת כהונת אביו כנשיא ועושה הצרות במשפחה שהיה מכור לסמים ואף ניסה להתאבד. במקביל, את החבורה מלווה העיתונאית סוזן ברג (קרלה גאוג'ינו), שביקרה קשות את המשפחה, אולם מוצאת את עצמה לצד המשפחה ומתחילה להישאב לתוכה.

על פי נתוני הרייטינג של הסדרה הצופים האמריקאים לא משתגעים על הסדרה ולמרות שמדובר במיני סדרה, הרי שדובר על כך שקיימת אפשרות גם לעונה השנייה. על פי הנתונים היא תתקשה להשיג את האישור לעונה נוספת וניתן להבין גם מדוע.

אי אפשר לדבר על הסדרה מבלי להשוות בין דמותה של איליין באריש לזו של הילארי קלינטון. הרומן של בעלה, הניסיון להפוך מאשת הנשיא לנשיאה בעצמה, הכישלון בבחירות במפלגה שלה, העובדה שהיא נחשבת כיום לאישה אהודה בארה"ב ועוד... כל נקודות הדמיון הללו עושים את ההשוואה לבלתי נמנעת. אולם ראשי הרשת שכחו דבר אחד: קלינטון, למרות שרבים אהבו אותה, נכשלה להשיג את ראשות המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות. וזה, פחות או יותר, גם מה שעובר על הצופה האמריקאי. למרות שבבית הלבן יושב נשיא ממוצא אפרו-אמריקאי, הרי שעדיין ארה"ב נחשבת לחברה שמרנית מאד (הרבה יותר מברטניה, שבעצמה נחשבת לשמרנית וכיום הרבה יותר פתוחה) וסדרה על אישה כוחנית בראשות המדינה הינו נושא שקשה לעיכול עבור הציבור השמרני. בשל כך, גם הסיפור הטלוויזיוני על אישה עם מאפיינים דומים לקלינטון הינו סיפור שלציבור האמריקאי קצת קשה לעיכול.

בעיה נוספת הינה האיכות של התסריט. בשנים 2006-1999 שודרה בארה"ב הדרמה "הבית הלבן", אשר עסקה במתרחש בבית הלבן תחת משטר של נשיא דמוקרטי. נכון, עברו שש שנים לאחר שהסדרה ירדה מהמרקעים, אולם הסדרה נחשבת גם היום לאחת מהאיכותיות בהיסטוריה האמריקאית, במיוחד בכל מה שקשור לתסריט. לצערה של ההפקה של Political Animal רמת התסריט לא מתקרבת לרמת התסריט של "הבית הלבן". מדובר ברעיון נחמד, אבל בתסריט בינוני מאד. לפחות על פי שני הפרקים הראשונים לא מדובר בסדרה גדולה, אלא בעוד דרמה טלוויזיונית ולצופים שראו את "הבית הלבן" מדובר בירידה דרסטית ברמה, ולאחר שהם צופים בשבועות האחרונים בסדרה החדשה של אהרון סורקין (האיש מאחורי "הבית הלבן"), The Newsroom, הזיכרון רק מתחדד.

בגזרת השחקנים ניתן לומר שמלבד סיגוני וויבר (אדריאן פסדר ממעט לשחק) מדובר באוסף של שחקנים מסדרות כושלות. ג'יימס וולק נכשל בצורה קשה עם Lone Star, קרלה גאוג'ינו לא זוכרת מתי היא כיכבה בסדרה מצליחה וסבסטיאן סטאן, אשר מאז שעזב את הסדרה Gossip Girl לפני מספר שנים לא הצליח להתרומם בקריירה שלו כאשר בין היתר ניתן למנות את הכישלון של הסדרה האיכותית Kings. ואם כבר מזכירים את סטאן, מישהו צריך להגיד לו שאם הוא ימשיך לגלם דמויות של הומוסקסואליים (גם ב Kings הוא גילם דמות של הומוסקסואל) על המסך, תהייה לו בעיית ליהוק בעתיד.

אז לראות או לא לראות ?
הניסיון של רשת USA לגוון את סוג הסדרות שלהן הוא רעיון טוב, אבל כפי שרשת ה CW מגלה, קשה מאד לשנות את קהל הצופים של הרשת. קהל הצופים התרגל לקבל מהרשת סוג מסוים של סדרות והדרמה הנוכחית שלהם לא מעניקה להם זאת. לא עוזרת להפקה העובדה שמדובר בתסריט בינוני מאד, במיוחד בהשוואה ל"בית הלבן". מדובר בדרמה סבירה ולא יותר מכך. אם אתם רוצים להעביר כ 4 שעות של צפייה בסדרה אתם יכולים, אבל אם זה היה תלוי בי הייתי מדלג עליה, בקיץ הנוכחי יש סדרות טובות הרבה יותר, ועושה רושם שהצופים האמריקאיים הם הראשונים להבין זאת.