יום שבת, 14 ביולי 2012

ביקורת: Anger Management, עונה ראשונה, פרקים 4-1: אותו דבר.



בשנת 2003 שוחרר הסרט Anger Management בכיכובם של אדם סנדלר וג'ק ניקולסון. עלילת הסרט סיפרה את קורותיו של דייב (אדם סנדלר), איש עסקים שנידון על לא עוול בכפו לסדנה לעצבים בו הוא מתוודע למדריך בעל גישה יחודית בשם ד"ר באדי רידל (ניקולסון) לטיפול בנושא. חובבי סרטי אדם סנדלר מודעים לכך, שמדובר באחד מהסרטים המוצלחים שלו ואחת הקומדיות הטובות שנוצרו בעשור הקודם. 9 שנים לאחר מכן, עלתה גרסה מעט שונה בה מכבב צ'ארלי שין כצ'ארלי גודסון, מדריך לסדנת עצבים, שבעברו עבר תרפיה אצל קייט (סלמה בלייר) ועכשיו הוא מנחה קבוצות בעצמו בביתו וכן קבוצת גברים אלימים בכלא. במקביל, צ'ארלי שוכב עם קייט וממשיך את התרפיה אצלה, יש לו גרושה בשם ג'ניפר (שוני סמית) איתה הוא ממשיך להישאר בקשרי ידידות ובת בגילאי העשרה בשם סאם (דניאלה בובדילה).

לפני שמתחילים לנתח את הסדרה ראוי להשוות אותה לסרט. צר לי לומר זאת אבל הסדרה לא מתקרבת לאיכות של הסרט. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שבסרט כיכבו שני שחקנים גדולים כדוגמת סנדלר וניקולסון, ואילו שין לא מגיע לקרסוליים שלהם. נכון, שין שחקן קומי טוב אבל עדיין לא באותה רמה כמו השניים.

צ'ארלי שין גם מחזיק את הסדרה כמעט לבדו. סלמה בלייר הינה שחקנית טובה אבל לא אחת הגדולות. רבים בוודאי יזכרו אותה מהנשיקה הלסבית עם שרה מישל גלר בסרט Cruel Intentions ("משחקי פיתוי") משנת 1999. הנתון החיובי לזכותה בסדרה הוא, שהכימיה בינה לבין שין טובה. גם הכימיה בין סמית לשין טובה מאד, אבל סמית כבר הוכיחה את היותה שחקנית קומית טובה בסדרה Becker ("בקר").

התסריט של הסדרה דומה מאד לקומדיה הקודמת של שין, "שני גברים וחצי", גם במבנה וגם בסוג הבדיחות. לעיתים גם ניתן להבחין ברמיזות מסוימות בתסריט לגבי "שני גברים וחצי". הוכחה לכך ניתנה בפרק הרביעי של העונה, כאשר צ'ארלי היה לבוש בחולצה שהייתה דומה לחולצות אותן היה לובש בסדרה "שני גברים וחצי" ובסצינה הוא טען, שהיה צריך לזרוק אותה מזמן (צ'ארלי השתמש במשחק מילים עם השם צ'אק, ובכך איזכר את צ'אק לאורי, האיש שגרם לפיטוריו מהסדרה הקודמת, בצורה מבדחת). אך בסופו של דבר השאלה היא: האם הקומדיה מצחיקה ? לפי דעתי, אם לוקחים בחשבון שמדובר בקומדיית כבלים לחודשי הקיץ, התשובה היא חיובית. לא מדובר בקומדיה השנונה ביותר שנראתה על המסך, ובוודאי שהסרט המקורי היה טוב ממנה, אבל הסיטקום יעלה על השפתיים שלכם חיוך לפחות מספר פעמים במהלך 22 הדקות של הפרק.

לסיכום, למרות הר הציפיות מהסדרה בשל העובדה שמדובר בפרויקט הראשון של צ'ארלי שין לאחר "הגירושין" המכוערים שלו מ"שני גברים וחצי", הר ציפיות שהוליד נתונים מפלצתיים בשני פרקי הבכורה, הסדרה די עומדת בציפיות. אולי בשל העובדה שמדובר למעשה בלקיחת המנגנון והתבנית של "שני גברים וחצי" ויצירת הקומדיה בצלמה. נכון, אולי בעוד עשר שנים לא תזכרו שצפיתם בה, אך עבור סדרת קיץ זה די והותר.

אז, לראות או לא לראות ?
לפי דעתי, שווה לפחות לנסות. לפי הפרקים הראשונים היא די מספקת את הסחורה. לא להיט היסטרי, אך מספיק טוב לצפייה. לפחות עד עתה. נסו בעצמכם ותיווכחו.

אין תגובות: