שלב סיכום עונה: The Mist, עונה ראשונה: סדרה סבירה

לאחר ש"נטפליקס", "הולו" וגם "אמזון" העלו סדרות בעלות תסריט, גם רשת Spike עשתה זאת עם The Mist והתוצאה סבירה בהחלט וזאת למרות שהסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. הסדרה עוסקת בערפל אשר מכסה עיירה ומתחיל לחסל אנשים בתוכה. כמו כן, נערה צעירה בשם אלכס נאנסת במסיבה והקווטרבק של בית הספר מואשם בכך. כאשר אלכס ואמה נתקעת בקניון ביחד עמו ועוד מספר אנשים המצב הופך למתוח עוד יותר. במקביל, קווין, אביה של אלכס מנסה להגיע כמה שיותר אל משפחתו ומצטרפים אליו מספר אנשים שיש להם עבר מיסתורי. אפשר להצביע על ארבע אלמנטים שליליים בסדרה, אך גם על שלשה אלמנטים חיוביים.

נתחיל עם האלמנטים השליליים.

ראשית, עבור סדרת אימה (הסדרה הופקה על פי ספר של סטיבן קינג) הסדרה לא כל כך מצליחה להשליט אימה בקרב הצופים. נכון, ישנם אלמנטים שאמורים להפחיד כגון הדמות השחורה שניבטת אל אלכס כאשר היא בספרייה. אך זה קורה לשנייה אחת והדמות לא ניבטת שוב. יכול מאד להיות שזה מה שקורה בספר, אך ההסתפקות בשאר האלמנטים העל טבעיים (בעיקר חרקים) לא מספקים בכדי לספק את תחושת הפחד ורק בדקות האחרונות של העונה, כאשר רוח נכנסת אל תוך ג'יי והורגת אותו התחושה חוזרת.

סיבה אפשרית נוספת לכך, וכאן אנו מגיעים לאלמנט השלילי השני, עשרה פרקים הם קצת יותר מדי. בדרך כלל מופקות מיני סדרות של שלש שעות על פי ספרי קינג ולאורך העונה כולה מתקבלת התחושה שהרעיון "נמרח" קצת יותר מדי. יכול מאד להיות שבתור ספר זה אולי היה יכול להיות רעיון מוצלח (ובתור מי שלא קרא את הספר אני לא יכול לדעת אם זה אכן קורה גם בספר), אבל בטלוויזיה זה לא מצליח כל כך.

אלמנט שלישי, קשה להצביע על שחקן או שחקנים יוצאי דופן, אשר בולטים בסדרה זו. אין שחקן שעושה עבודה גרועה בגילום התפקיד שלו, אך קשה גם למצוא שחקן שאפשר להצביע עליו שנזכור אותו בשל גילום הדמות שלו בסדרה וזה כולל גם את השחקן ראסל פוזנר, אשר מגלם את הדמות של אדריאן, שהצופים מגלים את הפסיכוזה שלו לקראת סוף העונה. צריך גם לציין, שיש מספר שחקנים מוכרים בסדרה זו: אליסה סות'רלנד ("ויקינגים"), פרנסס קונרוי ודארן פטי.

ולבסוף, לאורך העונה כולה קיימת תחושה שמדובר בהפקה זולה מאד. פרט לצילומים בקניון (ולא ברור אם מדובר בקניון אמיתי או לא) עושה רושם שכמעט 95% מהצילומים מתרחשים באולפן (ולמספר פרקים בשני לוקיישנים בלבד) ולצד אפקטים זולים מאד.

ועכשיו לאלמנטים החיוביים.

הסדרה הופקה בעקבות ספר שלא קראתי ולכן ההתייחסות שלי תהיה לתכן מבלי לדעת אם זה בדיוק מה שנכתב בספר או שלא. ראשית, הסדרה מצליחה בעונה אחת לצאת נגד שתי אמונות: האמונה הדתית והאמונה בטבע. כאשר הכומר רומנוב יוצא עם נטלי רייבן (פרנסס קונרוי) בכדי להוכיח איזו אמונה נכונה הוא מת. בכך הצופה מתחיל לחשוב שהמסקנה היא שהאמונה בטבע היא האמונה הנכונה, אך כאשר הגברת רייבן מוצגת בסוף העונה כמשוגעת, אשר גורמת לקונור הייזל (דארן פטי) לשלוח אל מותם את שני ילדיו רק בכדי לרצות את הטבע, הצופה מגלה שגם האמונה בטבע היא משגה. כלומר, המסקנה היא שלא צריך להאמין ושאמונה רק תוביל לכאב וסבל. מסקנה אמיצה.

מסקנה אמיצה נוספת שמתקבלת היא להציג את אדריאן כפסיכופת וכנער אשר אנס את אלכס. לאורך כמעט שמונה פרקים הצופה תמהה אם אכן ג'יי (לוק קוסגרוב) הוא האנס, במיוחד לאחר שהוא מצליח לגרום לאלכס לבטוח בו שוב ואף להתמזמז איתה, למורת רוחה של אמה. הסיבה שמדובר בהחלטה אמיצה היא, שלא נכנעים לטרנד של "פוליטיקלי קורקט" ולהציג סיפור מלא תקווה עבור הקהילה ההומו-לסבית (מישהו אמר הסדרות של FreeForm ?), מכיוון שאדריאן הוא הומוסקסואל. יש כאן "הליכה עד הסוף" עם הדמות וטוב שכך. משום שעוד סדרה שבה הספורטאי המצליח שוב אונס נערה בתיכון כבר ראינו כל כך הרבה פעמים.

ולבסוף, ברמה הכללית הסיפור דווקא מעניין, ערפל מיסתורי אשר משתלט על עיירה ומחסל אנשים פרט לנערה אחת, שגם היא בסופו של דבר כמעט ומתה, הינו סיפור די טוב, לו קיצרו את הסיפור לשישה פרקים הוא היה הופך לאינטנסיבי ולהרבה יותר טוב.

לסיכום, בסופו של דבר, למרות קצת "מריחה" של הסיפור הוא דווקא מעניין. מי שלא מצפה יותר מדי מהסדרה ולמי שיש כמה שעות להעביר ונהנה מהז'אנר יוכל לצפות בה. אפשר היה לעשות זאת טוב יותר, אך לא תמיד מקבלים מה שרוצים, לא ?