יום שישי, 21 ביולי 2017

שלב סיכום עונה: Madam Secretary, עונה שלישית: הבעיה המרכזית של הסדרה נותרה על כנה



כבר ציינו זאת במספר אתרים, כולל בבלוג הזה, שהסדרה נוצרה בהשראת הדמות של הילארי קלינטון. אין כמעט ספק שניתן למתוח קווים מקבילים בין הדמויות. הבעיה הגדולה היא, שבניגוד להילארי קלינטון, השחקנית טיה לאוני, אשר מגלמת את הדמות של אליזבת מקורד היא השחקנית החלשה ביותר שניתן למצוא בכדי שתגלם את הדמות. אפשר היה לראות זאת בעונה הראשונה, אבל המצב לא השתנה גם בעונה השלישית. למרות שמדובר בשחקנית המרכזית של הסדרה, עושה רושם שלכל השחקנים והשחקניות בסדרה יש נוכחות גבוהה יותר על המסך.

בעונה השלישית, לאור זמן המסך הנרחב יותר שטים דיליי (הנרי מקורד) מקבל והתפקיד החשוב יותר שהוא מתחיל לגלם בסדרה, המצב מחמיר, משום שהוא מתחיל להאפיל על טיה, במיוחד כאשר הם נמצאים ביחד בסצינות, והיות והם בעל ואישה יש להם מספר רב של סצינות בכל פרק. למען האמת, אפילו כאשר וואליס קארי וודס (סטיבי) וקתרין הרזר (אליסון) נמצאות איתה על המסך ביחד הן גונבות ממנה את הפוקוס.

בעונה זו הורחבה גם הדמות של סטיבי מעבר לרומנים בסדרה שהיא קיבלה עד כה. מדובר בהחלטה נכונה של ההפקה ויעשו בחוכמה לו ירחיבו את הדמויות בכדי להאפיל על חוסר הנוכחות של לאוני.

בכל מה שקשור לתכן בעונה זו, אפשר לשבח את הסדרה, אבל גם לגעור בה. היו לסדרה שלשה נושאים עיקריים בעונה זו. ראשית, בתחילת העונה היה למשפחת מקורד מטרידן, אשר התברר כאדם בעל השפעה, אשר ניסה להפחיד את מזכירת המדינה ומשפחתה בכדי לקדם אג'נדות שלו. מדובר ברעיון מצוין, שיכול היה להספיק לעונה שלמה, אולם כעבור חמישה או שישה פרקים סגרו את הסיפור. הסיפור השני היה הבחירות לנשיאות ארה"ב. בכל סדרה דומה אחרת גם הסיפור הזה היה זוכה לעונה שלמה. ובצדק, אבל גם את הסיפור הזה סגרו קצת אחרי החצי הראשון של העונה. והנושא השלישי היה הפיגוע הגדול שארגון נוצרי רדיקלי רצה להוציא לפועל ביחד עם אל-קעידה. הסיפור הזה הסתיים אפילו פרק לפני סיום העונה. בדרך כלל אני לא בעד "למרוח" את הסיפור, אבל מדובר בשלשה נושאים גדולים מאד ולטפל בהם בעונה אחת, זה מעט בעייתי.

נכון, לא מדובר בסדרה דוגמת 24 או Homeland, שהן בעלת מוטיב קצת יותר אקטיבי, ואפילו על פי השם, מדובר בסדרה אודות "מזכירת המדינה" ובשל כך בעלת מוטיב יותר ביורוקרטי, מאשר הסדרות הנ"ל, אבל עדיין, לטפל בנושאים כאלו בצורה כל כך שטחית, היא בעייתית. אפשר היה לראות זאת לקראת סיום העונה, כאשר האיום בפיגוע ביולוגי הפך לממשי ובפרק וחצי הוא הגיע לפתרון כל כך פשוט.

מבחינת הסיפורים של דמויות המשנה. כפי שציינתי, הרחבת הדמות של סטיבי, הענקת המשרה החדשה שלה כמתמחה במשרד של ראסל ג'קסון, כמו גם ההתלבטות שלה לגבי מערכת היחסים שלה והניצוצות שעפו בינה לבין דימטרי, הסייען של הנרי, היו החלטות נכונות, כמו גם התקף הלב של ראסל, ראש הסגל של הבית הלבן ובמיוחד הסיפורים האישים של ג'יי (סבסטיאן ארלוס) ועד לחטיפתו. אבל הסיפורים של דייזי (פטינה מילר, שהופכת למאוסה ככל שהפרקים נעים קדימה), ובמיוחד של מאט (ג'פרי ארנד) כמוסלמי בעת פיגוע ושל בלייק (אריק ברגן) אשר סוף סוף "יצא מהארון" כביסקסואל, לאחר שבמשך כמעט שלש עונות לא היה ברור לצופים אם הוא הומוסקסואל או סטרייט, היו פשוט גרועים ונדמה לצופים שהם לא קשורים לעלילה, אלא נועדו בכדי "לחנך" את הצופים, שלא כל המוסלמים הם...אתם יודעים את ההמשך, או שצריך להיות סובלניים כלפי הנטיות המיניות של כל אדם. למרות, שכביכול הרעיונות הללו נכונים, הרי שהם הפכו לדי מאוסים. נמאס לראות זאת בכל דרמה שנייה, ובמיוחד בדרמה שלא אמורה להיות אופרת סבון. אני יודע שיהיו צופים שלא יאהבו את הדברים הללו, אבל לצערי הם נכונים וכל כך צפויים. הוכחה לכך אפשר למצוא שפרק אחד לאחר שעסקו בנושאים הללו פשוט עברו לנושאים הבאים, כאילו כלום לא קרה. ישנן דרכים שאפשר לעשות זאת, הצורה שבה הם הוצגו על המסך הייתה פשוט גרועה.

אז, לראות או לא לראות ?

אפשר לראות, אבל הבעיות שמלוות את הסדרה מעונתה הראשונה נשארות על כנן. הנושאים שבהן הסדרה עוסקת הינם נכונים, אבל התסריטאים לא ממצים את הפוטנציאל הקיים ולא לוקחים אותם "עד הסוף", וזאת למרות שלא מדובר בסדרת אקשן, אלא בדרמה. לפי דעתי, העיסוק בנושאים הללו מחייב עיסוק קצת יותר מעמיק ומחייב יותר אקשן, גם אם זה לא פורמאט הסדרה.

כמו כן, בעיית הנוכחות של השחקנית הראשית לא נפטרה גם בעונה השלישית. לפעמים, כאשר מלהקים שחקן או שחקנית, לא צריך ללהק בשל הדימיון הפיזי לקונספט הרצוי, כפי שמתברר בסדרה זו.

אה כן, שמתם לב שבכל עונה הנרי מקורד מוצא את עצמו בשלב כלשהו בבית חולים ? לא מיצו את הפואנטה הזאת בעונות קודמות ? הנתון המעניין יהיה בעונות הבאות באם תעבור עונה והוא לא ייכנס לבית חולים, משום שזה יהפוך להרגל. אתם לא חושבים כך ? 

אין תגובות: