לפני שהחלה הסדרה Supernatural טען יוצר ומפיק הסדרה. אריק קריפקה, שמלכתחילה הסדרה פותחה לרוץ בחמש חמש שנים ולהגיע לשיאה בתום העונה החמישית. ואכן, הסדרה הפכה לטובה יותר ויותר עד אשר העונה החמישית שלה הייתה המוצלחת והאיכותית והיא הסתיימה במאבק האדיר בין לוציפר למייקל. מאותה נקודה, היה נדמה שהסדרה "טוחנת מים" ונשארת באוויר בעיקר משום שהיא מביאה לרשת ה CW נתוני רייטינג סבירים עד טובים, גם מבלי לדעת בדיוק מדוע. עושה רושם שבהפקה עלו על פורמאט מנצח והם ממשיכים "לחלוב" אותו ע דק. נכון, היו פה ושם פרקים טובים מאד ואולי גם עונות טובות יותר וטובות פחות, אך המגמה הכללית הייתה שאי אפשר היה לראות בה סדרה טובה. לא אחרי העונה החמישית. ואז הגיעה העונה האחת עשרה שלה.
ראשית, כמו שבתחילת דרכה הסדרה נעה לקראת השיא של העונה החמישית שלה, כבר מראשית העונה הייתה תחושה שכל העונות האחרונות כולל "לוויתן" ו"אות קין" הובילו את הסדרה למאבק הגדול הבא של הסדרה. בעונה החמישית זה היה לוציפר ומייקל ואילו בעונה האחת עשרה זה היה מאבק של אלוקים אל מול האפלה, שהיא גם אחותו, או בשמה האנושי - אמארה (מספר שחקניות גילמו את הדמות, עד שהגיעה לבגרות ואז גילמה את הדמות אמילי סוואלו). וזה היה מאבק אפי, שאולי לרבים הסתיים בקול ענות חלושה כאשר אלוקים ואמארה משלימים ועוזבים ביחד את כדור הארץ, אך בסופו של דבר בסדרה נאמנים לקו שהם הולכים איתו מתחילת הדרך: אין אור בלי חושך ולכן החושך חייב להתקיים.
לשם שינוי, כמעט כל 23 הפרקים של העונה היו פרקי ציר וזה סייע לסדרה לשמור על האיכויות שלה למשך העונה כולו. אלמנט שקשה מאד לראות בסדרות, משום שבדרך כלל ניתן לספור שישה או שבעה פרקים טובים בעונה של 22 פרקים ומעלה, כאשר בסדרות הטובות יותר אולי מגיעים לעשר. שאר הפרקים הם בינוניים ומטה. לא במקרה הזה. עזרה לסדרה העובדה שגם רוב הפרקים שלא היו פרקי ציר היו פרקים טובים מאד, באופן מעשי אפשר היה לספור על כף יד אחת את הפרקים הפחות טובים בעונה זו, כאשר אפשר היה לראות גם חזרה של דמויות ישנות מעברה של הסדרה כגון בובי, ג'ודי ועוד... וגם אלו סייעו להחזיר לסדרה את החיות שנעלמה ממנה בעונות האחרונות.
צריך גם לומר מילה טובה (מאד) לתסריטאים שבנו את הסיפור בעונה זו בצורה מעולה, כאשר אמארה גדלה לאיטה ורק לקראת סוף השליש הראשון של העונה היא מגיעה לבגרות והמאבק האמיתי מתחיל, כמו גם את הצגת הלבטים של דין לגבי חיסול חיסולה ועד לסוף העונה בה אלוקים ואמארה משלימים ועוזבים את הבמה.
אלמנט נוסף שסייע לסדרה בעונה זו הייתה העובדה שלאחר מספר עונות בהן סאם או דין היו חוזרים איכשהו מהגיהינום או מכור המצרף (דין), סוף סוף מתחילת העונה ועד סופה אנו עדים למצב שבו שני האחים לוחמים ביחד למען מטרה אחת שהיא לא הצלה של אחד מהם מבעיה שתגרום לכך שהם ימותו, כאשר העדות האחרונה הייתה בעונה הקודמת כאשר דין לקח על עצמו את אות קין ובסוף העונה סאם שחרר אותו מהאות וסייע בכך לשחרר את האפלה על פני כדור הארץ. בעונה זו אמנם דין נמשך אל אמארה, אך בסופו של דבר עושה את הדבר הנכון ומתוודה בפני סאם על הבעיה בפניה הוא עומד והשניים מבינים שסאם יצטרך לעשות זאת. וגם בפרק האחרון, כאשר הוא מבין שעליו תהיה מוטלת המשימה לפוצץ את עצמו עם כל כך הרבה נשמות בכדי לחסל את אמארה הוא לוקח על עצמו את המשימה, ולא משנה שבסופו של דבר הוא מצליח לשכנע את אמארה להציל את אחיה.
ולבסוף, לאחר כמעט אחד עשרה עונות ודיבורים מסביב, סוף סוף הוצגה דמותו של אלוקים, כאשר את הדמות גילם בעונה זו השחקן רוב בנדיקט ועשה עבודה טובה.
אז, לאחר כל דברי ההלל, האם בכל זאת אפשר להצביע על חסרונות שהסדרה סבלה ממנה בעונה זו ?
לפי דעתי, כן. ראשית, למרות שהפורמאט של הסדרה עובד, לפחות על פי נתוני הרייטינג, הרי שמזה מספר עונות טענתי שמדובר בהפקה יותר מדי גברית וראוי לצרף דמויות נשיות כחלק מהקאסט הראשי. יש כמובן את סאם ודין, אבל בעונות האחרונות אפשר למצוא גם את הדמויות של קסטיאל וקראולי. זה יותר מדי. ולא, העובדה שהדמות של רווינה הפציעה כדמות אורחת מתמשכת זה לא מספיק.
הבעיה גדולה עוד יותר מאחר ולפחות בעונה זו היו לסדרה מספר אופציות. ראשית, בפרק ה 12 של העונה חזינו בפרק ובו השתתפו ג'ודי (קים רודס), אלכס ג'ונס (קתרין רמדן) וקלייר (קתרין ניוטון), במיוחד מאחר והדמות של קלייר רוצה להיות ציידת והשתלמות אצל האחים יכולה להיות בחירה נכונה. הזדמנות נוספת הגיעה בפרק ה 14 של העונה כאשר הוצגה דמותה של דלפין (וורוניקה רוזאטי), "יודעת ספר" אשר סייעה להילחם ב"נאצים" ודין נוסע בזמן לתקופת מלחמת העולם השנייה בכדי לקבל ממנה חפץ שסייע לנצח במלחמה נגד האפלה. אפשר היה למצוא אמתלה "לייבא" אותה להווה. שתי ההזדמנויות פוספסו.
בפרק האחרון של העונה מוצגת דמות נשית נוספת, ליידי אנטוליה בוול (אליזבת' בלקמור, אשר הופיעה כוואלרי בעונה השביעית של The Vampire Diaries), אולי זו ההזדמנות של ההפקה לבצע זאת.
בעיה נוספת מגיעה דווקא בסוף העונה כאשר אמארה ואלוקים משלימים, אוחזים ידיים ועולים ביחד השמיימה. או לאן שם עולים. מדוע מדובר בבעיה ? משום שבמהלך אחד עשרה העונות היו כבר התייחסויות מצד צופי הסדרה לכך שיש קשר של גילוי עריות בין סאם לדין במידה מסוימת ואחת מהעונות אף התייחסו לכך במעין פארודיה כאשר הופק מחזמר על ידי תלמידי בית הספר שהדגיש בדיוק את הנקודה הזאת. בפרק האחרון של העונה, אמארה מתוודה שחלק מההתנהגות הנלוזה שלה לפני שאלוקים לכד אותה הייתה בכך שהיא קינאה שהיא לא מספיקה עבורו. תוסיפו לכך את אחיזת הידיים שלכאורה נראית תמימה לאחר שהשניים משלימים ואת העובדה שהם עולים השמיימה (או לאן שהם עולים) בצורה שנראית כמעט כאחד בתוך השני ותקבלו כמעט גילוי עריות במובן אלוקי. לא פלא שמעריצים רבים, בעיקר בחו"ל, התייחסו לכך. אפשר היה להציג זאת בצורה קצת אחרת.
ולבסוף, הבעיה הגדולה יותר מגיעה דווקא בציפייה לעונה הבאה. כזכור, אחרי העונה החמישית של הסדרה חלה ירידה באיכות של הסדרה. לקראת המשך דרכה (ולא עושה רושם שהסדרה עומדת לעצור בקרוב), כיצד אפשר להתעלות בעונה כל כך טובה שבה גם הוצג מאבק של אלוקים באחותו ? יהיה מעניין לבדוק זאת.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות. חובבי הז'אנר יאהבו מאד את העונה הטובה מאד של הסדרה, אבל לשם שינוי, לא רק הם. נדיר להגיד זאת על סדרה בעונה האחת עשרה שלה, אבל שאפו גדול להפקה ולתסריטאים על עונה מעולה.
2 תגובות:
אכן עונה מעולה.
הגילוי של אלוהים היה נהדר ובאמת בנו את העלילה
לאט לאט ופשוט מעולה,אחת העונות המוצלחות ביותר שאני זוכר מהסדרה.
אני לעומתך חושב שזה מסוג הסדרות שתמיד כיף לראות,
גם שנמשכות ונמשכות ללא טעם לכאורה,סוג של האנטומיה של גריי של המד"ב.
הענוה החדשה לא מצליחה להמשיך בקצב,אבל כאמור זאת סדרה שפשוט כיף לראות.
הסדרה מעולם לא היתה פאר היצירה מבחינה תסריטאית.
פשוט צריך להשאיר את ה"שכל" במצב רדום כשרואים אותה ואז היא סופר מהנה.
הוסף רשומת תגובה