שלב סיכום עונה: Damages, עונה חמישית: סגירת מעגל.

אין כמעט ספק בכך, שאחת מהסדרות האיכותיות של העשור האחרון הייתה הסדרה Damages. קשה להבין כיצד הסדרה לא הצליחה לשרוד יותר משלש עונות בערוץ FX ולקבל במזל רב שתי עונות נוספות מערוץ בתשלום בשם Audience Network. הסדרה הצליחה לשלב תסריט מעולה לצד משחק מדהים של שתי הכוכבות רוז בירן וכמובן, גלן קלוז. מבט מעמיק על העונה החמישית של הסדרה מגלה עובדה די ברורה: הרצון של מפיקי הסדרה, שידעו עוד לפני תחילת ההפקה שמדובר בעונה האחרונה שלה, לסגור את כל הקצוות האפשריים.

לכאורה, הסיפור המרכזי של העונה עסק במשפט של צ'אנינג מקלרן (ראיין פליפה), בעל אתר אינטרנט שמפרסם הדלפות (ככל הנראה עם קריצה ל"ויקיליקס"). נעמי וולינג (ג'נה אלפמן) מוסרת מידע חסוי למקלרן על מסחר פנימי במקום שהיא עובדת בו, אך לאחר שהיא מוסרת את המידע מתפרסמים אימיילים פרטיים שלה המביכים אותה. זמן לא רב לאחר מכן, נעמי נמצאת מתה באמבטיה שלה כשכולם חושבים שהיא התאבדה, אך למעשה היא נרצחה. רייצ'ל, בתה של נעמי, תובעת את מקלרן על מותה של אמה. לאט לאט מתגלה האמת.

אך למעשה, עומד סיפור נוסף בבסיס העונה: המאבק הסופי בין אלן פרסונס (בירן) לפטי יוז (קלוז). בתחילת העונה, אלן עומדת להעיד נגד פטי במשפט המשמרות על נכדתה, לאחר שבנה של פטי, מייקל, תובע ממנה משמורת מלאה. פטי יוצרת מצב שאלן תעמוד נגדה במשפט, כאשר אלן תייצג את מקלרן ופטי את רייצ'ל. המאבק הסופי בבית המשפט: האם אלן מספיק טובה לנצח את פטי ?

חשבתם שקיבלתם את הסיפור המרכזי ? מסתבר שלא. במשך העונה כולה, התסריטאים מצליחים להראות שכשם שאביה של פטי היה אחראי ליצירתה של פטי, כלומר, למעין מפלצת, אשר תעשה הכל בכדי לנצח, כולל לשלוח מישהו לרצוח את אלן בעונה הראשונה, כך פטי מנסה להשלים את הפיכתה של אלן למפלצת בדמותה. הקווים המקבילים בין השתיים מודגשים במיוחד לאחר שמתגלה שלפטי הייתה ילדה שנולדה מתה וגם לאלן יש סיבוכים בהריון, אשר גורמים לה לסחרחורת ולדימום.

דוגמא נוספת מגיעה בדמות סגירת המעגל בצורת האובדן ששתיהן חוות. בעונה הראשונה דיוויד, ארוסה של אלן, נרצח ואילו בפרק האחרון של הסדרה מייקל, בנה של פטי, נרצח על ידי הרוצח אותו שלחה פטי לרצוח את אלן בעונה הראשונה. סגירת מעגל מכל הכיוונים, אשר ברורה מאד לאור ההזיות של אלן על דיוויד המת במהלך העונה כולה.

ולבסוף, בפרק האחרון של העונה, הצופים רואים כיצד אלן למעשה שולחת אדם למותו (כמעט לא במודע), לאחר שהיא מבינה שהוא עומד להרוס את התיק עליו היא עבדה. מהלך שלמדה מפטי עוד בעונה הראשונה. אולם, כאשר אלן מבינה מה שהיא עשתה ולמרות שהיא משיגה את ההכרה שרצתה מפטי, לאחר שגם ניצחה אותה בבית המשפט, היא עושה את המהלך שפטי לא מצליחה לעשות: להרפות. היא מעדיפה לוותר על הנקמה שלה בפטי (למרות שזו ניסתה לרצוח אותה), לחיות את חייה עם כריס (לא נקבע בבירור שהם חיים ביחד, אך זה נרמז) ועם בתה ולא לעבוד כעורכת דין, מאחר שהיא ראתה מה זה עושה לה, בעוד שפטי לא מצליחה לסלוח לאביה הגוסס גם בימיו האחרונים ולמרות שהביסה אותו שנים קודם לכן. כך, בעוד שאלן נמצאת בתנועה קדימה עם בתה, פטי נשארת קפואה במקום שהיא נמצאת, בדיוק כפי שהתמונה האחרונה של הסדרה מראה. מהבחינה הזאת, הרעיון, התסריט והביצוע היה מדהים.

היו מספר אלמנטים שמפריעים מעט לצופה בעונה הזאת. ראשית, עבור סדרה כה איכותית, עשרה פרקים בעונה זה מעט מדי. כאשר סדרות גרועות רבות זוכות למינימום 13 פרקים בעונה, חבל שעבור סדרה שכזאת הסתפקו בעשרה פרקים בלבד.

כמו כן, למרות שכביכול הסיפור האמיתי של העונה הוא מה שמתרחש מתחת לפני השטח בין אלן לפטי, הרי שסגירת המשפט של מקלרן לאחר חמש דקות מהווה אנטי קליימקס גדול מאד, וזאת מאחר והוא תופס מקום גדול מאד בסיפור של העונה. בהקשר הזה, הצופה אמנם מגלה מה באמת קרה לנעמי וולינג ויכול להיות שהם מקבלים מעין סגירה של הסיפור כאשר הם מגלים שראטגר (ג'ון האנה), אשר היה היוזם של הרצח של נעמי, מוצא בעצמו להורג, אך הסיפור לא יוצא החוצה.

ולבסוף, בגלל הידיעה המוקדמת שמדובר בעונה האחרונה של הסדרה, אשר באה לידי ביטוי בסאב טקסט, קיימת תחושה כמעט מהפרק הראשון של העונה של אווירת סיום. קצת מדכא להעביר כך עונה שלמה.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. מדובר באקורד סיום לסדרה איכותית מאד (שאני ממליץ גם לראות את ארבע העונות הקודמות שלה), שגם העונה החמישית שלה הייתה טובה. אולי לא מדובר בעונה הטובה ביותר שלה, אך ללא ספק היא תעניק לצופה הנאה, בעיקר בשל התסריט המעולה שלה ומשחק מעולה.