שלב סיכום עונה: Lucifer, עונה שלישית: יותר

מבין הסדרות המבוססות על הקומיקס של Dc Comics הסדרה Lucifer היא השונה מכולן. יכול מאד להיות שמדובר בקומיקס עצמו או בעיבוד הטלוויזיוני שלו, אך התוצאה הסופית היא, שהסדרה מתאימה מאד להיות משודרת ברשת ברדוקאסט משום שהיא במקורה סדרה שבה פותרים תעלומות רצח, או במילים אחרות דרמה משטרתית, כאשר ברקע יש את המיתולוגיה של סיפורו של לוציפר.

לאחר צפייה בעונה השלישית של הסדרה ניתן להגיע למספר מסקנות. ראשית, בשל העובדה שארבעה פרקים לא שודרו כחלק מהעונה השנייה הם הועברו לעונה השלישית ובשל כך נוצר מצב שהעונה השלישית הורכבה מעשרים ושישה פרקים. כל מי שצפה בעונה כולה מגיע למסקנה הברורה מאליה, שזה היה יותר מדי. הרבה יותר מדי. לפי דעתי, גם עשרים ושניים פרקים היו יותר מדי, משום שניתן היה לזהות לפחות חמישה או שישה פרקים שהיו מיותרים ונועדו למלא כמות מוזמנת של תסריטים.

מצד שני, העובדה שהופקו מספר רב של פרקים העניקו לתסריטאים אפשרות לסיים את הסדרה (על פי הרייטינג בהפקה ידעו כמעט בוודאות שרשת FOX לא תחדש אותה, וזאת לפני ש"נטפליקס" הצילו אותם לאחר שבוטלו) עם סיום מספק, למרות שהוא היה גם קליף האנגר, כאשר קלואי הבלשית (לורן גרמן) מגלה סוף סוף את פרצופו האמיתי של לוציפר (טום אליס).

ולמרות הכל, בשל העובדה שהופקו כל כך הרבה פרקים, נוצר מצב שבחלק הראשון עסקו במיתולוגיה של הסדרה, כלומר, בסיפורו המרכזי המלווה אותה, ובמקרה של העונה השלישית מדובר בסיפורו של מרקוס פירס (טום וולינג), הלא הוא קיין, החוטא הראשון, מעט מאד פרקים, אולם בחצי השני (החל מהפרק השניים עשרה) הייתה אינפלציה של פרקים שכאלה ובששת הפרקים האחרונים הסדרה אף נכנסת לסחרור עד לסופה.

בפרקים הנ"ל קלואי מתקרבת ללוציפר, אח"כ עוברת לפירס, מתארסת לו, שוברת את האירוסין, מגלה את האמת לגביו ובסופו של דבר לוציפר מציל אותה ברגע האחרון ממלכודת שפירס הציב להם. זה יותר מדי עבור דמות אחת בשביל פחות מעשרה פרקים, והתחושה היא שזה נעשה רק בכדי לסגור את הסיפור בצורה הרמטית ככל שניתן.

דווקא המסע שמייז (מזיקין בגילומה של לסלי אן ברנדט) עוברת בעונה זו נראה הגיוני, לאחר שהיא מתחילה כחלק מהמשפחה של קלואי מאחר והיא עברה לגור עמה בעונה קודמת, לאחר מכן היא מגלה על הרומן של לינדה, חברתה הטובה ביותר, עם אמנדיאל, האקס שלה, ובשל כך חייה יוצאים משליטה, ממשיך עם ניסיון חיסול של לוציפר ולאחר מכן גם של אמדיאל, כאשר האחרון מצליח להגיע אליה ולגרום לה לחזור להיות טובה ולנסות להציל את לינדה. נכון, גם במקרה הזה הדמות עוברת מהפכים, אך זה מתרחש על פני עונה שלמה ולא על פני פרקים בודדים בסופה כמו במקרה של קלואי.

כל מי שצפה בסדרה "סמולוויל" בה טום וולינג גילם את הילד הטוב האולטימטיבי (קלארק קנט, הלא הוא סופרמן) היה מוזר לו מאד לראות אותו מגלם את הדמות הרשעה של העונה. אם כי למרות שכביכול רק בסוף החצי הראשון לוציפר מגלה שהוא היה "הסינרמן" שגרם לחטיפתו בתום העונה השנייה, ולמרות שאדם אחר נתפס על הפשעים של ה"סינרמן", הצופים די הבינו מההתחלה שדמותו של פירס עומדת מאחורי כל הסיפור.

בעונה זו גם החזירו את דמותה של שרלוט ריצ'ארדס (טרישיה הלפר), אשר בעונה השנייה המהות של אמו של לוציפר השתלטה על גופה. ככל שהפרקים מתקדמים לא ברור מדוע החזירו את הדמות, אך בפרקים האחרונים הצופים מבינים שהיא הוצבה שם עבור אמנדיאל בכדי שתהווה את השלב האחרון לפני קבלת הכנפיים שלו בחזרה, ואז יאפשרו לו לקחת אותה אל גן עדן, שם גם מקומו הטבעי בסופו של דבר, למרות שהוא מפקפק בכך במספר פרקים.

ולבסוף, לוציפר מצליח בעונה זו לחדור אל תוך נימי נשמתו ולהבין בדיוק מה הם רגשותיו האמיתיים כלפי קלואי. הוא לא עובר מסע מפרך כמו שאר הדמויות, אך בסופו של דבר הוא מבין שהוא אוהב אותה, וזאת למרות שאביו, עליו הוא כועס, שם אותה בדרכו.

אז, לראות או לא לראות ?

לראות. מדובר בדרמת הקומיקס המהנה ביותר של DC Comics בעונת 2018-2017. לפחות עד הפרקים האחרונים של העונה הפרקים נעים בקצב איטי, התסריט קולח, ולעיתים גם גורמים אפילו לצחוק מהדהד, השחקנים הופכים את הדמויות לשלהם ועושה רושם שטום אליס מצליח להעביר בדיוק את הטירוף שצריך.

מצד שני, לאחר סגירת סיפור כה הרמטית בעונה השלישית (למרות הקליף האנגר בסוף), יהיה מאד מעניין כיצד יפתחו את הסיפור בעונה הרביעית. במיוחד לאור העובדה שזו תהיה מורכבת מעשרה פרקים בלבד, הכמות הנכונה לפי דעתי.

ולסיום, למה רשת ה CW מפיקה סדרות ברמה כה נמוכה של DC Comics ואילו רשת FOX עושה את זה בצורה טובה הרבה יותר (כאשר בקטגוריה הזאת אפשר להכניס גם את Gotham) ?