שלב סיכום עונה: Supernatural, עונה שביעית: על האדים האחרונים.

זה ישמע כמו תקליט שבור מצידי, אבל הסדרה תוכננה עבור חמש עונות. כל האירועים כוונו לעבר העימות הסופי שקרה בסוף העונה החמישית של הסדרה. אבל כרגיל, הרשתות ראו שעדיין ניתן "לחלוב" את הסדרה הזאת והעניקו לה עונות נוספות.

בעונה השביעית התמה המרכזית היא: לאחר שהמלאך קסטיאל ספג לתכו את כל הנשמות מכור המצרף הוא לא יכל להכיל אותם יותר ולמעשה התפוצץ. ההתפוצצות שלו שחררה לעולם את ה"לוויתנים" שאי אפשר להרגם (או לפחות כך נתנו לנו להאמין במרבית העונה). בראשם עומד דיק רומן, אשר התכנית הגדולה שלו (אותה אנו למדים רק בחצי השני של העונה) היא שבני האדם יהוו מזון עבור ה"לוויתנים". על ידי סימום בני האנוש הם לא יהיו מודעים לכך שהם הולכים לאבדון. סאם ודין מוצאים את עצמם שוב כאשר הם צריכים להציל את העולם.

מצפייה בעונה כולה אני יכול להגיע למסקנה הבאה: הסדרה נמצאת על האדים האחרונים שלה. כמה פעמים אפשר להמשיך את הסיפור ? עד מתי סאם ודין צריכים להציל את העולם ? הסיפורים כבר הופכים להיות מגוחכים. "לווייתנים" ? באמת ?

במהלך העונה, דין נראה עייף להמשיך במסע שלו, ולי בתור צופה לא נותר, אלא להזדהות איתו. די נמאס מכל הסיפורים הללו. למען האמת, עבורי, הפרקים היחידים שבאמת היו מעניינים היו שלשה במספר: הפרק שבו סאם מוצא את עצמו בזוגיות שנכפתה עליו, הפרק שבו דין חוזר בזמן ופוגש את אליוט נס (האיש שהפיל את אל קפונה) ומגלה שהוא צייד כמוהו והפרק בו פלישיה דיי משחקת כשחקנית אורחת בתור האקרית העוזרת לסאם ודין בתוך המטה של דיק רומן.

מדוע דווקא הפרקים הללו ?

שני הפרקים הראשונים די עומדים בפני עצמם וכפרקי ספיישל ועבורי, מעונה די כבדה ולרוב משעממת, הם היו מעניינים והזכירו את החיות שהייתה לסדרה בעונותיה הראשונות. הפרק השלישי היה איכותי בעיקר בשל פלישיה דיי, שהיא נכס לכל סדרה וגם במקרה הזה העלתה את הרמה שלה, גם אם זה קרה למשך פרק אחד.

יהיו מעריצים של הסדרה שיזכירו שבעונה הנוכחית חזינו גם בסיפור של בובי, אשר דיק רומן מחסל אותו, אך הוא חוזר בתור רוח רפאים בכדי לעזור לסאם ודין לנצח את הרוצח שלו, ורק בסוף העונה מחליט שמדובר בסוף הדרך בשבילו. אני מצטער, אבל דמותו של בובי די נמאסה והיה צפוי שיעיפו אותו ונראה שהעלילה הנ"ל התבוססה בבינוניות שאפיינה את העונה כולה.

מעריצים אחרים יצביעו על מה שעבר על סאם וקסטיאל במהלך העונה ויראו כיצד קסטיאל מציל את סאם לאחר שהלה מאבד את שפיות דעתו בגלל שהוא שלוציפר מדבר אליו בתוך מוחו. לי הסיפור נראה כמו אופרת סבון.

בכלל, נראה שהעייפות השתלטה על כל פינה חשוכה של הסדרה. על הדמויות, על הרעיון, על התסריט ונראה לי שגם על השחקנים, שנראה שהם פועלים על "אוטומאט" בכל מה שקשור לגילום הדמויות. ולפי דעתי, זה קצת עצוב שלא יודעים מתי להפסיק. אולי אם הסדרה הייתה עוברת מתיחת פנים רצינית ומוסיפים לה לפחות דמות נשית ראשית אחת שתישאר לאורך יותר מעונה, אולי המצב היה שונה. אבל במקרה כזה, סביר להניח שהמעריצים היו קופצים ולא אוהבים את השינוי. וזה היה קורה, מדוע ? משום שהם לא היו אוהבים שהיו נוגעים להם בנוסחא.

אז, לראות או לא לראות ?
אני יודע שמעריצי הסדרה לא יאהבו את המסקנה שלי, אבל היא מתבקשת: דלגו על העונה. היא מעייפת ומשעממת.

ולבסוף, יש לי תהיה כללית: עד מתי סאם ודין יברחו מהגיהנום ? זה קרה יותר מפעם אחת. אם זה באמת גיהנום, איך הם מצליחים לברוח פעם אחר פעם ? המקום לא אמור להיות סגור בצורה הרמטית, או שמדובר בבית מלון שנכנסים בו ויוצאים ? מדובר בסיבה נוספת לכך שערכה של הסדרה יורד מעונה לעונה ומפרק לפרק. חבל שהזיכרון הסופי ממנה יהיה שלילי ולא יזכרו לה את החלק הראשון שלה, החלק שבאמת היה איכותי ובעיקר, שווה צפייה.