יום ראשון, 12 ביוני 2011
שלב סיכום עונה: Campus – עונה ראשונה: קומדיה מרעננת.
הרשו לי לפתוח ולציין שמזמן לא נתקלתי בקומדיה כל כך שונה ומרעננת, במיוחד עבור קומדיה באורך של שעה. בדרך כלל, קומדיות הן באורך של 22 דקות, אולם הקומדיה הבריטית הזאת היא באורך של 45 דקות וכמעט בכל דקה קורה שם משהו משוגע.
מדובר בסיטקום אודות אוניברסיטה בריטית בשם "קירק" שכל מהלך שקורה בה הוא אבסורדי, ושיש בה דמויות מטורפות לחלוטין. החל מסגן הדיקן ג'ונתי דה וולף בגילומו של השחקן הנהדר אנדי נוימן, דרך פרופסור רודף חצאיות בשם מאט ביר, מרצה למתמטיקה שפירסמה ספר שהגיע להיות "רב מכר" העונה לשם אימוג'ין מופט, אישה ביישנית שמתאהבת בפרופסור אבל שוכבת עם התלמיד שלו.
דמויות נוספות הן ניקול, אשר מתאהבת ברואה חשבון חנון שיש לו חברה, וכדי להתקרב אליו היא טוענת שהיא לסבית, ג'ייסון, רואה החשבון טוב הלב אבל קצת מטומטם וקשה הבנה. וכן, 2 מזכירות בשם גרייס, כאשר אחת מהן היא גבר שמתלבש כמו גרייס המקורית.
במהלך העונה ניקול גורמת בטעות לג'ייסון לשלם לעובדים באותו חודש פעמיים ובכך להכניס את האוניברסיטה לחובות ענק. כמו כן, מגיעה מבקרת חיצונית, אשר באה להעריך את המקום ולראות כיצד ניתן לשפר אותו, עובדה שמיד גורמת לסגן הדיקן לבקש מהפרופסור רודף החצאיות לשכב איתה כדי שתרגע – אבל לא מודע שיהיו לכך תוצאות הרי גורל. וסיפור מעניין נוסף הוא, שאימוג'ין מפספסת כל הזדמנות לחבור לפרופסור רודף החצאיות, שגם הוא מאוהב בה ולבסוף מתכנננת טיול משותף עם התלמיד שלו שצעיר ממנה בעשר שנים ואשר היא בכלל לא מעוניינת בו. ולבסוף, ניקול רודפת אחר ג'ייסון לאורך כל העונה וגורמת לו להתארס עם חברתו, למרות שהוא לא מעוניין בכך, ובפרק האחרון (זהירות ספויילר) משכנעת אותו לשכב איתה בכך שהיא תראה לו איך לסביות שוכבות אחת עם השנייה.
מבחינת הרעיון, אין ספק שמדובר ברעיון חדשני שלא ראינו כמותו, במיוחד עבור סיטקום באורך של 45 דקות (בדרך כלל סדרות באורך כזה שמורות רק לדרמות).
התסריט של הסדרה שנון ומבריק, וכמעט כל שורה בו היא "פאנץ ליין", ובהקשר הזה צריך רק לציין שמדובר בהומור בריטי, שלא כל אחד יכול להבין או לאהוב (ואני אהבתי !!!), בעיה נוספת בנוגע לתסריט היא שבשל העובדה שכמעט כל שורה ב 45 דקות של פרק היא "פאנץ ליין" הצופה נוטה להתעייף לקראת אמצע או סוף הפרק. למרות זאת, עדיין מדובר בתענוג.
מכיוון שמדובר בסדרה בריטית חלק ניכר מהשחקנים לא מוכרים לצופה הישראלי והפעם עובדה זו היא בגדר אלמנט חיובי. הצופים מגיעים ללא ציפיות ונהנים מעבודה נהדרת של קאסט בריטי קומי משובח. לא ראיתי שחקן אחד שביצע את עבודתו בצורה לא טובה. להיפך, כל אחד מהם עשה עבודה נהדרת.
גם העריכה הייתה טובה, עבודה מעט קשה לאור העובדה שמדובר בסדרה תזזיתית מאד ולעיתים באמצע או בסוף הפרק פצחו בשירה.
אז, לראות או לא לראות ?
אני יודע שאני נהנתי מכל רגע, אבל צריך לזכור שמדובר בהומור בריטי, ולמרות שהוא משובח הרי שלא כל אחד אוהב סוג הומור שכזה. עצה שלי: נסו את הסדרה הזאת, היא כל כך אבסורדית שזה מדהים. עצה נוספת: תנו לה זמן ואל תשפטו אותה על פי עשר דקות או רבע השעה הראשונות, היא שונה משאר הקומדיות שצפיתם בהם עד עתה ולוקח זמן להתרגל אליה.
כולי תקווה שהסדרה תזכה לעונה שנייה, מאחר וחלק מהנושאים נשארו פתוחים, במיוחד משולשי האהבה בין הדמויות, אבל גם אם הסדרה לא תחזור עדיין ניתן ליהנות ממנה.
בעצם, אי אפשר שלא ליהנות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
2 תגובות:
תודה על ההמלצה!! D1D1 אין עליך: אתה הי-ח-י-ד-י שמביא המלצות שוות באמת לסדרות איכות בעונת המלפפונים!!
אין אין אין עליך, כבר אמרנו?
אני מת לראות אותה, נשמעת קורעת!
חבל שאין תרגום :/
הוסף רשומת תגובה