יום שישי, 7 בפברואר 2014

שלב סיכום עונה: The Hour, עונה שנייה: ירידה ברמה.



העונה הראשונה של הסדרה The Hour הייתה מופתית. הצופים, אשר מעריכים סדרות איכותיות, יכלו להבחין בתסריט שנון ומבריק לצד משחק מושלם, כפי שנהוג בדרמות הבריטיות. ואז הגיעו החדשות הטובות, שהסדרה זוכה לעונה שנייה והציפיות היו בהתאם. הצופים לא נאלצו להמתין זמן רב בכדי לקבל את העונה החדשה (בניגוד לנהוג בברטניה, כאשר סדרות רבות לא חוזרות מדי שנה בזמנים קבועים וההוכחות לכך הן הדרמות "לותר" ו"שרלוק", שמעריצי הסדרות הללו נאלצו להמתין זמן רב בין העונות). אך, כאשר שידור העונה השנייה הסתיים, היה ברור לאור נתוני הרייטינג הגרועים של העונה (ירידה של כ 50% מנתוני העונה הראשונה), שלעונה נוספת הסדרה לא תזכה. ואכן, כחודשיים לאחר תום העונה הגיעה הודעת הביטול.

במבט לאחור, חייבים להישאל השאלות הבאות: כיצד הסדרה הגיעה למצב שכזה ? כיצד היא הגיעה למצב שכמעט מחצית מצופיה זנחו אותה כה מהר ?

הסיבה הטובה ביותר שניתן להעניק לשאלה הנ"ל היא: התסריט, שבעונה הראשונה היה מבריק הפך בעונה השנייה קרוב להפוך לאופרת סבון. להלן דוגמאות: הקטור, המגיש, הפך בתחילת העונה לרודף תהילה, פרסום, כסף ואלכוהול ואחת מנערות הליווי, קיקי דיליין (האנה טוינטון), שהיה איתן גם מנסה להעליל עליו שהכה אותה למרות שמדובר בחבר טוב שלו, קומנדר סטרן (פיטר סאליבן), שגם הוא שוכב איתה ומצד שני נסחט בשל כך על ידי רפאל קליינטי (וינסנט ריוטה), מנהל המועדון "אל פארדיס" והאיש ששולח את נערות הליווי לאנשים בעלי עוצמה בכדי לסחוט אותם ויש לו גם מזימה גדולה עוד יותר: להשיג את החוזים לבניית בסיסים עבור פצצות אטום, שחלק משרי הממשלה דוחפים עבורם (מדובר בסוף שנות החמישים, כאשר איום המלחמה הגרעינית היה גדול).

העונה הראשונה של הסדרה אמנם הציגה סיפור מעט מסובך, אך בבסיסו הוא היה די פשוט (הניסיון למצוא בוגד סובייטי), העלילה של העונה השנייה כה מפותלת, עד שלעיתים לא ברור לאן התסריטאים חותרים. זאת, כמובן, עד לאמצע הפרק החמישי, כאשר הרעיון הסופי מתגלה. יכול מאד להיות, שהצופים החליטו שהעלילה פתלתלה מדי עבורם. שימו לב לירידה בנתוני הצופים מהפרק הראשון לשני (1.68 ל 1.12 מיליון), לא נרשמה עליה גדולה מדי לאורך העונה לאחר מכן (הפרק הרביעי הגיע ל 1.27 מיליון, אבל לא יותר מכך).

גם הסיפור בין שתי הדמויות הראשיות נכתב בצורה גרועה. פרדי ליון היה מאוהב בעונה הראשונה במפיקה שלו (בל ראולי), אולם היא מחליטה לצאת עם הקטור הנשוי. לקראת סוף העונה הראשונה נראה שהשניים עומדים להיות ביחד, אך ראו איזה פלא, כאשר העונה השנייה מתחילה מתברר שפרדי פוטר לאחר תום אירועי העונה הראשונה ונסע לטייל בעולם וכאשר הוא חוזר ונראה שבל רוצה לפתח משהו ביניהם היא מגלה שהוא נישא לקאמיל (ליז ברושה). עד לנקודה זו הכל בסדר, אולם השתלשלות העניינים הבאה די מהירה: במשך ארבעה פרקים (קיומה של קאמיל מתגלה לקראת סוף הפרק הראשון של העונה) פרדי וקאמיל עוברים מלהיות מאוהבים לזרים לחלוטין והיא אפילו זונחת אותו ללא פתק, מצד שני בל יוצאת לזמן מה עם ביל קנדל (טום בורק), מפיק של תוכנית מתחרה, אשר מנסה לגנוב לה חלק מהצוות ובסוף היא מבינה שהיא אוהבת את פרדי, אך יכול מאד שמאוחר מדי (לעולם לא נדע, משום שבפרק סיום העונה פרדי מוכה קשות ועל סף מוות, כאשר בל רצה לעברו). האם יכול להיות יותר מאופרת סבון מכך ?

לפי דעתי, הרעיון של הצמדת אישה לפרדי היה נכון במידה והעונה השנייה הייתה מורכבת ממספר פרקים רב יותר בכדי להראות את התהליך שעובר במערכת היחסים בין פרדי לבל. להעביר עונה ברומן מהצד, כפי שעשתה הדמות של בל בעונה הראשונה, זה בסדר, אך להראות כיצד גבר מוותר על אישה שהוא אוהב ונישא לה בתוך שלשה פרקים זה מעט מדי, למרות שכל פרק הוא בן 57 דקות ויותר.

גם הנושאים המשניים בעונה זו מעט משעממים. עד כמה שזה ישמע עצוב, אבל כמה אפשר לחזור ולדבר על בעיית הגזענות בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים ? או נושא הפורנו, כאשר בימינו זה כל כך נפוץ ? למרות שהנושאים הללו היו כיסוי לרעיון הגדול יותר של סחיטה בכדי להשיג חוזים ממשלתיים בחסות הנושא הגרעיני הרי שהסיפור פחות סקסי לעומת הסיפור של מציאת מרגלים סובייטים, הנושא של העונה הראשונה.

ולבסוף, אני לא אוהב שמסיימים סיפור בצורה כה מלאכותית ואת זה ניתן לראות בעונה השנייה. כפי שציינתי, הקטור שוכב עם כל אישה שנקרית בדרכו במשך 18 חודשים. כאשר פרשת דיליין פורצת אשתו מארני מעניקה לו אליבי, אך אומרת לו שמעתה הנישואים שלהם נגמרו. ואז, לקראת תום העונה היא מודיעה לו שהיא מצטערת על המעשים שלה, אשר הסתיימו בהריון והקטור מקבל זאת משום שהוא לא יכול להעניק לה ילדים. נו באמת. ניכר, שרצו לסגור את סיפור המשנה, אבל הוא נסגר בצורה כה עלובה. נכון, מדובר בסיום סיפור אפשרי, אך ניתן היה לצפות לפתרון יצירתי טוב יותר, מאשר הם מצאו את הדרך שוב אחד לזרועות השני.

אז, לראות או לא לראות ?

בעונה השנייה של הסדרה נעלם הברק והתחכום שאפיין אותה בעונה הראשונה. במקום, ניכר שהתסריטאים ניסו להיות מתוחכמים יותר מהעונה הראשונה, אולם לצערי, מה שהם הולידו נראה יותר כמו אופרת סבון , מאשר תסריט איכותי. התוצר הסופי אכזב מאד, במיוחד לאור הפוטנציאל הגדול שנגלה לצופים בעונה הראשונה. לכן, ניתן לראות את העונה, אך הייתי מעדיף לזכור את הסדרה על פי העונה הראשונה שלה בלבד, עונה זו רק קלקלה. תעשו את החישוב שלכם לבד.

אין תגובות: