ביקורת: פרופיל 64, עונה ראשונה, פרקים 6-1: סדרת קאלט למופת.

ניתן להצביע על מעט מאד סדרות ישראליות, שהפכו להיות סדרת קאלט. הדוגמא האחרונה שאני יכול לחשוב עליה כרגע היא הסדרה "פאזל" שהלכה לעולמה מוקדם מדי מהנחוץ, וכאשר זכתה לשידורים חוזרים הפכה לסדרה קאלט, אך אז היה כבר מאוחר מדי להחזיר אותה לחיים.

לפרופיל 64 יש את כל המרכיבים של סדרת קאלט והיא עומדת בכל האלמנטים הללו בכבוד רב. אולם יש רק מספר בעיות קטנות, אליהן אחזור לקראת סיום הביקורת.

הסדרה פרופיל 64 מתרחשת בבה"ד 15, בית ספר למקצועות מודיעין. אל הבסיס מגיע אבנר בן בסט (רועי אסף), צנחן לשעבר ו"מורעל" מבחינה צבאית, שמונחת על קבוצת מדריכים קיימת. בראש הקבוצה נמצא מתן אגוזי (מיכאל מושונוב), סמ"ר שחתם קבע רק בכדי להמשיך להיות קרוב לשני גרין (דנה פרידר), מדריכה שעובדת איתו, אך מנהלת רומן עם חניך שלה בשם רואי זהבי (מאור שוויצר) ולא מודעת לרגשות של מתן כלפיה. חיילים נוספים הם תום (דוד שאול), התחמן שבחבורה ורותם (דולב מסיקה), התמים שעדיין מאמין בפיית השיניים ומעריץ את אבנר.

כאשר מדברים על קומדיה שמתרחשת בצבא, מיד עולה הסרט "ספיחס" מסדרת אסקימו לימון, כסרט הקאלט המצחיק ביותר שנראה בהיסטוריה של הקולנוע הישראלית. לא מדובר באותו קנה מידה, אבל בשל העובדה שהסרטים, ובעיקר הסדרות, לא משופעים בקומדיות מצחיקות, מדובר בהפתעה גדולה לטובה. כמעט בכל פרק ניתן למצוא שורות מחץ שיותר ממעלות חיוך על השפתיים. הסצינה בה אבנר ותום נמצאים במטווח ואחד החניכים הקלולסים טוען שיש לו מעצור ברובה ומכוון את הרובה לעבר תום, אשר בורח מעבר לגבעה יכולה "להשכיב" את הצופה מרוב צחוק.

נקודה נוספת חיובית שפועלת לטובת הסדרה היא, שהתסריטאים לא לוקחים אותה ברצינות, הם לא מתיימרים להיות הקומדיה הטובה ביותר באיזור, ולכן הם משוחררים ומנסים (ובהצלחה גדולה) לייצר קומדיה שפונה אל הקהל בגובה העיניים. התוצאה ? תסריט קולח ומהנה.

ההתכתבות של הסדרה עם סרטים וסדרות מוכרים נראות לעין. העובדה שהדמויות כאילו מביטות למצלמה (הן כביכול מספרות את מה שהן חושבות לקצין אחר, אך לא רואים את פניו) ומספרות את הסיבות למעשים שלהם מזכירה מאד את האלמנט שמוצג כבר מספר שנים בקומדיה Modern Family. הדמויות של אבנר ושל תום מזכירה מאד את הדמויות של רס"ר שמש (יוסף שילוח) ויודל'ה (צחי נוי) ועוד...למרות זאת, הצופה נהנה מאד ממה שניבט לו על המסך ובניגוד לסדרות אחרות קיימת אפשרות גדולה מאד, שהדמויות של אבנר ותום יהפכו לדמויות קאלט, במיוחד לאור המשחק הנהדר של דוד שאול, כאשר הוא מגלם את דמותו של תום בצורה מרשימה מאד וזה קשה מאד, היות ומדובר בדמות שקשה מאד לגלם. הדמות של הליצן, שלא כל כך אכפת לו משאר האנשים שמסביבו.

למרות המוצר המהנה, ניתן להצביע על מספר בעיות מהותיות, אבל בעיקר מבניות. ראשית, מספר הפרקים הנמוך שהוזמן לסדרה. עד כמה שאני מבין. מדובר במספר פרקים מצומצם מאד, במיוחד לאור התוצר הסופי שהתקבל. היה ראוי להפיק עונה בת 20 פרקים לפחות. נקודה זו מקבלת משנה תוקף היות ולא ברור אם תופק לה עונה שנייה, היות ומצבו הכספי של הערוץ לא ברור.

בעיה נוספת היא העובדה שהיא משודרת בערוץ 10. הסיבה היא לא רק בשל מצבו הלא ברור של הערוץ, אלא, שלפי דעתי, מדובר בסדרת קאלט שהיה ראוי שתשודר בערוץ כבלים ולא ברשת ברודקאסט, במיוחד היות ושם היא הייתה זוכה לשידורים חוזרים בלי סוף ואז הייתה יכולה לצבור לעצמה קהל נוסף, משום שיש לה פוטנציאל גדול מאד להצליח. נקודה זו בולטת לאור ההיצע הדל של הסדרות הישראליות.

בעיה שלישית היא העובדה שפרט לדנה פרידר הנאה מאד, כמעט ואין נוכחות נשית חזקה בסדרה, עם יוצא דופן אחד של הופעה אורחת מתמשכת של אילה זילברמן כרופאה בבסיס. אז נכון, פרידר נאה לעין (רבים חושבים כך), אבל היה ראוי להוסיף דמויות נשיות נוספות לסדרה.

ולבסוף, מיכאל מושונוב (שחקן סביר לכל הדעות, אבל בהחלט לא ברמה של אבא שלו) מסתכן בכך שהוא יקבע את עצמו כחנון האולטימטיבי. השחקן גילם דמויות זהות בסדרה "דאוס" וגם בסרט "איים אבודים". יגיע שלב בקריירה שלו, שאולי הוא יצטער על כך.

אז, לראות או לא לראות ?

לראות. התסריט מעניין ובעיקר מצחיק, לא יומרני ומושלם עבור הקהל הישראלי. כמו כן, הסדרה מייצרת דמויות קאלט ושחקנים שמגלמים אותם בצורה מושלמת. כן ירבו. כולי תקווה, שיופקו פרקים ועונות נוספות לסדרה, אולם במצב של התעשייה הישראלית בכלל והקומדיות בפרט, הסיכוי לכך לא גבוה במיוחד.