שלב סיכום עונה: שכונה, עונה ראשונה: אין חדש תחת השמש...

במאה העשרים עלה כוכבה של סופרת ילדים בריטית בשם אניד בלייטון. הסופרת, אשר לימים תהיה מפורסמת על ידי סדרות הספרים שפרסמה כגון "החמישיה המפורסמת", "השביעיה הסודית", "הרביעיה והתוכי" ועוד... (ספרי חובה לכל בני הנוער, אשר רוצים לקרוא ספרי ילדים ונוער לפני ימי "הארי פוטר") פרסמה להיט אחר להיט עבור הילדים ובני הנוער ולעיתים היה נדמה שמדובר במפעל ולא בסופרת בודדה, אשר פרסמה את הספרים וטענה מעין זו גם הושמעה נגדה. אולם, הסופרת טענה (לא באותם המלים, אבל הכוונה דומה) שהיא יודעת מה שבני הנוער רוצים לקרוא ולכן קל לה לתת להם מה שהם רוצים. את אותם המילים ניתן לומר עתה על גיורא חמיצר.

האיש, אשר הביא לחיינו את הסדרות "השמיניה", "האי", "גאליס" והחממה", ייצר עבור ערוץ ניקולדיאון סדרת נוער חדשה בשם "שכונה" ועתה, לאחר שהעונה הראשונה של הסדרה הסתיימה, אפשר לומר זאת בפה מלא: שום דבר לא השתנה, הכל אותו דבר ורק הרקע השתנה. אין בשורה חדשה שגיורא הביא בסדרה הזו. המסקנה הנוספת שניתן להסיק ממנה היא: גיורא "פיצח" את המחשבות של הקהל הצעיר ויודע בדיוק מה להעניק להם. אולם, הנקודה החשובה ביותר מבחינתי, לגבי גיורא, היא: הוא לא למד שום דבר ולא התקדם אפילו צעד אחד קדימה מאז ימי "השמיניה". להיפך, באזורים מסוימים הוא גם צעד לאחור.

מדוע, לפי דעתי, גיורא לא מראה בסדרה זו גרף של התקדמות ?

אני יכול למנות מספר סיבות. הסיבה הראשונה, כפי שאני רואה אותה, היא שלא חושבים על הסדרות הללו לטווח ארוך. הרי היה ברור שהסדרה תקבל עונה נוספת. לא זכורה לי סדרת נוער בשנים האחרונות שלא קיבלה לפחות עונה שנייה. ולכן, מדוע לא לבנות תסריט מתוך כוונה שהוא יסתיים בעונה השלישית או הרביעית ולא לסגור את הסיפורים כבר בעונה הראשונה. בין אם מדובר במערכות יחסים (אודי ואגם, לירון ורחלי...) או בסיפור המרכזי (במקרה הזה, המרדף אחרי אוצר הכהנים, אשר מתגלה בפרקים האחרונים כ"מטה אהרון הכהן") ?

אדגים זאת על ידי נקודה מרכזית אחת. אחד הטוויסטים המרכזיים של העונה הייתה דמותו של איתן. לקראת תום החצי הראשון של העונה התגלה כביכול שאיתן עובד בצד של הרעים ולצידו של טדי. בפרקים האחרונים של העונה מתגלה שזה לא נכון ובסופו של דבר איתן מעוניין להפיל את העומד בראשו של הארגון של טדי ("הקוברה" ? באמת ? לא יכלו להמציא שם יותר נורמלי ?), אשר רצח את אביו. מדוע האלמנט הזה היה צריך להתגלות כבר בעונה הזאת ? מדוע לא להמשיך עם הסיפור אל העונה השנייה במקום לסגור אותו כבר בעונה הראשונה ? ואני בכלל לא מזכיר את שחרורו מהכלא של משה "בנדה" בן דוד, אביהם של ויקי, רחי, אודי והתאומים, אשר יכול היה להידחות לעונה השנייה. האיחוד של המשפחה לא היה נחוץ לתסריט בצורה כה חזקה. אפשר היה לשנותו.

סיבה נוספת לאי ההתקדמות היא, שבסופו של דבר מדובר באותו עיקרון. חבורת ילדים יוצאת נגד חבורת מבוגרים מושחתת. כל הילדים הם הטובים, כולל איתן, אשר בסופו של דבר מתגלה שהוא לא רע או אגם, אשר בהתחלה נחשבה לסנובית מתנשאת אך לאחר שהיא מתאהבת באודי היא מגלה את הצד "הנכון" ועוברת אליו, כולל התנגדות לאביה הרשע. מה השתנה הפעם מהסיפור של "השמיניה", "גאליס" או "החממה" ? שום דבר.

צריך לומר זאת בפה מלא, אין שום דבר רע בחזרה על אותם מוטיבים או בשחזור ההצלחה מסדרות קודמות. במידה והקהל מעוניין בכך הוא ימשיך ויצפה. אבל, הצופים אשר חשופים לכל כך הרבה סדרות וסרטים, יכולים לבקש מהיוצר קצת יותר תחכום מהסדרה החמישית לפחות שהוא כבר אחראי ליצירתה. ובסופו של דבר, כמה פעמים אפשר יהיה לראות את אותו עיקרון בעטיפה אחרת ? אולי הוא בונה על כך שהקהל שלו מתחלף מדי כמה שנים ובסופו של דבר כולם ירצו את אותם האלמנטים. במידה וזה קו המחשבה, גיורא עלול למצוא את עצמו בעוד מספר שנים בבעיה, משום שהקהל הופך להיות מתוחכם משנה לשנה ומה שטוב לשנים הללו עלול שלא להספיק בעוד שש או שבע שנים.

אלמנט נוסף שצריך לציין בנוגע לסדרה היא בדיוק מה שגיורא טען בראיון שנערך עימו: שהיא לא "סרט בורקס". בחצי השני של העונה אודי ואגם הופכים להיות בני זוג לאחר שאודי מסייע לה לכתוב עבודה על המחזה "רומיאו ויוליה". לאחר מכן, אגם טוענת שכולם נגד המערכת היחסים שלהם בדיוק כפי שהיה במחזה "רומיאו ויוליה". צר לי, אבל לי נראתה מערכת היחסים שלהם דומה למערכת היחסים בסרט "צ'ארלי וחצי" בין צ'ארלי וגילה. הנער מהשכונה, אשר מתאהב בבלונדינית האשכנזייה. ולא רק מערכת היחסים שבין אודי ואגם מרמזות על "סרט בורקס", אלא כל המאבק שבין אנשי השכונה "המזרחיים" (פלוס אתיופית אחת) אל מול האשכנזיים (משפחת שיינפלד) העשירים בבית הסמוך. יכולים להגיד שאולי מדובר במראה של החברה, אבל זה לא בהכרח כך. התסריטאי בחר להראות זאת כך, בדיוק כפי ש"סרטי הבורקס" הישראליים הראו זאת בשנות השבעים. כאשר גם הפעם אנשי "השכונה" הם החכמים, הטובים ובעלי לב הזהב ואילו האשכנזיים העשירים הם האטומים, האכזרים שצריך להוציא אותם מהבועה שלהם. ואני אומר לגיורא, לפחות תודה בכך, משום שאולי לא התכוונת שזה ייצא כך (ואני לא בטוח שהוא לא חשב על כך בעצמו), אבל אם התוצאה הסופית מראה זאת חייבים להודות שזה מה שעבר דרך ידיך...

לגבי הרעיון הכללי של העונה הראשונה של הסדרה צריך להחמיא לגיורא שבחר ברעיון שנראה הגיוני יותר מאשר ב"החממה". הרעיון להשתמש במיתולוגיה של העם היהודי הוא הרבה יותר נבון מאשר לנסות ולהציג יכולות של מטאור מחוץ לארץ. למרות שרעיון המסע (בכל מיני צורות) בשתי הסדרות (וגם בסדרות קדומות של גיורא) הינו רעיון דומה. אם בסרט "אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה" זה הצליח, מדוע שלא עבור סדרות הנוער הישראליות ?

שלש נקודות שצריך לציין לגבי התכן שהוצג בעונה זו. הנקודה הראשונה קשורה למערכת היחסים שבין אגם ואודי. צריך לחשוב קצת לעומק לפני שמשדכים בין בני זוג. גיורא חמיצר אוהב לשדך בין דמויות שעל המסך לא נראה שיש להן משהו במשותף, אבל "ההפכים נמשכים" נראה טוב מאד על המסך. בין היתר ניתן לציין בסדרה "השמיניה" את איה ואדם, ניני ורוני, דורי וניצן ואבי ומיקה. ב"גאליס" את ליאם ויולי ובמידה מסוימת את דני ויונתן, ב"החממה" את דינה ומתי, אלפי ונטלי. אולם, השידוך שבין אגם ואודי נראה הזוי לא רק ברעיון, אלא גם על המסך. במידה וידעו (וכנראה שידעו) שזה הכיוון שאליו יפנה התסריט, היו חייבים ללהק שחקן אחר לתפקיד של אודי. הסצנות בהן אודי ואגם ביחד ובמיוחד סצינות הנשיקות נראות כל כך מביכות על המסך, ולא במובן החיובי. בסדרה "השמיניה" טענה עדי הימלבלוי שלפני סצינות הנשיקות הראשונות שלהם ביקשו מהשחקנים להתנשק לפני כן בכדי שאפשר יהיה לראות כימיה מסוימת על המסך וזה הצליח. במקרה של ליהי (אגם) וניר (אודי) אין אפילו קמצוץ של כימיה בין השניים. אולי לנקודה קצרה האפקט הושג, אבל אם החליטו שהזוג הזה אמור לשרוד כמו במקרה של מתי ודינה ב"החממה" השניים חייבים להשתפר בנושא ובצורה מידית. 

נקודה נוספת שראוי לציין היא גילוי דמותו של "הקוברה". המנהיג שמאחורי הקלעים מתברר כמי שתמיד היה חלק מצבאו של טדי ולמעשה עבד במסווה כל הזמן. במידה וזו הייתה הכוונה מההתחלה (וכנראה שזו הייתה הכוונה) היו חייבים להכניס מספר דמויות שיכלו להיות "הבוס הגדול" ואז הגילוי היה יוצר תהודה גדולה יותר. גם השחקן יהודה מור, אשר מגלם את הדמות, הוא לא שחקן מספיק טוב בכדי לגלם את הדמות ומשחקו היה מוגזם. נראה היה שהמשחק שלו מוגזם מהרגע הראשון שהוא קיבל דיאלוג בפרק הלפני אחרון של העונה.

הנקודה השלישית והאחרונה. ויקי מחסלת את הקוברה וכמה דקות לאחר מכן חוזרת לשחק כדורגל כאילו כלום לא קרה ? מה, היא רוצחת ללא מצפון ? למרות שמדובר בהגנה על איתן, עדיין היא הרגה בן אדם ! לפחות לא החזירו אותה ואת איתן להיות ביחד בתום העונה. במידה וזה היה קורה, זה היה מעל ומעבר. פשוט לעג לכל הגיון.

ולבסוף, הגענו אל הליהוק. גם הפעם חייבים לתהות מדוע מלהקים שחקנים מבוגרים לסדרות נוער. עומר גולדמן (ויקי) בת 25 פלוס והיא משחקת תלמידת תיכון. אסף הרץ (איתן) כבר בן 23 וגם הוא מגלם נער בתיכון. מישהו באמת מאמין לכך ? ליהי קורנוסקי (אגם) בת 22, תותי ניניו (רחלי) בת 20 והיא אמורה לגלם בת נוער צעירה יותר (בת 15 או 16). ליאנה עיון (מיטל) בת 20 וגם היא אמורה לגלם נערה בגיל 15 או 16 והצבע האדום בשערה לא הופך את הליהוק לאותנטי. אושרת אינגדשט (לילוש) בת 24 ! אז נכון, לחלק מהשחקנים יש ניסיון וזה סייע להם לקבל את התפקיד, אבל כאשר מלהקים לתפקידים של בני נוער, רצוי שהשחקנים יהיו בני נוער. כך זה לפחות זה יראה טוב יותר.

ואם אנחנו עוסקים בליהוק, חייבים להרחיב את היריעה. האלמנט שברור לכל צופה החל מהרגע הראשון ועד תום העונה הוא: אין אפילו שחקן אחד בסדרה הזאת שאפשר לומר זאת בפה מלא שיש לו פוטנציאל להיות כוכב. וזאת, בניגוד למשל, לג'וי ריגר בסדרה "החממה" או לכוכבי "השמיניה" המקורית. למעשה, ניתן לחלק את השחקנים אשר מגלמים את בני הנוער בסדרה (כי על המבוגרים אין הרבה מה לציין. אף אחד לא מערער על יכולותיהם ועל הניסיון של יעל שרוני [סוזי], מורדי גרשון [טדי], יוסי מרשק [בנדה] או עירית קפלן [אילנה]) לשתי קטגוריות.

הקטגוריה הראשונה מוקדשת לשחקנים בינוניים, שלא הותירו חותם גדול. ביניהם ניתן לציין את ליהי קורנוסקי. מדובר בשחקנית, אשר הראתה ניצוצות של כישרון, אבל לא מעבר לכך. ליהי מצליחה להעביר את הדמות שלה בצורה אמינה, אבל בסופו של דבר המשחק שלה לא ייזכר כיוצא דופן. היא ממלאת את התפקיד שלה בצורה טובה ותו לא. שחקנים נוספים, אשר נמצאים ברשימה הזאת הם: עומר גולדמן (ויקי), תותי נוניו (רחלי), טום יפת (לירון) וניר חלפון (אודי).

הקטגוריה השנייה היא של שחקנים שלא ראויים להיות על המסך בגלל שהם לא יודעים לשחק. בראש הרשימה הזאת  חייבים לציין את אסף הרץ (איתן). כבר בסדרה "אליפים" אפשר היה להבחין בשחקן חד מימדי שלא יודע לגוון את משחקו והפעם (אולי בניגוד לדמותו ב"אליפים") הוא נדרש להפגין זאת. הוא שומר על פנים קפואות לאורך כל העונה למרות שהוא נדרש לגוון ומדי פעם להראות רגשות שונים. שחקנית נוספת, אשר נמצאת ברשימה הזאת הינה ליאנה עיון (מיטל), שמשחקה הגרוע זעק לשמיים כמעט מההתחלה. גם אוריה חורש (נמרוד) לא יודע לשחק וזה ניכר בכל סצינה בה הוא השתתף. קשה לי להבין כיצד האנשים מההפקה שבחנו אותו התרשמו ממנו.

ולסיום, שיר הפתיחה. לאור ההצלחה של שירי הפתיחה של הסדרות "השמיניה", "גאליס" ובעיקר השיר של לי בירן בסדרה "החממה", שיר הפתיחה של "שכונה" לא באותה רמה ובשלב מסוים הוא גם מעצבן. צריך לזכור שצריך לשמוע אותו 50 פעמים בעונה ! יעשו בחוכמה בהפקה לו ישנו אותו לעונה השנייה.

אז, לראות או לא לראות ?

במידה ואתם אוהבים את המוצרים שגיורא חמיצר מוציא פעם אחר פעם מידיו המוכשרות (ואין טעם להכחיש שמדובר במוצר פלסטיק בכל סדרה של גיורא וגם במקרה הזה) אתם תיהנו גם הפעם. יש בסדרה הכל (פרט לשחקנים טובים וסצינות קומיות איכותיות): הרעיון הכללי בסדר גמור, בני נוער הטובים נגד המבוגרים הרשעים, התאהבויות, מסעות למציאת אוצר, רציחות ויריות, מסדר סודי, נבל מרושע, תהפוכות וטוויסטים ועוד... כל מה שבני הנוער אוהבים. התסריט משרת את הרעיון בצורה סבירה וגם אם הוא לא מבליח בצורה איכותית, הרי שלא ניתן לומר עליו שהוא גרוע. והסיפור, בעיקר בחלק השני של העונה, מעניין ומותח. הצופים שמעוניינים לקבל מוצר קצת יותר איכותי או אפילו שונה (כמו שהעונה הראשונה של "האליפים" הייתה) צריכים לחפש זאת במקום אחר.

ואף מילה עד כמה ליהי קורנוסקי יפה...