יום רביעי, 21 בנובמבר 2018

ביקורת: New Amsterdam, עונה ראשונה, פרקים 8-1: עוד



בואו נתחיל עם מה שכולם כבר יודעים, לרשת NBC יש דרמה רפואית וותיקה בשם Chicago Med, אשר כבר חלק ממותג ועונה זו היא כבר העונה הרביעית שלה. ובכל זאת, מנהלי הרשת אישרו בעונת הפיילוטים הקודמת דרמה רפואית חדשה, New Amsterdam, ואף העניקו לה משבצת שידור יוקרתית לאחר הסדרה This Is Us. עד כה, סדרה זו היא הפתעה לטובה עבור הרשת בנתוני הרייטינג.

במבט בוחן אפשר גם להבין מדוע הדרמה שובצה לאחר This Is Us. מלבד העובדה שהיא ירשה את שמשבצת השידור שדרמה רפואית אחרת השאירה עבורה, Chicago Med, יותר מהכל, ובניגוד למשל ל Chicago Med, הרי מדובר כאן יותר באופרת סבון המתרחשת בבית חולים מאשר דרמה רפואית. כלומר, הסדרה דומה יותר ל"האנטומיה של גריי" ופחות ל ER.

הדרמה מספרת את קורות הרופאים בבית החולים "ניו אמסטרדם", מקום אליו מגיע ד"ר מקס גודווין (ראיין איגולד) בכדי לנהל אותו, אך כבר ביום הראשון שלו לניהול המקום הוא מגלה שני דברים: ההריון של אשתו, ג'ורג'יה (ליסה אוהרה) ממנה היה פרוד באותה עת, נמצא בסכנה וכמו כן, הוא מגלה שהוא חולה בסרטן. הוא מקס נאלץ לתמרן בין הניסיון להציל את נישואיו, הילד שלו וחייו ובמקביל לנהל את בית החולים, כאשר כבר בתחילת הדרך הוא חורט על דגלו לבצע מהפכה בבית החולים, מהפכה אשר תשים את הדגש על הטיפול על החולים ופחות על הרווחים או צרכי הנהלת בית החולים.

צריך לומר זאת כבר בתחילת הדרך. ראיין איגולד, אותו ניתן היה לראות בסדרה The Blacklist, הוא שחקן נחמד אבל לא מצליח לסחוב אחריו את הסדרה. הוא שחקן משלים טוב, אבל לא שחקן ראשי מוצלח. מצד שני, דווקא השחקנית פרימה אג'ימן, אשר מגלמת את דמותה של ד"ר הלן שארפ, האונקולוגית אשר מאבחנת את מחלתו של גודווין, אותה ניתן היה לראות לאחרונה בסדרה Sense8, היא התגלית האמיתית וחבל שלו מתמקדים יותר בדמות שלה ופחות בזו של איגולד. בתחילת הדרך אפשר גם לראות כיצד ניצוצות עפים בינה לבין גודווין, ונדמה שאולי יהיה פה משולש רומנטי, אך מהר מאד הם חוזרים להיות ידידים, במיוחד לאור העובדה שהלן רוצה להביא ילדים בעצמה. אם כי, השורשים כבר שם, יהיה מאד מעניין לראות אם ינצלו זאת בהמשך.

שאר השחקנים הם שחקנים מדרגה ב. החל מג'נט מונטגומרי, אשר מגלמת את דמותה של ד"ר לורה בלום, הרופאה שמנהלת את חדר המיון. ג'וקו סמית, אשר מגלם את דמותו של ד"ר פלויד ריינולדס. דרך אגב, לורה מאוהבת בפלויד, אך למרות שהאחרון מרגיש כלפיה משהו, הוא מעוניין יותר באישה אפרו אמריקאית בכדי להינשא לה ולהקים משפחה. השניים מנסים להתניע משהו, אך מהר מאד לורה מבינה שזה לא יילך והיא אף מכירה לו מישהי חדשה למרות שהיא עדיין מאוהבת בו.

שחקן מוכר נוסף הינו טיילור לאבין, אשר מגלם את דמותו של הפסיכולוג (שלימים מתברר שהוא גם נשוי לגבר והוא ובן זוגו אימצו ילדים) איגי פרום וקשור מאד למטופלים שלו. הליהוק הנ"ל מוזר מאד, משום שלאבין בדרך כלל גילם דמויות קומיות והדמות הנוכחית שונה מאד מהדמויות אותם גילם עד כה במרבית הקריירה שלו. הוא דווקא עושה עבודה סבירה, אך לא יוצאת דופן.

ולבסוף, ניתן למצוא את דמותו של אנופם קאהר, אשר מגלם את דמותו של ד"ר ואג'יי קאפור, רופא מבוגר אשר לוקח את הזמן באבחון החולים שלו ולמרות שבתחילה זה נראה שיעמוד לו לרועץ, הרי שלרוב הוא מציל את המצב, משום שהוא מגיע לאבחנה הנכונה. כמו כן, יש לו בעיה לתקשר עם בנו.

לסיכום, כמו כל אופרת סבון, התסריט של הסדרה קולח, אבל אם משווים אותה ל"האנטומיה של גריי", אך ורק מכיוון שהיא הכי קרובה לה בז'אנר, הרי שבעוד ש"האנטומיה" יוצרת תחושה אצל הצופה של התמכרות מסוימת והיקשרות לדמויות, הרי שב"ניו אמסטרדם" זה לא קורה. כן, הסיפורים מעניינים, אבל קיימת תחושה של משהו בוסרי, משהו שלא פותח עד הסוף. יכול מאד להיות שהבעיה היא בליהוק.

דרך אגב, שמתם לב שהדמויות הראשיות מורכבות משני גברים לבנים, שאחד מהם הומוסקסואל, גבר ואישה אפרו אמריקאיים וגבר אסייתי. אין ספק, עדות נוספת לכך שאנחנו חיים בעידן הגייון, לא שיש בכך משהו רע...

תגובה 1:

JamesCrow אמר/ה...

מבחינתי יהיה קשה להביא לי סדרת רפואה שמתעלה על האוס בדיוק כפי שיהיה קשה להתעלות על בבילון 5 ואוז בג'אנרים שלהן.
מבין את ההשוואה לאנטומיה אבל בעוד שבאנטומיה הרגשתי שהסדרה מתמקדת במי שוכב עם מי פה דווקא כן אהבתי יותר את הדמויות.

הייתה סדרה שאהבתי בשם Mental אבל היא לא שרדה יותר מעונה.

ואסיים בנוגע ל"עידן הגייון" הייתי יותר קורא לזה עידן המציאות כי זה לא בדיוק גיוון כשכולנו שווים אחד לאחר, לא?
בכל מקרה כמו שאמרת זה לא דבר רע אלא להפך.

בכל מקרה כמה שיותר יותר טוב לדעתי