שקד והסרטים שלו.

Clash of the Titans 2 - "התנגשות הטיטאנים 2: זעם הטיטנים"

בשנים האחרונות, נראה שבהוליווד החליטו שהם מנסים לחדש את סיפורי המיתולוגיות, אחרת כיצד ניתן להסביר סדרת סרטים אשר עוסקים בסיפורי המיתולוגיה כגון Immortals ?

גם "זעם הטיטאנים" עוסק במיתולוגיה היוונית, והפעם ב"חצויים" (וכבר לא מדובר בחידוש, לאור הסרטים שעוסקים בת'ור ובפרסי ג'קסון) ובראשם פרסאוס. מדובר בהמשך לסרט "התנגשות הטיטאנים", כאשר הפעם פרסאוס, שבמשך השנים גידל בן ונשבע לגדל אותו כבן תמותה רגיל, יוצא למסע בשביל להציל את זאוס ואת העולם כולו מפני קרונוס, כשלצדו האדס וארס שבגדו באלים.

כאשר צופים בסרט הנ"ל, האלמנט המרכזי שניתן להבחין בו הוא הפיכת האלים ליצורים בני תמותה ואנושיים לחלוטין. כוחם של האלים בסרט זה לא אינסופי (עד כדי כך שפרסאוס אפילו הורג את אל המלחמה, ארס בקרב) ואלים רבים נוספים מתים במהלך הסרט. עבורי, מדובר בבעיה גדולה, כיוון שאלים אמורים להיות בעלי כוחות עצומים ובכך שהפכו אותם ליצורים אנושיים עם כוחות מועטים, הם לקחו מהיותם אלים כוח רב. בסרט, זוהי רק המילה "אלים", ללא שום משמעות ממשית.

אלמנט נוסף שניתן לציין בסרט הוא אורכו. הסרט באורך 100 דקות בלבד ובסרט זה מדובר בחיסרון. הסרט מתקשה מאוד להגיע לנק' השיא שלו ועל אף היותו גדוש באירועים, הוא לא מצליח לרתק את הצופה למסך, בעיקר בשל העובדה שבמשך כל הסרט מיהרו היוצרים לפתור את הבעיות בצורה מהירה מדי ולכן, הצופה לא מרגיש בנק' השיא של הסרט (הריגת קרונוס), משום שגם היא מתרחשת בחיפזון מוגזם.

בגזרת התסריט, הגעתי למסקנה כי מבחינת איכות התסריט הוא לא יותר מבינוני, משפטים רבים מהמשפטים בסרט לא נשמעים אמינים, הגעגועים של פרסאוס לבנו נראים מזויפים בעיקר בשל המילים שיוצאות לו מהפה ואין הומור בכלל בכל הסרט.

האלמנט החמור ביותר שקרה בסרט מבחינתי הייתה הדמות אגנור. אגנור היא אחת משלושת הדמויות הראשיות (ביחד עם אנדרומדה ופרסאוס) ואינני מבין מדוע הדמות שלו הוספה. הדמות לא תרמה כלל לעלילה או לאיכות הסרט ולטעמי, הייתה מיותרת לחלוטין. הסרט יכל היה להתנהל בצורה זהה גם בלעדיו ולא ברור לי מדוע בוזבז זמן כה רב בהצגתו (כעשר דקות) כשהדמות לא תרמה במאומה לסיפור.

לסיכום, למרות כל הבעיות שהצגתי בביקורת הנ"ל, עדיין נהנתי מהסרט, אשר סיפק עבורי אקשן טוב מאוד, לימד אותי מעט על המיתולוגיה היוונית, ובעיקר סיפק אפקטים מרהיבים ואת רוזומונד פייק (המלכה אנדרומדה) היפיפייה, שהיה תענוג להביט בה כל פעם מחדש.

ציון:
7.

הערה: מדובר בפינה של שקד, קורא נאמן של הבלוג.