ביקורת, Guilt, פרקים 4-1: סדרה של שונדה ריימס בלי שונדה ריימס

כאשר מביטים על רשתות התקשורת האמריקאיות בשנים האחרונות אפשר למצוא מעט מאד סדרות אשר היו משב רוח מרענן בנוף הטלוויזיוני. בדרך כלל, אנו חוזים בסדרה אחת שעושה זאת ואז ניתן למצוא שורה ארוכה של סדרות, אשר מנסות לחקות את ההצלחה. בשנים האחרונות ברשת ABC עשו זאת בצורה ניכרת עם הסדרות של שונדה ריימס. לאחר ההצלחה של Scandal ברשת ניסו לייצר הצלחות נוספות עם אותו מתכון. זה הצליח להם עם How To Get Away With Murder בעיקר משום שזה התבצע בשיא ההצלחה של Scandal, אשר הצליחה למנף אותה. אולם, בעונה שעברה הניסיון נכשל כמעט לחלוטין עם The Catch במקביל לדעיכה של שתי ההצלחות הקודמות של ריימס. וגם הניסיון להשיק את Quantico (לא מבית היוצר של ריימס) נכשל בסופו של דבר, כאשר ככל שהעונה התקדמה היא איבדה יותר ויותר גובה.

המסקנה הנובעת מנתוני הרייטינג של העונה שעברה בכל מה שנוגע לסדרות של שונדה ריימס היא שקיימת רוויה מסוג הסדרות הללו, אופרות הסבון בעלות אוקטן גבוה. בשל כך, לא ברור מדוע החליטו ברשת FreeForm או בשמה הקודם ABC Family, שזה בדיוק מה שהם היו צריכים שנה בלבד לפני שהם עומדים לאבד את הלהיט הגדול האחרון שנותר להם בשנים האחרונות, Pretty Little Lairs. יתרה מכך, מדובר בדרמה של שונדה בלי שונדה. התוצאה היא, שהציבור מקבל בדיוק את מה שהוא היה אוהב לקבל אם זו הייתה שנת 2013.

נקודת הפתיחה של הסדרה הייתה דווקא מעולה. כאשר יצא התקציר של הסדרה בשעה שהיא עוד הייתה בפיתוח אפשר היה להבין עד כמה הפרויקט מסקרן. הסדרה מספרת את סיפורה של גרייס אטווד (דייזי הד), סטודנטית אמריקאית, אשר מולי, השותפה שלה לדירה, נרצחת בשעה שהיא והחבר הצרפתי שלה, לוק פסקאל (זאקרי פול), צורכים סמים ואלכוהול ונרדמים על גג הבניין שלהם. גרייס נחשבת מיד על ידי הסקוטלנד יארד לחשודה המרכזית בפרשה, כאשר הם חושבים שמדובר גם בסוציופתית. נטאלי (אמילי טרימיין), עוזרת לתובע המחוזי של בוסטון , נוסעת ללונדון בכדי לסייע לאחותה והיא נעזרת בעורך דין חלקלק בשם סטאן גוטרה (בילי זיין), שיש לו אג'נדות משלו. ככל שהפרקים מתקדמים מתברר שכל עולמן של מולי וגרייס הכיל אנשים רבים, אשר יכלו לגרום למותה, כולל אחד מנסיכי הממלכה (סאם קאסידי בתפקיד הנסיך תיאו). במקביל, נטאלי מתחילה לחשוב שאחותה היא לא בדיוק כל כך חפה מפשע.

כל מי שקרא עתה את התקציר של הסדרה מזהה מיד במה מדובר. בהפקה לקחו את הסיפור של אמנדה נוקס, אשר נקראה בתקשורת "הרוצחת הסקסית" והפכו אותו לאופרת סבון. וזאת הייתה הטעות הגדולה ביותר שלהם. במקום לקחת את הרעיון ולתת לו פרשנות משלהם, ולאו דווקא בתור סרט דוקומנטרי, הם ייצרו עוד אופרת סבון עלובה. אז כן, יש בה מעט מרכיב של התמכרות כמו בכל אופרת סבון, אבל בפועל התסריט שלה פשוט גרוע. ההתחלה דווקא הייתה סבירה וזאת בעיקר בשל הדמיון של תחילת הסיפור לתחילת הסיפור של אמנדה נוקס, אבל ברגע שבפרק השני מתחילים לפזול הצידה מהסיפור של נוקס אל הרעיונות שלהם הסדרה מאבדת ממעט הרלוונטיות שלה. בפרק הרביעי אפשר לומר שמתחילים לאבד את מעט העניין שעוד היה בה.

בעיה נוספת עם הסדרה, אשר מאפיינת אופרת סבון, היא העובדה שנפתחו יותר מדי כיוונים של הסיפור בבת אחת. הבעיה היא, שזה נעשה מהר מדי. כלומר, עושה רושם שכמעט מהפרק השני כל דמות יכולה להיות הרוצח\ת, כמעט לכל דמות יש סודות ושלדים בעברה (אפילו לבלשי המשטרה), ופרט אולי לדמות של נטאלי אין דמות אחת שניתן לומר עליה שהיא דמות חיובית לחלוטין, ואם נחכה מספר פרקים נוספים סביר להניח שגם עליה נגלה דברים אפלים מעברה. נחמד בתור התחלה, אבל לטווח ארוך זה די מעייף. אפשר היה לראות זאת לאחרונה בסדרה Quantico, כאשר בסוף העונה הצופה יוצא כשהלשון שלו בחוץ, כאילו סיים זה עתה מרתון.

בחינה של ליהוק השחקנית הראשית דייזי הד מצביע על כך שהליהוק התבצע בדיוק כמו בסדרה Stitchers בעיקר מבחינה חיצונית (וכן, אני יודע שיהיו קוראים שלא יאהבו לקרוא את הדברים הבאים, אבל זה המצב). העיניים הכחולות הגדולות שלה אמורות מצד אחד להוות את היופי והתום, אך מצד שני גם להציג את הטירוף האפשרי של סוציופתית אפשרית. מהבחינה הזאת הליהוק היה נכון, אולם המשחק שלה מוגזם. יכול מאד להיות שעבור אופרת סבון זניחה זה מספיק, אבל מי שמחפש משהו מעבר לכך יבחין שהיא לא מספיק טובה.

דווקא אמילי עושה עבודה טובה בגילום דמותה של נטאלי, כאשר היא מצליחה להראות מצד אחד חום ואהבה כלפי אחותה, אך מצד שני גם את האכזריות הנדרשת כאשר היא מתמודדת עם אביה החורג, ג'יימס (אנטוני הד). דרך אגב, אם בגזרת הליהוק עסקינן, מדהים לראות כיצד שחקן שבעבר נחשב לשחקן מבטיח בהוליווד, הכוונה היא כמובן לבילי זיין, מדרדר לסדרה שכזאת.

אז, לראות  או לא לראות ?

לא לראות. הציבור האמריקאי לא הגיע בהמוניו לראות את הסדרה ואפשר להבין מדוע. מדובר בעוד מוצר פלסטיק, אשר משכיל לאבד רעיון כל כך טוב ובעיקר רלוונטי לתקופה (אמנדה נוקס לא ידעה עד לפני מספר חודשים אם היא תוסגר בחזרה לאיטליה בכדי לרצות עונש מאסר). קשה גם לסלוח להפקה ולרשת המשדרת, משום שכל בר דעת, אשר מבין מעט מאד בטרנדים בטלוויזיה האמריקאית, היה מבין שלא כך הסדרה הייתה צריכה להיראות. ובמילים מעט יותר קשות, מדובר ברשלנות פושעת. אתם יודעים מה הבעיה הגדולה יותר ? שסביר להניח שלא מדובר במוצר הפלסטיק האחרון שנזכה לראות בזמן הקרוב.