זו הייתה השנה השנייה ברציפות שהסדרה The Blacklist ניצבה בפני בעיה גדולה מאד: הסדרות אשר שודרו לפניה ואחריה נכשלו באופן טוטאלי ולא אפשרו לה לקבל משענת או אפילו תמיכה סבירה בכדי לשמר את הקהל הגדול, שנהר לצפות בה בעונה הראשונה ובתחילת העונה השנייה אחרי The Voice. אז נכון, לקבל את התמיכה של The Voice סייע לה במעט, אך גם כאשר עמדה בפני עצמה היא הניבה נתונים יפים מאד בימי שני. ואז הגיע המעבר ליום חמישי והוריד את נתוני הרייטינג שלה בכ 40%. בשל כך, ברשת שינו לחלוטין את ערב יום חמישי בעונה הבאה שלהם. אולם, הנזק נעשה וקשה לראות כיצד קהל חדש יחזור לצפות בסדרה. ברשת יקוו שהסדרה לפחות תשמר את נתוניה בסוף העונה השלישית גם אל תוך העונה הרביעית.
מבט כללי על העונה השלישית יביא לכך שאת העונה אפשר יהיה לחלק לשלשה חלקים עיקריים. השליש הראשון מורכב מפרקים 10-1, כאשר ריימונד רדינגטון, ליז וחברי כוח המשימה נמצאו במאבק מול ה"קאבל", אותו ארגון מיסתורי אשר רצה לעורר מתח חדש בין ארה"ב ורוסיה בכדי להרוויח מבחינה כספית. בשמונה הפרקים הראשונים רדינגטון וליז במנוסה גם מפני כוח המשימה שלהם, אשר רודפים אחרי ליז בכדי להעמידה למשפט לאחר שירתה בתובע המחוזי שניסה להפליל אותה. פרקים תשע ועשר עסקו בחיסול המנהל של ה"קאבל" ובהגעה להסדר בין רדינגטון ל"קאבל" על הפסקת הרדיפות.
החלק הראשון גם היה החלק הגרוע ביותר של העונה. בתום העונה השנייה חשבתי שהמהלך שנעשה בו ליז עוברת גבול מסוים לאחר שהיא רוצחת את התובע המחוזי ומתלווה לרדינגטון במנוסה, מהלך זה היה מהלך נכון שיכול היה להעניק לסדרה שינוי כיוון מעניין לאחר ששני הכוכבים (רדינגטון במיוחד), אשר היו בשתי העונות הראשונות בשליטה, יהיו עתה במנוסה מפי החוק. אפשר היה להעביר עונה שלמה עם התמה הזאת אך בהפקה הסתפקו בשמונה פרקים בלבד לפני שליז נתפסת. פרקים תשע ועשר יכלו להיות פרקים נהדרים לסיום העונה. חבל.
חולשת החלק הראשון נבעה ממספר אלמנטים. ראשית, הבעיה הגדולה יותר הייתה שלאחר שתי עונות טובות, דווקא שמונת הפרקים הראשונים שלה היו חלשים להחריד מבחינה תסריטאית, בוודאי בהשוואה לעונות קודמות ואף בהשוואה לחלק השני של העונה. למרות שבפרקים הללו נזרעו הזרעים לשחרורה של ליז הרי שבפועל, עד לסוף הפרק השמיני בו ליז נעצרת נדמה היה שהפרקים עוברים על מי מנוחות.
אלמנט נוסף שתרם לחולשת החלק הראשון הייתה דמותה של ליז. נכון, מתחילת הסדרה טענתי שמייגן בון (ליז) הינה שחקנית בינונית במקרה הטוב, אך בכל זאת מדובר באחת מהדמויות הראשיות לצד ג'יימס ספיידר (רדינגטון) הנהדר. כמו כן, העובדה שהצמד היה במנוסה חייבה את ליז להסתמך יותר על רדינגטון שזה היה עולמו, אך עד לפרק השמיני בו רדינגטון נחטף וליז נאלצה לנוע מעט יותר אל קדמת המסך, חלקה של ליז היה קטן מאד. ואם בשתי העונות הקודמות ספיידר נאלץ להחזיק במידה גדולה את הסדרה כמעט לבדו הרי שבחלק הראשון של העונה התלות בו הפכה להיות כמעט אבסולוטית. כמו כן, זה גרם לכך שגם כאשר חלקה של ליז גדל בחלק השני של העונה בון נמצאה עמוקה יותר ויותר בצילו של ספיידר. האיזון הופר לחלוטין ולא עזרה העובדה שבחלק השלישי דמותה של ליז נעלמה לחלוטין לאחר שהיא ביימה את מותה.
החלק השני של העונה הורכב מפרקים 18-11. בפרקים אלו חזרו בסדרה למבנה הקבוע של הסדרה בשתי העונות הראשונות, מלבד העובדה שליז כבר לא הייתה סוכנת אלא חזרה לכוח המשימה כיועצת בלבד. החזרה לפורמאט הרגיל סייעה להחזיר את הרמה הגבוהה שאפיינה אותה בתחילת דרכה, במיוחד הדברים אמורים לגבי פרקים
18-17, אשר היוו כביכול את יציאתה של דמותה של ליז מהסדרה. פרקים אלו הוכיחו שכוחה של הסדרה עדיין במותניה.
אולם, בפני התסריטאים ניצבה בעיה גדולה מאד. כאשר צילומי החלק הראשון של העונה הגיעו לסיומם מייגן בון גילתה שהיא בהריון, שבהחלט לא היה מתוכנן. בשל כך, בחלק הראשון של העונה הצופים אפילו לא מקבלים רמז למה שעומד לקרות. בפני ההפקה ניצבה החלטה חשובה מאד, במיוחד מאחר והשחקנית הייתה אמורה ללדת בסוף חודש אפריל, בדיוק בשלב שבו צילמו את הפרקים האחרונים של העונה. לכן, בהפקה הגיעו להחלטה להכניס את ההריון במציאות אל הסדרה. ההחלטה הזאת אפשרה להפקה להסביר את הבטן הגדלה של בון וגם לאפשר לה את חופשת הלידה בסוף העונה, עד אשר היא חוזרת לדקות האחרונות של העונה, כאשר ניכר עליה שהיא עדיין לא השילה מעליה את המשקל העודף של הלידה ולכן גם צילמו אותה בזוויות מסוימות שהסתירו זאת.
החלק השלישי והאחרון של העונה הורכב מפרקים 23-19 ובו למעשה ליז נחשבת כמתה ופרט לפרק 19 בו רדינגטון חווה התמוטטות עצבים רגעית לאחר מותה של ליז, פרק שבו הוכח עד כמה ספיידר הוא שחקן מוכשר וברמה אחת מעל כל השחקנים בסדרה, פרט לפרק זה התמה המרכזית היא חשיפת האדם אשר הורה על חטיפתה של ליז, אלכסנדר קירק (אולריך תומאס הזכור לטובה מהסדרה "באנשי").
בחלק זה, בשל היעדרות דמותה של ליז לאחר שהיא נחשבת כמתה, הדמות של טום מקבלת הגדלת תפקיד משמעותית, ככל הנראה גם מתוך מחשבה על הספין אוף של הסדרה בו ראיין איגולד (טום) אמור לככב לצד פאמייק ג'נסן (סוזן האגרייב), אשר עשתה עבודה טובה מאד בגילום הדמות. בכלל, עושה רושם שכמעט כל העונה היא הכנה לספין אוף, כאשר במשך העונה מתגלים הדמויות, אשר יככבו בספין אוף: טום וסוזן כמובן, מתיאס סולומון (אדי גאטגי), נז רואן (טאוני סייפרס) ואחרים.
דווקא סיום העונה היה צפוי. מאד. היה ברור לכל צופי הסדרה שמייגן בון לא עזבה אותה. ולכן, היה צפוי גם שהמוות שלה היה מבוים. כל מי שראה סדרה אחת דומה בחייו גם הבין כיצד זה נעשה ולכן, האפקט של גילוי העובדה שהיא עדיין בחיים היה חלש מאד. במידה והיו לוקחים את הזמן ורק לקראת תום העונה הרביעית היא הייתה חוזרת זו הייתה הפתעה גדולה יותר. אך מאחר ומדובר בדמות ראשית בהפקה לא רצו לעשות זאת.
דרך אגב, המילים אשר מסיימים את העונה "מאשה, אני אביך" הן כל כך משומשות, שמאלציות וטחונות בתעשיה מאז עשה זאת דארת' ויידר ב"מלחמת הכוכבים" ללוק, בנו. אבל כנראה התסריטאים לא יכלו להתאפק. הצופים שקיוו שרדינגטון הוא אביה של ליז מגלים כבר בפרק ה 19 של העונה את הסיפור האמיתי ולכן התיאטרליות לא הייתה נחוצה. אבל אפשר היה להבין את התסריטאים, הם חיפשו דרך לסיים עונה בצורה החזקה ביותר שהם יכולים. לצערם, זה לא הצליח להם.
ולסיום, כל שאר סיפורי המשנה בעונה זו לא היו חזקים מספיק: הרומן של אשתו של קופר והפרידה שלהם עד אשר הם חוזרים כצפוי להיות ביחד בסוף העונה, המשבר המצפוני של דונלד אשר מגיע לשיאו בפרק האחרון של העונה בו הוא נשבר וכמעט מאפשר לרדינגטון לרצוח את קירק, הרומן הקצר בין נאוובי ודולנד וההשלכות שלו גם על ארם. הסיפורים הללו היו סבירים, אבל לא תרמו לסדרה יותר מדי, רק העבירו זמן.
אז, לראות או לא לראות ?
עדיין התשובה היא לראות. ההמלצה שלי היא לרפרף על פרקים 7-1 ורק בפרק השמיני להתחיל לצפות בעונה בצורה עמוקה יותר. זו עדיין חוויה לצפות בג'יימס ספיידר, אבל עושה רושם שהוא לא יוכל להחזיק לעד את הסדרה על גבו. דווקא הכנסת דמותה של סוזן ולא רק עבור הספין אוף, יכולה לסייע לה. פאמייק יכולה להעביר למייגן בון שיעורי משחק כיצד לעשות זאת בצורה נכונה יותר. אה כן, ולא תוציאו ממני ולו מילה אחת על התספורת הגרועה של בון בחלק השני של העונה...
2 תגובות:
thx
אאל"ט קראתי באיזשהו מקום שהשיער הקצר יותר זו התספורת שלה במציאות והשאר דווקא פאה...
לפני כיומיים נפטר ג'רי דויל. ג'רי שיחק את דמותו של מייקל גריבולדי בסדרה המיתולוגית בבילון חמש. אפשר לחשוב כי מדובר באמת בקללה העוטפת את הסדרה.
הוסף רשומת תגובה