יום שני, 28 במרץ 2016

ביקורת: Quantico, עונה ראשונה, פרקים 15-1: פיספוס



בשנים האחרונות לרשת ABC יש מלכה בלתי מעורערת, קוראים לה שונדה ריימס, אשר הפכה למעין מכונה להפצת להיטים טלוויזיוניים. ואכן, ברשת נהנו מאד מההצלחות של Scandal, Grey's Anatomy ו How To Get Away With Murder. אולם, עושה רושם שברשת עומדים להבין שמדובר במעין מלכודת דבש ושאת ההשלכות הם עומדים להבין כבר בעונה הנוכחית ועושה רושם שגם בשנים הקרובות.

בעונת הפיילוטים הקודמת הרעיון של Quantico, אודות טרוריסט\ית בתוך ארה"ב, היה כל כך נכון ואנחנו רואים זאת בשבועות והחדשות האחרונים באמצעות הפיגועים בפאריז ובבריסל. נכון, הנושא כבר נבדק במספר סרטים וסדרות, אבל התקופה האחרונה ובעיקר ההצלחה של Homeland מוכיחים שהציבור האמריקאי עדיין מעוניין לבחון את הנושאים הללו. ואכן, כאשר הסדרה עלתה לאוויר היא הצליחה בשבועות הראשונים להניב נתונים יפים, אשר נעו בין 1.8 ל 1.6 נק' מדד. אולם, לאחר מספר שבועות הסדרה החלה להידרדר ובשבועות שלאחר החופשה הגדולה הסדרה נעה בין 1.0 ל 1.1 נק' מדד. כלומר, משהו קרה והצופים שהחלו לצפות בסדרה זנחו אותה כבר במהלך העונה הראשונה שלה. 

אז, מה גרם לצופים לזנוח את הסדרה ? 

הם הבינו שמדובר בהכלאה של מספר סדרות (בין היתר, הרעיון של התחלה בשלב מאוחר, כפי שניתן לראות בפיצוץ בניו יורק, וחזרה לאחור, כאשר חוזרים לתקופה בה המעורבים החלו בהכשרה שלהם בקונטיקו, נעשתה כבר בסדרה Revenge) ובעיקר, ניסיון לרכב על הגל של הסדרות האחרונות של שונדה ריימס. נעשה ניסיון ליצור סדרה בעלת אוקטן גבוה בדיוק כמו Scandal ו How To Get Away With Murder. הבעיה היא, שהעונה אנו למדים שהצופים מתחילים להיות רוויים מסוג הסדרות הללו. 

יתרה מכך, למרות הרעיון הנכון, הסדרה היא באופן מעשי אופרת סבון ולא יותר מכך. צורת הצילומים, כאשר שמים דגש גדול מאד על גופם החטוב של השחקנים, הבגדים הדקים שהם לובשים בזמן האימונים, העובדה שכמעט כל הקאסט הוא צעיר וחתיך, כמעט כל אחת מהדמויות מייצגת פלג בעם האמריקאי (אלכס בצד הפקיסטני-הודי, סיימון בצד היהודי, ריינה ונימה בצד המוסלמי, שלבי בצד של האמריקאית מהמעמד העליון ועוד...) וגם מערכות היחסים שביניהם, כאשר ניתן להצביע על משולשי אהבה במהלכה ואף למעלה מכך. לדוגמא, ראיין נמצא במערכת יחסים אלכס, אך השניים נפרדים והוא מתחיל לצאת עם חברתה הטובה, נטלי. שלבי יוצאת עם כיילב, הם נפרדים והיא מתחילה לצאת עם אבא שלו. סיימון מתחיל לחבב עם את נימה אבל בסופו של דבר "נדלק" על אחותה התאומה, ריינה ועוד...

במקום זאת היה רצוי דווקא להוריד את הלהבות, להפוך את התקדמת העניינים לאיטית יותר, בעיקר משום שבהפקה עדיין לא הפנימו שקצב גבוה בסופו של דבר צריך להיעצר וכאשר זה קורה הצופה לא מקבל את מה שהוא ביקש לקבל ולכן מפסיק לצפות. ובעיקר, לייצר סדרה שהיא ההפך הגמור מאופרת הסבון. זה אמנם לא היה הופך לסנסציה, אבל היה גם מאפשר לסדרה להתפתח. לצערי, ככל שהסדרה מתקדמת היא דווקא הולכת לאחור מבחינת האיכויות שלה ולא מתקדמת. הצופה האמריקאי הבין זאת ובמהלך העונה הראשונה והחל לאבד את הסבלנות. 

פעולה נוספת שהייתה צריכה להיעשות היא להפסיק את האיפיון של הדמיות בצורה כה שונה. לרגע מצאתי את עצמי חוזר לסדרות הילדים של ערוץ הילדים, כאשר כל דמות מייצגת מגזר מסוים. זה נחמד בתור התחלה ואף מאפשר לצופה לראות סיפורים מרקעים שונים, אבל מהר מאד זה נמאס. לא כל דמות חייבת שיהיה לה סיפור גדול בעברה ולא כל דמות חייבת לייצג מגזר מסוים. נמאס כבר מהעניין הזה. הגיע הזמן לחזור לצורת סיפור בלי להתחשב בכל מה שקורה מסביב, משום שבבסיסו של דבר, מה שחשוב הוא הסיפור ובסדרה זו הסיפור הוא הדבר האחרון שחשוב. בהפקה רוצים שהשחקנים והרקע שלהם יהוו את הבסיס. נכון, המרדף אחר הטרוריסט\ית הוא מה שאמור להניע את הסדרה, אבל עושה רושם שהוא נמצא יותר ברקע מאשר בלב הסדרה. במילים אחרות, בהפקה מעוניינים שתשימו לב יותר לגוף הנפלא של פרינקה צ'ופרה (אלכס), ג'ואנה ברדי (שלבי), יסמין אל מסארי (התאומות ריינה ונימה), ראיין (ג'ק מקלחלין), כיילב (גרהאם רוג'רס) וכל השאר, עם מי ראיין יהיה, האם כיילב יחזור לשלבי וכו'... ופחות בעניין שלשמו הסדרה נוצרה: סיפור הטרוריסט. אותי בתור אדם, שהסיפור עבורו הוא מעל לכל אג'נדה, האלמנטים הנ"ל מעליבים. 

ולסיום, שתי שאלות שכדאי לשאול מצפייה בסדרה: 

זה רק אני או שנמאס כבר מדמויות שלוחשת במקום לדבר ? וכן, הכוונה היא לפרינקה צ'ופרה, שאולי נראית טוב, אבל המשחק שלה מעצבן ברמה גבוהה מאד. 

ציינתי זאת במובן ההפוך בסדרה Homeland, כאשר לקחו את מארק איווניר לגלם דמות של סוכן רוסי, אבל אם רצו דמות של ישראלי, לא היה נכון ללהק שחקן ישראלי ? אתם יודעים עד כמה היה מוזר לשמוע את טייט אלינגטון (סיימון) שובר שיניים בכדי לדבר בעברית ? 


אז, לראות או לא לראות ? 

מי שמעוניין לראות צעירים חטובים נעים על המסך ומזיזים את ה"נכסים" שלהם שיבושם לו, הוא יקבל בדיוק את מה שביקש בליווי אדרנלין וקצת מיסתורין, מי שמחפש קצת עומק צריך לזנוח את הסדרה. חבל, הרעיון כל כך נכון בעת הנכונה, הביצוע בדיוק הפוך. ובזה רק שונדה ריימס אשמה, או יותר נכון לומר, המורשת שלה. לפעמים מנהלי רשת צריכים לקרוא את המפה בצורה טובה יותר. ראש רשת ABC, פול לי, לא עשה זאת, כפי שהסדרה הזאת מוכיחה, ושילם על כך בראשו. לפחות בהפקה הצליחו לסחוט עונה שנייה, גם אתם חושבים שלקבל עונה שלישית יהיה לסדרה קשה הרבה יותר לקבל ? 

6 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

זו סדרה אנטי ישראלית לא?

שלמה אמר/ה...

כן. היא מציגה חייל ישראלי מוכה חרטה על זוועות שהכריחו אותו לעשות לפלסטינים בעזה

שלמה אמר/ה...

ובקשר לסיקור. כל מילה בסלע סדרה משעממת אין דברים כאלה

שד משחת אמר/ה...

צודק ולא צודק
חסר בסדרה את המשיכה שהייתה פעם אבל
הירידה של הצופים זה בגלל שאחרי ההפסקה של כ3 חודשים
לא בא שום פרק מעניין או איזה משהו מיוחד אלא הכל המשיך מאיפה שאחזו
וזו הטעות אם הם לא יביאו משהו מעניין או יתחילו לסגור כמה קצוות
הצופים כבר הכל יתפזר להם בראש

אנונימי אמר/ה...

לא חשוב להראות דמויות ממגזרים ורקעים שונים? תגיד לי באיזו מאה אתה חי? להפך, צריך לציין את הסדרה לטובה ולהראות איזו עבודה טובה היא עושה בכך שסוף סוף היא לא מספרת רק את הסיפור של הגבר הלבן הסטרייט המשעמם.
בתור אחד שמתיימר להבין בטלוויזיה, אתה ממש לא נמצא בקצב התפתחות הטלוויזיה.

אנונימי אמר/ה...

סוף סוף מגיע סדרה שאינה סדרת מקרים ברשתות הברודקאסט ואפילו זוכה לחידוש ולך מפריע
שהשחקנים נראים טוב, יופי זה דבר יחסי ולפי דעתי יש בסדרה 3 אנשים בקאסט שנראים כמו שצריך.
ועוד דבר... אם אתה מצפה שבאימוני כושר הם ילבשו מעילים אז משהו שגוי אצלך.

דבר נוסף, חוץ מהתאומות וחלק קטן על הבחור הדובר עברית לא שמתי לב לשום דבר שצועק עדה מסויימת למעשה רוב השחקנים מרגישים אמריקאים וזה מה שהם משחקים, לא מצאתי את עצמי אומר על השחקנית הראשית אהה לקחו אותה כי הודית או משהו בסגנון.

סוף כל פרק נגמר במתח מהדברים שהיינו רגילים אליהם בנמלטים ואבודים, דברים כאלו כבר לא רואים ברשתות הברודקאסט וזאת בין הסדרות היחידות שאני "רודף" אחרי הפרקים.

והירידה בצפייה כפי שצויין כאן היא יותר בשל ההפסקה הארוכה.

עלילה 8 (לפעמים קטעי העבר יכולים לשעמם אבל ההווה תמיד מעניין)
מתח 10 (כל פרק נגמר עם טעם של עוד)
קאסט 9 (הרוב עושים את עבודתם כמו שצריך וזה כולל שחקנים פחות מוכרים)
פס-קול 8 (אין שום בעיה עם המוזיקה והשירים)
אופי לדמויות (כמו שאמרתי הקאסט מעולה וכל דמות מרגישה לך אחרת בלי לסמל עדה מסויימת כפי שכתב הבלוגר)

בקיצור סדרה ממה שהיינו רגילים לראות אי-שם בתקופה של נמלטים/גיבורים/אבודים כשסדרות מתח בברודקאסט היו דבר נצפה ומאז עברנו לגל של סדרות מקרים (לעומת הכבלים שעדיין מביאים סדרות מתח)