יום ראשון, 1 במאי 2011

פינת D1D1 רואה סרטים.

Harry Potter And The Deathly Hallows Part 1– דווקא חיכיתי די הרבה זמן לצפות בסרט הזה ובשל התחייבויות קודמות לא עשיתי זאת עד עתה. ברמה הכללית די נהניתי ממנו בעיקר משום שכמעט כולו מבוסס על הספר של ג' ק' רולינג, ובכל זאת מדובר באותם שחקנים כך שאין הרבה חדש תחת השמש, אבל היו 2 אלמנטים שקצת הרסו לי את חווית הצפייה בסרט:
ראשית, בתחילת הספר מציגים את הפרידה של משפחתו של פוטר ממנו והיה לכך משקל רב ומעין סגירת מעגל, במיוחד בכל מה שקשור ליחסי דאדלי-הארי פוטר. בסרט דילגו על מהר מאד ואת המפגש בין בני הדודים בכלל לא הציגו.
נקודה נוספת היא חוסר הדגשת תחושת הבדידות כשהחבורה עוברת ליער. בספר מרגישים בכך כמעט מהרגע הראשון שזה קורה אבל בסרט ההרגשה הזאת כמעט לא קיימת. כאשר פוטר, הרמיוני ורון מגיעים ליער קצב האירועים ממשיך להיות מהיר ואנו לא מרגישים בתור צופים את תחושת הבדידות של השלשה. אנו גם לא מרגישים את התחזקות הרגשות של רון והרמיוני, משום מה לא מרגישים גם כימיה או משיכה בין השחקנים.

אז, לראות או לא לראות ?
מעריצי הספרים בוודאי צפו בו עד עתה והם בוודאי לא צריכים עצה ממני. אבל מסרט שאמור היה להיות השביעי בסדרה וברמה קצת יותר גבוהה הוא די נופל מהסרטים הקודמים. במיוחד לאור העובדה שהסרט חולק לשניים וסך כל הדקות שלו מגיע לאזור 4 וחצי שעות !!! 2 האלמנטים הנ"ל היו חייבים להיכנס לסרט וחבל שזה לא קרה. אבל ברמה הכללית, אי אפשר לפספס את הסרט הלפני אחרון סדרה של 8 סרטים, פשוט אי אפשר.





Somebody's Hero – דניס הוא רואה חשבון, אשר מקבל הזדמנות להיות ב"ליגה של הגדולים" כאשר הוא צריך להחתים אלמנה עשירה בכדי שתעבוד בחברה שלו. כאשר הוא מגיע אל הבית שלה הוא מתוודע אל ג'ייק, בנה, ומגלה שהילד אוהב את הדמות של Man America, דמות של גיבור קומיקס מהסרטים. בכדי לעזור לו לצאת החוצה מהעולם הצר שלו הוא מחליט להתחפש לדמות של הגיבור של ג'ייק, אולם כאשר הוא מתחפש בחנות התחפושות מישהו מנסה לשדוד אותה ודניס מצליח להכניע אותו. לאט לאט הוא מקבל על עצמו להיות הגיבור בתחפושת, הוא מקבל חשיפה רבה אבל יש לכך מחיר, האלמנה בה הוא התאהב לא אוהבת גיבורים משום שבעלה ניסה להיות כזה ונרצח בשל כך.
מדובר בתסריט די ידוע מראש בעולם סרטי הקומיקס אודות הגיבור הטוב, אשר משלם מחיר על העובדה שהוא נלחם ברשעים מבלי לקחת על כך קרדיט, אבל בסך הכל מדובר בסרט חביב עבור ילדים ונערים עד גיל 16. התסריט סביר, אם כי קצת מוכר מסרטים דומים אחרים, אבל יש תחושה של חמימות כשצופים בו. הצילום והעריכה לא יוצאי דופן, אבל גם לא מפריעים יותר מדי ונותנים תחושה שהסרט "זורם" בצורה טובה.
הבעיה היחידה שצרמה לי בסרט היא, ככל הנראה, היותו דל תקציב, משום שמעט מאד אנשים באמת השתתפו בו וחבל שזה המצב.
מבחינת השחקנים, בוודאי תזהו את כריסטופר גורהאם (דייב) מהסדרות Covert Affairs (אוגי) ובטי המכוערת (הנרי). צריך רק לציין את העובדה שכמעט בכל סרט או סדרה שהשחקן הזה משחק רואים אותו בלי חולצה. אז נכון, יש לו גוף מחוטב, אבל בשביל מה זה נחוץ ? בשלב כלשהו זה יהפוך לקלישאה. את סוזן מינסר (קייט האלמנה) זוכרים מסדרות כמו "ניו אמסטרדם", Gossip Girl (אמם של דן וג'ני) ועוד... היה נחמד לראות אותה שוב.

אז, לראות או לא לראות ?
ילדים ונערים עד 16 יכולים ליהנות מסרט חביב ולהעביר איתו שעה וחצי באחר צהרים. כל השאר כבר ראו סרטים וסדרות טובים מהסרט הזה.
Share on Facebook

אין תגובות: