ניתוח: "רשת" על הגריל. חלק ב - לוח השידורים ואימוץ פורמאטים זרים.

עריכה: D1D1.

ב 17 ביוני התחלתי בביקורת על הזכיינית "רשת", אשר מוגדרת כיום כזכיינית השנייה בטיבה בישראל, לפחות מבחינת נתוני הרייטינג. הכתבה הראשונה עסקה בתכנית הריאלטי "המירוץ למיליון", כתבה זו, השנייה במספר, תתמקד במבנה לוח השידורים של "רשת" ובאימוץ של פורמאטים זרים.

ברצוני להסב את תשומת ליבכם ללוח המשדרים הנוכחי של "רשת" עד לפני מספר שבועות. ביום רביעי שודרו "המירוץ למיליון" ו"משפחה לא בוחרים", בחמישי  "דייט בחשיכה", כאשר העונה השנייה של "כלוב הזהב" אמורה להחליף אותה, ו"מצב האומה", ביום שישי מוקמה "אחד נגד מאה" ורק השבוע  נחשפנו במקומה לתכנית "המעגל" עם דן שילון, אשר מתיימרת להיות תכנית בידור, ובשבת שוב הצופים מקבלים את "המירוץ למיליון" ו"מצב האומה". ממבט ראשון חייבת להישאל השאלה: כיצד הרשות השנייה נתנה ללוח כזה אישור ? פרט לעשרים דקות של "משפחה לא בוחרים", מדובר בלוח המורכב באופן מלא מתכניות ריאליטי לסוגיהן: תכנית ההיכרות "דייט בחשיכה", ריאליטי המשימות "המירוץ למיליון", פאנל הסאטירה "מצב האומה" או שעשועון הידע "אחד נגד מאה" וגם העונה השנייה של "כלוב הזהב". לא ניתן לזהות בלוח זה תכנית תחקירים או תכנית אקטואליה ובוודאי שלא תכנית מסוגה עילית. בהקשר הזה, ברצוני להסב את תשומת ליבכם לכך שלוח השידורים של רשת לחצי השני של 2013 לא אושר, כאשר מביטים על הלוח הנוכחי של "רשת" חייבים לבקר את הרשות השנייה על אישורו.

כאשר התכנית "כלבוטק" עברה לערוץ 10, עם מינויו של רפי גינת לתפקיד המנכ"ל, "רשת" נשארה ללא תכנית תחקירים. בפני הזכיינית עמדה האפשרות לנסות להחזיר את "360" לפחות באופן זמני, או אפילו להקים תכנית לייט נייט בסגנון "היום שהיה" של ערוץ 10 בכדי למלא את החסר, "רשת" בחרה לא להעלות תכנית מהסוג הנ"ל. במקום זאת, במשבצת הלייט נייט נמצאת "מועדון המבקרים ", תכנית שעליה ניתן לומר דברים רבים, אך חדשותית היא לא. "רשת" ידעה שרפי גינת עוזב כבר בחודש ינואר ובכל זאת בחרה לפעול לאט, כך שהיא לא תוכל לשדר תכנית תחקירים עד לרבעון הרביעי של שנת 2013. לפי דעתי, מדובר בהחלטה בעייתית במקרה הטוב ורשלנית במקרה הרע. מעניין יהיה לראות באם הלוח החדש ש"רשת" תציג לרשות השנייה לחצי השני של שנת 2013 יספק אותה. לא אתפלא אם התשובה לכך תהיה שלילית.

בתקופה האחרונה ניתן להבחין במגמה בטלוויזיה הישראלית: אימוץ פורמאטים אמריקאים לסדרות ישראליות. סנונית ראשונה הגיעה בדמות "בנות הזהב" של ערוץ 10, הזכיינית "קשת" לא נותרה לזמן רב מאחור והגיבה עם "נשואים פלוס", ורק עתה "רשת" הגיבה עם "כולם אוהבים את ריימונד", או בשמה העברי, "משפחה לא בוחרים". הסדרה עלתה לראשונה בספטמבר האחרון ולפני זמן לא רב חזרה לעונה שנייה. בעוד שאת "בנות הזהב" ניתן לסכם כנחמדה, ולזכותה ניתן לזקוף את השיפור שחל בה ככל שעבר הזמן, הרי ש"משפחה לא בוחרים" ממשיכה את דרכה של "נשואים פלוס" והורסת את השם הטוב של הפורמאט המקורי. הגרסה הישראלית לא מצליחה להשתוות לגרסה האמריקאית במשחק, כתיבה, בימוי ואף בתפאורה. המסנגרים על הגרסה הישראלית יכולים לטעון שההשוואה בין השתיים לא הוגנת, שכן התקציב של ההפקה האמריקאית גדול בהרבה, אך כפי שאני רואה את הדברים לא בכך מקור הבעיה, אלא בכך שהיא לא מצחיקה. לאחר צפייה בפרקים הראשונים של העונה השנייה קשה היה להעלות חיוך. נכון, בגזרת המשחק בהפקת הסדרה יכולים לזקוף כנקודת זכות את שלמה בראבא ואת פיני קידרון, שחקנים קומיים לא רעים בכלל, אך גם בגזרה זו קיימת בעיה מאחר ובתפקיד הראשי לוהקו שני שחקנים חסרי כריזמה וחסרי יכולת משחק מספקת.

בנימה אישית, לפי דעתי, אימוץ פורמאט זר מסמל הרמת ידיים לתעשייה הישראלית, דווקא לאחר שנים בהם היא מגלה סימני פריחה, כאשר סדרות כמו "חטופים" ו"רמזור" נמכרו מעבר לים (ואף זכו באמי). באקט של אימוץ הפורמאט הזר ניתן לראות חזרה לאחור וחבל, במיוחד לאור העובדה שבניגוד לתעשייה הטלוויזיונית האדירה בארה"ב, בישראל מדובר בתעשייה מזערית.


S