יום ראשון, 20 בפברואר 2011

שלב סיכום סדרה: "כמעט מלאכים", עונות 4-1: ללמד בבתי הספר לטלוויזיה כיצד עושים זאת נכון, או 10 סיבות מדוע הסדרה הצליחה.


השבוע הסתיימה העונה הרביעית והאחרונה של הסדרה "כמעט מלאכים". לאחר קרוב לארבע שנים וכמעט 600 פרקים עולה התהייה: מה גרם לסדרה להצליח כל כך ? מה הוא גורם ההצלחה שגרם לסדרה לשהות בלבבות של רבים מצופיה הישראלים והדרום אמריקאים (שם היא הצליחה יותר מכל מקום אחר)?
לפי דעתי יש לכך מספר סיבות.

בואו נתחיל עם הסיבה הברורה: הסדרה עבדה על פי מתכון מנצח. אני בטוח שרבים מצופיה הנאמנים של הסדרה, וגם צופי טלוויזיה רבים אחרים, זוכרים, כי בתחילת העשור הקודם הצליחה סדרה דרום אמריקאית אחרת אשר נשאה את השם "המורדים". ב"כמעט מלאכים" למדו את הנוסחה וכמעט שכפלו אותה. גם הפעם מדובר בחבורת ילדים בתקופת בית הספר אשר עוברת מכשולים רבים בדרך להתבגרות שלהם. בכלל, סדרות נוער הופכות מהר מאד להצלחה. משום שבני הנוער אוהבים שמדברים אליהם על הנושאים אשר מעניינים אותם ואיתם הם מתמודדים. הרי כמעט אותם נושאים שהוצגו בסדרה "המורדים" הוצגו גם בסדרה "כמעט מלאכים", נושאים כגון אהבות, אכזבות, הריון בגיל צעיר, מעמד חברתי וכדומה...

בקרב הדמויות ניתן לראות כי כל דמות קיבלה איפיון שונה וזאת בכדי לא ליצור בלבול. יש לנו את טיאגו, הנער שנועד להיות מנהיג, רמה הרגיש וחסר הביטחון, חסמין היפה וההיסטרית, מר האנלפבתית וטצ'ו איש המעשה. גם דמויות המשנה אופיינו בשונה מהאחרים. נצ'ו, הילד מהבית העשיר, מלודי היפה אבל גם בעלת רגשי הנחיתות בשל היותה בת של משרתת, סימון אשר סובל בשל טראומת העבר שלו (מות אחיו אותו לא יכל להציל), לוקה "השחרחר" ואיש האשפתות, ולריה העבריינית הצעירה ולאון חסר ההורים, וטפי החלולה. העובדה שכל אחת מהדמויות שונה מהשנייה עוזרת לצופים להזדהות עם חלק מהם, כל אחד והדמויות שלו. אני בטוח שחלק הזדהו עם טיאגו, הפילוסוף החכם, כאשר אחרים הזדהו יותר עם טצ'ו השרירי והחזק.

נקודה נוספת שעזרה לצופי הסדרה היא החלוקה הברורה לטובים ורעים. בסיפור הזה היה מאבק בין הטוב לרע. הילדים הם הטובים (כאשר בעונות הראשונה והשנייה הצטרפו אליהם ניקו, סיילו ומלווינה ובעונות השלישית והרביעית היו אלו קמילו (רק בעונה השלישית) פס, הופ) אשר ניצבו מול הרוע אותם הם היו צריכים לעבור. בעונות הראשונות הרוע היה חואן קרוס וצוותו ובעונות השלישית והרביעית היו אלו לוס המבוגרת וג'יי, שלימים נודע שהיה זה סימון מהעתיד. היו פה ושם מקרים שבהם אחת מהדמויות של הילדים נראתה כדמות רעה (טיאגו גונב את הספר או לוקה מנסה להרוג את העובר של סיילו) אבל זה היה זמני והקו היה די ברור. מאבק של הטוב ברע כמעט תמיד מצליח לעורר את בני הנוער ואת הרצון שלהם להשתתף במאבק מהסוג הזה.

אבל סדרה על בני הנוער לא תעבוד אם אין לך את השחקנים הנכונים וב"כמעט מלאכים" ניתן היה לראות עד כמה השחקנים, על אף גילם הצעיר, הם שחקנים טובים. הסיבה לכך אצל רבים מהקאסט היא שהם עובדים בטלוויזיה כבר מגיל צעיר וכאשר הם מגיעים לסדרה מהסוג הזה הם כבר מיומנים. בעוד אצלנו לוקחים לתפקידים הללו בדרך כלל שחקנים צעירים ובלתי מנוסים ועובדה זו ניכרת על המסך, הרי שב"כמעט מלאכים" כמעט כל ליהוק היה הליהוק הנכון. החל מהדמויות של טיאגו, מר, רמה ועד דמויות כמו טפי, לוקה ועוד... עובדה זו בלטה במיוחד בעונות השלישית והרביעית כאשר ניתן היה לראות עד כמה הדמויות התבגרו. לראות את אגוסטין סיירה מגלם גם את נצ'ו ובמיוחד את נרדיטו באותו פרק היה פשוט חוויה, כמו גם לראות איך הדמות של טפי מקבלת נפח על ידי קנדלה וטראנו, ואפשר להמשיך ככה עד אין סוף...

למרות שמדובר בשחקנים מקצוענים מהדרגה הראשונה, ואני לא מטיל בכך ספק לרגע, הרי שעובדה בולטת היא היופי שלהם. מעל כולם כמובן ניצבת אאוחנייה סוארז (חסמין) המהממת, אבל גם שאר השחקנים והשחקניות לא נמצאים הרחק מאחור. החל מאמיליה אטיאס, אשר גילמה בעונות הראשונות את סיילו ובעונות השלישית והרביעית את פס, האישה הזאת נראית כמו דוגמנית לכל דבר. כמו גם מריה דל סרו (מלודי), רוסיו איגרסבל (ולריה) ואפילו מריאנה אספוסיטו (מר) הנמוכה אבל בעלת הפנים היפות. בצד הגברי הנערות יכלו לבחור בין חואן פדרו לנסיאני (טיאגו), גסטון דלמהאו (רמה) ופבלו מרטינס (סימון) בעלי תווי הפנים הנאות או ניקולאס ריירה (טצ'ו) ויקטוריו ד'לסארנו (לוקה) השריריים. אבל שוב אני רוצה לציין, כי בעוד בטלנובלה הזאת (כמו גם ב"מורדים") השחקנים היו נאים הרי שעובדה זו לא פגעה במקצועיות שלהם. בסדרות שלנו היופי מגיע במקום המשחק משום שלוקחים דוגמנים ודוגמניות בעלי חזות יפה ומהר מאד זורקים אותם אל הקלחת של המשחק מבלי שאפילו יקבלו שיעורי משחק ועובדה זו ניכרת על המסך.

נקודה מעניינת נוספת שצריך להצביע עליה היא: הרעיונות שמוצגים בסדרה. אנו נמצאים בתקופה בה שימוש בנושא ה"על טבעי" הוא נושא חם מאד בטלוויזיה. זמן לא רב לפני ש"כמעט מלאכים" עלתה לשידור הייתה טלנובלה לנוער שהייתה מעין חימום ל"כמעט מלאכים". אני מתכוון לסדרה "אלמה פיראטה", אשר עלתה לשידור כשנה קודם לכן. גם בה שולבו אלמנטים של "על טבעי" וראו איזה פלא, גם הסדרה הזאת הצליחה יפה מאד. כך שניתן לומר שההימור השתלם. השילוב של ה"רוחניות" אשר באה לידי ביטוי בסיפור על "מלאכים" ורוחות רעות (חואן קרוס), סיפור הנסיעה בזמן, כמו גם הסיפור על היכולת לתמרן ולהפנט אנשים, למחוק להם מחשבות ולשתול זיכרונות אחרים. כל האלמנטים הללו הם נושאים חמים היום ולא פלא שסרטי קומיקס וסדרות קומיקס מצליחים כל כך.

אי אפשר שלא לדבר גם על התסריט של הסדרה. צריך לזכור שהתסריטאים הללו אחראיים לקרוב ל 600 תסריטים !!! ובכל זאת, גם בעונה הרביעית ניתן היה להבחין, כי למרות שבמקרים מסוימים התסריט היה קיטשי הרי במרבית הפרקים הוא היה איכותי מאד (אם כי צריך לציין שבעונה וחצי האחרונות חלה שחיקה קלה, בכל זאת מדובר בקרוב ל 600 תסריטים). אחרת קשה היה לצופים להחזיק מעמד במשך 4 עונות ולהמשיך לצפות בסדרה.

כמו כן, נקודה מעניינת בנוגע לתסריט, אשר צדה את עיני במיוחד, היא העובדה שבמשך 4 העונות ניתן היה לזהות בו המשכיות. מלבד הרומנים בין חלק מהדמויות, אשר לעיתים חזרו על עצמם, הסדרה כל הזמן נעה קדימה מפרק לפרק ומעונה לעונה. העונה הראשונה הייתה עונת הבוסר בה התוודענו לדמויות, העונה השנייה הדמויות כבר קיבלו עומק וגם המאבק נגד הרוע קיבל משמעות גדולה יותר, העונה השלישית הציגה את המשימה של הקבוצה אשר לשמה הם נסעו בזמן ובעונה הרביעית הדמויות כבר היו בוגרות ומנוסות בכדי להלחם את המלחמה האחרונה. זו גם הסיבה שסדרות דוגמת Pretty Little Lairs או "ורוניקה מארס" היו כל כך טובות, הן התבססו על תסריט מעולה שהתפתח ולא "עמד במקום". זאת בניגוד לכל אופרות הסבון של רשת ה CW אשר אם רואים פרק בעונה הראשונה ופרק בעונה השלישית שלהן קרוב לוודאי שלא החמצת דבר. לראות את "כמעט מלאכים" היה כמו לקרוא ספר שיש בו התחלה, אמצע וסוף (עם פתח קטן לספין אוף, שאני מבין שככל הנראה לא ימומש). וזה רעיון שאני מקווה שכל סדרה תאמץ.

את הנקודה הבאה כבר ציינתי בכתבה אחרת אבל הייתי רוצה להדגיש זאת שוב: השימוש בהומור. אפילו בפרקים הכבדים ביותר של הסדרה ניתן היה לזהות חלקים נכבדים אשר הוקדשו להומור, וניתן היה להבחין ב"פאנצ'ים" לאורכם. גם השימוש בהומור הזה נעשה בטעם טוב. השימוש בדמויות כמו טפי, נצ'ו ונרדיטו בכדי להדגיש את החלקים ההומוריסטים רק הפך את הסדרה לטובה יותר. משום שמדי פעם סדרה זקוקה לאלמנט קומי שיפיג את החלקים הכבדים שבה. בסדרות הנוער בארץ השימוש בהומור כל כך מועט וגם כאשר הוא נעשה הוא כל כך צולע כך שהיה עדיף שלא ישתמשו בו. הלוואי שכותבי סדרות הנוער שלנו יעברו השתלמות או לפחות יצפו בסדרה בכדי לדעת כיצד עושים זאת נכון.

ולבסוף, כבר בסדרה "המורדים" ניתן היה להבחין עד כמה חשוב להציג פסקול לצד הסדרה. גם ב"מורדים" הייתה להקה ששרה ועזרה להגביר את האהדה לסדרה. ההוכחה לכך שבני נוער אוהבים את השילוב של מוזיקה בסדרות שלהם ניתן לראות בהצלחה הגדולה של הסדרה Glee בשנתיים האחרונות. ואכן, השילוב של השירים לצד הסדרה "כמעט מלאכים" רק גרמה לאהדה גדולה יותר לסדרה, משום שגם למי שלא ממש אהב את הסדרה, חלק מהשירים ששולבו בסדרה (ובמיוחד ב"פתיחים" שלה) היו פשוט טובים בפני עצמם. עצוב יהיה לדעת שבעוד מספר חודשים הלהקה הזאת מתפרקת והמעריצים יאלצו להסתפק בדיסקים שהוצאו עד עתה לסדרה.

לסיכום, אני שמח שבכל זאת החליטו לסיים את הסדרה בנקודה הזאת, משום שלמשוך את הסדרה לעונה נוספת היה פשוט גורם לנו להביט עליה ולעקם את הפנים. היא קצת מעבר לשיא שלה, אבל עדיין לא במצב שיתחילו לסלוד ממנה.

בכל מקרה, כפי שקראתם עד כה, גורמים רבים סייעו לסדרה לשרוד במשך 4 עונות. אבל כאשר מסכמים את כל 4 עונותיה ניתן לומר זאת כך: היה פשוט כיף לראות אותה. סדרת נוער בדיוק כמו שהיא צריכה להיות: מספרת סיפורים מעניינים, משתמשת ברעיונות חמים ובשחקנים מקצועיים ויפים בכדי להעביר את המסר שהיא רוצה להעביר, תוך כדי שימוש בתסריט איכותי, אשר לא פוחד להשתמש בהומור ובעיקר במוזיקה בכדי להעמיק את האהדה של הצופים. כל הכבוד.
מעניין מתי תעלה הטלנובלה הבאה, אשר תשתמש באותה נוסחה בכדי להצליח.

Share on Facebook

4 תגובות:

אלעד אמר/ה...

איפה הפינת מענה לקוראים?

אנונימי אמר/ה...

כמעט מלאכים זאת אחת הסדרות שאני יותר אוהבת ,אני מסכימה עם כול מה שכתבת ובאמת חבל שהסדרות שעושים פה לא כאלה טובות .
אני עדיין מקווה שעוד שנה (אולי יותר )הסדרה תחזור לעוד עונה ,כריס מורנה (יוצרת הסדרה)איבדה את ביתה ובגלל זה אין עוד עונה ,אני מקווה שאחרי שנת השבתון שהיא לקחה הסדרה תחזור

אילנה אמר/ה...

אתה צודק בכל מה שכתבת, למרות שלדעתי הם קצת הגזימו עם כל העיניין של המסע בזמן. העונה הכי טובה שלהם הייתה העונה השנייה, ואחר כך משהו התפקשש. הסדרה עדיין הייתה טובה ומוצלחת כבעבר, אבל היה נראה שכאילו חסר לה הקסם שהיה לה בעונה השנייה.

שיעורי משחק אמר/ה...

כריס מורנה איבדה את הבית שלה?! לא ברור לי, בסדרה או שבמציאות?