כל מי שקורא את הבלוג שלי בוודאי מודע לחיבתי הגדולה לסדרות בריטיות. באופן עקרוני, אני אוהב את הסדרות הללו יותר ממרבית הזבל האמריקאי שמתרוצץ בשנים האחרונות. אולם בשנה האחרונה דווקא זכיתי לצפות במספר סדרות בריטיות שדי אכזבו אותי. בין הסדרות המאכזבות ניתן למצוא את Identity ו Thorne. דווקא Strike Back מחזירה את הכבוד של הסדרות הבריטיות.
למי שלא צפה בה, מדובר בסדרת דרמה בת 6 פרקים אודות ג'ון פורטר, חלק מהכוחות המיוחדים הבריטיים, אשר במהלך מבצע להוצאת חטוף בעיראק מגלה ששניים מחבריו ליחידה נהרגו והשלישי קיבל כדור בראשו. הוא מחלץ את הפצוע, אבל חוזר הביתה במצב נפשי ופיזי לא טוב.
במשך 7 שנים הוא לא מוצא את עצמו, כאשר כולם מאשימים אותו בנפילת החיילים, אשתו עוזבת אותו וילדתו לא יכולה להביט לו בעניים.
הכל משתנה כאשר עיתונאית נחטפת ופורטר מתנדב לחלץ אותה. במהלך החילוץ הוא מגלה שמי שאחראי למות חבריו ולפציעתו של אחד מהם, הוא הבוס שלו, אשר התחזה לידידו. עתה, הוא מנסה בכל כוחו להוכיח זאת, בשעה שהבוס שלו שולח אותו למשימות התאבדות.
מבחינת הרעיון. יש כאן סיפור מאד מעניין ודי עכשווי, כלומר די מדבר אל הצופים, אשר מודעים לנעשה בעיראק ואפגניסטאן, ולכן מדובר בסיפור חם שראוי לספרו, גם אם הוא לא לגמרי מקורי ולמעשה וריאציה של סיפורים קודמים שהושלכו על הנעשה בעת הנוכחית.
גם הצורה שבה החליטו לספר את הסיפור, בצורת שלש סרטי טלוויזיה של שעה וחצי, שכל אחד מהם מפוצל לשניים, היה רעיון נאה. במיוחד לאור העובדה שסיפור המסגרת נשמר בצורה טובה לאורך כל ששת הפרקים ומגיע לסיומו, או שלא (צריך לראות את הפרק בכדי להבין), בפרק האחרון של העונה. סיום שפותח את הדלת לעונה נוספת.
גם המשחק מהוקצע לחלוטין וללא דופי. את השחקן הראשי, ריצ'ארד ארמיטאג', בוודאי רבים מהצופים זוכרים כגאי מגיסבון מהסדרה "רובין הוד", או מהסדרה Spooks בה גילם את לוקאס נורת'. ארמיטאג' מעט תיאטרלי, אבל עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר. כל שאר השחקנים, הם למעשה שחקני משנה בסדרה הזאת, במיוחד בכל מה שנוגע לצד הנשי בסדרה עם שלי קון כדני וג'ודי מאי כליילה תומפסון. אבל גם הם מעבירים את המסר שלהן בצורה הטובה ביותר.
מבחינת התסריט. אין כאן גאונות בנוסח "פוארו" או "ג'ונתן קריק", אבל עבור סדרת דרמת-פעולה, התסריט זורם ללא דופי, גם אם לעיתים ניתן לזהות מספר קלישאות מהז'אנר הזה.
לסיכום, מדובר בסדרה קצבית ומהנה, עם נושא עכשווי, תסריט בינוני עד טוב, אשר מצליח להעביר את מה שהוא צריך ומשחק טוב עד טוב מאד, ושתי נשים נאות מאד, אחת מהן יפה במיוחד (אשאיר לכם את הניסיון לנחש למי התכוונתי), שגורמות לצופה להישאר ולצפות, גם אם הן לא מופיעות זמן רב על המסך.
אז, לראות או לא לראות ?
אני יכול להכריז שנהניתי, אז אתם בוודאי מבינים שההמלצה שלי היא: לראות.
תגובה 1:
אחלה של סדרה.
מסכים עם כל משפט שלך, כתבת כל מה שהרגשתי שכראיתי את הסדרה, חבל שאין עונה שנייה.
הוסף רשומת תגובה