יום שני, 27 בדצמבר 2010

בוודאי שמתם לב ש...


ברשת NBC החליטו לנסות ולשווק את הקומדיה החדשה שלהם, Perfect Couples, אשר תעלה ביום חמישי החדש שלהם החל מה 20 בינואר. ברשת חשבו לנצל את הרייטינג של התוכנית Sing Off בכדי להציג את הסדרה החדשה. התוצאה ממש לא האירה להם פנים. בעוד Sing Off הציגה 2.7 נק' מדד, הרי שהקומדיה החדשה של NBC הניבה רק 1.4 נק' מדד. נתונים לא מפתיעים לאור המוצר הירוד שנגלה לפנינו. אם זה מה שיש לרשת להציג ביום חמישי החדש מול "אמריקן איידול", לצערי 1.4 יהיה רייטינג שיא עבורה. אני מאד מקווה שהפרקים הבאים יהיו טובים יותר.
ברשת Syfy מפיקים סרטים וסדרות בסכומים מינימלים ולעיתים המוצר הסופי פשוט מעצבן. דוגמא ראשונה היא, הסרטים שברשת משדרים מדי מוצאי שבת. התסריט של הסרטים הללו ירוד, המשחק עלוב והמוצר הסופי פשוט גרוע ולא שווה צפייה. דוגמא שנייה היא, הסדרה Sanctuary. אז נכון, הסדרה במקורה הייתה סדרת אינטרנט שלא עלתה הרבה כסף, אבל חשבתי שברגע שהיא תגיע לרשת מכובדת היא תשודרג. אבל למרות שמבחינת פוטנציאל יש לסדרה אפשרות להגיע רחוק, בפועל הסדרה לא מתוקצבת וכמעט בכל פרק נעדרים מספר שחקנים מהקאסט הראשי. גם השימוש באפקטים במקום לצאת לצלם מחוץ לאולפנים פשוט מעורר אנטגוניזם כלפיי הרשת. חבל מאד.
הסדרה Blue Mountain State, אשר בעונתה הראשונה היוותה חידוש מרענן, הפכה בעונתה השנייה לבזבוז זמן אחד גדול. לפי דעתי, היו צריכים ברשת להבין שסדרה מהסוג הזה לא יכולה להחזיק מעמד זמן רב. דוגמא לכך הם יכלו מקומדיה שפונה לקהל דומה – "אמריקן פאי". סדרת הסרטים שלה יצרה קומדיה מסוג חדש בעשור הנוכחי, אבל מי שמביט בסדרת הסרטים הללו יכול להבחין, כי למרות שהסרט הראשון היה מעולה, הרי שהסרט השני היה בינוני והשלישי חלש. שאר הסרטים ברשימה אפילו לא שווים התייחסות ולמעשה היוו תירוץ לראות בחורות חשופות חזה, הרבה מין מתפרץ וגסויות. גם Blue Mountain State צועדת בעקבותיה ומוכיחה שהיא מדרדרת מפרק לפרק.
רשת Showcase הקנדית הודיעה על מועד עליית 2 סדרות מאד מעניינות שלה. הסדרה הראשונה, אשר תעלה ב 25 בינואר, היא Blackstone, דרמת משטרה בת 8 פרקים אודות צ'יף משטרה אשר נלחמת בשחיתות. מה החידוש ? הצ'יף היא אישה. הסדרה השנייה נקראת Endgame והיא תעלה במהלך חודש מרץ. כזכור, הסדרה תתמקד בארקדי באלאגן, מומחה במשחק שח-מט. ארקדי מוכה בתדהמה בשל רצח אשתו ולכן מסתגר בחדרו במלון, כשהוא מפחד לצאת החוצה. בכדי לשלם את החשבונות שלו באלאגן מתחיל לפתור מקרי מיסתורין, כשהוא מסתמך על צוות המלון שלו ומעריצי משחק השח-מט, בכדי שיבצעו את עבודת הרגליים מחוץ למלון. מבין שתי הסדרות דווקא הסדרה השנייה נשמעת טוב יותר, משום שאחרי The Bridge ו Blue Bloods, Flashpoint ו Rush המצוינת, די נמאס מסדרות משטרה.
השינויים שערכה רשת CBS בלוח השידורים לקראת החצי השני של העונה מוצאים סדרה אחת במצב לא כל כך טוב. מדובר בסדרה Shit My Dad Says, אשר תגיע לסיום העונה שלה כבר ב 14 בפברואר. כלומר, מקסימום הפרקים שהיא תוכל לשדר העונה יעמוד על 17. צעד זה דומה מאד למהלך שעשתה הרשת בשנה שעברה לקומדיה Accidentally On Purpose. אתם בוודאי זוכרים, שבסוף העונה הסדרה הנ"ל בוטלה ולמעשה Shit My Dad Says קיבלה את משבצת השידור שלה. האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה ? רק ימים יגידו. נחכה ונראה.
גם השבוע לא פרסמתי את נתוני הרייטינג משום שכמעט כל הסדרות יצאו לחופשת החגים. סדרה שכן שידרה פרק חדש היא Human Target, שגם היא שידרה פרק מיוחד לחג המולד. הפרק הניב בסך הכל 1.4 נק' מדד וכ 5.8 מיליון צופים בלבד. אתם יכולים להבין לבד, שמדובר בנתונים גרועים מאד. מצבה של הסדרה ממש, אבל ממש, לא טוב.
בדרך כלל ערוץ הילדים מעלה את סדרות הנוער שלה בחודש דצמבר. אני מתכוון לסדרות מהסוג של האי או דאוס. השנה, הסדרות הללו, "החולמים" אשר תשודר ב"הוט" ו"האליפים" אשר תשודר ביס, הסדרות הללו אמורות לעלות בחודש ינואר. מבין שתי הסדרות, הסדרה שמעניין יהיה לראות היא "האליפים", היות והיא מבוססת על סדרת ספרי אסתר שטרייט וורצל. ספרים שאהבתי מאד כשהייתי צעיר. מעניין מאד יהיה לראות את הפירוש של הערוץ לספרים הנהדרים, אני מאד מקווה שהם לא יהרסו לי את חווית הילדות שהייתה לי כשהייתי קטן.

Share on Facebook

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

קודם כל, תודה על הפינה. קצת חבל על הקומדיה החדשה של NBC, תליתי בה ציפיות...
רק תיקונצ'יק קטנטן: הספר אליפים, שהיה להיט הנוער בשנות ה-70-80-90 נכתב ע"י אסתר שטרייט וורצל, סופרת מדהימה שכתבה בשפה גבוהה ומשובחת שלא התחנפה לסלנג ולשבושי הלשון שהחלו להיות נפוצים באייטיז-ניינטיז.
עוד ספרים טובים מאוד שלה הם "אורי" (שפה גבוהה אבל המאמץ משתלם, לדעתי), וספר נעורים לבנות בשם "מכתבים לצופיה".
הסופרת שציינת, גלילה רון פדר, היא סופרת מצויינת לא פחות, אבל מאוחרת יותר ומאפיינת כתיבה של שנות ה-80, שפה יותר עממית, נושאים חברתיים כמו פשע וזנות, דיון על נושאים מיניים וכו'. גם הספרים שלה נורא מומלצים, אבל בכל זאת, אין על "אורי" ו"אליפים". בהשוואה לכותבי הבסט סלרז של הניינטיז, או לסמדר שיר, למשל, אין על מה לדבר. היום כותבים זבל מוחלט, ואין פלא שאף אחד כבר לא רוצה להשקיע זמן בקריאה של זבל.

תודה על הפינה

D1D1 אמר/ה...

תודה על התיקון.
עודכן.

אנונימי אמר/ה...

אחלה פינה, תודה :)

נעמה אמר/ה...

תודה, נהניתי!

אנונימי אמר/ה...

אחלה פינה, מקיפה הרבה תחומים, תודה!