שלב סיכום עונה: סמולוויל, עונה תשיעית: חזרה על רעיון שכבר דנו בו.

כאשר סמולוויל עלתה לאוויר העולם, זה קרה כמעט מיד לאחר אירועי "אסון התאומים" בארה"ב. כלומר כאשר אל-קעידה במתקפת טרור גרמה לאבדות גדולות ב 9 בספטמבר 2001. באותם ימים האמריקאים חיפשו גיבור שיציל אותם מתחושת הפחד שבוודאי נפלה בליבותיהם של רבים מהתושבים, בעיקר בקרב הנוער שלא היה רגיל לממדי אסון שכאלה בתחומי ארצו. בתיאום כמעט מושלם הסדרה עלתה לשידור, קצת יותר מחודש לאחר אותו מקרה מצער (ב 16 באוקטובר).
מדוע תיאום מושלם ?
משום שהגיבור האמריקאי האולטימטיבי הוא סופרמן. הגיבור, אשר נחשב כ"ילד טוב ירושלים", מגלם בתוכו את כל מה שהאמריקאים מחפשים בגיבור, טוב, אלטרואיסטי וכמעט חסין בפני פגיעות. וזה בדיוק מה שהציבור האמריקאי חיפש באותם ימים.
לכן, לא היה קשה להבין כיצד הסדרה הצליחה בצורה כה גדולה. הציבור מצא בסדרה את המפלט שלו ובתור ישראלים, אשר נחשפים כל הזמן לפיגועים ובעיות בטיחות בארצנו, אפשר להבין את העם האמריקאי. בהחלט אפשר להבין אותם.
אבל זו לא הייתה הסיבה היחידה שהסדרה הצליחה. הרעיון היה מרענן. כל הסרטים והסדרות שעסקו בסופרמן עסקו בתקופה שהוא כבר היה בוגר. הרעיון לחזור לימי ילדותו, לתקופת התמימות, התקופה שנופצה עבור האמריקאים באותם ימים, היה פשוט רעיון מבריק. שימו לב ששנים אח"כ נזכה לראות סרטים וסדרות שיעשו בדיוק אותו דבר, ינסו לחזור לנקודת ההתחלה של הסיפור. דוגמאות בולטות הן מרלין שמשודרת כרגע בבריטניה, אשר נכנסת לעונתה השלישית ועדיין מצליחה מאד, אשר מספרת את תחילת הסיפור של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. גם סדרת סרטי "באטמן" עברה אתחול וחזרה בסרט הראשון שלה לנקודה בה הכל החל.
סיבה נוספת שהסדרה הצליחה היו הכוכבים שלו. מייקל רוזנבאום בתור לקס לותור היה פשוט תענוג ומעריצי הסדרה עד היום רוצים שהוא ישוב אליה. אבל בעיקר הדברים נוגעים לצמד הלוהט: טום וולינג וקריסטין קרוק.
טום וולינג היה דוגמן, אשר לא ממש רצה להיכנס לעולם הטלוויזיה, אבל ברגע האחרון החליט לקבל על עצמו את תפקיד קלארק קנט ותראו להיכן ההסכמה הזאת לקחה אותו – 10 שנים שהוא מגלם את התפקיד והוא כבר פתח לעצמו חברת הפקות, כאשר סדרה שלו, Hellcats, כבר משדרת את עונתה הראשונה באותה הרשת, ה CW.
הכוכבת השנייה הייתה קריסטין קרוק. אחת הנשים היפות ביותר בעולם !!! כן, אני לא נסוג מהקביעה שלי, היא אחת הנשים היפות בעולם. למרות שרמת המשחק שלה לא ברמה של כוכבות הוליוודיות הרי שאת מה שהיא הייתה צריכה להעביר במסגרת הסדרה היא העבירה.
גם התסריט של הסדרה, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בסדרה המבוססת על קומיקס, היה לא רע בכלל, כמעט החל מהפרק הראשון.
הסדק הראשון נולד בתום העונה השביעית, כאשר מייקל רוזנבאום וקריסטין קרוק החליטו לעזוב את הסדרה. קרוק אמנם חזרה למספר פרקים בעונה השמינית אבל זה כבר לא היה אותו דבר. לפי דעתי, ההרמוניה נשברה.
למרות שהיה צפוי שבנקודה כלשהי מערכת היחסים של קלארק קנט עם לאנה לאנג (קרוק) אמורה הייתה להסתיים, והוא היה אמור לעבור למערכת היחסים שלו עם לויס ליין (אריקה דוראנס), עזיבת קרוק פגעה בסדרה. ולא, אריקה דוראנס אפילו לא מתקרבת לקרסוליים של קרוק מבחינת מה שהיא תרמה לסדרה. אבל יותר מהכל עזיבתו של מייקל רוזנבאום הייתה קריטית. ברגע שזה קרה תם עידן בתולדות הסדרה, במיוחד מאחר ויוצרי הסדרה מיילס מילר ואל גו, עזבו גם ההם באותם ימים.
הסדרה המשיכה אל עונתה השמינית, התשיעית ובארה"ב גם החלה עונתה העשירית, אשר כבר הוגדרה על ידי מנהלי הרשת כעונתה האחרונה. אבל למרות הניסיון למשוך את הסדרה בעונות נוספות, אצלי קיימת תחושה שהסדרה עברה מסדרה שיש בה דרך לכיוון של אופרת סבון. אז לכאורה מנסים להראות שקלארק קנט עובר השתלמות כלשהי אצל ג'ור-אל, אביו במבצר שלו, אבל באמת, מישהו באמת לא מבין שיש כאן מריחה ?
הרעיון שממחיש זאת בצורה הטובה ביותר, הוא השימוש שוב בדמות של זוד. הדמות שלו, גם אם לא היה בשר ודם, אלא כרוח שנכנסה אל גופו של לקס לותור בסוף העונה החמישית ותחילת השישית, היה פשוט בזבוז זמן. קלארק היה אמור כבר ללבוש את החליפה ולהפוך להיות סופרמן, אבל בהפקת הסדרה יודעים שברגע שזה קורה הסדרה כבר לא יכולה להמשיך ולקבל את השם "סמולוויל", אלא להפוך להיות עוד סדרת "סופרמן" טיפוסית. לכן, כל העונה התשיעית בה כביכול קלארק מנסה להגן על שרידיה האחרונים של קריפטון אשר טס מרסר, היורשת של לקס לותור, מכניסה לכדור הארץ, ולהילחם בזוד, אשר הופך מבעל ברית לאויבו, מבחינתי הייתה מריחת עוד זמן שידור.
אז מה בכל זאת אהבתי בעונה התשיעית של הסדרה ?
ראשית, למרות שמדובר בעונה תשיעית ולמרות שהרעיון היה די טיפשי, הרי התסריט של הסדרה עדיין ברמה גבוהה. לא מורגשת ירידה באיכות שלו לאורך השנים ובכך הפקת הסדרה יכולה להתגאות, ואני מניח שלולא התסריט היה כל כך טוב הם לא היו מצליחים לשרוד את עזיבת יוצרי הסדרה, מילר וגו, בתום העונה השביעית, יוצרים שגם היו התסריטאים הראשיים.
נקודה נוספת שאהבתי היא, השימוש בדמויות מתוך עולם הקומיקס של סופרמן ובראשם "שח-מט". לצערי, הייתי רוצה לראות יותר שימת דגש על הארגון הזה ופחות על זוד, אבל לצערי בפועל קרה בדיוק ההפך. כל פרק שעסק בארגון הזה היה פרק חזק מאד וטוב יותר.
גם השימוש בדמויות נוספות מעולם הקומיקס של סופרמן כגון הוקמן וד"ר פיית', היה מעולה, והפרק הכפול שבו הם השתתפו, פרק אשר הפך לסרט טלוויזיה, היה פשוט נקודת השיא של כל העונה.
ולבסוף, קאסידי פרימן אשר מגלמת את טס מרסר היא מבחינתי אחת התגליות הגדולות של עולם הטלוויזיה בשנים האחרונות. המשחק שלה פשוט מדהים. כשצריך לראות אותה קרה כקרח היא עושה זאת בצורה מופלאה, אבל גם כשצריך לראות אותה פגיעה היא עושה זאת בצורה יוצאת מהכלל. היא אמנם לא תחליף מושלם למייקל רוזנבאום בתור לקס לותור, אבל היא הדבר הכי קרוב שניתן היה להשיג. והעובדה שלאחר שנתיים (עונות 8 ו 9) עדיין לא ברור לגבי הדמות שלה האם היא אחת מהטובים או מהרעים רק עושה לה חסד ומראה עד כמה היא עושה עבודה טובה.
אז, לראות או לא לראות ?
אין סיכוי שמעריצי הסדרה יפספסו עונה נוספת שלה ובסיכום הכללי לא מדובר בעונה גרועה, אבל יש הרגשה של "טחינת מים", אולי בשל העובדה שהרעיון שעמד בבסיס העונה, היריבות של קלארק עם זוד, היה פשוט חזרה על נושא שכבר דנו בו ולכן הוא היה קצת משומש. לצופים שמוכנים לסבול את הרעיון המשומש צפויה הנאה, בעיקר בשל איכות התסריט, לאלו שלא, ההנאה תהיה פחותה יותר.
הנתון הכי מעניין הוא שדווקא העונה העשירית, וכנראה האחרונה של הסדרה, אשר משודרת כרגע בארה"ב, מניבה נתוני רייטינג גבוהים, כך שלולא ברשת היו מצהירים שמדובר בעונתה האחרונה, יכול להיות שהיא הייתה ממשיכה לעונה נוספת, מצד שני, אולי הגיע הזמן להגיד שלום ולסגור את הגולל על רעיון שכבר מוצה ?
דעתי עדיין חלוקה בנושא, מה דעתכם ?