יום שני, 2 באוגוסט 2010
Mad Men – עונה רביעית, פרק ראשון: חזרה למוצר מוכר וטוב.
גילוי נאות: אהבתי את הסדרה הזאת מהפרק הראשון של העונה הראשונה שלה. הרעיון נראה לי טוב, חזרה להסרת ימי התום של החברה האמריקאית בתחילת שנות השישים, ימים אשר העידו על השינוי הקרוב שהחברה האמריקאית עמדה לעבור, היה נכון ולא משומש יותר מדי. התסריט שלה היה ברמה גבוהה ולמעט פרקים בודדים שמר על איכותו לאורך שלש העונות הקודמות שלו. השחקנים נתנו הצגה בכל פרק ונראה היה שקיבלנו את החבילה השלמה : מוצר איכותי אבל גם לא מתנשא, כפי שבדרך כלל קורה עם המוצרים האיכותיים.
בכל קיץ אני מצפה לעליית העונה החדשה של הסדרה אשר מסתפקת ב 13 פרקים בעונה ולא מורחת את הרעיון לאורך 22 פרקים ויותר, כפי שבדרך כלל נהוג בסדרות אמריקאיות. גם הקיץ חיכיתי בקוצר רוח לחזרת הסדרה וההמתנה השתלמה.
מבחינת לוח הזמנים הסדרה קפצה בשנה והשינויים היו בולטים. דון דרייפר גר בדירה משלו כשיש לו עוזרת, בשעה שאשתו לשעבר לא עוזבת את הבית עם ילדיהם כדי שיוכלו למכור אותו בתואנה שהיא לא רוצה לגרום לילדים סבל נוסף אולם ככל הנראה בתת הכרתה היא עדיין מעוניינת לשמר את מה שהיה לה עם בעלה הקודם. בתה, סאלי, לא אוהבת את בעלה החדש של אמה ולוקחת את הצד של אביה. מבחינה מקצועית, דון מתחיל לבסס את משרד הפרסום שלו אשר עושה את צעדיו הראשונים. אירועי הפרק הראשון של העונה מבהירים לדון בדיוק כיצד עליו לנהוג.
לצפות בפרק הייתה חוויה אותה ניתן לסכם כך: זה כמו לשוב ולנעול נעלי בית שאתה כל כך אוהב ושאתה מרגיש בהם כל כך בנוח. למרות שמדובר בעונה רביעית, עדיין ניתן היה להבחין באיכותו הגבוהה של התסריט. זה היה כאילו מעולם לא עזבנו. ולעונה רביעית מדובר במקרה יוצא דופן. בדרך כלל ניתן להבחין בירידה כלשהי, אבל לפחות בפרק הזה זה לא קרה. אני מאד מקווה שהמגמה תמשך וזה גם לא יקרה.
עוד מילה אחת כללית על הסדרה: לא מדובר בסדרה רגילה והיא לא מיועדת לבני נוער בגילאי 14 או אפילו 17. הסדרה פונה לקהל קצת יותר מבוגר ובעיקר בוגר, לכן אולי לחלק מבני הנוער היא תראה כבדה, אבל לאלו שיהיו מוכנים לקלוט את כל הרבדים של הסדרה או אפילו חלקם מצפה תענוג גדול, כי באמת מדובר במעדן.
יוצר הסדרה טען בראיון שהסדרה נבנתה לחמש עונות (זה נראה טרנד חדש לבנות סדרה לחמש עונות, ככל הנראה מאז ימי בבילון 5 ) כך שיש לנו לפחות 2 עונות נוספות, ומסתבר שגם הציבור האמריקאי מצביע בשלט ופתיחת העונה הרביעית היוותה שיא לפתיחת עונות הסדרה עם 2.9 מיליון צופים ולערוץ כל כך קטן כמו AMC מדובר בנתונים גבוהים, כך שהסדרה לא הולכת לשום מקום, היא נשארת ואני אוהב את זה.
אז, לראות או לא ?
אם אתם מחפשים את הסדרות הקלילות של הקיץ, זו בהחלט לא הסדרה שלכם, אבל אם אתם מחפשים סדרה איכותית, עם רעיון טוב, תסריט מעולה ושחקנים מעולים אבל קצת כבדה ובעלת רבדים עמוקים לפחות על פי הפרק הראשון של העונה הרביעית של הסדרה תזכו לראות אותה גם בעונה הזאת. אה כן, וינואר ג'ונס המדהימה (בתמונה למטה) ביופייה ממשיכה לשחק בסדרה, סיבה נוספת לצפות בה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה 1:
אהבתי. תודה.
וגם: "מיהו דון דרייפר?"-בתחילת הפרק
ובסופו " אני הפנים של החברה".
כמה אפי. כמה סמלי. חברה חסרת זהות עם פאסאדה נוצצת.
הוסף רשומת תגובה