ברמה העקרונית, ועכשיו כאשר הסדרה כבר ירדה מהאוויר אפשר לומר זאת, Scorpion היא סדרה על שום דבר. נכון, הסדרה אמורה לספר את סיפורם של ארבעה גאונים, אשר מלצרית נכנסת אל החבורה ומנסה לסייע להם להתמודד עם העולם הגדול ומביאה איתה את בנה הגאון, אך בסופו של דבר, קשה להאמין שמישהו באמת עוקב אחר העלילות הבלתי הגיוניות שהחבורה התמודדה איתם שבוע אחרי שבוע במשך ארבע עונות.
בשל כך, מה ש"עשה" את הסדרה ומה שגרם לצופים (והיו לה הרבה) לצפות בה ולהישאר לצפות בה מדי שבוע היו היחסים בין הדמויות. מהבחינה הזאת, אפשר לומר, שכבר בעונה השלישית אפשר היה להרגיש, ובצורה חזקה מאד, הרגשה של מיצוי גדול. העובדה שבפרק האחרון של העונה השלישית גם שברו את המתח המיני שבין שתי הדמויות הראשיות, וולטר ופייג', גרמה למין תחושה של סגירת מעגל.
אבל, הסדרה חודשה לעונה רביעית והבעיות שהיא התמודדה איתן בעונה השלישית, ובעיקר תחושת המיצוי, ליוו אותה אל תוך העונה. למען האמת, צריך לומר זאת לזכות ההפקה והתסריטאים, הם הבינו שיש להם בעיה וניסו לפתור זאת על ידי הכנסת דמות נשית חדשה בשם פלורנס (טינה מאג'ורינו), כימאית גאונה, שבתחילה מפריעה לצוות, אבל בשלב מסוים הופכת לצלע השלישית במשולש פייג'-וולטר-פלורנס. כמו כן, הם העמיקו את תפקידה של פטי (ניקי קסטילו) והפכו אותה למושא אהבה עבור ראלף הצעיר.
בכל מה שנוגע לדמות של ראלף, אין כמעט ספק שהיו צריכים להשתמש בדמות הרבה יותר, מאחר שאפשר היה לזהות מיצוי של חלק מהדמויות ובעונה הרביעית זה בא לידי ביטוי במיוחד בדמותו של סליי, אשר למרות שכביכול הוא מתחיל לערוג אחר פלורנס החל ממחצית העונה, הרי שאם לוקחים את כל העונה כמכלול הדמות הופכת כמעט למיותרת, וזאת עד לפרק האחרון של העונה (בו אעסוק בהמשך).
ועם כבר עסקנו בדמות של ראלף, חייבים לציין שעד עתה קשה היה להיות מרוצים ממשחקה של קתרין מקפי כפייג', אמו של ראלף ומושא האהבה של וולטר. העונה הרביעית, אשר גרמה לאינטראקציה גדולה יותר מעונות קודמות בין הדמויות של פייג' וראלף, גם בשל העובדה שחלקו של ראלף גדל, הצביעה גם על בעיה נוספת: חוסר כימיה בולט בין הדמויות (בדיוק כמו חוסר הכימיה בינה לבין וולטר). נכון, קשה לה לתקשר עם בנה הגאון, אבל קשה גם לזהות כימיה בסיסית בין אם לבנה. חבל שקתרין וויתרה על קריירה של זמרת, יש לה קול מדהים וחבל שהיא לא מנצלת אותו, משום שבתור שחקנית היא פחות מוצלחת.
מצד שני, הכנסת דמותה של פלורנס למשולש האהבה שבין וולטר ופייג' הייתה כל כך מיותרת. נכון, רצו אולי להראות שלדמות של פייג' קשה להתמודד עם מערכת היחסים עם וולטר (ולהפך) ושיש להם עדיין אתגרים בדרך, במיוחד רצו להכין את הקרקע לפרק האחרון של העונה, אבל זה נראה כל כך מאולץ ולא נכון בניגוד למשל להופעת האורחת של שנטל ואן סנטן כאשתו לשעבר של טובי. השחקנית הופיעה לשני פרקים בלבד בלבד, אך מה שהיא עשתה היה משמעותי מאד.
הסדרה סבלה מאד, במיוחד בתחילת העונה, כאשר התסריטים היו גרועים במיוחד, בחצי השני המצב מעט השתפר אבל לא בהרבה, ואפשר היה לזהות שחיקה של הדמויות. גם זו של טובי סבלה מאד. ברגע ששנטל הופיעה בפרק הראשון, אפשר היה לראות שהדמות של טובי כמו חזרה לחיים. פעם נוספת אפשר היה שמתחילים להעניק לדמות שורות טובות מעבר להיותה הגג הקומי של הסדרה.
ועכשיו אנחנו מגיעים אל הפרק האחרון של העונה. אין כמעט ספק שזה לא הסוף שהתסריטאים וההפקה חשבו עליו. אפשר להבין את ההפקה שרצו עונה נוספת וחשבו שקליף האנגר אולי יגרום לצופים לחזור ולצפות בסדרה במקרה של עונה חמישית, או במקרה של ביטול יגרום להם אולי לנסות לקמפיין להחזרת הסדרה (והשנה היו קמפיינים מוצלחים למספר סדרות שבוטלו), אבל בפועל, הפרק האחרון של הסדרה יורק לכל המעריצים בפנים.
נכון, לא כל סדרה אמורה להסתיים ב"אושר ועושר עד עצם היום הזה", כאשר כל הדמויות הראשיות מוצאות סוף טוב, אבל בפועל מה שהתסריטאים עשו היה להשאיר רושם רע מאד. ראשית, הם יצרו מצב שדומה מאד לזה של רוס ורייצ'ל בסדרה "חברים", מצב דומה ל"היינו בהפסקה", כאשר וולטר, אשר רואה שפייג' לא רוצה ללכת להרצאה משקר לה שההרצאה בוטלה ולוקח כידידה את פלורנס אל אותה הרצאה. ואח"כ עשו מזבוב פיל גדול עד כדי פירוק הצוות לשני צוותים.
כמו כן, במשך העונה כולה חזרו והדגישו כל הזמן שלפלורנס אין רגשות כלפי וולטר וגם לוולטר אין רגשות כלפיה, ופלורנס גם הופכת לחברה טובה של פייג', אך לפתע פתאם פלורנס מתוודה על הרגשות שיש לה כלפי וולטר לעיני כל הצוות, שכאילו באקט הלקוח מטלנובלה מעמיק עוד יותר את הקרע בתוך הצוות ודוחף את סליי להתעמת עם וולטר ובסופו של דבר להתפרקות הצוות. זה נראה כל כך מוגזם וברור שרצו להעלות את ה"טמפו" לפני סיום העונה.
כיצד מדובר ביריקה בפרצוף ? כל הסדרה האפי אומרת שהיא רוצה משפחה ושהיא מצאה זאת ב"סקורפיון", אבל במשבר הראשון היא עוזבת (וטובי בעקבותיה, כי בכל זאת הוא בעלה) וזאת למרות שהריב בכלל לא קשור אליה ? בנוסף לכך, פירוק הצוות דווקא בפרק האחרון של הסדרה, אשר לא תחזור לפרק נוסף, גורם לכל הצופים שצפו בה לתחושה שהם השקיעו בארבע עונות לחינם. מהבחינה הזאת, דווקא פרק סיום העונה השלישית העניק תחושה של "סגירת מעגל" טובה יותר מאשר פרק סיום העונה הרביעית.
אז, לראות או לא לראות ?
לא לראות. יש לסדרה בעונה זו רגעים מעטים של הנאה, אבל זה בהחלט לא מצדיק צפייה בעונה מלאה בת עשרים ושניים פרקים. כמו כן, לוקח לסדרה כמעט מחצית עונה בכדי "להתניע" וזאת למרות שבחצי הראשון כביכול קייב עומד למשפט ויכול להיכנס לכלא (ומהבחינה הזאת, אולי השארת הדמות של קולינס הייתה עושה רק טוב לסדרה, אך הדמות לא חוזרת לאחר שני פרקיה הראשונים של העונה).
על אוטו פון ביסמארק, הקאנצלר של גרמניה והאיש שגרם לאיחודה בסוף המאה ה 19, נאמר "האיש שלא ידע מתי לומר די והותר" (קצת היסטוריה, למה לא ?) וזו גם התחושה שמקבלים מהעונה הרביעית של "סקורפיון", שאפילו שלש עונות היו "די והותר", קל וחומר שהעונה הרביעית הייתה כזאת.
תגובה 1:
תודה, מסדרה שנהניתי בה בעונות הראשונות- היא הפכה לצפיית רקע בעונה השלישית, והפרק הראשון היה כ"כ מציק שהפסקתי בלי לחשוב על לחזור...
הוסף רשומת תגובה