הסדרה Designated Survivor הייתה התקווה הגדולה ביותר של רשת ABC בלוח המשדרים החדש שהעלתה בעונת 2017-2016. שנתיים לאחר מכן היא בוטלה על ידי אותה רשת (ולאחר מכן ניצלה על ידי "נטפליקס") לאחר שהניבה נתוני רייטינג גרועים של 0.6 נק' מדד ו 3.543 מיליון צופים בלבד, וזאת לאחר שבתחילת הדרך דווקא הניבה נתוני רייטינג מספקים (הסדרה החלה עם 2.24 נק' מדד ו 10.037 מיליון צופים). בעונה זו היא איבדה כמעט מחצית מהרייטינג איתו פתחה (הפרק הראשון הניב 1.13 נק' מדד ו 5.496 מיליון צופים).
אתם בוודאי שואלים את עצמכם לאן נעלמו כל הצופים ? התשובה לכך מעט מורכבת. נכון, הסדרה השילה מעצמה צופים רבים שבאו לצפות בה בתחילת הדרך (ומיד אגע בסיבה לכך), אבל צריך גם לציין לזכות הסדרה שנתוני ה DVR שלה היו בין הגבוהים ביותר מבין הדרמות ששודרו בעונה הקודמת. זו גם אחת הסיבות ש"נטפליקס" ניהלה משא ומתן ארוך עם ההפקה בכדי לקנות את הזכויות לסדרה. משא ומתן שעל פניו נראה לא הגיוני לאור נתוני הסדרה בפרקי סיום העונה.
ובכל זאת, צופים רבים עזבו אותה. הסיבה לכך נעוצה במבנה שלה. הסדרה החלה בכך שכל המנהיגים של ארה"ב מתו ובכל העונה הראשונה, לצד העובדה שהייתה פה גרסה של אומה שנבנית מחדש לאחר אירוע פוסט אפוקליפטי, סדרות שהיום מצליחות מאד, העונה כולה התמקדה במציאת האדם שהיה אחראי לכך. בפרקי הסיום מוצאים את האשם, פטריק לויד והעניין כמעט מסתיים. כלומר, הסיפור די הגיע לסיום ובעונה השנייה, לאחר שסגרו את חיסול לויד בפרק השני פתחו סיפור חדש של ניסיונות חתירה נגד הממשל.
סדרות מהסוג הנ"ל, אשר יש להן סיפור מסגרת, אשר פחות או יותר מגיע לסיומו בתום העונה בדרך כלל גורם לכך שהחל מהעונה השנייה הסדרה רק תהיה בירידה. דוגמאות לכך אפשר למצוא ב Prison Break ולאחרונה ב Quantico. הסיבה לכך היא, שהצופה מגיע לצפות בסיפור וכאשר הוא מגיע לסיומו, הוא מרגיש פחות או יותר תחושה של מיצוי. כך קרה גם הפעם. בתום הפרק השני של העונה השנייה, אפשר לומר שהצופה שהחל לצפות בסדרה בתחילתה ונשאר עד אותה נקודה מגיע לתחושה שהוא הגיע לסוף הסיפור.
נכון, יצרו מעין מצב שבו לויד כביכול פתח פתח לסיפור נוסף, כאשר הוא גרם לכך שירדפו אחר המשפחה הנשיאותית מבחינה משפטית, אבל איפה זה ואיפה הניסיון לתפוס את מי שהרג את כל המנהיגים בעונה הראשונה. התחושה היא, שמדובר בהמשך מלאכותי. לא ברור מדוע לא המשיכו את אירועי סיום העונה הראשונה אל תוך העונה השנייה בכך שבעונה זו היו מציגים את המרדף אחר לויד. בכך אפשר היה לראות המשך נכון של הסיפור ולא הבאה לסיומו.
בעיה נוספת שהסדרה התמודדה איתה הייתה שעוד לפני שהעונה עלתה לאוויר כבר היה ברור, שדמות מרכזית מאד בעונה הראשונה שלה, דמותה של אלכס, הגברת הראשונה (נטשה מקלאהון), לא תישאר לעונה כולה. ואכן, בהפקה הרגו את הדמות, ככל הנראה משום שהשחקנית רצתה לעזוב. זו הייתה מכה חזקה מאד עבור המעריצים. בנו את הסדרה על טום קירקלד (קיפר סאת'רלנד) כאיש משפחה ובעונה זו לקחו את זה ממנו. במיוחד הדברים באים לידי ביטוי כאשר כמעט ולא רואים את הילדים לאורך העונה. חבל.
במקום דמותה של אלכס, ניסו בהפקה לרצות מעריצים של קיפר והביאו את קים ריבר, אותה מעריצי השחקן מכירים ומוכירים מהסדרה 24, שם הייתה מושא אהבה שלו, וגם נזהרו שלא להרוס לחלוטין את דמותו של טום וליצור ביניהם ניצוץ רומנטי, משום שהיה ברור לכולם שעבור איש משפחה אבל זה היה מוקדם מידי ליצור עבורו מערכת יחסים חדשה והיו פוגעים בכך בדמותו ולכן היה מדובר בידידות בלבד. זה לא הספיק.
הבעיה הגדולה יותר של הסדרה בעונה זו הייתה ההרגשה, שמסדרת דרמה בעלת סיפור מסגרת ברור היא די הפכה לכמעט כל הסדרות של הרשת: אופרת סבון ובראשם, פתיחת משולשים רומנטים. בעונה הראשונה היה ברור שמנסים ליצור מערכת יחסים קרובה מאד בין האנה וולס (מגי קיו) לצ'אק (ג'ק אפשטיין), דרך אגב המערכת היחסים שעבדה בצורה הטובה ביותר מתחילת הסדרה ועד סוף העונה השנייה. החל מתחילת העונה נוסף צלע שלישי בדמותו של דמיאן (בן לוסון), מרגל בריטי, אשר התברר שהיה סוכן כפול רוסי. נכון, זה הועיל מאד לסיפור מכיוון שהוא היה צריך לעבוד על האנה, אבל עדיין, פתחת דלת בעונה הראשונה, אפילו לא תנסה לסגור אותה לפני שאתה פותח דלת חדשה ?
גם מערכת היחסים של אהרון שור (אדן קנטו) ואמילי (איטליה ריצ'י) משתנה. לאחר שבעונה הראשונה נראה היה שהם מתקרבים ואף מתנשקים, בעונה השנייה הם אפילו לא מנסים לקחת את מערכת היחסים שלהם צעד קדימה או אפילו לא מתייחסים לכך. במקום זאת היא פשוט עוברת לסת' (קאל פן) וגם מערכת היחסים הזאת כמעט ולא נחקרת.
אל המיקס הנ"ל הביאו גם קרובי משפחה, אלמנט נוסף של אופרת סבון. קרוב אחד הוא של הנשיא אליו לא התייחסו אליו קודם לכן, הכוונה היא לאחיו טריי (ברקין מאייר), שלקראת סופה אף מתחיל ברומן עם התוספת החדשה לבית הלבן, הלא היא הפרקליטה הראשית קנדרה דיינס (זואי מקללן) ובסוף העונה גם בתו של דמיאן שנרצח נכנסת לפתע לתמונה והאנה מעין לוקחת עליה חסות.
האם בכל זאת משהו עבד בעונה זו ?
כן. מערכת היחסים שבין צ'אק להאנה עבדה בצורה טובה מאד, וזאת למרות שבמרבית העונה הכניסו אדם נוסף למשוואה. לפי דעתי, יצירת ספין אוף של הסדרה כאשר שני הדמויות הללו במרכז הייתה יכולה להיות רעיון טוב יותר מאשר העונה השנייה. מצב זה היה מבליט בצורה טובה יותר את הנכס הגדול ביותר של הסדרה בדמותה של מגי קיו.
אז, האם לראות או לא לראות ?
מסדרה עם רעיון ברור בעונתה הראשונה היא הפכה בעונה השנייה לאופרת סבון שבה הכאוס שלט בה יותר מאשר כיוון העלילה. עונה זו ללא ספק לא מספיק טובה ולפי דעתי, גם לא נבנתה בצורה מספיק טובה. הסיפורים נפתחו במהירות ונסגרו מהר מדי. לדוגמא, המלחמה הקטנה שטום החל לאחר רצח ששת הסוכנים הפדראליים. על פי האירועים נדמה שהיא הסתיימה מהר יותר ממלחמת ששת הימים, סיפור המאבק של האנה מול ולריה לאחר שזו רוצה לחסל את ביתו של דמיאן, סיפור שבקלות יכול היה להיות מסופר על ידי ארבע או חמישה פרקים ובמקום זאת מסתיים בקלות בפרק אחד ועוד...
בשל כך, אפשר לדלג על הסדרה החל מהפרק השלישי של העונה ולו רק בכדי לקבל את סגירת המעגל של סיפורו של לויד. יותר מפעם אחת החלה לכרסם בי ההשוואה בעונה זו לסדרה Madam Secretary של רשת CBS. ולא, זו לא מחמאה, במיוחד לא לפי מה שהיא הייתה בתחילתה.
דרך אגב, זו הסדרה השנייה ברציפות אחרי Touch, אשר שורדת ברשת ברודקאסט שתי עונות בלבד (במקרה שלה היא נחלצה בעור שיניה על ידי "נטפליקס", אבל זה לא משנה את העובדה שרשת ABC ביטלה אותה), וזאת למרות שבתחילת הדרך היא זכתה לבאז גדול מאד. האם קיפר מודע לכך שיכול מאד להיות שיש לו בעיה אישית מאז שהפסיק להשתתף בסדרה 24 ?
2 תגובות:
TY
לדעתי, גם העונה הראשונה לא הייתה משהו, אבל אני יודע שצדקת בניתוח- כי גם כאלו מחברי שצפו ונהנו מהראשונה עזבו בשנייה...
ניתוח מדויק.
שרדתי עד אמצע העונה השניה ולא מעבר. וחבל, כי העונה הראשונה מאוד נהניתי.
הוסף רשומת תגובה