שלב סיכום סדרה: Nashville: לא הייתה סדרה גדולה, אך קשה היה להתנתק ממנה

העונה הראשונה של הסדרה Nashville הייתה גם הטובה ביותר שלה. בעונה זו התרכזו בעיקר במוזיקה תוך דגש על היריבות בין שתי דמויות: ריינה ג'יימס (קוני בריטון), זמרת קאנטרי אשר חוששת שימיה הגדולים מאחוריה וג'ולייט בארנס (היידן פאנטייר), זמרת קאנטרי-פופ צעירה בתחילת הנסיקה שלה, אשר תעשה הכל בכדי להשיג את המטרות שלה. ריינה הייתה הנחמדה (ואולי גם משעממת) והיא התהדרה בבעל ושתי בנות. ג'ולייט, אשר גדלה בקרוואן עם אמא המכורה לסמים הייתה קשוחה יותר ובעיקר דיווה, שבתוך תוכה רק רצתה שיאהבו אותה. הסדרה הציגה דמויות נוספות: דיקון (צ'ארלס איסטן), גיטריסט חתיך, אשר ליווה את ריינה לכל אורך הקריירה שלה, היה מאוהב בה וגם נחשב ל"אהבת האמת" שלה, אך בשל היותו אלכוהוליסט איבד אותה לאורך הדרך; סקארלט (קלייר בואן) וגאנר (סאם פאלדיו), כותבי שירים מוכשרים ויפים, אשר מהווים את הגרסה הצעירה של ריינה ודיקון; וויל, (כריס קארמאק), זמר הומוסקסואל שלא יצא מהארון ובתחילה גם מתכחש לנטיותיו; טדי (אריק קלוז), בעלה של ריינה בתחילת הדרך, אשר נכנס בתחילת הסדרה לפוליטיקה והופך לראש העיר רק כדי שבעונה השלישית הוא ייכנס לכלא באשמת שחיתות; וג'ונתן אייברי, זמר שבתחילת דרכו היה הילד הרע בתעשייה ועשה הכל בכדי להצליח, אך עם השנים התבגר והפך לאיש הטוב וגם למפיק מוזיקלי מוכשר. לסדרה היה מפיק מוזיקלי מוכשר בשם טי בון בנט, מקום שבדרך כלל היו מציגים הופעות בסדרה ("בלו בירד") ותחושה כללית של מה שצריך להשיג בסדרה.

מעריצי Friday Night Light ידעו עד כמה קוני בריטון מוכשרת, אבל ההפתעה הגדולה הייתה היידן פאנטייר, אשר הצליחה לייצר דמות אותנטית ולעיתים בצורה מפחידה, כאשר היא מציגה קשיחות מצד אחד,אך גם פגיעות כשצריך. יתרה מכך, היא גם הציגה יכולות שירה טובות מאד. למען האמת, למעט בריטון, שהקול שלה פחות מתאים לשירה, כל שאר הקאסט הוכיח את הכישרון המוזיקלי שלו, כאשר בואן ופאלאדיו בלטו מעל כולם. בשלב מאוחר יותר גם ילדיה של ריינה (הזמרות האחיות לנון ומייזי) הראו גם הן עד כמה הן מוכשרות.

אך גם בעונה הראשונה שלה אפשר היה להבחין בבעיות שהיא נתקלה בהן. אחת מהן היה הסיפור על אביה של ריינה (פאורס בות'), מפתח מושחת והשאיפות הפוליטיות שלה אולי נשמעו טוב על הנייר, אך לא באמת היו מעניינים.

ישנן סדרות, אשר מתמחות בלגרום לצופה להיות מושקע רגשית בדמויות (The Good Wife כדוגמא). הסדרה Nashville הייתה ההפך מכך. הם אפילו לא יכלו לגרום לנו להיקשר לשחקנים. לקח לצופים למעלה משנה בכלל להיקשר לדמות של לוק ווילר, למרות שהדמות שוחקה על ידי השחקן המוכשר והחמוד וויל צ'ייס. הם פיספסו את השחקנית לורה בנאטיני, אשר אפילו לא הצליחה לגרום לאהדה בשל העובדה שהייתה אישה מוכה. דמות נוספת שהוצגה הייתה, בברלי, אמה הרשעית של סקארלט (ואחותו של דיקון), אשר נדמה היה שהוצגה רק בכדי שתמות בשלב מאוחר יותר. בעונה האחרונה, היה מאבק בין דיקון לבתו ללא סיבה ניכרת לעין. ואלו הן הדמויות ששרדו. במהלך ארבע העונות היו דמויות משנה רבות, אשר רק הפציעו ולא השפיעו על הסדרה בכלל.

בעונה השנייה טי בון ברנט כבר לא היה באזור, ובשעה שהמוזיקה עדיין הייתה טובה, היא כבר לא הייתה באיכות של העונה הראשונה (שימו לב ל If I Didn't Know Better של סקארלט וגאנר) ואפשר היה לראות כיצד הסדרה מתחילה לאבד את דרכה. ככל שהסדרה נעה קדימה היה פחות ופחות דגש על המוזיקה ו\או תעשיית המוזיקה, יותר על הדרמות האישיות ויותר מי יוצא עם מי, סקנדלים ובגידות. העלילה הפכה לאופרת סבון לכל דבר - תאונה בעקבות שכרות, הריון מזויף ועוד...

יותר ויותר נדמה היה שהסדרה Nashville לא פונה לצדדים החזקים שלה - מערכת היחסים שבין ריינה לג'ולייט, מערכת היחסים שבנתה את הסדרה בעונה הראשונה ועשתה בכך עבודה מעולה (בעונה האחרונה כמעט ולשתיים לא היו סצינות משותפות), תעשיית המוזיקה ובמיוחד: המוזיקה עצמה. במקום זאת היה דגש על הזוגות בסדרה: דיקון וריינה, סקארלט וגאנר, ג'ולייט ואייברי. כמו כן, הדגש על הזוגות הללו היה כל כך חזק, שנדמה היה שכל מערכת זוגית אחרת שהיו לדמויות הן שלב זמני בלבד. מישהו זוכר מי היו החברות של דיקון ?

ואז הגיע הפרק האחרון של העונה הרביעית, כאשר נשים חטפו מכל עבר: אוטום שהפרידה בין גאנר וסקארלט נזנחה לאנחות, הפרצוף האמיתי של ליילה התגלה ואייברי זרק אותה מכל המדרגות וחזר לג'ולייט, מאדי זורקת את קאש, האמרגנית שלה שגרמה לה להתגרש מהוריה, במהירות לאחר שהיא לא ידעה שהיא הייתה צריכה להציל אותה מניסיון אונס, ובסוף דיקון הוא זה שמציל את בתו מאדי מניסיון האונס . דיקון ולא ריינה ! מצד אחד, הוצגו בעונה זו (ובפרק זה במיוחד) כל הסטריוטיפים הגרועים של הנשים: היריבות בין נשים על ליבו של גבר (סקארלט-גאנר-אוטום וג'ולייט-אייברי-ליילה) ומה שהן יכולות לעשות עבור זה, הביץ' שזוממת (ליילה, אוטום), האישה שתעשה הכל בכדי לשמור על הגבר שלה (ליילה) ועוד...מצד שני, יצרו בסדרה הפי אנד כמעט לכל הדמויות המרכזיות (שברובן הן נשים): ריינה מקבלת את הבת שלה (ובעלה) בחזרה, סקארלט מקבלת את גאנר בפניו היא מתוודה שהיא מאוהבת בו, ג'ולייט חוזרת לאייברי, הקריירה של ליילה פורחת למרות מה שהיא עוברת בחייה הפרטיים, לוק ינסה לחזור לאשתו לשעבר לאחר שהוא מקבל הארה שהיא "האחת" ואפילו וויל מקבל סיום הולם כאשר הוא חוזר לחברו קווין.

ולמרות זאת, יש משהו בסדרה שגרם לצופים להמשיך ולצפות בה ולא לעזוב אותה. בחלקו, משום כאשר היא הייתה טובה, היא הייתה טובה מאד. הקאסט היה נהדר ובעיקר אהוד על המסך ומחוצה לו, המוזיקה הייתה מהנה והשחקנים גם יצאו למסע הופעות.

לסיכום, Nashville הייתה סדרה שמריעים לה ורוצים שתהיה באוויר, אך גם שמתלוננים עליה. ואולי זאת גם הייתה הבעיה שלה. היא הייתה הכל ולא כלום, לעיתים אפילו באותו פרק. חבל, היה לה פוטנציאל. לו לא היו מנסים לשנות אותה החל מהעונה השנייה. אבל הרשתות לא לומדות מניסיון העבר. אולי בפעם הבאה. קשה לי להאמין שזה מה שיקרה, אבל תמיד אפשר לקוות. לא ?


הערה: הסיכום מבוסס על כתבה של מקס ווייס, כתב התרבות האמריקאי, ומשקף בחלקו בלבד את הדעה האישית שלי.