שלב סיכום עונה: Hawaii Five-0, עונה שנייה: איבדה מזוהרה.

אחת הסדרות החדשות שהפתיעו לטובה בעונת 2011-2010 הייתה Hawaii Five-0, סדרת המשטרה שהיוותה חידוש ללהיט משנות השבעים. בין הסיבות להפתעה לטובה ניתן למנות את העובדה שמדובר בחידוש ובדרך כלל סדרות מחודשות לא מצליחות כל כך, בעיקר בשל ההשוואה למקור. ראו כדוגמא את הסדרה Nikita, שאולי בארץ רבים אוהבים אותה, אך מבחינת נתוני הרייטינג היא לא מצליחה להתרומם וסביר להניח שהיא כבר נמצאת בדרכה האחרונה. לכן, מעניין לבדוק, האם לאחר ההצלחה הראשונית של הסדרה, גם מבחינת האיכות וגם מבחינת נתוני הרייטינג שלה, שהיו טובים גם בשעה עשר בערב, בעונתה השנייה הסדרה שמרה על מצבה, הדרדרה או הצליחה להתעלות על העונה הראשונה שלה ?

ראשית, עבור הקוראים שלא נחשפו לסדרה אזכיר, שהסדרה עוסקת ב 4 חברי משטרה: סטיב מק'גארת (אלכס אולחלין), דני וויליאמס (סקוט קאן), צ'ין הו קלי (דניאל דה קים) וקונו קאלקואה (גרייס פארק), בת דודתו. ארבעת החברים קיבלו מהמושלת של האי מנדט להקים כח משטרתי חדש, "פייב-או", אשר כפוף רק לה ויש לו פריבילגיות. המשימה הראשית של הכוח הייתה לאתר את וו-פאט, פושע שאחראי לרצח אביו של מק'גארת. בפרק האחרון של העונה הראשונה מתברר שהמושלת עובדת עם וו-פאט, אשר רוצח אותה ומפליל את מקג'ארת ברצח.

העונה השנייה כללה מספר שינויים. ראשית, מאסי אוקה (הירו מהסדרה "גיבורים"), אשר לקראת סוף העונה הראשונה קיבל תפקיד אורח מתמשך כחוקר מקרי המוות, מקס ברגמן, הפך להיות חלק מהקאסט הראשי. מדובר בהחלטה נבונה מאד, משום שגם הדמות ובמיוחד הליהוק שלה היה במקום. המוזריות של אוקה, אותה ראינו גם בסדרה הקודמת שלו, "גיבורים", מעניקה לצופה חלק מהזווית הקומית של הפרק ולעיתים קרובות מקלילה אותו, גם אם מדובר בפרק אפל יותר. למרות שבאחד מהפרקים הדמות שלו מקבלת תפקיד גדול יותר לאחר שמתברר שרוצח סדרתי רצח את אמו הביולוגית.

דמות חדשה שהתווספה לסדרה בעונה השנייה הייתה של לורי ווסטן (לורן גרמן), אשר בהוראה של המושל החדש התווספה לכוח "פייב-או" בכדי להשגיח על הכוח ולמנוע ממנו לנצל את סמכיותיו יותר מדי. בפועל, לאט לאט היא נטמעת והופכת להיות חלק מהם. גם הפעם צריך להחמיא מאד להפקה, משום שגם הדמות וגם השחקנית היו פגיעה מושלמת. הדבר היחיד שהפריע לי לגביה היה, שלא ברור לי מדוע שיחקו על המתח המיני בינה לבין מק'גארת במשך 16 פרקים, רק בכדי שבפרק השש עשרה של העונה החליטו פשוט לוותר עליה בתואנה שלורי כביכול איבדה את היכולת להיות "העיניים של המושל" בתוך הכוח. יתרה מכך, מדובר בסדרה גברית מדי ודמות נשית נוספת היא הכרח. גרייס פארק לבדה זה לא ממש מספיק ודי ירחיק צופות מהמרקע.

הדמות השלישית שהצטרפה לסדרה, אך בתפקיד אורח מתמשך בלבד, היא של איש הכוחות המיוחדים ג'ו וייט בגילומו של טרי אוקווין. האיש שהיה אבא שני לסטיב, לאחר שאמו נהרגה בתאונת דרכים. ג'ו מגיע בפרק תחילת העונה לסייע להוציא את סטיב מהכלא ולאחר שהוא עושה זאת, הוא נשאר בכדי לסייע לו לתפוס את וו פאט, אולם לקראת סוף העונה מתברר שהוא גם שומר על "שלבורן", מי שאחראי למות אביו של וו-פאט, ובפרק האחרון של העונה מתברר שמדובר באמו של סטיב, אשר ביימה את מותה. אוקווין חווה פריחה מאוחרת בקריירה שלו לאחר ההצלחה שלו בסדרה "אבודים" ובעונה הבאה יש לו גם סדרה חדשה, ובמקרה שלו, הבעיה היחידה הייתה שהוא לא הפך להיות חלק מהקאסט. כאשר הוא הופיע זה קרה בעיקר בפרקי הציר של הסדרה שעסקו בוו-פאט ולכן גם מדובר בפרקים האיכותיים יותר. בשל כך חסרונו הורגש בפרקים בהם לא השתתף, 13 במספר.

כאשר מביטים על העונה השנייה מבחינים במספר בעיות. הבעיה הראשונה היא, שלקראת סוף העונה הראשונה דני חוזר לאשתו לשעבר, רייצ'ל (קלייר ואן דר בום), והשניים מחליטים לעבור לגור ביחד בחזרה בניו ג'רזי, אך בפרק הראשון מתברר שההריון של רייצ'ל הוא מסטן, בעלה הנוכחי והיא מנסה שהם ישובו להיות משפחה אחת. ואני שואל, לאן נעלמה הדמות של רייצ'ל ? השחקנית הופיעה בשני פרקים בודדים במהלך העונה כולה וגם בהם לא שיחקה תפקיד מרכזי, באחד ילדה בחדר לידות ובשני הבת שלהם נחטפה והיא כמעט ולא קיבלה שורות בפרק הזה. הצורה שבה סגרו את הסיפור של דני ורייצ'ל על כך שההריון הוא לא מדני ראוי לסדרות מסוג ג, וגם אם עשו זאת, למה לא להשאיר את הדמות שנראה היה שהתאימה לסדרה ?

דמות נוספת שחסרה בעונה השנייה הייתה של גרייס (טילור גראבס), הבת של דני ורייצ'ל. בעונה הראשונה גם בפרקים בהם לא השתתפה הורגשה הנוכחות שלה. בעונה הראשונה זכינו לראות אותה בשנים עשר פרקים ולעיתים לרגעים ארוכים. בעונה השנייה הופיעה הדמות בשישה פרקים בלבד ואולי בפרק או שניים הייתה להופעתה משמעות. חבל, ההופעה שלה בעונה הראשונה הייתה מוצלחת. נקווה שבעונה השלישית היא תופיע יותר. לפחות אנו יודעים שאמור להיות לה חלק נכבד בעונה הבאה היות ורייצ'ל מנסה להעביר את משפחתה ללאס וגאס מאחר וסטן, בעלה, קיבל שם עבודה חדשה ודני עומד להלחם בה בכדי להשאיר את גרייס לידו.

מבחינת הסיפורים האישיים, מושא האהבה שהעניקו לקונו היה פשוט אווילי. להצמיד אותה לאדם, הבן של ראש היאקוזה היפאני, בכדי ליצור כביכול קונפליקט כאשר בפרק הלפני אחרון של העונה מק'גארת תופס את וו-פאט ורוצה להביא אותו למשפט, אך אדם רוצה לחסלו לאחר שוו-פאט רוצח את אביו שולח לו אותו בחלקים בדואר. הסיפור היה צפוי ודי שגרתי. הצופה רואה את זה מגיע מספר פרקים קודם לכן, כאשר קונו לא רוצה לספר לצ'ן עם מי היא יוצאת.

דני קיבל גם הוא מושא אהבה חדש, ד"ר גבריאל אסאנו בגילומה של אוטומן רייסיר. אוצרת במוזיאון עמה דני ומק'גארת יוצרים קשר בתחילת העונה עבור מקרה של מטבעות עתיקים ומכאן דני וגבריאל פוצחים ברומן. גם במקרה הזה הדמות והשחקנית היו בחירה נכונה, אבל למה להסתפק בהופעה שלה ב 3 פרקים בלבד ? במיוחד כאשר אנו לא שומעים שהשניים נפרדו. היה ראוי לתת לה זמן מסך רב יותר.

ולבסוף, הבעיה המעצבנת מכולם היא כיצד פתרו את בעיית הפללת מק'גארת ברצח המושלת. התסריטאים מצאו פרצה בכך שאביו של מק'גארת כביכול עבד עם וו-פאט והמושלת, אך לא בטח בהם והטמין מצלמה בחדר העבודה של המושלת בו היא נרצחה ולכן בהקלטה רואים שמק'גארת הוא לא הרוצח. באמת ? מי חשב שזה קרוב להיות אמין ? זה היה עלבון לצופה, שסביר להניח שצבר מספר שנים של צפייה בסדרות ולראות את הסיפור הממוצא האווילי זה קצת היה מעצבן. אם לא מצאו מוצא אחר למק'גארת לא היו צריכים ליצור קליף האנגר אותו יצרו בסוף העונה הראשונה. היה די מביש.

בראיה כללית, העונה השנייה פחות קלילה מהעונה הראשונה. נכון, יש מדי פרק דיאלוגים שנונים, בעיקר בין מק'גארת לדני, אבל האווירה הקלילה שאפיינה את העונה הראשונה די דעכה. כמו כן, צריך להבחין בפער התהומי שנפער בין הפרקים שעסקו בנושא המרכזי של המצור אחר וו-פאט לפרקים הרגילים. רבים מהסיפורים הרגילים די משומשים.

הסיפור המשומש העיקרי היה הניסיון הדי מגוחך להכניס את קונו כסמויה בכדי לשבור כנופיה של שוטרים מושחתים לשעבר בראשות פרנק דילאנו (וויליאם בולדווין) שעתה מנהלים מבצעים לא חוקיים באי. כל טיפש ראה את זה מגיע כבר בפרק השני. דווקא הפרק האחרון שחזר אל סיפורו של דילאנו היה מעניין יותר, אבל גם הוא היה רווי בחורים והיה ראוי אולי לבצע פרק כפול בכדי לראות כיצד חוטפים את מאליה, אשתו של צ'ן, ואת קונו וכיצד דילאנו פונה לצ'ן. הקפיצה בסיפור לאחר שהצוות תופס את המתנקשת ועד לכך שצ'ן משחרר את דילאנו לא נעשתה בצורה טובה ונראה היה שהתסריטאים פישלו. למרות שהיו כאלה שיגידו שזה נעשה בכדי להפתיע.

ולסיום, לא הייתה הפתעה גדולה בכך שהדמות של אמו של מק'גארת נכנסת לתמונה. לאחר שדובר עליה רבות עד כה זה היה בבחינת "אקדח שהוצג במערכה הראשונה" והיה ברור ש"תשמע ירייה" והאם, אשר כביכול מתה, תפציע.

אז, לראות או לא לראות ?
למרות שלפי דעתי העונה הראשונה הייתה איכותית יותר, עדיין התשובה שלי היא: לראות, בעיקר (ואם לא רק) בשל הסיפור המרכזי, שעוסק בוו-פאט. הפרקים האחרים דומים לשאר סדרות מבחינת הסיפורים אותם הם מספרים, פרט לעובדה שמדובר בנוף אחר, יפה עד כמה שיהיה. דרך אגב, אולי קראו את הניתוח שלי לעונה הראשונה, משום שבעונה השנייה עשו בחוכמה ומיעטו להראות את קונו בבגדי ים. ולבסוף, מעניין יהיה לראות בעונה השלישית את הדמויות החדשות: אמו של מק'גארת וקתרין רולינס (מישל בורת'), אשר קודמה להיות חלק מהקאסט בתור חברתו של מק'גארת, לפחות נקבל דמויות נשיות נוספות.