פינת D1D1 רואה סרטים.

Snow White and the Huntsman – שלגייה והצייד - אחד משוברי הקופות הגדולים של השנה האחרונה היה עיבוד נוסף לסיפור שלגייה, סרט שיצא כמעט במקביל לגרסה שונה לסיפור בכיכובה של ג'וליה רוברטס וכאשר רואים את שני הסרטים ניתן לציין שמדובר בהבדלים של שמיים וארץ.

ראשית, אי אפשר שלא לדבר על העבודה הנפלאה שעשו בהפקה בליהוק השחקנים הראשיים (לפחות עד השערוריה שלאחר הסרט). מעט מאד פעמים ניתן להבחין בליהוק נכון של מצבת השחקנים הראשיים. בבסיס סיפור שלגיה עומד רעיון הנעורים והתום ומי יכולה להציג זאת בצורה הטובה ביותר אם לא הכוכבת הצעירה הלוהטת ביותר של השנים האחרונות, קריסטן סטיוארט (אם כי קיימת בעיה קטנה לגביה אותה אפרט בהמשך). עד לסרט זה היא נחשבה גם אדם די פרטי וצנוע, אשר לא אוהבת את אור הזרקורים ועבורה קידומי הסרטים נחשבו כמעמסה. גם מערכת היחסים הארוכה שניהלה עם רוברט פטינסון והאהבה ששררה ביניהם דמו לסיפור האהבה הקלאסי שהוליווד כה אוהבת. כמובן, שכאשר הגיע הסקנדל של הבגידה של סטיוארט בפטינסון עם סנדרס, במאי הסרט, האשליה התפוצצה, אבל לפני בתקופה שהסרט הופק מדובר היה בהחלטה נכונה, במיוחד בהשוואה ל Mirror Mirror (הגרסה של ג'וליה רוברטס) בה את שלגייה גילמה לילי קולינס, שאפשר להגיד עליה דברים רבים, אך שהיא יפה יותר מג'וליה רוברטס, גם בגילה המתקדם, אי אפשר לומר זאת.

גם הליהוק של שרליז ת'רון היה נכון. בדומה לליהוק של קמרון דיאז בסרט Bad Teacher, גם על שרליז ניתן לומר שלמרות שהיא עדיין נחשבת לאישה יפה, הרי שמדובר כבר ביופי דועך, במיוחד בהשוואה לזה של קריסטן סטיוארט. שרליז עשתה עבודה נהדרת בגילום התפקיד שלה, ולדעתי מדובר באחת הבזבוזים הגדולים של הוליווד (למרות שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט "מונסטר") ומי בכלל זוכר שהיא החלה כדוגמנית.

בגזרת הגברים, הליהוק של כריס המיסוורת' הוא הליהוק של הגבר שנחשב ללוהט ביותר בהוליווד בעת האחרונה, לאחר השתתפותו בסרטים כגון "ת'ור" ו "הנוקמים". בהפקה "הלכו" על בטוח והצליחו בגדול, הכימיה בינו לבין סטיוארט הייתה טובה מאד.

ולבסוף, בהפקה עשו בחוכמה שלתפקיד וויליאם הם ליהקו את סאם קלאפין, שחקן שפניו נראות מוכרות, אך הוא לא נחשב לאחד מהשמות הגדולים בתחום, וזאת בשל העובדה שהוא לא אמור להסיט את תשומת הלב מהקשר שבין הדמויות של הצייד ושלגייה. עזרה גם העובדה, שאת תפקידו הוא ביצע על הצד הטוב יותר.

בביקורות שלי תמיד ציינתי, שכאשר מבצעים חידוש ללהיט מוכר (ובמקרה הזה לסרט שזכה לאין ספור גירסאות, קולנועיות וטלוויזיוניות) צריך להביא חידוש כלשהו לסיפור. במקרה הזה, ניתן להבחין כי יוצרי הסרט ניסו לשבור את הסיפור האגדתי הרגיל וללכת על מוטיב יותר אמיתי. בשל כך, צילומי הטירה הם לא של טירה מפוארת כפי שניתן לראות באגדות, אלא של טירות כפי שהיו לפני כאלף שנה ברחבי אירופה. גם הצילומים נראים אותנטיים ביותר, כגון הסצינות של שלגייה בתא המעצר שלה או הדהירה על החוף בשריון של ימי הביניים לצד הצבא שלה, כפי שהיה נהוג באותם ימים. כאשר היו חייבים להוסיף את מוטיב הקסם כגון בהצגת המראה או בסצינות של היער האפל, הסצינות צולמו בצורה האותנטית ביותר ומבלי לנסות להאדיר את הקסם, כולל בסצינת התפוח המורעל.

אז מה בכל זאת הבעיות של הסרט ?

ראשית, עד כמה שקריסטן סטיוארט היא ליהוק נכון כמעט מכל הבחינות עושה רושם שהיא לא כל כך אוהבת לשחק בסרטים מהסוג הזה. הכוונה שלי לשוברי קופות. רבים יצאו נגדי כשטענתי שהיא מתאימה יותר לסרטים בסגנון "ברוכים הבאים לריילי" (עשתה שם עבודה מופלאה) מאשר לסרטים בסגנון "דמדומים" או "שלגייה והצייד". קריסטן עושה את עבודתה בצורה טובה, אולם נראה שהיא לא ממש פורחת.

כמו כן, למרות העובדה שבסרט זה נקטו בגישה מעט שונה ויותר אותנטית לסיפור שלגייה, הרי שהתסריט מעט כבד ולא תמיד זורם בצורה נעימה לצופה וכמו כן, יש בו חורים עלילתיים. לדוגמא, סצינת התפוח מתחילה כאשר שלגייה חושבת שהיא מדברת עם וויליאם, אך למעשה מדובר במלכה ששינתה את צורתה לוויליאם. לא ברור איך לאחר ששלגייה מפתחת רגשות כלפי הצייד היא לפתע מנשקת את וויליאם כאילו משומקום. דוגמא שנייה היא, השינוי שעובר על שלגייה לאחר שהיא מתה והצייד מעיר אותה בנשיקה. לפתע, מיצור חסר ביטחון היא הופכת למנהיגת צבא נגד היצור הקטלני ביותר. אין שום סצינה שמוליכה לכך. נכון, היא מתה וזה אמור לשנות בה אלמנטים, אך בכל זאת היו חייבים ליצור לפחות חצי סצנה שתוביל לכך. אולי רצו להראות את השינוי הפתאומי שהיא עברה, אך לטעמי מדובר בטעות.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. גם אנשים שמכירים את סיפור שלגייה (יש מישהו שלא מכיר ?) יכולים ליהנות מגישה שונה ומעניינת לסיפור. אם כי, צריך להזהיר מראש שוב, לא מדובר בסרט אגדות רגיל, אלא בסרט אפל יותר ובכך הוא מצטרף למגמה שניתן לזהות בסרטים הוליודיים דומים בעת הנוכחית (המלך ארתור, באטמן...)



The Cold Light of Day – חטיפה לאור יום - וויל (בגילומו של הנרי קאוויל) מגיע לספרד בכדי לבלות חופשה עם אחיו גוש, חברתו של אחיו (דארה), אמו (לורי) ואביו (מרטין בגילומו של ברוס וויליס). כל המשפחה יוצאת בספינה אל הים, אך וויל נאלץ לחזור אל היבשה. כאשר הוא מנסה לחזור אל הספינה הוא לא מוצא אותה. כאשר הוא פונה אל המשטרה המקומית בבקשת עזרה הם דווקא מפנים אותו אל החוטפים, אשר דורשים ממנו בתמורה לשחרור משפחתו מזוודה שאביו גנב מהם. וויל מגלה שאביו שיקר לו מבחינה מקצועית ולא סיפר לו שהוא עבד עבור ה C.I.A כל חייו ומבחינה אישית, שהייתה לו משפחה שנייה ולמעשה יש לו אחות בשם לוסיה (ורוניקה אצ'גואי). וויל מנסה לפנות לשגרירות האמריקאית, אך שם לא יכולים לעזור לו אלא בסיוע משפטי, יתרה מכך, מתברר שיש סוכנת כפולה (סיגוני וויבר) בסוכנות, אשר המזוודה בידה ועתה מנסים לחסלו. כל מה שנותר לוויל לעשות זה להסתייע באחותו בכדי להשיג את המזוודה, להציל את משפחתו ולהפיל את הסוכנת הכפולה.

מדובר בסרט אקשן לא רע בכלל, שכמעט ולא נח לרגע. אין הרבה סיפור רקע ולעיתים קיימת הרגשה שצופים בפרק נוסף של הסדרה 24. ביחס לסרטים אחרים בז'אנר שנעשו בשנים האחרונים ניתן אפילו להגדירו כטוב.

מבחינת המשחק, אולי זה רק אני, אבל קשה לראות את הנרי קאוויל ככוכב ראשי של סרט פעולה, לצערי אין לו את הכריזמה להחזיק סרט מהסוג הזה כשחקן הראשי. עובדה שקצת מעלה את החשש כיצד הוא יתפקד כסופרמן החדש. כמו כן, היה נחמד לראות את סיגוני וויבר מגלמת את "הרעה" בסיפור. ולבסוף, כמעט בכל קדימון או פרסומת לסרט מבליטים את שמו של ברוס וויליס, אך לאחר חצי שעה הוא מת ולא רואים אותו בשאר הסרט.

מבחינת התסריט, צריך להבחין במגמה מעניינת בסרטים ובסדרות בשנים האחרונות. אם עד לפני כעשור וחצי הישראלים תמיד נחשבו ל"טובים" בסרטים ובסדרות וברגע שהיו מנסים להציגם באור שונה הייתה קמה צעקה, בשנים האחרונות גם עובדה זו עוברת שינוי ומתחילים לפקפק בכך. בסרט זה, בשלב כלשהו מתברר שהחוטפים של המשפחה הינם אנשי מוסד ושאביו של וויל גנב מהם את המזוודה, אשר יכולה להזיק לבטחון המדינה. בסופו של דבר, החוטפים בצד של "הטובים" אולם לא לחלוטין.

אז, לראות או לא לראות ?
לראות. הצופים שמחפשים סרטי אקשן ייהנו היות וזהו סרט אקשן מהוקצע, אולם אל תצפו לדיאלוגים שנונים או לתסריט ברמה גבוהה מאד, משום שפרט לאקשן אין בו הרבה.