שלב סיכום עונה: The Vampire Diaries, עונה רביעית: הדעיכה נמשכת.

גם כיום, כאשר הסדרה The Vampire Diaries נמצאת בארה"ב במהלך עונתה החמישית, קשה לי להאמין שהיא הסדרה בעלת נתוני הרייטינג הטובים ביותר של רשת ה CW. קשה לי להבין מה סוד קסמה של הסדרה, אשר לטעמי רק דועכת משנה לשנה בכל מה שקשור לאיכות הקריאטיבית שלה.

במספר אתרים של הסדרה קראתי שבין היתר חושבים שסוד קסמה של הסדרה הוא המשולש הרומנטי בין הדמויות סטפן-אלנה-דיימון, אולם מצפייה בעונה הרביעית ניתן לומר זאת בפסקנות, שהמשולש הרומנטי רק מזיק לסדרה. בסוף העונה השלישית אלנה בחרה בסטפן, אך במהלך העונה הרביעית, כאשר אלנה הופכת לערפדית, הרגשות שלה כלפי דיימון מתעצמים וגורמים לה להיות חצויה, סטפן לא יכול לקבל זאת והם נפרדים. בתחילה כולם חושבים שמדובר בכך שהעובדה שאלנה היא נתינה של דיימון גורמת לכך שהיא מאוהבת בו, אך בתום העונה מגלים שלא כך הם פני הדברים והיא אכן מאוהבת בו. ואולם, כל המשחק המעצבן הזה, שרץ כבר ארבע שנים גרם לסדרה להיות מעצבנת ויתרה מכך, לאבד את הקשר עם הדמויות הראשיות.

בתחילת הסדרה הכל היה ברור. סטפן הוא הערפד הטוב, דיימון הוא הפרוע ואלנה מאוהבת בסטפן. אך המשולש הרומנטי שתוו התסריטאים (ככל הנראה, בשל הספרים) גרם לכך שהדמות של אלנה בסוף העונה הרביעית הפכה למאוסה, לכך שהדמות של דיימון איבדה את החדות שלה ושהדמות של סטפן לא מוצאת את הידיים והרגליים בסדרה. יכול להיות, שבתחילת הדרך כל העניין של ה"טאבו", שמדובר באהבה בין שני אחים לאותה אישה (ועכשיו ערפדית) היה מסקרן, אולם ככל שהעונה התקדמה זה רק היה מעצבן יותר ויותר, במיוחד לאחר שקת'רין, הכפילה של אלנה, הרגה את ג'רמי, אחיה של אלנה, וכדי להתמודד עם עובדה זו אלנה סגרה את האנושיות שלה והפכה לרוצחת ללא לב, עד אשר מאט מצליח להוציא אותה מכך. במידה וזה היה קורה למשך עונה או שתיים זה היה סביר, אבל במשך ארבע עונות ?

הסלידה מהדמויות הראשיות, ובמיוחד זו של אלנה, גרמה לכך שדווקא הדמויות בשוליים הופכות לפופולאריות יותר ולפי העונה הרביעית, מדובר בדמויות של קרוליין (קנדיס אקולה) ובמיוחד של רבקה (קלייר הולט), כבת היחידה לנצר שושלת הערפדים המקורית. צופי הסדרה האדוקים בוודאי זוכרים, שכאשר הסדרה החלה דמותה של קרוליין הייתה שולית, בוודאי לצידן של אלנה ובוני, אולם בעונה הרביעית היא הפכה לדמות שכולם פונים אליה, בין אם זה סטפן (מבחינה מוסרית), בוני (שתהיה המקשרת בין שאר הדמויות), דיימון (בסיוע), טיילר (מבחינה רומנטית) ואפילו את קלאוס האיום היא מצליחה ל"אלף", בכך שהיא גורמת לו לסלוח לטיילר בסוף העונה ושהוא יוכל לחזור לעיירה, על ידי כך שהרגשות שלו כלפיה (בהם חזינו בעונה השלישית) רק מתחזקים בעונה הרביעית.

רבקה עברה בעונה הרביעית תהליך דומה לזה שעברה קרוליין, אולם עבורה מדובר בתהליך מזורז. בתחילת דרכה, הדמות של רבקה הייתה ילדותית וחסרת משמעות, אולם עונה זו חידדה עד כמה היא התבגרה, במיוחד לאחר שהיא מנסה להשיג את ה"תרופה" מסילאס בכדי להיות אנושית ולאחר מכן להפוך להיות חברתו של מאט, מהלך שצולח לה בפרק סוף העונה, והצופה הממוצע לא יכול שלא לחייך כאשר מאט נעתר להזמנתה לתור איתה בכל העולם לאחר שהחבורה (אלנה, סטפן, קרוליין ובוני) מסיימת את לימודיהם בתיכון (מישהו מהם בכלל הצליח ללמוד לא כל שכן להצליח בבחינות ?), כמו לומר: מגיע לה לקבל מעט אושר, במיוחד לאחר שהיא מתנגדת למעשיו של קלאוס ואפילו לא נוסעת לחיות איתו בניו אורלינס ביחד עם אלייג''ה (בספין אוף).

צריך גם לשים לב לעובדה מאד בולטת. נכון, החבורה התבגרה (למעט בוני שמתה בסוף העונה), אולם בהפקת הסדרה עשו טעות גדולה בכך שהורידו את "גלגלי העזר", הכוונה שלי היא לכל המבוגרים. בעונה הרביעית זה קורה כאשר קלאוס מחסל את קרול לוקווד (סוזאן וולטרס), אימו של טיילר, לאחר שטיילר מנסה לחסל את קלאוס וזו הייתה התגובה שלו. הסדרה 90210 המקורית, אשר פתחה את הפתח לשאר סדרות הנוער, הצליחה בצורה נהדרת עד אשר החליטו להוציא את ההורים מהמשוואה. הבעיה הזאת ניכרת בכל העונה ובמיוחד בחצי השני של העונה לאחר שקרול נרצחת. קיימת תחושה שמשהו חסר, חסרים ה"משגיחים", המסייעים לדמויות. היחידה שנותרה כרגע היא רק שריף ליז פורבס (מרגריט מקינטייר), אמה של קרוליין, והיא לא מופיעה בפרקים רבים. מעריצי הסדרה צריכים לקוות שהמגמה תשתנה, אולם קשה לי להאמין שכך יקרה היות ומבחינה קריאטיבית הסדרה צועדת מדחי אל דחי.

ועתה הגענו אל הסיפור המרכזי של העונה. בעונה זו הכל סובב סביב חזרתו של סיילאס, יצור אלמוות, אשר מצליח להערים על כולם שיחזירו אותו לחיים בתואנה שהוא רוצה למות באופן סופי ולחזור לחיות עם אהובתו, המכשפה קצייה, שמתה מאות שנים קודם לכן. נו באמת. כאשר הדמות של קלאוס הוצגה במהלך העונה השנייה הוברר לכולם שהוא הדמות החזקה ביותר שיש ועכשיו אפילו קלאוס מפחד מסיילאס ? לי זה נראה עלוב. מה הצעד הבא ? ימציאו דמות יותר מפחידה ממנו שהוא פוחד ממנה ? יתרה מכך, מתברר בפרק סוף העונה שמדובר בכפיל של סטפן וזה מעצבן מאד. לא הספיק לנו כל העניין של המשחק הכפול של נינה דוברב בתור אלנה וקת'רין (שבסוף העונה הופכת לאנושית בעוד אלנה נשארת ערפדית עם דיימון בצעד שאמור להיראות אירוני) ? הצופים יצטרכו בעונה החמישית לראות משחק כפול נוסף ? בואו נעשה לכל הערפדים כפילים ונשלם לשחקנים משכורת כפולה, למה לא ?

ולבסוף, לא ברור לי מה עושים עם הדמויות של ג'רמי, שהיה חסר מאד במהלך כמעט חצי עונה לאחר שקת'רין הרגה אותו בכדי שסיילאס ישתה מדמו ויקום לתחייה. גם במהלך העונה השלישית העלימו את ג'רמי למשך פרקים רבים, האם החוזה של סטיבן ר' מקווין (ג'רמי) הוא על בסיס פרקים שהוא מצלם ? אני כמובן ציני, אבל דמותו חסרה, כאשר מאט נשאר היחיד כמצפן המוסרי של הסדרה ולאחר שאלנה עתה ערפדית (וכנראה תישאר כך) זה היה נחוץ. ככל הנראה, גם הופכים את הסיפור של בוני וג'רמי למעין סיפור של רומיאו ויליה, סיפור אהבה בלתי אפשרי, במיוחד כאשר בסוף העונה בוני מתה בכדי להחזיר את ג'רמי לחיים ומכיוון שג'רמי יכול לראות רוחות זה כנראה הצעד הבא. לטעמי, מדובר ב"מריחה", אבל אם מישהו מוצא בכך הנאה שיבושם לו.

אז, לראות או לא לראות ?

רק הצופים המושבעים של הסדרה שלא יכולים לפספס פרק יכולים לצפות בה, וגם הם יבינו בסופה שמדובר בעונה החלשה ביותר שלה, למרות שמבחינת מספר הצופים הכללי חלה דווקא עלייה לעומת העונה הקודמת (2.97 לעומת 2.81 מיליון צופים בממוצע לפרק), אך צריך לשים לב שדווקא הפרקים האחרונים של העונה מצביעים על המגמה האמיתית: ירידה מ 2.53 בעונה השלישית ל 2.24 בעונה הרביעית. כל שאר הצופים צריכים לדלג עליה ולא לחזור. מדובר בעונה בינונית במקרה הטוב.

דרך אגב, סוף סוף, ולאחר ארבע שנים, המשחק של נינה דוברב מצליח להיות קרוב לאמין בכדי שהיא תוכל לגלם את דמותה של קת'רין, הערפדית הפסיכופטית. ואולם, עדיין הוא לא מספיק אמין, כאשר רואים את שתי הדמויות במקביל באותה סצינה. אולי עוד ארבע שנים...