ביקורת: הקומדיות החדשות של רשת CBS לעונת 2014-2013.

לאחר שהכתבה הראשונה בסדרת כתבות הביקורת שלי אודות הקומדיות החדשות של ארבע רשתות הברודקאסט עסקה בקומדיות החדשות של רשתות NBC ו FOX, כתבה זו תעסוק בקומדיות החדשות של רשת CBS, אשר בעשור האחרון נדמה היה שכל דרמה או קומדיה שהיא מעלה הופכת ללהיט. השנים האחרונות הקהו מעט את התחושה הנ"ל, ואילו עונת 2014-2013 מוכיחה שגם הרשת החזקה ביותר מארבע רשתות הברודקאסט האמריקאיות יכולה להיכשל.

רשת CBS ערכה העונה ניסוי, אשר כלל הענקת שעת קומדיות נוספת ביום חמישי וכמו כן הוסיפה שתי קומדיות חדשות ביום שני. התוצאה ? כישלון. רבים תלו את אי הצלחת הקומדיות של הרשת בכך ש The Voice היא מפלצת רייטינג. צר לי לפוצץ את הבועה, אולם מלבד שיבוץ גרוע של We Are Man ביום שני אחרי "איך פגשתי את אמא שלכם" בשל העובדה שלא מדובר בסיטקום בערב של סיטקומים של הרשת, הרי שהיא לא הייתה מספיק טובה. האלמנטים הטובים היחידים בקומדיה הנ"ל היו טוני שאלוב ורבקה ברידס היפה כבתו, כאשר לגבי רבקה מדובר בעובדה שהיא נאה לעיניים ופחות לגבי משחקה. התסריט של הסדרה היה לא מספיק טוב והרעיונות מוצו לאחר פרק אחד. לו היה מדובר בסרט קומי בן שעה וחצי אולי הרעיון היה מצליח בצורה טובה יותר.

קומדיה נוספת שרשת CBS העלתה ביום שני היא Mom של צ'אק לאורי. קל להבין מדוע היא הפכה מיד בעונת הפיילוטים הקודמת לחביבה של רשת CBS ואושרה ראשונה. אנה פאריס בתפקיד הראשי היא ליהוק מעולה. לטעמי, מדובר בשחקנית קומית שלא זוכה להכרה שהיא ראויה לה עוד מימי Scary Movie (הסרט הראשון שעוד היה מוצלח בניגוד לסרטי המשך) וגם בקומדיה זו היא עושה עבודה מעולה. יש בה את המעלה שצריכים בשחקנית קומית: אוהבים לראות אותה על המסך. גם התסריט של הקומדיה מצחיק. לא ברמה היסטרית, אך מספקת. אולם גם במקרה שלה כמו בקומדיה Dads, הליהוק של הדמות ההורית היה גרוע. אליסון ג'אני היא לא שחקנית שרוצים לראות מדי שבוע, בוודאי לא בקומדיה. עובדה זו בלטה בסדרה "הבית הלבן", כאשר הדמות שלה הייתה הכי פחות אהובה. נכון, היא אמורה לגלם דמות של אם מעצבנת והיא עושה זאת בצורה טובה, אבל לצערי היא לא עוברת מסך בצורה טובה. יכול להיות שמדובר באלמנט שטחי, אך לצערי גם נכון מאד.

שיבוץ נוסף של הרשת שהיה כושל היה של The Crazy Ones בשעה תשע. כאשר הסדרה שודרה אחר The Big Bang Theory היא הניבה מספרים טובים יותר מאשר The Millers. גם קהל הבסיס היה נכון יותר. שרה מישל גלר, שיש לה קהל בסיס של חנונים בשל עברה ב"באפי קוטלת הערפדים" הייתה מתאימה לקהל החנונים של The Big Bang Theory. אולם, כאשר בוחנים את הקומדיה לעומק מגלים גם את שורש אי ההצלחה שלה. הסדרה לא "הולכת עד הסוף" עם ההומור שלה. הסיבה שרובין וויליאמס הצליח כל כך הייתה שההומור שלו היה עוקצני והוא לא צינזר את עצמו, ואולם בקומדיה הזאת ההומור מרוכך מאד ועובר צנזורה ובכך הסדרה מאבדת את "העוקץ" שלה. היא מניבה נתונים בינוניים בגלל שההומור שלה בינוני. אז נכון, יש לה שמות גדולים כגון וויליאמס וגלר, אבל במידה ולא יתנו להפקה "ללכת עד הסוף" היא תמשיך להיות בינונית. כיף לצפות בה, אולם לאחר שצופים בה שוכחים שעשיתם זאת. למרות שמנסים כבר עתה ליצר מתח מיני בין הדמויות השונות בסדרה.

עבורי הקומדיה שמהווה אכזבה גדולה יותר היא The Millers, אשר מאבדת כמחצית מנק' המדד ש The Big Bang Theory משאירה לה. נכון, היא עדיין מנפקת נתונים טובים, אך בעיקר בשל השיבוץ שלה. צריך לזכור, שבשנה שעברה "שני גברים וחצי" ששודרה במשבצת השידור שלה הניבה נתונים הרבה יותר טובים. עובדה זו בולטת במיוחד לאור היעדר תחרות מצד רשתות FOX ו NBC, כאשר גם הערב של רשת ABC (עד השעה עשר) מאבד גובה כמעט מדי שבוע. וכמו כן, צריך להביט על השחקנים בסדרה ולהבין, שלעיתים שמות (וויל ארנט, ג'מה מייס, בו ברידג'ס...) זה לא מספיק, משום שבפועל זו סדרה שג'ורג' קונסטנזה מהסדרה "סינפלד" היה קורא לה "סדרה על שום דבר". אין בה אלמנט מיוחד אחד לרפואה וכאשר היא תרד מהמסכים לא יזכרו אותה.

לראות או לא לראות ?

We Are Men - בוטלה, דלגו עליה.

Mom - אפשר לראות, בעיקר בגלל אנה פאריס.

The Crazy Ones - אפשר לראות, בעיקר בגלל שרה מישל גלר ורובין וויליאמס.

The Millers - אפשר לדלג. הרבה מהומה על לא מאומה.