יום שבת, 17 בספטמבר 2011

שלב סיכום עונה: The Listener, עונה שנייה: רק בסדר.



רבים אולי לא יודעים אבל הסדרה, אשר עוקבת אחר טובי לוגאן, שמשתמש בעובדה שהוא טלפת בכדי לעזור למשטרה לפתור מקרים, הופקה בעונתה הראשונה במקביל על ידי רשת קנדית, CTV, ורשת אמריקאית, NBC. הסדרה שודרה לראשונה ברשת CTV בחודש מארס 2009 ומספר חודשים אח"כ גם ברשת NBC, אך הרייטינג שלה היה נמוך ונראה היה שהיא בדרך לביטול. שנה לאחר מכן התבשרנו שהרשת הקנדית החליטה להעניק לה עונה שנייה והיא שודרה, בקנדה בלבד, בפברואר 2011, כשמונה עשר חודשים לאחר תום העונה הראשונה. צחוק הגורל הוא, שדווקא העונה השנייה גרמה לעלייה גדולה בנתוני הרייטינג ועונה שלישית כבר הוזמנה ותשודר בשנת 2012.

העונה השנייה של הסדרה בישרה שינוי כמעט טוטאלי לצופיה. ראשית, בעונה הראשונה, טובי, הדמות הראשית, ניהל רומן עם הרופאה אוליביה, ובתחילת העונה השנייה התבשרנו שהם נפרדו ועתה הם חברים. בשל כך, גם סבלה הדמות שלה מפיחות גדול במעמדה והיא כמעט ולא מקבלת במה, במיוחד בהשוואה לעונה הראשונה.

שינוי נוסף מתרחש בתחנת המשטרה. בעוד שבעונה הראשונה טובי עזר למשטרה המקומית, הרי שבעונה השנייה טובי עוזר לכוח מיוחד בשם ה IIB. כפועל יוצא מכך הדמות הנשית במשטרה שטובי עוז לה משתנה מצ'ארלי, אשר הלכה לעולמה, למישל מקקלסקי בגילומה של לורה לין סמית (בה ניתן היה לצפות בסדרה Mutant X). בכך לפי דעתי הלכו בסדרה לאחור ומשתי סיבות. הראשונה, לורה, גם בסדרות קודמות שלה, משחקת כמעט כמו רובוט. הבעות פניה קפואות גם ברגעים שהיא אמורה הייתה לגלות סימני תשוקה כאשר בעלה נכנס למספר פרקים. סיבה נוספת היא שלמרות שהשחקנית בת 31 בלבד היא נראית כבת 40 פלוס, וזו בעיה משום שהיא אמורה לגלם דמות של שוטרת בת 28 בלבד. היה עדיף להשאיר את ליסה מרקוס, אשר גילמה את דמותה של צ'ארלי.

בעיה נוספת שניתן לזהות בעונה השנייה היא שבעונה אין סיפור מסגרת. היום, ברוב הסדרות המצליחות קיים סיפור מסגרת, גם אם לא לאורך הסדרה כולה אלא רק בכל עונה. בעונה הראשונה הסדרה התמקדה בחיפושו של טובי אחר זהותו ובמיוחד בחיפוש אחר אימו, אבל בעונה השנייה אין סיפור מסגרת. לקראת תום העונה ניסו בהפקה ליצור דרמה כאשר התברר (זהירות ספויילר) שהשימוש התכוף של טובי בכישוריו מעמיסים על מוחו ויכולים לגרום למותו, אבל גם בסיפור הזה התעסקו בדיוק עשר דקות בכל העונה.

העובדה שאין סיפור מסגרת היא אחת הסיבות לכך שלא נרשמו במהלך העונה רגעי שיא. כל פרק במהלך העונה עמד בפני עצמו, למרות שהיו סיפורי משני שנמשכו לאורך העונה כגון מערכת היחסים של אוז, חברו הטוב של טובי, עם אחות בבית החולים. אבל נראה שהכל מתנהל על מי מנוחות במהלך העונה. הסדרה לא הצליחה להצחיק יותר מדי, לא להפחיד יותר מדי ולא לרגש יותר מדי. הכל ממוצע. אפילו פרק סיום העונה לא סיפק רגע שיא וגם לא קליף האנגר.

התסריטים לא היו ברמה גבוהה ודי צפוים לאורך כל העונה, בלי יוצא מהכלל. בכך, לפי דעתי, העונה השנייה נפלה מהעונה הראשונה שהייתה איכותית יותר.

לסיכום, העונה השנייה של הסדרה מהווה ירידה באיכות לעומת העונה הראשונה, חילופי המשמרות שנעשו בין העונות פגעו בה. התסריטים של 13 פרקי העונה מעבירים 42 דקות סבירות, אבל ממש לא מיוחדות. מלבד העובדה שטובי קורא מחשבות ראינו כבר את הסיפורים הרגילים: האקר מנסה להשיג מידע, רצח שמקושר למאפיה וכו'... גם השינוי בדמות הנשית הראשית גרם לפגיעה בסדרה משום שהשחקנית החדשה לא מוסיפה אלא גורעת ממנה. וצמד המילים שניתן לתאר את העונה הם: "רק בסדר".

אז, לראות או לא לראות ?
צופי העונה הראשונה יתאכזבו מהעונה השנייה, אבל יכולים לצפות בה. אולי הם ייהנו מתחושת המשכיות. סיבה אחרת קשה למצוא. הצופים החדשים שינסו לראות את הסדרה לראשונה דווקא מהעונה השנייה יתאכזבו. אז, לאיזו קבוצה אתם משתייכים ?

Share on Facebook

אין תגובות: