כאשר צופים בסרט מקבלים את ההרגשה שמדובר כאן בפיספוס אדיר. אני לא יודע מדוע ברשתות הטלוויזיה לא לקחו את הפרויקט והפכו אותו לסדרת טלוויזיה מצליחה. יש בה הכל: הטרנד החדש לסדרות תקופתיות (האירועים מתרחשים בשנות השישים של המאה ה 19), רצח של מנהיג (לינקולן), קשר לרצוח בכירים נוספים, משפט מתוקשר, אשמה לא ברורה של הנאשמת ועוד... במקום זאת, בארה"ב אוהבים "לטחון עד דק" את רצח הנשיא קנדי ולהפיק עליו סרט אחר סרט, למרות שהיה ידוע שמדובר בנשיא חרמן ונואף ובמיוחד מסומם במרבית תקופתו כנשיא.
הסרט מתנהל על מי מנוחות, גם כאשר יש אירועים דרמטיים, ואולי בכך ניתן להאשים את התסריט, שהוא קליל מדי ולא עמוק. לאורך כל הסרט מרגישים גם שאין "בשר" בעלילה. יכול להיות שנצמדו לאירועים כפי שקרו במציאות, ויכול מאד להיות שבשל העובדה שמדובר בסרט באורך של שעתיים בלבד קיצצו לחלקים החיוניים בלבד, אבל התחושה לא עוזבת את הצופה, אשר לא מצליח להתחבר לדמויות המרתקות הללו או להבין לעומק עד כמה הטראומה של רצח הנשיא לינקולן השפיע על העם האמריקאי. רצח, אשר בפועל היה לו השפעה גדולה יותר על העם האמריקאי מאשר רצח קנדי כמאה שנים לאחר מכן.
ניתן להצביע על מספר כוכבים בסרט: ג'יימס מקובי, אשר מגלם את עורך הדין הצעיר איקן, רובין רייט, אשר מגלמת את מרי, קלווין קליין כאדווין סטאנטון, אוון רייצ'ל ווד ("דם אמיתי") כאנה סוראט, ג'סטין לונג ואלקסיס בלדל ("בנות גילמור"), אשר כולם עשו עבודה נהדרת ואמינה.
לסיכום, הרעיון נהדר ומקורי, השחקנים ביצעו עבודה נהדרת, אבל, לפי דעתי, הפורמאט היה צריך להיות אחר: מדובר בחומר שהיה עובר בצורה טובה יותר כסדרת טלוויזיה. במידה וזה היה קורה התסריט, אשר היה מתארך ומקבל "בשר", היה הופך לטוב יותר ומעביר את החזון בצורה טובה יותר.
אז, לראות או לא לראות ?
למרות הכל מדובר בסרט טוב, אשר מעביר לצופה שעתיים בצורה קלילה ונחמדה. חובבי הסרטים והסדרות התקופתיות ייהנו, אולי גם שאר הצופים, אני יודע שאני נהנתי.
Scream 4 – טריילוגיית הסרטים הראשונה של סרטי "צעקה" היוו חידוש בנוף סרטי האימה. הסרטים של קווין וויליאמסון (תסריטאי) וווס קרייבן (במאי) התעסקו בז'אנר של סרטי האימה ולמרות שבמידה מסוימת היוו פארודיה על סרטי האימה שקדמו להם, היו סרטים אלו מעניינים, מרעננים, חדשניים ובסך הכל היה כיף לצפות בהם.
הסרט הראשון בסדרה יצא בשנת 1996, השני ב 1997 ואילו השלישי בשנת 2000. כלומר, עברו 11 שנים בין יציאת הסרט השלישי לרביעי. כאשר השמועות על יציאת סרט רביעי בסדרה הגיעו לאזני תחושת חמימות הציפה אותי מאחר והסרטים הללו הזכירו לי את "השנים היפות שלי". ולכן, נקודת ההתחלה של הסרט, לפחות מבחינתי, הייתה טובה.
ואז התחלתי לצפות בסרט. ופני חשכו.
בסוף שנות התשעים עלתה סדרה, גם היא של קווין ווילאמסון, בשם "דוסון קריק" והיא עשתה לסרטי הקולנוע וסדרות הטלוויזיה בדיוק מה שעשו סרטי צעקה לסרטי האימה. העיסוק בתעשיית הקולנוע, בעיקר, בתוך סדרת טלוויזיה היוו רעיון מרענן, אולם לאחר עונה ראשונה שהייתה חידוש מרענן הגיעה שאר הסדרה (5 עונות נוספות), אשר הייתה בינונית ובעונות האחרונות אף מעייפת. כך גם ניתן להתייחס לסרט "צעקה 4", מה שבאמצע שנות התשעים היווה רעיון חדשני, היום, בעידן האינטרנטי, שבסרט כה מרבים לדבר עליו, נראה טרחני ומעצבן. קטע הפתיחה הארוך מאד, אשר אמור היה להיות מעין פארודיה על סרטי ה"צעקה" הקודמים, היה ארוך מדי, טרחני, מעצבן ונתן את הטון להמשך הסרט.
ניכר היה שוויליאמסון מנסה לשמור את זהות הרוצח\ת במסיכה בסוד עד לסצינות האחרונות, אולם התסריט היה כל כך מתחכם, עד שבשלב מסוים לצופה נמאס, לפחות לי נמאס. ההתחכמויות, אשר בסרטים קודמים נראו כהברקה, גם הם נראו בסרט הזה כטרחנות לשמה ובמיוחד הגילוי הגדול של זהות הרוצח\ת (אל דאגה, אני לא מתכוון לגלות את הזהות למי שלא ראה עדיין).
נקודה בעייתית נוספת הייתה הצפייה בכוכבים המזדקנים. חזרו אחורה והביטו בסרטים הקודמים בנב קמפבל, אשר קרוב לוודאי לא חוותה הצלחה קולנועית או טלוויזיונית, בשנים האחרונות ולכן הסכימה לחזור לסרט נוסף בסדרה ובקורטני קוקס המזדקנת. איך נפלו גיבורים...קצת עצוב לראות אותם מעבר לשיאם (אני יודע שיהיו צופים שיגידו שקוקס עדיין מככבת בסדרה "קוגר-טאון", אבל הרשו לי לגחך...) והדור החדש של השחקנים בסרט הזה, חוץ אולי מאמה רוברטס, לא ממש בקנה מידה של הכוכבים של הסרטים הקודמים. הם נראו כאילו העסק גדול עליהם. אפילו היידן פנטייר, כוכבת Heroes לשעבר, נראתה לא שייכת לסרט (ומישהו חייב להעיר לה על תסרוקת מזעזעת).
לסיכום, מדובר בקונספט מיושן שעבד בעבר אבל בסרט הרביעי בסדרה, אשר מגיע 11 שנים לאחר יציאת הסרט השלישי, הפך לטרחני, הכוכבים הבוגרים הזדקנו ולא בצורה טובה (אולי פרט לדיוויד ארקט, אשר מגלם את השריף דיואי) והכוכבים הצעירים לא ברמה גבוהה (פרט אולי לאמה רוברטס), התסריט לא מספיק טוב והמוצר הסופי פחות מבינוני.
אז, לראות או לא לראות ?
יש סרטים שלא צריך לחדש או להוסיף להם סרט נוסף בסדרת הסרטים, "אינדיאנה ג'ונס 4" היה דוגמה לכך וגם "צעקה 4". אוהבי שלשת הסרטים הראשונים בסדרה יתאכזבו מאד וכך גם אוהבי סרטי האימה, משום שהסרט בכלל לא מפחיד ומהווה יותר פארודיה מאשר סרט אימה (בניגוד לשלשת הסרטים הראשונים, אשר עסקו בתחום סרטי האימה אבל לא ירדו לדרגת פארודיה כה נמוכה). לכן, בצער רב, אני מציע – לדלג על הסרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה