יום ראשון, 10 באפריל 2011

בוודאי שמתם לב ש...


לפני כשבועיים חזרה הסדרה The Secret Life of the American Teenager לחלק השני של העונה השלישית שלה. למה אני מציין את העובדה הזאת ? משום ששום דבר לא השתנה. עברה חצי שנה והסדרה ממשיכה להתעסק בשני דברים מרכזיים החל מהדקה הראשונה שלה: העיסוק הראשון הוא: ההריון השלישי שהסדרה מלווה בעונה השלישית שלה, לאחר שבעונה הראשונה היה זה ההריון של איימי ובעונה השנייה היה זה ההריון של אמא שלה, אן, ובעונה השלישית מדובר בהריון של אדריאן. מעניין מי תיכנס להריון בעונה הרביעית של הסדרה ? אולי אשלי ? ובעונה החמישית, גרייס ? העיסוק השני הוא העיסוק בסקס. כמעט כל משפט שני בסדרה הזאת עוסק בכך ולמען האמת זה כבר מתחיל לעלות על העצבים. עד עכשיו אני לא מבין מה מעריצי הסדרה מוצאים בה. הכתיבה שלה מעצבנת ואני לא רואה נערים שמדברים בשפה כה גבוהה, כך שהיא גם נראית לא מציאותית, התסריט משעמם וחד גווני ותחושת החידוש שהסדרה הביאה בתחילתה כבר התפוגגה לפני יותר מעונה. אז מדוע הרייטינג שלה נשאר גבוה ? לי אין מושג. ולכם ?

שימו לב לצורה שבה רשת ABC מנסה להציל את הסדרה האחרונה שעוד יש לה סיכוי לשרוד מהעונה הנוכחית, עונה איומה עבור הרשת שלא הצליחה להציל סדרה חדשה אחת מהליין שעלה בחודש ספטמבר ועד עתה. אני כמובן מתכוון לסדרה Body Of Proof. ברשת ציוותו אותה בשעה שלאחר "רוקדים עם כוכבים", אבל את הפרק השני שלה הם שידרו אחרי "עקרות בית נואשות" ובכך ברשת ככל הנראה מנסים לסחוב את שאריות הצופים שעוד שמרו לדנה דלייני מימיה ב"עקרות בית נואשות" אל הסדרה החדשה שלה. דרך אגב, במקור העונה הזאת הייתה אמורה להיות עונת מעבר של הרשת כאשר Brothers & Sisters הייתה אמורה להיות מבוטלת ו Off The Map הייתה אמורה להחליף אותה. אבל לאור העובדה ש Off The Map היא כשלון מוחלט ברייטינג קיים סיכוי שבסופו של דבר Body Of Proof תהיה זו שתחליף את Brothers & Sisters בעונה הבאה ומדובר רק בניסוי כלים. ניסוי שנכשל. כמובן, שקיים סיכוי ש Brothers & Sisters תשרוד עונה נוספת אבל לי נראה שברשת מכינים תוכנית מגירה למקרה שהיא תבוטל. לפי הנתונים עד כה הכל פתוח.

ביום רביעי רשת FOX העלתה את הסדרה החדשה האחרונה לעונה הנוכחית. מדובר בסדרה Breaking In אודות חבורה של גאונים מבחינה אלקטרונית, בכיכובם של כריסטיאן סלייטר ואודט יסמין. אתם רואים לבד מה הסיכויים של סדרה חדשה להצליח בשלב הזה של העונה. ואני שואל: לא הגיע הזמן שמישהו ייקח את אודט יוסטמן לסדרה אחת מצליחה ? השחקנית הזאת כל כך מוכשרת, יפה ובעלת נוכחות ועד עתה היא נאלצה להסתפק בסדרות כושלות כגון October Road או בהופעת אורחת ב Brothers & Sisters. וזה באמת לא מובן לי, או שהשחקנית הזאת לא יודעת לבחור את הסדרות הנכונות עבורה או שהמפיקים לא מסוגלים לראות איזה אוצר יש להם בידיים. אני נוטה לכיוון האופציה השנייה, משום שבמידה ויסמין לא יודעת לבחור את הסדרות הנכונות עבורה, עובדה זו מצביעה על כך שהיא תמיד תהיה שחקנית סוג ג' והמחשבה על כך מטרידה.

חודש מאי עומד להציג בפנינו פרקי סיום עונה כפולים. הסדרה הראשונה שצריך להזכיר בנושא הזה היא Community שתסיים בפרק ארוך של שעה ב 12 במאי. יום למחרת ניתן לציין את סמולוויל, אשר תסיים את הסדרה בפרק כפול ב 13 במאי. ב 15 במאי תהיה זו "עקרות בית נואשות" של רשת ABC שתזכה לסיום הארוך. ב 19 בחודש Park & Recreation ו The Office של רשת NBC ו The Mentalist של CBS עושות זאת, ב 20 במאי Supernatural נכנסת לרשימה המכובדת עם פרק כפול משלה. ב 25 במאי Cougar Town תהיה זו שתסגור את הרשימה בפרק מיוחד של שעה. ואני שואל, בשביל מה זה טוב ? עבור סמולוויל אני מבין, שהם רוצים לסיים את הסדרה בבום אחד אחרון, אבל איזה צידוק יש לשאר הסדרות ? השימוש בפרק הכפול גורם לכך שיהיה שבוע נוסף של שידורים חוזרים בהמתנה לפרקים חדשים. לטענתי, הרעיון מיותר. מה דעתכם ?

לפני עשרה ימים שודר בארה"ב הפרק המוזיקלי של "האנטומיה של גריי". למרות שאני לא אוהב סדרות ופרקים מוזיקליים, כאשר מופיע פרק טוב אני יודע להעריך אותו, כך קרה בפרק המוזיקלי של העונה השישית של הסדרה "באפי קוטלת הערפדים", אשר היה פרק חזק מאד שעד היום חובבי הסדרה (וגם אני בתוכם) זוכרים לטובה. לכן, היה מעניין לראות את הפרק ולנסות ולהבחין האם היה בו משהו מיוחד. לצערי התשובה היא: לא. לדעתי, בהפקה חיכו לעשות פרק מוזיקלי דווקא בנקודה הזאת, משום שהיא כביכול נקודת מפנה בחיים של דמויות רבות. ד"ר אלטמן, טדי בשבילכם, נכנסת לעימות עם כריסטינה ומערכת היחסים שלהן בתור מורה-תלמידה נפגעת מאד ואואן ככל הנראה יצטרך להיות השופט בין שתיהן, אריזונה ומארק סוף סוף מגיעים להבנה, קאלי מגיעה להחלטה להינשא לאריזונה, לקסי מחליטה להמשיך הלאה ומרדית' נשברת לגבי העובדה שהיא ודרק לא מצליחים להיכנס להריון. לכאורה, צומת הדרכים הזאת הייתה אמורה להוליד רגש בפרק המוזיקלי, אבל מלבד העובדה ששרה רמירז (קאלי טורס) יודעת לשיר, עובדה שהייתה ידועה לנו בשל העובדה שהיא זכתה כבר בפרס טוני עבור השירה שלה, לא ראיתי שום רגש מתפרץ, אפילו לא בסצינת סיום הפרק כשקאלי מתעוררת. אז נכון, הפרק הניב לסדרה רייטינג גבוה מאד של 4.9 נק' מדד, אבל מבחינה קריאטיבית השינוי לעבור לפרק מוזיקלי לא הניב את המטרה מבחינתי, את המטרה של העצמת הרגשות. תביטו בפרק המוזיקלי של "באפי ציידת הערפדים" ותבינו לבד איך עושים זאת בצורה נכונה. הדבר היחיד שאני אזכור מהפרק הזה הוא את הכינוי "סיאטל גרייס-מרסי מוות" בהתייחסו לבית החולים. זו הייתה הברקה מעניינת בפרק שדי החטיא את המטרה שלו וגרם גם לכך שאירוע הכמעט מוות של קאלי והתינוקת שלה יהפוך מאירוע קשה לאירוע די קליל. חבל. קראתי ששונדה ריימס, האישה מאחורי הסדרה והתסריטאית הראשית שלה, מעוניינת לעשות פרק מוזיקלי נוסף בהמשך הדרך (אולי לא העונה אבל בנקודה כלשהי בהמשך דרכה של הסדרה) ושהעניין תלוי ברשת ABC משום שהם היו סקפטיים לגבי עשיית הפרק. הנתונים הגבוהים שהפרק הניב בוודאי יקלו על ניסיונות השכנוע שלה, אני רק מקווה שהתוצאה תהיה טובה יותר ממה שראו עיניי לפני עשרה ימים. פשוט פיספוס אחד גדול.

שימו לב לתהליך שעוברת הטלוויזיה האמריקאית. עד עתה מנהלים רבים בערוצי הברודקאסט טוענים, כי הירידה בשיעורי הצפייה בסדרות הטלוויזיה נעוצה בשינוי שעוברים הצופים, מצריכת הסדרות בטלוויזיה אל מדיות נוספות כדוגמת הורדות ברשת. עובדה זו אולי נכונה, אבל במקביל צריך לשים לב להצלחת הסדרות של הכבלים. הסדרות של רשת USA כדוגמת Burn Notice, של רשת Showtime בה מככבת דקסטר ושל רשת HBO בה True Blood היוו רק את הסיפתח עבור רשתות הכבלים והיום אפילו רשתות כבלים קטנות כדוגמת AMC מצליחות להשיג נתונים טובים מאד עבור הסדרות שלהן. עליית הסדרות Camelot, משפחת בורג'יה ו The Killing וההצלחה הגדולה שהן צברו (אפילו המיני סדרה שעוסקת במשפחת קנדי מצליחה מאד) צריכה להדליק נורה אדומה בקרב מנהלי ערוצי הברודקאסט. הטענה היא שרשתות הכבלים מביאות משהו שונה שערוצי הברודקאסט לא מביאים והטענה הזאת, לפי דעתי, נכונה. קשה לי לראות ערוץ ברודקאסט שהיה נותן לסדרה כמו Mad Men את האפשרות ואורח הרוח לצבור קהל. ואני בכלל לא מדבר על סדרות כדוגמת The Walking Dead שלא הייתה מקבלת אישור לפיילוט. מהבחינה הזאת, דווקא רשת ה CW, אשר נחשבת לרשת הצעירה מכולן, היא המאכזבת ביותר. מרשת שכזאת ניתן היה לצפות קצת יותר דמיון מאשר לייצר אופרות סבון אחת אחרי השנייה. דווקא בפעמים היחידות שהרשת יצאה מהקבעון שלה היא הצליחה לייצר סדרות להיט. בפעם הראשונה (ולפני שהיא בכלל נקראה רשת ה CW) זו הייתה סמולוויל, אשר שינתה את פני הערוץ, והפעם השנייה הגיעה בעונה שעברה כאשר הרשת החליטה ללכת על סדרת הערפדים The Vampire Diaries. זו גם הסיבה שאני לא מבין מדוע היא ממשיכה עם סדרות כדוגמת 90210, One Tree Hill ו Hellcats, אשר לעולם לא יצליחו להתרומם לגבהים שסדרות כדוגמת סמולוויל או The Vampire Diaries מגיעות. אפילו אופרת הסבון המדוברת ביותר שלה, Gossip Girl, בקושי מצליחה להשיג נתונים סבירים. פשוט רשת מבוזבזת.

Share on Facebook

3 תגובות:

ליאת אמר/ה...

היה פשוט כיף לקרוא את הכתבה :)
מסכימה עם כל מילה הרשתות הגדולות מביאות סדרות מאוד דומות אחת לשנייה בזמן שהכבלים מביאות את ה-סדרות.

ובקשר לאנטומיה של גרי, עם כל האהבה שלי לסדרה הפרק פשוט היה גרוע! מקווה שלא יהיה עוד פרקים כאלה...(ובאמת שהחלק של קראב "סיאטל גרייס-מרסי מוות" היה הדבר הכי טוב בפרק...)

mip אמר/ה...

הפרק של אנטומיה של גריי היה גרוע בעיקר בגלל שלא היה שום צידוק עלילתי לשירה. ובגלל שכל הנושא של השירה לא הסתדר עם ההגיון הפנימי של הפרק ושל הסדרה, אז במקום להתמכר לסיפור ולרגש (מה שקורה בדרך כלל באנטומיה של גריי), השירים האלה עם הכוריאגרפיה המאולצת מזכירים לך כל הזמן שמדובר בסדרת טלויזיה ופוגע ברגש.

אגב, אם כבר מזכירים פרקי מחזמר וסדרות בית חולים אני לא מבינה איך לא להזכיר את הפרק הגאוני בסקראבס. פרק שהיה פשוט הברקה בתקופה שהסדרה כבר היתה בירידה. ככה עושים פרק מוזיקלי.

ניר אמר/ה...

בקשר להערה האחרונה: אולי ייתכן שאתה צודק והרייטינג היורד של הרשתות הגדולות נובע מהתכנים ה"משעממים".

אבל צריך לזכור שלא ניתן לצפות מערוצי הברודקאסט (המסחריים) לשדר את מה שמשודר בערוצי הנרוקאסט (הכבלים). השוני בין השניים הוא חיובי והכרחי.