הסדרות הטובות ביותר בארבעת העשורים האחרונים.

בפורומים רבים ניתן למצוא ויכוחים חוזרים ונשנים אודות הסדרות הטובות ביותר שנצפו על מסכי הטלוויזיה. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי מגחך למשמע הטענות של צופים רבים לגבי הסדרות שהם אוהבים, שמדובר בסדרה הטובה ביותר על מסכי הטלוויזיה. לפיכך, החלטתי לעשות סדר בבלגאן ולהציע את רשימת עשרת הסדרות, אשר לפי דעתי מהוות את הסדרות הטובות ביותר בארבעת העשורים האחרונים. האם הסדרות שאתם אוהבים נמצאות ברשימה ?


10. Underbelly – מהפרק הראשון של העונה הראשונה הסדרה הזאת התגלתה כסדרת הפשע הטובה ביותר של העשורים האחרונים. כן, היא טובה יותר מ"המגן" ואף מה "סופראנוס". האבסורד הוא שמדובר בסדרת פשע אשר מבוססת על אירועים אמיתיים שקרו באוסטרליה בעשורים האחרונים. סדרה, אשר מצליחה להדגים איך עושים זאת נכון. כלומר, איך מייצרים טלוויזיה שהיא גם איכותית וגם ראויה לצפייה.
הסדרה גם הכניסה לחיינו שחקנים שלפני כן כמעט ולא שמענו עליהם. שחקנים שעשו עבודה כל כך טובה, שהדמויות אותם הם מגלמים, אלו שנשארו בחיים לאחר כל החיסולים של העולם התחתון האוסטראלי והמיתות הטבעיות, הדמויות הללו הפכו באוסטרליה לסלבריטאים. מספיק לבדוק את כמות החיפושים ב"גוגל" לגבי כל אחת מהדמויות, בכדי להבין את כמות הסקרנות שרבים מהצופים חשים כלפי אותם דמויות.
עד עתה שודרו שלוש עונות לסדרה. העונה הראשונה הייתה מופתית, השנייה והשלישית מעט פחות טובות, אבל עדיין ברמה גבוהה מאד. ידוע שלסדרה הוזמנו שתי עונות נוספות ועל פי הביקוש והחומר הרב שיש לגבי הרציחות בעולם התחתון, עולם הסמים והשוטרים המושחתים ששטפו את הרחובות של אוסטראליה באותם ימים סביר להניח שהסדרה יכולה להמשיך גם לאחר מכן.
כן ירבו.

9. העונה הראשונה של Prison Break – שימו לב שאני מדגיש רק את העונה הראשונה של הסדרה. הקונספט שלה היה פשוט גאוני, אודות גבר מחונן אשר מנסה להבריח מכלא שמור ביותר את אחיו הנידון למוות על פשע שהוא לא ביצע, ובעונה הראשונה זכינו לרעיון גאוני, לתסריט איכותי ולביצוע פנומנאלי.
הסדרה, אשר החלה כרעיון למיני סדרה בת 6 פרקים ונמתחה לאורך עונה שלמה הייתה בעונתה הראשונה פשוט מושלמת, ולכן לא פלא שברשת FOX ניסו לסחוט את ההצלחה שלה ושידרו 3 עונות נוספות שלה. אולם העונות הללו חוו ירידה תהומית ממה שראינו בעונה הראשונה, בעיקר משום שלאחר העונה הראשונה הרעיון שלה די מוצה.

8. 24 – הסדרה עלתה לשידור בשנת 2001 עם פורמט שידור חדשני של שידור עונה שלמה בזמן אמת. כלומר, 24 פרקים, אשר מהווים 24 שעות של היממה מהרגע שהעונה מתחילה. הסדרה שרדה שמונה עונות עם הפורמט הזה וגרמה לכך שסדרות רבות ילכו בעקבותיה וסגרו כל פרק עם קליף האנגר.
העונה הראשונה של הסדרה הייתה מופתית ובמשך שבע העונות שלאחריה היא לא הצליחה לשחזר את ההצלחה. למרות שהיו עונות טובות יותר (2 ו 7), ועונות גרועות יותר (3 ו 8), אבל ברמה הכללית ניתן לומר כי מדובר בסדרה שהיוותה אבן דרך על מסכי הטלוויזיה שלנו.
אה כן, היא גם הפכה את קיפר סאת'רלנד משחקן בינוני לכוכב על.

7. נשואים פלוס – למרות שלא הייתה פורצת דרך, ולמרות שלא ניתן להצביע עליה כסדרה שהיא אבן דרך בטלוויזיה האמריקאית, אני עדיין מחשיב אותה כאחת הקומדיות הטובות בכל הזמנים. הסיבה היא שבמשך 11 עונות, היא לא הפסיקה להצחיק.
כמעט מדי פרק הסדרה גרמה לי לצחוק, בעיקר משום שמדובר היה בהומור אבסורדי, על סף הפיזי, כאשר מעל כולם ניצב אד אוניל כאל בנדי, אב לשני ילדים, בן לא יוצלח בכל מה שקשור למציאת בנות זוג ובת יפה (כריסטינה אפלגייט הנהדרת) אבל מטומטמת, ואשר נשוי לאישה שלא עושה דבר מלבד לשבת על הספה ולראות את התוכנית של "אופרה ווינפרי", דמות שלעולם לא תשכח.
גם היום, יותר מעשור לאחר שהסתיימה, אני ממליץ לקוראים רבים לשוב ולראות אותה. יכול להיות שבתחילתה (עונה ראשונה או שנייה) ההומור שלה היה פחות טוב, בכל זאת היא החלה את דרכה באמצע שנות השמונים, אבל ככל שהעונות התקדמו היא רק השתבחה.

6. דאלאס – הסדרה אשר בסוף שנות השבעים יצרה למעשה את ז'אנר אופרות הסבון עבור רשתות הטלוויזיה. לאחריה ראינו סדרות נוספות בתחום כגון סדרת הבת שלה "נוטס לנדינג", או סדרות נוספות כגון "פלקון קרסט" ו"שושלת", שכל אחת מהן החזיקה שנים ארוכות. דאלאס החזיקה מעמד 14 עונות מלאות !!!
הצלחתה של הסדרה נתונה לשני אלמנטים עיקריים, העובדה שהייתה פורצת דרך בתחום וכמובן בשל שלטונו של רונלד רייגן כנשיא ארה"ב במהלך שנות השמונים. משום שבעת שלטונו הקפיטליזם חגג וזו גם הייתה התקופה שכל נושא הנפט קיבל משמעות חזקה מאד בארה"ב. כמובן, שסדרה שעסקה בתחום הצליחה מאד (כמו גם "שושלת" שעסקה בכך).
בימים אלו רשת TNT מנסה לחדש את הסדרה, אך יש לזכור שהאלמנטים שעמדו לזכות הסדרה המקורית לא יעמדו לרשותה. ראשית, התקופה הנוכחית הרבה יותר "ירוקה" וכיום הסביבה ערה יותר להשלכות של קידוחי הנפט. כמו כן, השלטון בארה"ב נמצא בידי הדמוקרטים ולמרות נטייה מעט שמרנית עדיין הציבור בארה"ב לא רוצה לחזור אל תקופת שנות השמונים העליזות.
אה כן, למרות שב TNT מעוניינים להחזיר את לארי הגמן, שכיום הוא בן למעלה מ 80 שנים, לגלם את דמותו של ג'י. אר, קשה לי להאמין שזה יהיה אותו דבר, או ששחקן אחר יוכל לשחזר את הצלחת דמותו.

5. פוארו – בכל מה שנוגע לספרי בלשים, קיימות 2 דמויות מרכזיות. הדמות הראשונה היא של שרלוק הולמס, אשר בימינו רוברט דאוני ג'וניור מפיח בה חיים חדשים בדמות סרטי קולנוע. הדמות השנייה היא של הרקול פוארו, הבלש הבלגי שאגתה כריסטי הגתה בראשית המאה העשרים. ספריה של אגתה כריסטי הפכו מיד לרבי מכר ועד היום מדובר בפנינה ספרותית.
בשנת 1989 החליטו בבריטניה להפוך את הדמות של פוארו לסדרת טלוויזיה. ולצד עיבודים של ספרי הסופרת המנוחה לסרטי טלוויזיה, נכתבו גם תסריטים חדשים עבור חלק מהפרקים. בשנים האחרונות, מדי כמה חודשים יוצאים ספיישלים בדמות ספרים נוספים של כריסטי שמעובדים לסרטי טלוויזיה וגם היום ניתן לומר שנעים לצפות בסדרה, אשר בכל פרק שואלת את אותה שאלה: מי עשה את זה ? כלומר, מי ביצע את הפשע ?
פשוט חוויה.

4. Press Gang – לא רבים, במיוחד בדור הנוכחי, שמעו על הסדרה שבסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים שיגעה את הנוער בבריטניה במשך 43 פרקים שהתפרסו על פני 5 עונות, וגם בארץ אהבו אותה מאד. דרך אגב, בארץ קראו לסדרה "שיגעון של עיתון".
הסדרה קדמה להופעתה של בברלי הילס 90210 בארצות הברית ובשונה מסדרת נעורים אחרת שהצליחה מאד באותם ימים ואשר נשאה את השם "דגראסי", הסדרה הזאת שילבה אלמנטים שסדרות נעורים באותם ימים לא ממש נגעו בהם ובין היתר ניתן לציין את הדגש שהיא שמה על השימוש של בני נוער בסמים, על שחיתויות בכל קנה מידה שלטוני, ירי והתעללויות בילדים (פיזית ומינית).
לכל מי שלא מכיר את הסדרה, היא עקבה אחר קבוצה של נערים, אשר החזיקו עיתון לנוער אבל במתכונת של מבוגרים, כאשר הם ניהלו אותו מההתחלה ועד הסוף. במרכזה של הסדרה עמדה ג'ולייה סוואלה, אשר גילמה את העורכת של העיתון תחת השם לינדה דיי, אשר ניהלה גם משחק של חתול ועכבר עם דקסטר פלטשר, אשר גילם את דמותו של ספייק, תלמיד שהגיע מארה"ב ושכל הבנות כולל לינדה (למרות שלא הודתה בכך), היו מטורפות אחריו.
מרוב שהסדרה הייתה איכותית (המבקרים אהבו אותה כמעט מההתחלה) ברשת הבריטית לא יכלו לשדר אותה לבני הנוער, משום שהיא נראתה להם כסדרה שמשחיתה את הנוער. כמובן שהיום, לאחר שחזינו בסדרה כמו Skins, סדרה כזאת הייתה מצליחה לשרוד לזמן רב יותר.

3. סיינפלד – הסדרה, שכמעט ונשכחה במרתפי רשת NBC לאחר מספר פרקים, הפכה בשנות התשעים לדוגמא עבור סדרות אחרות כיצד ליצור קומדיה איכותית. הסדרה הגדירה מחדש את הקומדיה בשנות התשעים. אם עד אותה נקודה, רוב הקומדיות היו בדרך כלל קומדיות משפחתיות, הרי שהסדרה הראתה את הצד השונה של החברה בניו יורק באותם ימים. 3 גברים ונשים, אשר ביקרו את החברה האמריקאית המנוכרת והדי צבועה.
לפי דעתי, הרעיון לא היה מצליח בצורה כה בולטת, בכל זאת הסדרה החזיקה מעמד 9 עונות, לולא התסריט הכל כך טוב שלה, וצוות שחקנים מעולה (ג'וליה לואיס דרייפוס כאיליין, מייקל ריצ'ארדס כקריימר וג'ייסון אלכסנדר כג'ורג' קונסטנזה).
סדרה שהלכה בעקבותיה הייתה "חברים", והיא שרדה במשך 10 עונות. עד היום, ניתן להצביע על קומדיות רבות שמנסות לשחזר את המתכון של הסדרה הזאת להצלחה, אך ללא הצלחה.

2. באפי קוטלת הערפדים – האמא של כל סדרות הערפדים. הסדרה יצרה מחדש את כל נושא הערפדים והביאה אותו מנושא שנמצא בשולי החברה אל מרכזה והפכה אותו ללגיטימי. הסדרה התברכה ברעיון חדשני בתחום הטלוויזיוני בכלל והערפדים בפרט (עד אז התרכזו רק בסיפורו של הרוזן דראקולה), בתסריט מעולה שנמשך, עם נפילות קטנות פה ושם, כמעט לאורך 7 עונות מלאות, בכוכבת על במושגים טלוויזיוניים, שרה מישל גלר, ובצוות מסייע טוב מאד (ניקולאס ברנדון כזאנדר ואליסון האניגן כווילו).
כל הסדרות שבאו אחריה לא מתקרבות למקור, קשה לי להאמין שסדרה כלשהי תוכל.

1. בבילון 5 – הסדרה עלתה בשנת 1993 עם הפיילוט ובמשך חמש שנות שידורה שינתה לחלוטין את מפת סדרות הטלוויזיה. אם לפני שהסדרה עלתה לשידור, בכל סדרה היינו צופים בכל פרק בנפרד, הרי שבבילון יצרה את נושא סיפור המסגרת ודחפה אותו בצורה כזאת, שכמעט כל הסדרות משתמשות בו, אם במתכונת של עונה או אפילו במתכונת של סדרה.
הסדרה לא הסתפקה רק בהיותה פורצת דרך, אלא התברכה בתסריט מעולה כמעט לאורך חמש עונות. עזרה העובדה שהחל מסוף העונה השנייה התסריטאי של הסדרה היה גם היוצר שלה ג' מייקל סטרזינסקי.
גם היום, 12 שנים לאחר שירדה מהאוויר לסדרה טמון מקום של כבוד בליבי.

למידע נוסף על הסדרה, כנסו לכתבה שפירסמתי עליה:
http://tvbyd1d1.blogspot.com/2009/11/5.html