יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

שלב סיכום עונה: The Mentalist, עונה שביעית: סחטו את הלימון עוד קצת...



כאשר מפיקי הסדרה The Mentalist החליטו לסיים את סיפורו של "רד ג'ון" בתחילת העונה השישית לא היה ברור לאיזה כיוון הסדרה תצא. מהר מאד גילו מעריצי הסדרה שהיא עוברת ריבוט. שתי דמויות עזבו (ריגסבי וואן פלט) דמויות חדשות נכנסו (אבוט, ויילי ופישר הצטרפו) וגם המיקום השתנה והחבורה עבדה עתה ב F.B.I. אולם, באותה מהירות שהצופים גילו את הריבוט הם גם הבינו שהרמה של הסדרה ירדה בשתי דרגות. בשל כך, ההחלטה לאפשר לסדרה עונה שביעית ואחרונה הייתה יותר בכיוון של "סחיטת הלימון" האחרונה. יכול מאד להיות שהסדרה יכלה למשוך עוד עונה, בוודאי אם היו מעבירים אותה ליום שישי, אבל מבחינה קריאטיבית העונה השביעית הייתה אסון. אין מילה אחרת לתאר אותה.

כל מי שראה את הסדרה מהרגע הראשון שלה או הצטרף בדרך הבין שעיקר הסדרה היה במרדף של פטריק ג'יין אחר "רד ג'ון". אפשר להבין את רצון ההפקה לסגור את הסיפור ולהתחיל סיפור חדש, אבל אי אפשר להבין מדוע הם לא יצרו סיפור מסגרת חדש. יכול מאד להיות שהם רצו "להוריד הילוך" בעונה השישית, אבל לאחר שהם ידעו שהעונה השביעית תהיה גם האחרונה מדוע לא ליצור סיפור מסגרת לעונה אחת בת 13 פרקים, אשר תסגור את הסיפור בצורה יפה במקום להפוך להיות עוד סדרה כדוגמת Criminal Minds או NCIS בה פותרים בכל פרק (או מקסימום בשניים או שלשה) תעלומה אחרת ? יצירת סיפור מסגרת שכזה הייתה יכולה להפיח חיים בסדרה לקראת הסוף שלה ולהעניק לה סיום הולם, במקום לתת את ההרגשה שמדובר בגוויה.

וזה לא שלא היו להם אפשרויות במהלך העונה. אפשר היה למתוח את הסיפור של ג'וסף קלר (אובקרי דקר) והדמות של לזרוס במקום על פני שלשת פרקי הסיום על פני העונה כולה. גם הסיפור של ביל פיטרסון (דילן בייקר) המושחת יכול היה לספק את התשובה הנחוצה, במיוחד בשל האיכויות של השחקן שגילם את הדמות, אבל לפי דעתי האפשרות הטובה ביותר הייתה השימוש בדמות של אריקה פלין (מורנה בכרין), בכדי להראות שאפשר לנהל משחק חתול ועכבר גם עם אישה. הפרק בהשתתפותה היה אולי הפרק הטוב ביותר בעונה, ככל הנראה מכיוון שהוא הזכיר לצופי הסדרה את עברה המוצלח. חבל. מדובר בפספוס אדיר של ההפקה.

בעונה השביעית התבצע מיני ריבוט נוסף לסדרה כאשר דמותה של קים פישר (אמילי סוואלו) עזבה את הסדרה בתום העונה השישית ובמקומה הצטרפה השחקנית ג'וזי לורן, אשר גילמה את הסוכנת החדשה מישל ווגה. אפשר היה להבין את ההחלטה. במידה ומדובר בהחלטה של ההפקה הרי שלאחר שהצמידו את פטריק וליסבון ביחד כבר לא היו זקוקים לה בתור גלגל שלישי וכמו כן, זה נתן להפקה אפשרות לייצר מחדש דפוס שעבד להם בתחילת הסדרה לייצר זוג חדש נוסף כדוגמת ריגסבי וואן פלט, כאשר במקרה הזה מדובר היה בוויילי וכמובן שגם ווגה.

יהיו צופים שיגידו שבסוף העונה ווגה מתה בקרב יריות וזה לא תואם את המקרה של ריגסבי וואן פלט שבסופו של דבר נישאו ועזבו את הסדרה ביחד, אבל לפי דעתי, במידה והעונה הייתה נמתחת על פני 22 פרקים או שהסדרה הייתה מקבלת עונה נוספת הרי שהדמות הייתה נשארת הרבה יותר זמן על המסך. יכול מאד להיות גם שההחלטה להרוג את הדמות של ווגה הייתה גם מתוך רצון לא לחזור על אותו אלמנט במלואו.

כמו כן, אפשר היה לראות כיצד בעונה זו, אשר מתחילתה היה ברור שמדובר בעונתה האחרונה, סוגרים מעגלים וקצוות. ראשית, סגרו את הסיפור של אריקה פלין, הדמות המרכזית היחידה שברחה לפטריק בעונות קודמות. דוגמא נוספת הייתה כאשר פטריק מתחזה ל"מדיום" ומושך אחריו רוצח סדרתי (לזרוס) ומתראיין בתקשורת בכוונה בכדי לתפוס אותו בדיוק כפי שהיה במקרה של "רד ג'ון". תסריטאים אוהבים לעשות זאת מתוך מחשבה שמדובר באפילוג של הסיפור, הבעיה היא שבפועל הסיפורים משעממים בעיקר משום שהם צפויים וחוזרים על עצמם. לו היו מושכים את הסיפורים הנ"ל על פני העונה כולה המצב היה שונה, אבל זה לא קרה קרה. חבל.

נקודה בעייתית מאד בעונה זו הייתה שכמעט מתחילתה הצופים מרגישים שהקלילות, ההומור והתסריט השנון שליווה אותה במשך חמש וחצי עונות, האלמנטים הללו נעלמו לחלוטין ובמקומם הצופים קיבלו תסריט כמעט מעיק שרק לעיתים רחוקות הצליח להבריק, כמו בפרק שבו הופיעה הדמות של אריקה פלין, בעיקר בגלל הדמות, השחקנית שגילמה אותה והקשר לעברה בסדרה, אשר אפשרה לתסריטאים לייצר דרמה-קומית טובה יותר.

ולסיום, כאשר מביטים על פרקי הסיום של העונה השישית ובמיוחד של העונה השביעית ומשווים אותם לפרקי הסיום של חמש העונות הראשונות מקבלים הבדל של שמיים וארץ. במקום לקבל סיום איכותי הצופים מקבלים סיום "שמאלצי", אשר גם הפעם מסתיים בחתונה. אפשר להבין את הרצון של התסריטאים לתת למעריצים "הפי אנד" לדמויות של פטריק וליסבון, אבל המוצר הסופי נראה היה כמוצר "פלסטיק" מזויף, במיוחד כאשר תרזה מגלה בפרק האחרון שגם אחיה הקטן מאורס לפתע פתאם.

הסיבה האפשרית היחידה שאני רואה לכך שהסדרה מסתיימת בחתונה ובכך שליסבון בהריון היא בכדי לסגור את המעגל האחרון של הסדרה. הסדרה נפתחת כאשר הצופים מגלים שפטריק איבד את אשתו ובתו לרוצח הסדרתי "רד ג'ון" והיא מסתיימת בכך שיש לו אישה חדשה ותינוק\ת בדרך, ובכך פטריק יכול לשים את העבר השחור שלו מאחוריו להביט קדימה אל העתיד שלו עם ליסבון. על הנייר זה נחמד בתור רעיון, בפועל זה עדיין נראה כמו מוצר "פלסטיק".

אז, לראות או לא לראות ?

אי אפשר להגיד למעריצי הסדרה, אשר ליוו אותה במשך שש עונות, לא לצפות בסוף הסיפור. מה שכן אפשר לעשות זה להזהיר אותם שמדובר בעונה גרועה מאד ושהם עושים זאת על אחריותם. הם יצפו בדמויות שהם אוהבים במשך 13 פרקים נוספים, אבל פרקים אלו לא מספיק טובים, מיותרים ומביישים את עברה של הסדרה. העונה השביעית היא בזבוז זמן אחד גדול, אבל מתי מעריצי של סדרות מקשיבים לעצות כאלה ? להם אני אומר, זה על אחריותכם. חבל יהיה לזכור את הסדרה בצורה שכזאת ולא כפי שאני רוצה לזכור אותה, על פי הדקות האחרונות של הפרק השמיני של העונה השישית, כאשר "רד ג'ון" נתפס ומוצא להורג על ידי פטריק ג'יין.

אין תגובות: