רשת USA העלתה בשנים האחרונות מספר דרמות מצליחות. Burn Notice הייתה דרמת אקשן טובה מאד, White Collar הייתה דרמת משטרה איכותית בשתי עונותיה הראשונות (ולאחר מכן חלה ירידה איטית עד סופה החלש) והסדרה השלישית הייתה Covert Affairs. בניגוד לדרמה White Collar, אשר החלה בצורה חזקה מאד ומדי עונה איבדה מאיכותה בין היתר משום שלא היה לה כמעט לאן להתקדם, הרי שהמקרה של Covert Affairs שונה. במקרה של האחרונה, ניתן לראות כיצד התסריטאים ניסו לקדם את הדמות של אנני ווקר מעונה לעונה.
את העונה הרביעית של הסדרה אפשר לסכם במשפט אחד: ניסיון ליצור עונה שלמה כסרט ג'יימס בונד. בניגוד לעונות קודמות, אפשר היה לזהות את הנבל העיקרי של העונה כבר מהפרק הראשון, הנרי ווילקוקס, וכמו בסרטי ג'יימס בונד מפרק לפרק הוא מתגלה כחסר מוסר יותר ויותר. זה מתחיל מחדירה אל ה C.I.A, ניסיון פיצוץ המוני בקולומביה, ממשיך בחיסול מסוק שבו נמצאים דיפלומטים, הפללה של ארוסה של אשתו לשעבר, סענא, ניסיון חיסול של אנני ווקר, ובסופו של דבר בגידה בארצות הברית עד לחיסולו בפרק האחרון של העונה על ידי אנני ווקר, המרגלת והכוכבת הראשית של הסדרה במאבק אחרון. וגם השוט האחרון של העונה בו רואים את אנני עוזבת את הונג קונג בסירה כמו לקוח מסצינות הסיום של המרגל הבריטי המפורסם.
גם דמותה של אנני ווקר הפכה באיטיות למעין גרסה נשית של ג'יימס בונד או לכל הפחות של ג'ק באואר (24). בעונה זו זה ברור יותר מהכל. היא פועלת לפי קודים משלה ולמרות שיש לה בוסים, בתחילה ארתור וג'ואן קמפבל, היא מחליטה על הדרך שלה ולא נותנת לאף אחד להגיד לה מה לעשות, כולל להחליט על ירידה למחתרת על ידי הצגתה כמתה או חיסולו של הנרי ווילקוקס. היא נעזרת כאשף טכני (בג'יימס בונד מדובר ב Q) בדמותו של אוגי ובכל עונה יש לה מושא אהבה אחר, כאשר בעונה זו מדובר היה באוגי.
במבט על העונה כולה, אפשר לחלק אותה לשניים. ההתחלה של הסיפור, כלומר פרקים 7-1, עד לנקודה שבה אנני מוצאת את עצמה נרדפת על ידי ה C.I.A והיא מחליטה לרדת למחתרת. חלק זה של העונה הוא גם החלק הפחות טוב. קיימת תחושה שהתסריטאים העבירו את הזמן עד לחלק השני, מהפרק השמיני ועד תום העונה, בו כל פרק מציג עליית מדרגה עד לפרק האחרון בו מסתיים סיפורו של הנרי ווילקוקס.
עונה זו גם מציגה מספר בעיות. ראשית, העובדה שהפרק הראשון נפתח בסצינה הלקוחה עשר שבועות מהעתיד ובכל פרק מתקרבים לאט אל אותה סצינה בה כביכול מראים את אנני מתה. המבנה הזה כבר מיצה את עצמו בסדרה Revenge ודי מעצבן. הרי היה ברור מהרגע הראשון שאנני לא באמת מתה, כי באותו רגע שהיא תמות הסדרה גם תגיע לסיומה, ולכן היה ברור שמדובר בתרגיל ולכן גם כל הניסיון לבנות את קולדר כאיש הרע מתברר כבלוף ובשל כך כל ההפתעה בפרק העשירי שבו כביכול מתבררת התכנית של אנני להיעלם, כל ההפתעה לא קיימת, אלא מתסכלת מהניסיון להראות לצופים את התחכום, ניסיון שכשל.
בעיה נוספת היא מערכת היחסים שבין אנני לאוגי. במשך שלש עונות בנו את המתח המיני שבין שתי הדמויות הללו ואז, לאחר שישה פרקים בלבד הם פרקו את "החבילה". אפשר לראות זאת בכל כך הרבה סדרות אמריקאיות. בונים מתח מיני, מביאים זאת לפורקן על ידי ציוות השניים ואז, במקום לנסות ולבנות את הדמויות כזוג, גורמים להם לפרידה ומחזירים את המתח המיני. ניתן היה לזהות זאת כבר לפני כעשרים שנה בסדרה "חברים" (רוס ורייצ'ל) ולאחרונה אפילו בקומדיה New Girl (ניק וג'ס). יכול מאד להיות שההפרדה בין שתי הדמויות המרכזיות התבקשה לאור העובדה שאנני ירדה למחתרת, אבל אפשר לומר שהתסריטאים בחרו באפשרות הקלה במקום לנסות ולבנות משהו אחר. שונה.
גם הצורה שבה נגרמת הפרידה הייתה מעצבנת. פתאם כולם מגלים שאוגי היה נשוי להלן, מרגלת נוספת מה C.I.A ואשתו מתה, ואז מתברר שהיא ביימה את מותה בכדי להמשיך להיות מרגלת. היא חוזרת ואז רוצה את אוגי בחזרה וכאשר אנני במתחתרת ואוגי לא שומע ממנה במשך זמן כה רב הוא שוכב עם הלן, אשר מיד לאחר מכן מבינה שאוגי עדיין אוהב את אנני ומנסה לשדך שוב ביניהם עד שהיא מתה מידי הנרי. מה, הסדרה הפכה לאופרת סבון ?
לא רק הגילוי שאוגי היה נשוי הוא גילוי חדש בעונה זו, אלא כולם מגלים לפתע שלארתור היה בן בשם תיאו (כולל ג'ואן, אשתו) והוא עובד במסווה בארגון טרור בכדי להפיל את האיש שאחראי למות אימו, ובסופו של דבר מתברר שמדובר בהנרי, אבל הוא מת לפני שהוא מספיק לחזות בחיסולו על ידי אנני. קצת יותר מדי המצאות לעונה אחת. נכון, עברם של מרגלים די סמוי ומסווג, אבל זה היה יותר מדי.
אז, לראות או לא לראות ?
חובבי הז'אנר יכולים לצפות, אבל אפשר להבין מדוע הירידה הגדולה בנתוני הרייטינג החלה בעונה זו. לכאורה, הדמות של אנני עולה מדרגה והופכת למעין ג'יימס בונד נשי, אבל כל מה שאפיין את הסדרה בעונותיה הקודמות נעלם. החום, ההומור, התסריט השנון, הכיף, ההנאה. כל אלה כבר נעלמו. יכול להיות שכסרט או מיני סדרה בת שישה פרקים העונה הזאת הייתה איכותית יותר, אבל בפועל מדובר באכזבה. חבל, אפשר היה לקחת את הסדרה לכיוונים אחרים, אבל ברגע שהחליטו להעלים את דמותה של דניאל (אחותה של אנני) ובנותיה ובעונה זו גם להפריד בין הדמויות של אנני ואוגי הם התחייבו לסוג אחר של סדרה: טכנית, בעלת אוקטן גבוה, אבל גם חסרת נשמה.
3 תגובות:
כ"כ צודק וחבל...
תודה על הביקורת
גם העונה החמישית לא טובה בהרבה יותר.
חבל שהרשתות לא יודעות לתת לסדרה לפרוש בשיא.
חבל שהסדרה בוטלה, אהבתי אותה.
הוסף רשומת תגובה