יום חמישי, 9 באפריל 2015

שלב סיכום עונה: גאליס, עונה שלישית (החיפוש אחר מעיין הנשמות): לא ראוי לשידור



אין ספק שמבחינת תופעה, הסדרה "גאליס" הינה הצלחה מסחררת. מספיק להגיד את השם בבתי הספר בכדי להבין עד כמה מדובר במותג מצליח. אבל, כאשר מגיעים לנתח את המוצר עצמו מגלים שמדובר, לפחות בעונה השלישית שלו, במוצר גרוע מאד מכל הבחינות.

כל מי שתוהה מדוע אני מתייחס לעונה בה יונתן, דני, ליעם והחבורה תרים אחר מעיין הנשמות כעונה השלישית בעוד בערוץ הילדים מתייחסים אליה כשתי עונות נפרדות, הרי שמבחינת התמה מדובר בתמה אחת מרכזית, אשר מלווה את שתי העונות. הסיבה שערוץ הילדים מתייחס לכך כשתי עונות היא שאת העונה הזאת פיצלו לשתיים והשאירו פער של חודשים רבים ביניהם. אז, לקרוא לזה שתי עונות זה חוכמה קטנה מאד. הבעיה הגדולה של הערוץ היא, שאולי הם לא מבינים דבר אחד פשוט: ההמתנה בין שתי העונות גרועה מאד עבורם.

הסיבה לכך שההמתנה הארוכה בין חצאי העונות גרועה היא, משום שהקאסט שבלאו הכי מבוגר (שירן, לדוגמא, כבר בת 28 והיא החלה את העונה הראשונה של הסדרה כשהיא בת 24 וזו רק דוגמא אחת) מתבגר עוד יותר ובתום העונה השלישית של הסדרה, שלמרבה הפלא היא גם לא האחרונה (בדרך כלל בערוץ נוהגים לצלם שלש עונות לסדרות הנוער שלהם), אף אחד מהשחקנים בסדרה כבר לא ילד. תובל שפיר כבר בן עשרים ושניים, אליאנה תדהר בת 23, דניאל גד בן 25, נווה צור בן 22 ודניאל מורשת גם הוא יגיע בחודש דצמבר הקרוב לגיל 22.

אפשר היה להבין את הישארות השחקנים בכדי לגלם את הדמויות לו הדמויות גדלו מדי שנה, אולם עושה רושם מצפייה בסדרה שהן לא גדלות. על פי כל הגיון הם היו כבר אמורים לסיים את בית הספר התיכון, אך לא נראה שזה בכלל באופק שלהם. הילדים עדיין מגלמים דמויות של נערי עשרה והנושאים גם נשארים לא מספיק חזקים בכדי לקדם את הדמויות.

יהיו רבים ממעריצי הסדרה שיבואו ויגידו, שבעונה זו עסקו בשני נושאים חזקים מאד: נושא של פגע וברח (ארז פגע בדנה ומפליל את אודי) ונושא מחלה שגורמת למוות (גילי). הבעיה היא צורת הכתיבה של הרעיונות הללו אל התסריט. בתחילה, כאשר ראיתי שגילי עומדת למות חשבתי שהנה, התסריטאים למדו את הלקח והרימו את הרמה, אבל למה לא לנסות "ללכת עד הסוף" עם הרעיון ו"להעניק" לה מחלה שהיא אכן חשוכת מרפא, ולא מחלה שבין רגע מתברר שיש לה תרופה, אבל היא יקרה ? זה היה אבסורד, משום שברגע שזה עלה היה ברור שגילי לא תמות והיא תמצא דרך להשיג את התרופה. במידה ורוצים לחנך ילדים ונוער, צריך להסתכל אליהם בגובה העיניים ולא לנסות ליפות את הדברים, משום שאז הסדרה הופכת את עצמה לקהל יעד צעיר הרבה יותר ותמים הרבה יותר, גילאי עשר לכל היותר.

התמה של פגיעת הפגע וברח הייתה רעיון נכון, אבל התוצר הסופי היה פשוט רע: ארז פשוט מתוודה לאחר שהוא לא רוצה להידמות לאביו ? באמת ? אחרי עונה שלמה בה הוא מתחמן ולמעשה אין לו מצפון, דקות לפני סיום העונה הוא פתאם מגיע להארה ? באיזה מין עולם זה היה קורה ? גם הפעם, הרצון לחנך גבר על האמת שהייתה חייבת להיאמר. ילדים בני עשר אולי מאמינים בכך (וגם בזה אני בספק), אבל בני הנוער ממש לא. בשל כך הרעיונות (שבמקורם אולי היו נכונים) שהסדרה ביקשה להעביר איבדו מהערך שלהם בגלל תסריט גרוע (במקרה הטוב).

סיפור משנה נוסף שעונה זו ניסתה להעביר הוא נושא הבריונות שקורה בין כותלי בית הספר ולמה זה יכול לגרום. שוב, מדובר ברעיון חיובי, שגם דרך הצגתו, על ידי הרצון לנקמה של רותם (מאיה שואף) ביולי (שירן סנדל) הובל בצורה יפה, איטית וטובה. אבל הסיום ? מתחת לכל ביקורת. רגע לפני שהנקמה שלה מתממשת רותם מגלה שיולי באמת השתנתה בגלל שהיא מנסה לאחד אותה עם הנער היחיד שאהבה ובגלל יולי הוא זרק אותה ? למה לא לנסות לממש את הנקמה ולנסות להתמודד עם ההשלכות ? אולי כי זה קצת קשה מדי לתסריטאים של סדרות נוער, אשר חושבים שהם המקבילה לאופרות סבון גרועות בארה"ב והם לא מנסים לנפק תסריט איכותי מספיק.

ולבסוף, בקטגוריית התמות, הגענו אל התמה המרכזית של העונה: הניסיון של יונתן להשמיד את מעיין הנשמות בכדי שטיראן לא יקים צבא של לוחמים לשירותו. מבחינת הנושאים, מדובר בנושא הגרוע ביותר של הסדרה עד כה מבין כל העונות, וזה כולל גם את הסדרה המקדימה של "גאליס", הכוונה היא כמובן ל"החולמים". אחרי הצלת "גאליסיה" בעונה הקודמת מדובר באנטי קליימקס ענק.

בעיה מרכזית שהסדרה נאלצה להתמודד איתה הייתה סוף העונה הקודמת, אשר השאיר את הצופים במתח לאחר שיונתן היה קפוא בעיר גאליסיה. הבעיה היא שבמשך כמעט כל החצי הראשון של העונה עסקו בשאריות של הקליף האנגר ועד שהסדרה החלה לצבור מומנטום לקח זמן רב מאד. הייתה הרגשה של מוצר מזויף. הסיבה לכך היא, שלפי דעתי, כאשר כתבו את הקליף האנגר של העונה השנייה התסריטאים לא ידעו לאיזה כיוון הם מעוניינים לקחת את התסריט בעונה השלישית. אז מצאו תירוץ להחזרתו של יונתן לחיים, אבל זה לא נראה טוב והצופה מרגיש שמצאו פתרון זול לנושא ולא השקיעו יותר מדי בניסיון לפתח רעיון טוב יותר.

הבעיה שעומדת להיות לתסריטאים בעונה הבאה עומדת להיות גדולה יותר היות והעונה השלישית הסתיימה בצורה שתחייב את התסריטאים לפתוח את העונה הרביעית מחדש ולא תהווה המשך לאירועי העונה השלישית. היו לתסריטאים את כל האפשרויות לסיים את העונה השלישית בצורה נכונה יותר, אשר אולי תקל על פתיחת העונה הרביעית, אבל הם בחרו באפשרות הגרועה מכולן. אפשר היה לסיים את הרעיון בשלב שדני נפרדת מיונתן ומבקשת ממנו לא לצאת אחריה, אפשר היה לסיים כאשר יונתן מבין שדני היא הייעוד שלו והוא יוצא לחפש אחריה, רעיון שהיה משנה לטובה את הדינמיקה בעונה הבאה ומאפשר יציאה מהשבלונה הקיימת בשלש העונות עד כה ואפשר היה לסיים כאשר דני קולטת נער על החוף אשר נראה מרחוק כמו יונתן אבל מתברר שלא ואז היא הולכת על החוף. אבל הם בחרו באפשרות שיונתן מצא את דני והם שוב ביחד. זה טוב אולי לסוף הסדרה, אבל יש סרט נוסף ועונה נוספת.

יכול מאד להיות שהסדרה סיימה את ההפקה לפני שקיבלה את ההוראה לעונה נוספת והם חשבו שמדובר בסוף הסדרה, אולם שבועות אחדים לפני שידור הפרק האחרון של העונה כבר היה ברור שהסדרה תחזור לעונה נוספת ולכן, יכלו לערוך את הפרק האחרון בצורה אחרת, גם אם העריכה הראשונית הייתה כפי שראינו בסופו של דבר. אין בושה לשנות דברים גם ברגע האחרון.

גם הנושא של דני ויונתן כבר מתחיל לעצבן. בכל עונה הם ביחד, נפרדים וחוזרים להיות ביחד. אתם רוצים להגיד לי שהתסריטאים ישנו את המוטיב בעונה הבאה ? קשה לי להאמין. כמה פעמים אפשר לראות את אותו דבר ? הסיומות שפרטתי בפסקה הקודמת היו מאפשרים דינמיקה אחרת, אבל הסוף האמיתי גורם לכך (בסבירות גבוהה) שזה עומד לקרות שוב בעונה הבאה. אולי בעונה הבאה יצמידו ליונתן בחורה אחרת ? לא נראה לי, הרי היא הייעוד שלו. זה מעייף מאד לצפות באותו מעגל פעם אחר פעם. עבור המעריצים אני מקווה שאתבדה.

לאחר שציינתי שהרעיון הכללי של העונה היה החלש ביותר של הסדרה עד כה, ושרעיונות המשנה טופלו בצורה לא נכונה, כולל סיום העונה. כמו כן, ציינתי שהתסריט היה לא מספיק טוב (הומור עלוב של ילדים בכיתה ב וזו הגזמה לטובה) הגיע הזמן לעסוק גם בקאסט.

ראשית, ניתן להבחין במספר שחקנים שלא היו צריכים להופיע בה. בקטגוריה הנ"ל ניתן לציין את מאיה שואף, שעושה רושם שהיא עושה טובה כאשר היא משחקת, לפחות במקרה הזה. אולי היא חשבה שתקבל הצעות טובות יותר לאחר חזרתה מחו"ל, אבל לאחר שהיא רשמה התקדמות בחצויה 3 לפני שיצאה לחו"ל, עושה רושם שחלה נסיגה לאחור במשחקה. נכון, מדובר בסדרת ילדים, אבל אפשר היה לצפות להרבה יותר משחקנית עם רזורמה ארוך.

חלק נכבד מהשחקנים המבוגרים של העונה, אורי הוכמן (טיראן), ענת מגן שבו (טולה) ואלון נוימן (רפאל), הציגו משחק מוגזם מאד והיה עצוב לראות אותם בכל סצינה, ובוודאי שהם לא נראו אמינים.

אל השחקנים שלא היה ראוי ללהק חייבים להוסיף את מייקל לואיס. נכון, התפקיד שלו לא היה יותר מדי גדול (אם כי משמעותי, בוודאי בחלק הראשון של העונה), אבל ראוי שמלהקים יפנימו: לואיס לא שחקן ! הוא אולי נראה טוב, אבל הקשר בינו לבין משחק מקרי, ולא משנה כמה הוא ירצה שהמצב יהיה שונה.

שחקנית נוספת שאכזבה הייתה רוני דלומי. לאחר שזכתה ב"כוכב נולד" היה נדמה שהיא יכולה למנף את הקריירה שלה גם למשחק, אולם בפועל המשחק שלה נראה מזויף, לא אמין ובעיקר ילדותי, גם כאשר היא נאלצת להראות רגשות אחרים. לראות אותה בפרק הסיום חוברת שוב לאודי (בן רביד) או כאשר היא הלכה לבקר את אודי בתא המעצר היה עצוב, בעיקר עבורה. כדאי לה להתעסק יותר בשירה ופחות במשחק. זו דעתי.

גם לגבי הקאסט הראשי הקבוע של הסדרה צריך לומר מספר מילים והם לא חיוביים. אפשר לראות על אליאנה תדהר שהיא כבר לא רוצה להמשיך ולגלם את הדמות של דני. לכאורה, היא ממשיכה לגלם את הדמות כמדי עונה, אבל נראה שהיא עושה את זה בצורה אוטומטית. אפשר היה לראות את ההשפעה על הכימיה בינה לבין תובל שפיר (יונתן). מישהו באמת האמין לסצינה האחרונה של העונה בה דני ויונתן נפלו זה לזרועות השנייה ? דווקא הרעיון להפריד בין דני ויונתן קצת הפיח חיים בדמות שלה. הבעיה של אליאנה היא, שהניסיון שלה לשדרג ולנסות את "הבריכה של הגדולים" כאשר שיחקה בסדרה "אניגמה", ניסיון זה הוכיח שהיא עדיין לא מספיק טובה לרמות הללו, למרות שניתן היה לראות שוב את הניצוץ בעיניים שלה כאשר שיחקה שם, ניצוץ שנעלם לה בעונה השלישית של "גאליס".

הפרטנר שלה לסדרה, תובל שפיר, עושה גם הוא קולות שהוא כבר מאס בתפקיד. מהנער הנחמד של הסדרה "החולמים" והעונה הראשונה של "גאליס" נותר שחקן בוגר שמלכתחילה לא היה ברמה גבוהה בניגוד לתקווה שהפיחה אליאנה בתחילת דרכה בסדרה, אבל עתה גם החן נעלם ורמת משחקו לא משתפרת. הניסיון שלו בסדרה "פצועים בראש" הוכיח זאת בצורה הטובה ביותר.

ולבסוף, שירן סנדל. בעונה הקודמת היה נדמה שהשחקנית ביצעה התקדמות, אבל העונה הזאת הוכיחה שהיא הגיעה ל"תקרת הזכוכית שלה". עושה רושם שאין לה לאן להתקדם. הבעיה הגדולה יותר היא שבעונה זו התסריטאים לא כתבו את הדמות שלה (יולי) בצורה שתתאים לה בצורה הטובה ביותר ותנצל את יכולותיה עד המקסימום. עליית המדרגה שלה בעונה הקודמת נבעה מכך שהדמות שלה הייתה רצינית ופחות נדרשה להראות רגשות קיצוניות וזה בדיוק מה שקורה לה בעונה השלישית. הבעיה נבעה יותר מהזיווג שעשו לה עם הדמות של ליעם. לכאורה, הרעיון של הפכים נמשכים היה נחמד כאשר בעונה הקודמת יולי כמהה אל ליעם, אולם בעונה זו, כאשר היא הייתה צריכה להראות אהבה כלפי ליעם, כעס או אכזבה, כלפיו זה נראה מוגזם ובעיקר מזויף.

בשל כך, הייתה חסרה ליאור כהן (נינה), אשר הופיעה בתפקיד אורחת קצר בחלק הראשון של העונה, אבל הייתה חסרה מאד בשאר העונה. אין כמעט ספק שמכל הקאסט ה"צעיר" של הסדרה היא נמצאת מעל כולם. הניסיון להחליפה ביעל חוטומלנסקי (לא באותה דמות, יעל גילמה את דמותה של אנה) לא עזר, משום שהיא לא הראתה את אותה איכות שכהן הראתה. היא לא הייתה גרועה, אבל גם לא כל כך טובה. לא ברור מדוע החליטו לא להמשיך איתה גם בעונה הזאת. מי יודע, אולי בהפקה יבינו מה יש להם ביד ויחזירו אותה לעונה הבאה.

בעונה זו גם חסרו דמויות של מבוגרים. הדמות של ארי (גיא זוארץ) חסרה במיוחד ולא בגלל השחקן, אלא משום שדנה פרידר נשארה בתור המבוגרת האחראית היחידה וזה היה מעט מדי. הניסיון להצמיד לה שוטר (רשף בגילומו של תום גרציאני) כחבר היה נחמד, אבל זה לא היה מספיק. היה נראה תמיד שחסר משהו, או מישהו. יכול מאד להיות שרצו להראות תהליך של התבגרות עבור הדמויות, אולם זה לא הצליח, משום שהם לא ממש התבגרו, אלא העבירו עוד עונה.

אז, לראות או לא לראות ?

לא לראות. מדובר במוצר רע. נקודה. מבחינת סדרות הנוער מדובר במוצר העלוב ביותר שנראה כאן בשנים האחרונות (אפילו "שכונה" או העונה הרביעית של "השמיניה" היו טובות יותר), למרות שעל פי העובדה שהוזמנה לו עונה נוספת וכן סרט נוסף עדיין מדובר בהיסטריה. לי זה נראה מוצר פלסטיק גרוע שלא מצליח לנפק אפילו רגע אחד של איכות בעונתו השלישית. לפעמים כדאי להגיד די, גם אם מדובר בהצלחה כלכלית (מכל המוצרים הנלווים).

נ.ב.

העונה הראשונה של הסדרה מנתה 60 פרקים, העונה השנייה 56 פרקים ואילו העונה השלישית מנתה 50 פרקים. האם העונה הרביעית תמנה 45 פרקים או פחות מכך ? ועל זה היה גרי מנדלבאום מהסדרה "הפיג'מות" שואל: למה ?

אין תגובות: