שלב סיכום עונה: White Collar, עונה חמישית: משהו לא ברור

כאשר הסדרה White Collar עלתה לאוויר היא הייתה משב רוח מרענן. הניסיון לשחק בין הרעיון של אמן הונאות (ניל קאפרי בגילומו מאט בומר) וקצין ה F.B.I אשר תפס אותו (פיטר בורק בגילומו של טים דיקיי) ומחייב אותו לסייע לו לתפוס עבריינים אחרים, היה מעניין מאד ובשתי העונות הראשונות הסדרה סיפקה את מה שהתיימרה לספק: להעביר לצופה בכיף גדול 42 דקות מדי שבוע: קצת הרפתקאות, קצת אקשן, רומנטיקה מדי פעם, מגע קליל של התסריט ובסופו של דבר סדרה נחמדה מאד. ואז הגיעה הירידה באיכות בשתי העונות הבאות, במיוחד בעונה הרביעית.

בעונה החמישית, נראה היה שבהפקה הפיקו לקחים, אבל בסופו של דבר המוצר הסופי לא היה מספיק טוב. כאשר מביטים על העונה בכללותה עושה רושם שמשהו חסר. יותר מעונות של סדרות רבות עושה רושם שמדובר בעונה ש"טוחנת מים" עבור הצופה ויש לכך סיבות (אתייחס אליהן בהמשך).

ראשית, מהן האלמנטים החיוביים בעונה זו ?

הליהוק המושלם של ברידג'ט ריגן בתור רבקה, מתנקשת ורוצחת אשר משתמשת בניל (בתחילת העונה מבלי ידיעתו) בכדי להשיג יהלום ששוויו שישים מיליון דולר. בשנים האחרונות, עד כמה שזה ישמע מוזר, קשה למצוא סדרות רבות שהליהוק שלהן כל כך טוב כפי שהליהוק הזה היה. בעונה זו ברידג'יט הייתה אמורה לרמות את ניל, הדמות הראשית, ובמשך זמן רב גם את הצופים, אבל עדיין להיראות אהובה משום שעושה רושם שניל מתאהב בה והיא הייתה אמורה להיות "נורמאלית". המשחק שלה היה ללא רבב והיא הצליחה ליישם את מה שהיה מצופה ממנה, עד לרגע האחרון שהיא נכנעת לידיו של ניל כשהוא מצליח לשטות בה.

כמו כן, עושה רושם שבהפקה ניסו לקדם את הדמויות. דיאנה (מרשה תומפסון) נכנסה להריון וילדה, ככל הנראה גם בגלל שהשחקנית נכנסה להריון באותה תקופה ולכן גם מרשה הופיעה רק בארבעה מתוך 13 פרקי העונה (השניים הראשונים והשניים האחרונים). פיטר, לאחר שניל מצליח לשחרר אותו במרמה מהכלא, בדרך לוושינגטון עם קדום רציני. ג'ונס אמור לקבל קידום גם הוא ולהפוך למפעיל של ניל כשפיטר ייסע לוושינגטון.

אבל, ובנקודה זאת מתחילות הבעיות של הסדרה. הדמות היחידה שתקועה במקום היא הדמות של ניל קאפרי, הדמות הראשית. למרות שלקראת סוף העונה ניל מבקש מפיטר שיסיר את המגבלות עליו, מגבלות שבסופו של דבר לא מוסרות, עדיין גם בעונה חמישית הדמות שלו לא מתפתחת. וזאת גם הייתה אחת הבעיות שברשת USA התריעו בפני המפיקים כאשר אישרו עונה שישית מקוצרת בת שישה פרקים בלבד. הם ראו שלמרות שמבחינת קהל הצופים הסדרה הניבה מספר צופים גבוה יותר מהסדרה בעלת נתוני הרייטינג הגבוהים ביותר שלה (Suits). רק לשם הדגשה: הפרק האחרון של העונה החמישית, אשר שודר בסוף חודש ינואר, כלומר באמצע עונת החורף אל מול הסדרות של רשתות הברודקאסט, הניב לה 2.99 מיליון צופים לעומת 2.76 מיליון צופים של פרק סיום עונת הקיץ של Suits. למרות זאת, ההחלטה הגיעה בגלל החלטות קריאטיביות ולא כספיות או רייטינג.

הבעיה היא, שבשל העובדה שהדמות הראשית תקועה במקום, בדיוק כפי שניכר שהשחקן הראשי כבר לא שמח מהדמות שלו, הצופים מקבלים תחושה שהסדרה עומדת במקום וממחזרת חומרים, וזאת למרות שבפועל זה לא קורה, משום שסיפור המסגרת דווקא היה מעניין מאד.

בעיה נוספת הייתה שעונה זו הייתה מקוצרת ובת 13 פרקים בלבד אשר גרמו לכך שהסיפור התנהל בצורה דחוסה יותר מעונות קודמות, וזאת בניגוד לעונות האחרונות של Royal Pains שאין לה סיפור מסגרת כה מורכב, וזה גובה מחיר לסדרה. לדוגמא, העובדה שבפרק הראשון, פיטר יוצא מהכלא כל כך מהר וגם הצורה שבה הוא מוצא מהכלא נעשית באופן מהיר. במידה והיו לעונה 16 פרקים, לפי דעתי זה היה נעשה בצורה אחרת. או גם ברגע שרבקה נכנסת לכלא, עושה רושם שהבריחה שלה הייתה מתרחשת לאחר פרק נוסף. כאשר ממקדים את הסיפור (על ידי הפחתת פרקים) זה דבר חיובי, אבל בעיקר בסדרת אקשן, לא במקרה הזה, משום שלא מדובר בסדרת אקשן בסגנון Burn Notice, אלא בסדרה בעלת מגע "אלגנטי" ופסיכולוגי יותר.

בעיה שלישית הייתה החיסרון של דמות נשית בסדרה מלבד זו של רבקה. כפי שציינתי, הדמות של דיאנה נעלמת לאחר הפרק השני וחוזרת רק בפרקי הסיום. הדמות של אליזבת, למרות נגיעות פה ושם, לא זוכה לשדרוג שראוי לה כבר מתחילת הסדרה. אז נכון, הדמות ה"רעה" של העונה היא נשית, אבל עדיין היה ראוי ללהק שחקנית נוספת במקום דיאנה, אולי כמפעילה של ניל (למרות שהוא נחשב כחביב הנשים), או אולי להחזיר דמויות מהעבר של ניל (אלכס ? אולי קייט בכל זאת בחיים ?). חיסרון זה פוגם בחוויית הצפייה.

אז, לראות או לא לראות ?

אפשר לראות, אבל גם לא יקרה מאומה אם תדלגו על עונה זו. הסיבה הראשית לצפות בעונה זו היא ברידג'יט ריגן. הסיבה הראשית לא לצפות בה היא, לפי דעתי, שעושה רושם שמאט בומר כבר לא נהנה ממה שהוא עושה ועובדה זו ניכרת על המסך. טוב שהסדרה נגמרת בעוד שישה פרקים. יותר מכך זו הייתה כבר "מריחה" בלתי אפשרית.