שלב סיכום מיני סדרה: מילדרד פירס – לא הפורמט הנכון.

בשנת 1945 יצא הסרט הנ"ל של אולפני "האחים וורנר" והיווה את ההפתעה הגדולה ביותר של אותה שנה. הסרט גם זיכה את הכוכבת הראשית שלו, ג'ואן קרופורד, מגדולי השחקניות של שנות העשרים והשלושים בהוליווד ושכוכבה דעך בשנתיים לפני שצילמה את הסרט, הסרט זיכה את קרופורד בפרס האוסקר על השחקנית הטובה ביותר באותה שנה.
השנה, 66 שנים לאחר יציאת אותו סרט, החליטו ברשת HBO לחדש את הסרט ולעשות ממנו מיני סדרה בת 5 פרקים, אם כי לפי מספר הדקות של כל פרק אפשר לעגל את המספר ל 6 פרקים. לנעליה של קרופורד נכנסה קייט וינסלט.
המיני סדרה מספרת את סיפורה של מילדרד פירס, אשה בשנות השלשים, שבעלה בגד בה ולכן היא נפרדת ממנו ונשארת לגדל את שתי בנותיה. הבת הצעירה מתה כתוצאה ממחלה ומילדרד נותרת עם בתה המבוגרת, ויטה, אשר סולדת ממנה ומנסה כל הזמן לברוח ממנה. מילדרד מצליחה להפוך מעקרת בית, לאשת עסקים מצליחה בעולם של גברים (שימו לב שהסרט נכתב בשנת 1945 על שנות השלשים !!!) אבל מהר מאד מסתאבת וגורמת במו ידיה למפלתה. היא גם לא מזהה את "הנחש" אשר נמצאת בסמוך אליה. סוף המיני סדרה (זהירות ספויילר) מוצא את מילדרד סוגרת מעגל כאשר היא מתאחדת עם בעלה ומנסה לפתח עמו מערכת יחסים חדשה.
יכול להיות שברשת HBO התאהבו בתקופה, לאחר שכבר הפיקו העונה את Boardwalk Empire, וגם הפעם ניתן להרגיש את שנות השלשים ואת ההווי של התקופה. גם השחקנים ובראשם קייט וינסלט עושים עבודה טובה מאד, אם כי לגבי קייט צריך להזכיר 2 אלמנטים: הראשון, כיאה לרשת הכבלים, רואים את השחקנית בעירום ובמספר סצינות סקס. לא ראיתי את הסרט משנת 1945, אבל קשה לי להאמין שבשנת 1945 צילמו סצינות נועזות שכאלו. והאלמנט השני הוא: היא נראית ממש, אבל ממש, לא טוב בסרט הזה. אז נכון, מדובר בדמות, אבל כל מי שמצפה לראות את קייט מ "הטאיטניק" או משאר הסרטים שלה יתאכזב. לעיתים אפילו לא נעים להביט בה, בעיקר הצופים שראו אותה בסרטים אחרים.
מלבד הבעיה של המראה של קייט וינסלט, ניתן להצביע על 2 נקודות בעיתיות במיני סדרה:
1. מדובר במיני סדרה ארוכה בת כשש שעות. אם לוקחים בחשבון שהסרט המקורי לא התקרב אפילו לחצי ממספר הדקות של המיני סדרה קל להבין שהעלילה נמרחת ועובדה זו מורגשת כמעט מהדקות הראשונות שלה.
2. בשל העובדה שהסיפור נמרח העוקץ שבו , אשר מגיע לשיאו בעשרים הדקות האחרונות שלו, יוצא וכאשר הוא כבר מגיע הצופה בתחילה לא מבין אותו ורק לאחר שהפרק האחרון מסתיים מבינים בדיוק מה המיני סדרה רצתה לומר ולהשיג.
לפי דעתי, אם רצו לחדש את הסרט הזה היו חייבים להשאיר אותו בפורמט של סרט שאורכו לא יעלה על שעתיים. בפורמט שכזה העלילה הייתה דינאמית, נכונה וקלה יותר להבנה.
אז, לראות או לא לראות ?
מדובר במיני סדרה לא קלה בכלל לצפייה, ולפי דעתי, רבים מהצופים שיחלו לצפות בה יעזבו אותה באמצע בשל כך. כמו כן, היא פונה בעיקר לנשים בשל העובדה שהיא מציגה גישה פמיניסטית לגבי גורל האישה, שהיא יכולה להיות אחראית לגורלה גם בשנות השלשים בהן הגברים היו הכוח השולט הבלעדי. לכן, רק אם אתם מוכנים לקבל את העובדות הנ"ל אתם יכולים לצפות בה, בעיקר בגלל העשרים דקות האחרונות שלה שרק הם היו מלאכת מחשבת. לפי דעתי, לא יקרה שום דבר אם תדלגו עליה, ראיתי טובות ממנה. בכל מקרה, אל תצפו ליצירת מופת. קייט וינסלט, בניגוד לג'ואן קרופורד, לא צפויה לקבל על התפקיד שלה פרס. אני אופתע מאד אם זה יקרה. מעניין אם המיני סדרה תעשה לקייט וינסלט את מה שהסרט המקורי עשה לג'ואן קרופורד ותגרום לתחייה בקריירה הקולנועית שלה, לאחר שבשלש השנים האחרונות היא לא צילמה אפילו סרט אחד והצופים קצת שכחו ממנה.