יום שישי, 19 ביולי 2019

שלב סיכום עונה: Jessica Jones, עונה שלישית: לא למדו את הלקחים הנכונים



מצחיק להגיד את זה בפעם השנייה על אותה סדרה, אבל בהפקה לא למדו את הלקחים הנכונים מהעונות הקודמות של הסדרה. בשל כך, העונה השלישית של הסדרה Jessica Jones, העונה שסוגרת באופן סופי את העידן של סדרות הקומיקס של "מארוול" ב"נטפליקס", הייתה בינונית במקרה הטוב.

התסריטאים ידעו שמדובר בעונה האחרונה של הסדרה ולכן ניסו "לסיים את הסיפור בגדול". אם בעונה הראשונה הדמות הרשעה של הסדרה הייתה "קילגרייב", האנס המוחי, כלומר מה שאיפיין את המאבק של ג'סיקה היה מאבק פסיכולוגי, ואילו בעונה השנייה הדמות הרשעה הראשית הייתה אמה של ג'סיקה, שהמאפיין שלה היה כוחה הרב, הרי שבעונה השלישית החליטו למצוא דמות רשעה שהמלחמה בה תהיה שילוב של מלחמה פיזית ופסיכולוגית ולשם כך מצאו את דמות הרוצח הסדרתי גרגורי סאלינג'ר (ג'רמי בוב), אשר בשלב כלשהו גם יוצא למלחמת חורמה נגד אנשים בעלי כוחות על, משום שלטענתו הם "מרמים".

תשאלו את עצמכם, מדוע מדובר בבעיה ? הרי לכאורה מדובר במאבק הגדול ביותר של ג'סיקה. הבעיה היא, שהתסריטאים לא הפנימו את הלקחים מהעונה הראשונה של הסדרה, אשר הייתה קרובה לשלמות: המאבק היה צריך להיות רק נגד סאלינג'ר. אבל לא, התסריטאים "בישלו" במהלך העונה כולה מאבק נוסף, מאבק בין ג'סיקה לטריש ווקר (רייצ'ל טיילור), אחותה.

מצד אחד, אפשר להבין את התסריטאים, הם רצו לסגור את הסיפור שהחל בסוף העונה השנייה, כאשר טריש הרגה את אמה של ג'סיקה ובכך הפכה מאחת הדמיות ה"חיוביות" ו"הטובות" לדמות הרעה. מצד שני, הם היו צריכים לעשות זאת כסיפור ראשי בעונה שלמה ולא כסיפור משני, אשר מגיע לשיאו בפרק סיום העונה. זה היה יותר מדי, אפילו לעונה בת 13 פרקים ארוכים.

בהפקה לא הבינו שצריך לשמור על מבנה פשוט. יש את ה"רעים" ויש את ה"טובים" וההפיכה של טריש מדמות "טובה" לדמות "רעה" פוגמת בסדרה. צופי הסדרה בוודאי לא אהבו לראות אותה מסיימת את דרכה בשלשאלות בדרך לכלא, כאשר היא מבינה שהיא "הדמות הרעה" בסיפור. יכול מאד להיות, שהתסריטאים רואים בדמות של ג'סיקה, דמות שצריכה להיות לבד, דמות אפלה וגלמודית שזה מה שנגזר עליה ובשל כך לקחו ממנה את הדמות הכי קרובה אליה, ובעונה זו גם גרמו לכך שסאלינג'ר מחסל את אמה החורגת, דורותי ווקר. רואים זאת במיוחד בפרק האחרון כאשר ג'סיקה נשארת לבדה, כאשר גם את סוכנות הבילוש שלה היא מוסרת למלקולם (אקה דארוויל) ולמעשה היא נשארת ללא כלום.

ואם כבר עסקנו בדמות של מלקולם. כאשר צופים בדמות שלו בעונה זו אי אפשר שלא לעשות את ההקבלה לשיר "בי.אם.וו שחורה" של להקת אתניקס. אדם שמגיע מהצד הלא נכון של הכביש, מנסה להיכנס אל העולם של העשירים והסנובים, משיג לעצמו גם בחורה משם, אך מבין שהוא לא באמת שייך לשם ובסופו של דבר חוזר לגור ביחד עם זונה משוקמת, כלומר שוב אישה ב"רמה" שלו. אתם חושבים שהתסריטאים שמעו את השיר של להקת אתניקס ?...

ובכלל. עושה רושם שהתסריטאים של סדרות הקומיקס של "מארוול" ב"נטפליקס", החליטו שהם מעדיפים סיומות של אפלוליות ובדידות מסוימת עבור הדמויות הראשיות. ב"דרדוויל" מאט בסופו של דבר מנצח את ה"קינגפין" בפעם השנייה ואמנם הוא חוזר לשתף פעולה עם ג'סיקה ופוגי, אבל הוא וג'סיקה לא חוזרים להיות ביחד, ב"לוק קייג'", לוק נמצא בתוך כלוב של זהב ועושה רושם שהוא מתחיל להפוך דומה לאנשים בהם ניסה להילחם כל הזמן וגם הוא נותר לבדו ללא בת זוג, ב"איירון פיסט", דני אמנם מצליח להחזיר לעצמו בדקות האחרונות את "איירון פיסט" לשתי ידיו, אבל הוא וקולין נפרדים, ב"מעניש" (The Punisher), פרנק קאסל אמנם מנצח בצורה סופית את בילי רוסו, אבל אין לו בת זוג ואיימי, הילדה שבעונה השנייה מהווה את התחליף לבתו המתה עוזבת (בעצתו) בכדי שיהיו לה חיים טובים יותר. וב"גסיקה ג'ונס" ג'סיקה נותרת לחלוטין לבדה, למרות שלכאורה מצאה את הנפש התאומה שלה באריק גלדן.

יתרה מכך, כל הדמויות מקבלות סוף רע. ג'רי הוגארת (קארי אן מוס) נותרת למות לבדה , לאחר שהאהובה שלה זונחת אותה, טריש נאסרת, מלקולם נותר לבדו בסוכנות ומקיים מערכת יחסים מוזרת מאד עם זונה משוקמת וג'סיקה כמעט בורחת לחלוטין לפני (שכנראה) היא מחליטה לחזור. נכון, זו הסדרה האפלולית ביותר מבין סדרות הקומיקס של "מארוול ב"נטפליקס" (כן, יותר מ"המעניש"), אבל לא הגזימו ? במיוחד מאחר ומדובר בפרק האחרון של הסדרות הללו ב"נטפליקס" ?

לסיכום, בדרך כלל, העונות הראשונות של הסדרות הן העונות הטובות יותר שלהן משום שיש זמן לתסריטאים לבנות את הסיפור מההתחלה. בעונה השנייה מגיעה ירידה מאחר ובהפקה בדרך כלל מנסים לשחזר את ההצלחה של העונה הראשונה ולרוב נכשלים בכך, וכך קרה גם בסדרה "ג'סיקה ג'ונס". ואז, הסדרה נכנסת לשלב קריטי. או שבהפקה מפיקים לקחים ומצליחים להחזיר את האיכות לסדרה, בדיוק כמו שקרה בעונה השלישית של "דרדוויל" (אשר הייתה מעולה) או שמתבססים בבינוניות\ממשיכים לאבד מהאיכות. לצערה של ההפקה של "ג'סיקה ג'ונס", הם לא מצליחים לשחזר את מה שביצעו בהפקה של "דרדוויל" ו"להרים מחדש" את האיכות שלה.

רמת התסריט של הסדרה בעונה זו נמוכה, למעט מספר סצינות. הנסיון של התסריטאים להציג פרקים מנקודת מבטה של טריש, אשר אמורים לכסות על הפערים בסיפור מעצבנים. הפרק השני של העונה, בו אנו מתוודעים למה שעבר על טריש עד לאותה נקודה שג'סיקה מוצאת אותה מנסה לגנוב פסל מאדם שהזמין מכות רצח לאחותו, אולי היה רעיון סביר, אבל לחזור ולבצע זאת שוב לקראת סוף העונה היה פשוט מעצבן. יכול מאד להיות שהתסריטאים ניסו להראות מה בדיוק חשבו טריש ואריק גלדן (בנג'מין ווקר), אדם מועצם ובעל כוחות, אשר יכול להרגיש את הרוע של האנשים, וכיצד החלה ההידרדרות של טריש, אבל לחזור ולצפות שוב במספר רב של סצינות בשנית, מזווית נוספת היה מעצבן להחריד.

ולבסוף, לאחר שבשתי העונות הראשונות קריסטן ריטר הוכיחה שהליהוק שלה לדמות של ג'סיקה ג'ונס היה מבריק, עושה רושם שבעונה זו היא "עובדת על אוטומאט" ולא באמת רוצה להיות שם.

חבל שזו הנימה שבה נסגר היקום של "מארוול" ב"נטפליקס" ולא, למשל, בעונה השלישית של "דרדוויל". לו זה היה קורה הצופה היה נשאר עם "טעם של עוד". לאחר צפייה בעונה השלישית של "ג'סיקה ג'ונס" הצופה רק אומר לעצמו, תודה לאל שזה נגמר עתה ולא יינסו "לסחוט את הלימון" עוד ולהרוס את מעט הרושם הטוב שעוד נשאר מהסדרות הללו. 

אין תגובות: