בחודש דצמבר העלה ערוץ המדע בידיוני האמריקאי חידוש לספר "עליסה בארץ הפלאות" בצורת מיני סדרה בת שני חלקים העונה לשם "Alice". מכיוון שגדלתי על סדרת האנימציה הנושאת את שם הספר וגם קראתי את הספר כשהייתי קטן חיכיתי בשקיקה למיני סדרה. ושוב, כגודל הציפיות כך גם הייתה גודל האכזבה.
קצת רקע על הספר והנסיבות בו הוא נכתב, למי שלא מכיר את הסיפור. לואיס קרול היה שמו הספרותי של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון אשר היה מורה למתמטיקה ואשר פרסם ספרים תחת השם "לואיס קרול". קרול היה מקורב למשפחת לידל ובמיוחד לאחת הבנות, אליס (שהדמות בסיפורים מבוססת עליה), אותה הכיר מגיל 4. כשהגיעה לגיל 10 החל קרול להמציא עבורה סיפורים אותם אח"כ הפך לספר המדובר "עליסה בארץ הפלאות" (ולהמשכו "עליסה בארץ המראות"). מרבית החוקרים חושבים כי קרול היה מאוהב באליס בת העשר (הוא היה מבוגר ממנה ביותר מעשרים שנה) והסיפורים היו מעין שיטת חיזור עבורו. משערים שכשאליס הייתה בת 11 קרול ביקש מהוריה להינשא לה אבל נענה בשלילה (במחצית המאה ה 19 היה מקובל שנשים בגיל 12 כבר יכולות היו להינשא).
בכל מקרה, למרות חיבתו לילדה צעירה (חיבה שהיום הייתה הופכת אותו לפדופיל) יצר קרול עולם דימיון עשיר אבל גם הכניס הרבה מאד שימושים של ביטויים ודמויות מאותה תקופה אל תוך ספרו (למרות שרבים באותה תקופה לא שמו לב לכך ורק נהנו מהספר) אשר היה הצלחה מיידית.
בספר אליס יושבת על שפת הנחל ולפתע רואה ארנב לבן, היא עוקבת אחריו אבל לא שמה לב ונופלת לבור גדול אשר מכניס אותה לארץ הפלאות. בארץ זו שולטת מלכת הלבבות כעריצה ואליס מנסה להבין מה בדיוק קורה. בסוף המסע אליס יוצאת חדורת ביטחון ואנו מבינים שלמעשה הכל התרחש בדימיונה.
במיני הסדרה שערוץ המדע בידיוני הפיק אליס רודפת אחרי אנשים שחטפו את החבר שלה ונופלת אל ארץ הפלאות שבו מלכת הלבבות חוטפת אנשים מהעולם המציאותי בכדי להוציא מהם את הרגשות (כגון הנאה, תשוקה וכו'...) לשימושה האישי. במהלך מסעה אליס מגלה כמה דברים על משפחתה, על החבר שלה ולבסוף מוצאת את אהבתה האמיתית.
עד כאן מידע על הספר\מיני סדרה. ועכשיו לביקורת.
ציינתי במספר מקרים שיש קלאסיקות אשר אסור לגעת בהם. אם מעוניינים ליצור סרט או מיני סדרה נוספת על פי הספר צריכים להצטייד בתסריט מבריק שיהיה שווה ערך לספר המקורי וזה קשה, קשה מאד. אתם יכולים להבין מדברי שלא מדובר בתסריט גדול. להפך, התסריט היה כבד מאד, העלילה נעה באיטיות מרגיזה והמשפטים ששמו בפיהם של השחקנים (אשר היו לא יותר מסבירים, כולל קתי בייטס המהוללת) לעיתים היו טיפשיים ועל סף המעצבנים. היה חבל מאד לראות את המיני סדרה כשבראש עדיין יושב הספר המקורי אשר עבר כמה גרסאות (ומדברים על סרט קולנוע בעתיד הקרוב) ואף עובד לסדרת אנימציה מצליחה מאד.
הרעיון דווקא היה מעניין. להראות כיצד אישה במאה העשרים ואחת עוברת מסע לגילוי עצמי היה נכון מאד, הבעיה הייתה בצורה שהציגו את המסע. כפי שציינתי, בצורה איטית, מסורבלת וכבדה מאד.
שנתיים קודם לכן העלו בארה"ב עיבוד מחודש לספר "הקוסם מארץ עוץ", שגם הוא היה קלאסיקה אבל בניגוד ל "Alice", ל"קוסם מארץ עוץ" היה תסריט טוב יותר. כלומר, זה אפשרי וצריך רק לדעת איך להוציא פרויקט שכזה לפועל. בשל כך גם הרייטינג היה הרבה יותר נמוך, קצת פחות מ 2.5 מיליון צופים בהשוואה לקצת פחות מ 6.3 מיליון צופים ל "Tin Man" (העיבוד לספר "הקוסם מארץ עוץ").
אני לא יודע מה להוסיף חוץ מעובדה שמעתה והלאה אני לא אצפה יותר לחידושים מהסוג הזה. אולי אם לא אצפה כל כך לא אתאכזב באותה מידה.
קצת רקע על הספר והנסיבות בו הוא נכתב, למי שלא מכיר את הסיפור. לואיס קרול היה שמו הספרותי של צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון אשר היה מורה למתמטיקה ואשר פרסם ספרים תחת השם "לואיס קרול". קרול היה מקורב למשפחת לידל ובמיוחד לאחת הבנות, אליס (שהדמות בסיפורים מבוססת עליה), אותה הכיר מגיל 4. כשהגיעה לגיל 10 החל קרול להמציא עבורה סיפורים אותם אח"כ הפך לספר המדובר "עליסה בארץ הפלאות" (ולהמשכו "עליסה בארץ המראות"). מרבית החוקרים חושבים כי קרול היה מאוהב באליס בת העשר (הוא היה מבוגר ממנה ביותר מעשרים שנה) והסיפורים היו מעין שיטת חיזור עבורו. משערים שכשאליס הייתה בת 11 קרול ביקש מהוריה להינשא לה אבל נענה בשלילה (במחצית המאה ה 19 היה מקובל שנשים בגיל 12 כבר יכולות היו להינשא).
בכל מקרה, למרות חיבתו לילדה צעירה (חיבה שהיום הייתה הופכת אותו לפדופיל) יצר קרול עולם דימיון עשיר אבל גם הכניס הרבה מאד שימושים של ביטויים ודמויות מאותה תקופה אל תוך ספרו (למרות שרבים באותה תקופה לא שמו לב לכך ורק נהנו מהספר) אשר היה הצלחה מיידית.
בספר אליס יושבת על שפת הנחל ולפתע רואה ארנב לבן, היא עוקבת אחריו אבל לא שמה לב ונופלת לבור גדול אשר מכניס אותה לארץ הפלאות. בארץ זו שולטת מלכת הלבבות כעריצה ואליס מנסה להבין מה בדיוק קורה. בסוף המסע אליס יוצאת חדורת ביטחון ואנו מבינים שלמעשה הכל התרחש בדימיונה.
במיני הסדרה שערוץ המדע בידיוני הפיק אליס רודפת אחרי אנשים שחטפו את החבר שלה ונופלת אל ארץ הפלאות שבו מלכת הלבבות חוטפת אנשים מהעולם המציאותי בכדי להוציא מהם את הרגשות (כגון הנאה, תשוקה וכו'...) לשימושה האישי. במהלך מסעה אליס מגלה כמה דברים על משפחתה, על החבר שלה ולבסוף מוצאת את אהבתה האמיתית.
עד כאן מידע על הספר\מיני סדרה. ועכשיו לביקורת.
ציינתי במספר מקרים שיש קלאסיקות אשר אסור לגעת בהם. אם מעוניינים ליצור סרט או מיני סדרה נוספת על פי הספר צריכים להצטייד בתסריט מבריק שיהיה שווה ערך לספר המקורי וזה קשה, קשה מאד. אתם יכולים להבין מדברי שלא מדובר בתסריט גדול. להפך, התסריט היה כבד מאד, העלילה נעה באיטיות מרגיזה והמשפטים ששמו בפיהם של השחקנים (אשר היו לא יותר מסבירים, כולל קתי בייטס המהוללת) לעיתים היו טיפשיים ועל סף המעצבנים. היה חבל מאד לראות את המיני סדרה כשבראש עדיין יושב הספר המקורי אשר עבר כמה גרסאות (ומדברים על סרט קולנוע בעתיד הקרוב) ואף עובד לסדרת אנימציה מצליחה מאד.
הרעיון דווקא היה מעניין. להראות כיצד אישה במאה העשרים ואחת עוברת מסע לגילוי עצמי היה נכון מאד, הבעיה הייתה בצורה שהציגו את המסע. כפי שציינתי, בצורה איטית, מסורבלת וכבדה מאד.
שנתיים קודם לכן העלו בארה"ב עיבוד מחודש לספר "הקוסם מארץ עוץ", שגם הוא היה קלאסיקה אבל בניגוד ל "Alice", ל"קוסם מארץ עוץ" היה תסריט טוב יותר. כלומר, זה אפשרי וצריך רק לדעת איך להוציא פרויקט שכזה לפועל. בשל כך גם הרייטינג היה הרבה יותר נמוך, קצת פחות מ 2.5 מיליון צופים בהשוואה לקצת פחות מ 6.3 מיליון צופים ל "Tin Man" (העיבוד לספר "הקוסם מארץ עוץ").
אני לא יודע מה להוסיף חוץ מעובדה שמעתה והלאה אני לא אצפה יותר לחידושים מהסוג הזה. אולי אם לא אצפה כל כך לא אתאכזב באותה מידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה